השבוע החליטה הממשלה כי תחנת הכוח רדינג תשוב לפעול במזוט ולזהם. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הסביר זאת בחלוקה חברתית הוגנת של זיהום האוויר בין הערים השונות. המתקוממים טוענים שההתייחסות לתל–אביב כאל בועה היא פופוליסטית ומתעלמת מהמרחק האפסי של רדינג מהאוכלוסייה

רדינג. החשש: חורבן אקולוגי צילום: יהונתן שאול

סגנית ראש העיר תל-אביב-יפו מיטל להבי לא אהבה את ניסיונו של ארדן לחלק בכל מחיר את נטל הזיהום בין כל תושבי הארץ. היא טוענת כי יש תחושה של פופוליזם בניסיון לאפיין את תל-אביב כבועה או כמדינה בפני עצמה, וכי ההבדל בין אזור גוש דן לבין אזורים אחרים שמופעלות בהם תחנות כוח הוא שרדינג ממוקמת במרחק של כ־200 מטר מבתי מגורים, בלב אוכלוסייה צפופה.

טענה נוספת שהועלתה היא שכיוון שרדינג הופעלה בשנים האחרונות בגז, לא הותקנו בארובותיה מסננים וסלקנים, כפי שיש בארובות המזהמות בתחנות הכוח באשדוד ובחדרה. עלות ההתקנה של מסננים אלה מוערכת במיליוני שקלים, והפעלת התחנה בלעדיהם תהפוך את חייהם של יותר משני מיליון תושבים לחורבן אקולוגי.

בעיריית תל-אביב גורסים שהסבה חוזרת של התחנה למזוט תארך חודשים ארוכים ותסתיים רק בחורף, שבו הביקושים לחשמל יורדים. עוד נטען שבשיא התפוקה רדינג מייצרת קצת יותר מ-4% מתצרוכת החשמל הארצית, והניסיון ההצהרתי להציג חלוקה שווה בנטל הזיהום לא מתיישר אל מול נתוני כושר הייצור הנמוכים של התחנה.

יוסף פריצקי מונה ב-2003 לשר התשתיות, ובתקופתו החלה הסבת משק החשמל מפחם ומזוט לגז טבעי. פריצקי תמך בהתקשרות עם חברת הגז הבריטית, ובדיעבד צדק כנראה נוכח התפרקות הסכם הגז עם מצרים, עיסקת EMG, שתמך בה מחליפו השר בנימין בן אליעזר. פריצקי תולה את הסיבות לבצורת החשמל בעיכוב העצום בפיתוחם של מאגרי הגז הטבעי ושל רשתות החלוקה, ומגדיר את מקרה רדינג כבחירה בין מוות בתלייה למוות בירייה.

מצב זה - בחירה בין מחסור בחשמל לבין זיהום אוויר - הוא לדבריו תוצאה של מערכת שלמה שהזניחה את התשתיות בישראל, לא רק במשק האנרגיה אלא גם במערכות התחבורה, הבריאות ועוד: "אוויר נקי משמעותו פחות לחץ על מערכות אחרות. הרי אם יפחת הזיהום, יקטן מספר החולים ומערכות הבריאות לא יקרסו. בסופו של דבר הכסף של האוצר ושל משרד הבריאות מגיע מאותו כיס".

פריצקי טוען כי בישראל עוסקים יותר מדי בהיצע של שעות השיא ופחות בניהול הביקוש: "צריך לנהל את המשבר ביעילות, למשל רשות החשמל צריכה לווסת ביקושים ולקבוע תעריפי שפל לטווח ארוך. בעל מכבסה שצורכת אנרגיה רבה של קיטור יהיה מוכן לעודד את הפועלים שלו לעבוד בשעות שיקלו בעומס בשעות השיא, מ-16:00 עד חצות, תמורת תעריפי חשמל מוזלים ל-10 שנים. תעריפי שפל יעודדו את האזרחים להתנהל אחרת גם בחיים האישיים, לקנות טיימרים ולהפעיל דודי חשמל או מדיחי כלים בלילה".

עוד הוא מדגיש כי "עניין התעריפים המתמרצים לא צריך להיות בידי חברת החשמל, אלא בידי הממשלה. הנושא הופקע מהשרים כי היה חשש מהטבות למקורבים, אבל היום שרים נזהרים הרבה יותר, כי ידו של היועץ המשפטי לממשלה קלה הרבה יותר על ההדק במקרים של שחיתות נבחרי ציבור".

במשרד האנרגיה אמרו השבוע כי על-פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה יותקנו סולקנים בתחנת כוח רק עבור דלק עיקרי ולא עבור דלק גיבוי ‏(מזוט במקרה הזה‏), ובכל מקרה את אישור השימוש במזוט יעניק המשרד להגנת הסביבה. נכון לעכשיו רדינג ממשיכה לפעול בגז כל עוד הוא יסופק בסדירות, אבל השימוש בו ייעשה בהתאם לצורך ורק אם רמת הביקוש לחשמל תעלה על ההספק הזמין ללא תחנת רדינג.

בהתייחסות לטענה של עמותת צלול כי העברת המזוט עלולה לגרום לזיהום כבד של הים בשל חשש להתפוררות הצנרת הימית הקיימת, הודיע משרד האנרגיה כי הצנרת תיבדק לפני שיוזרם בה מזוט.

לכתבה באתר nrg