|
מאת צפריר רינת, 3/1/2012
עשרות אלפי טונות של פסולת מסוכנת המצטברים בבתים כתוצאה משימוש במוצרים שונים - גורמים סיכון סביבתי שלא זוכה כיום כמעט למענה וטיפול מתאים. כך קובע דו"ח חדש שהכינו החברה הממשלתית לשירותי איכות סביבה, האחראית על האתר לטיפול בפסולת מסוכנת ברמת חובב, ועמותת "אדם טבע ודין". הדו"ח ממליץ לקדם חקיקה שתחייב טיפול בחלק מסוגי הפסולת. מגוון רחב של מוצרים המכילים חומרים מסוכנים נאספים במשקי הבית, מדובר בין היתר בחומרי ניקוי, עודפי תרופות, שאריות צבעים וממיסים, סוללות ונורות. מוצרים אלו מכילים חומרים מסוכנים שונים כגון חומצות, דשנים ומתכות רעילות. על פי הערכת הדו"ח כמות הפסולת המסוכנת במשקי הבית עומדת על כ-38-88 אלף טונות בשנה. קיים קושי לנקוב בהערכה מדויקת מאחר ופסולת זו מושלכת לרוב עם שאר סוגי הפסולת הביתית ומועברת לאתרי הטמנה, ובמקרים מסוימים אף מושלכת לביוב. זאת בניגוד לפסולת תעשייתית מסוכנת, הנאספת בנפרד ומגיעה לטיפול ברמת חובב. "מדובר בחלק קטן מזרם הפסולת הביתית, אבל בהחלט יש בו מרכיבים מסוכנים", מציין גלעד אוסטרובסקי מעמותת "אדם טבע ודין", שהיה שותף בחיבור הדו"ח. "כל הכנסה של חומרים אלו לסביבה היא בעייתית. יש פה גם מרכיב תרבותי חשוב של טיפול בתרבות צריכה היוצרת כמויות גדולות של פסולת". בין הסיכונים הבולטים של הפסולת ממקורות ביתיים יש לציין את שאריות התרופות המזהמות מקורות מים. סיכון נוסף, שיהפוך משמעותי אף יותר החל מהחודש, הוא זיהום הסביבה במתכת הרעילה מסוג כספית, הנובעת מחלק מנורות הפלורסנט החסכוניות - שמהחודש חלה חובה להשתמש בהן. כיום כמעט ולא קיים טיפול בסוגים השונים של הפסולת הביתית המסוכנת ואין חקיקה המחייבת טיפול כזה. הדו"ח החדש מציין כי מתוך כמות מוערכת של אלפיים טונות של סוללות הנמכרות מדי שנה, רק 150 טונות מגיעים באמצעות איסוף מיוחד לרמת חובב. בנוסף, רק חלק קטן מנורות הפלורסנט נאסף כיום וגם תרופות נאספות רק במבצעים מיוחדים של קופת חולים. כיום ישנה רשות מקומית אחת בלבד, המועצה האזורית רמת נגב, שאוספת פסולת ביתית מסוכנת במתקני איסוף יעודיים ומעבירה אותם לרמת חובב. נתונים אלו בולטים במיוחד לאור ההתקדמות המשמעותית שחלה בשנים האחרונות במדינות אירופה וצפון אמריקה בטיפול בפסולת הביתית המסוכנת. בערים רבות באירופה וארצות הברית הוקמו מתקנים מיוחדים לאיסוף פסולת זו, שמוטמנת באופן בטוח או עוברת לאחר מכן מיחזור במידת האפשר. חלק מהמדינות נותנות תמריצים כספיים לרשויות המקומיות האוספות פסולת ביתית מסוכנת, ובקנדה אף הוטלה חובת איסוף הפסולת על חלק מהיצרנים. מחברי הדו"ח ממליצים לקדם שורה של צעדים לטיפול בפסולת הביתית בישראל, בהם חיוב בתי מרקחת לאסוף תרופות משומשות וכן חקיקת חוק שיסדיר טיפול בפסולת אלקטרונית ובכלל זה בסוללות. "אנחנו מציעים גם לקבוע אחריות על יצרנים ויבואנים חובה בסיסית לטפל בפסולת", מבהיר אוסטרובסקי. "אנחנו לא מציעים שהם יאספו פסולת זו כמו במקרה של אריזות, אלא שיפרישו כסף לטובת קרן שתוכל לממן מתקנים לאיסוף וטיפול בפסולת". כמו כן מוצע שהמשרד להגנת הסביבה יחייב רשויות המקומיות לפעול להקמת מתקנים לאיסוף הפסולת המסוכנת. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה לעניין היעדר הטיפול בנורות החדשות כי "הרשויות המקומיות יידרשו ליצור פתרונות לאיסוף הפסולת ולהעברתה לטיפול מתאים. המשרד מקדם תזכיר חוק לעניין הטיפול בפסולת אלקטרונית אשר יתייחס גם לנושא זה". 
|