לא בריא: בדרך למכרה הפוספטים בשדה בריר

נשלח 13 ביוני 2011, 2:32 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 13 ביוני 2011, 2:37 ]

למרות שאין עוררין על ההשפעה של גורמים סביבתיים על בריאותנו, הקשר ההדדי בין בריאות הציבור ואיכות הסביבה עדיין לוקה בחסר

עדי וולפסון | 12/6/2011 13:18
תגיות: שדה בריר, בריאות הציבור

כאשר ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר יהונתן דובנוב, סגן רופא מחוז חיפה וד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, שלושתם מומחים בתחום בריאות הציבור, טוענים כי הפעלת מכרה פוספטים פתוח בשדה בריר בסמוך לערד וישובי הפזורה הבדואית תגרום ל"תוספת זיהום אוויר אשר תביא לתוספת תמותה ותחלואה", ומציינים כי "כתוצאה מפעילות הכרייה תהיה התוספת לתמותה הכללית ממחלות לב ודרכי הנשימה בטווח של בין מקרה מוות אחד לבין חמישה מקרים בשנה רק בעיר ערד", קשה מאוד להתווכח איתם.

חוות הדעת הברורה והחותכת הזאת של משרד הבריאות היתה גם עמדתו הרשמית של המשרד במהלך השנים האחרונות בהם דנה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום בבקשת חברת רותם אמפרט, השייכת לקבוצת כימיקלים לישראל שבבעלות האחים עופר, להפעיל מכרה פוספטים חדש בשדה בריר. חוות דעת זו עמדה איתנה גם כנגד חוות דעת מנוגדות של מומחים לבריאות הציבור מטעם רותם אמפרט וגם מול חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה שלאחר תסקיר סביבתי טען שניתן לאפשר את פתיחת המכרה תחת הגבלות שונות של ניטור והפעלה.

מחשבה צרה

אבל נדמה שדווקא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמכהן גם כשר הבריאות בפועל, לא כל-כך התרשם מחוות דעתם של המומחים שלו וביקש לעצור את הליכי הועדה לתכנון ובניה ולקבל חוות דעת רפואית נוספת בעניין, מרופא חיצוני ומכובד, ד"ר שמואל שפירא, שבריאות הציבור אינה תחום התמחותו. באופן מאוד מפתיע, חוות הדעת של ד"ר שפירא תומכת בהקמת המכרה ולא רואה בו סכנה, ובעקבותיה התיישבו לאחרונה מומחה משרד הבריאות שוב לדון מחדש בחוות הדעת של המשרד בנושא המכרה.

התנהלותו של ראש הממשלה ושל המדינה בנושא שדה בריר היא מסוכנת ולא אחראית. עזבו אתכם לרגע מענייני ההון והשלטון, שללא ספק רובצים כעננה על הסיפור כולו, וגם מטיעונים סביבתיים בנושא מכירת המשאבים הלאומיים ליזמים אלו ואחרים או פגיעה באזורי טבע ייחודים. שימו גם לרגע בצד את האבסורד ששני משרדי ממשלה, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, לא יכולים לשבת יחד, להתווכח ולהחליט מה מדיניות המדינה. ואת העובדה שאין חובה לבצע בנוסף לתסקיר הסביבתי תסקיר בריאותי.

ואפילו תעזבו את העובדה שראש הממשלה לא סומך על המומחים שלו. כי בסופו של דבר הרי מדובר בעניין של חיים ומוות, במספרים שמאחוריהם עומדים שמות ופנים, כאלו שאי אפשר לבטל במחי חוות דעת נוספת. האמת שהכל מתחיל בדרך בה אנחנו תופסים את המושג בריאות, דרך שהיא לרוב מאוד צרה ואגואיסטית.

עוסקים בחיי אדם
בריאות, כפי שהיא מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי, היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית ולא רק העדר מחלה. הגעה למצב זה של בריאות הנה זכות יסוד של כל אדם ואדם. בריאות הציבור הינה תחום השואף לשיפור מתמיד בבריאות האוכלוסייה, מניעת מחלות, שיפור מערכת הבריאות וצמצום פערים בריאותיים.

למרות שכיום אין עוררין על ההשפעה של גורמים סביבתיים על בריאותנו, הקשר ההדדי בין בריאות הציבור ואיכות הסביבה מורכב מאוד, בעיקר כשרוצים לפרוט אותו לכדי כלי עבודה בשטח. ובכלל, אם לנקוט בשפה משפטית, יש כאן קשר נסיבתי אבל אין הוכחה מעבר לכל ספק. זו הסיבה שעל כולנו, אזרחים ורשויות, לנקוט בעקרון הזהירות המונעת. אם יש ספק, או סיכוי, ולו קטן, שיכולה להיות פגיעה בבריאות הציבור יש למנוע אותה.

הקושי בביצוע ובניתוח של מחקרים בתחום בריאות הציבור הוא במספר המשתנים הרב, בשונות של האוכלוסייה והסביבה בה היא חיה ובצורך במחקר מקיף ומתמשך בכדי לקשור את כל הקצוות כולן לכדי הוכחה. אבל הבעיה הגדולה יותר היא בנטייה של כולנו, הציבור הרחב, הגורמים המקצועיים ומקבלי ההחלטות, להתעלם מהסימנים הברורים בשטח ולדרוש עובדות מוצקות בכדי להתחיל ולפעול. ובינינו, בוא נודה, גם עובדות מדעיות לא יגרמו לנו בהכרח לשנות הרגלים, ועל כן הספק הזה משחק עוד יותר לרעתנו.

הפער בין רפואה לבריאות הוא פער שמדינת ישראל טרם השכילה לצמצם, ותחום בריאות הציבור בארץ עדיין בחיתוליו. על המדינה לפעול לחיזוק הקשר בין גורמי הבריאות והסביבה ולפעול לאינטגרציה מתמדת ביניהם, לבחון את ההשפעה הבריאותית של תהליכים שונים כבר בשלב התכנון שלהם ולהמשיך ולפקח ולבקר על ההשפעות הללו גם בישום התהליכים. כי אחרי הכל אנחנו עוסקים בחיי אדם.

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
מחקרים: המתנגדים לשינוי בחוק הקסדה עלולים לסכן את רוכבי האופניים
Comments