ארגוני הסביבה: לא להרחיק מפעלים - לשפר אותם

נשלח 7 בנוב׳ 2010, 1:21 על ידי Sustainability Org
ארגוני הסביבה מצביעים על רצף של אירועי חומרים מסוכנים בתקופה האחרונה, כעדות לנהלים לקויים, תקנים מיושנים ובעיקר אכיפה רופפת מצד המשרד להגנת הסביבה. לדעתם, לא צריך להרחיק מפעלים ממקומות יישוב ל"חצר אחורית מזוהמת" אלא להביא את המפעלים לסטנדרטים מתקדמים, ולשפר את ההיערכות למצבי חירום שבוודאי עוד יקרו
אסף שמואלי ורונן בודוני, 15/1/2009

השריפה אתמול (ד') במפעל "אגן כימיקלים" גרמה תחילה לבהלה גדולה בקרב תושבי אשדוד והסביבה, שהתבקשו להסתגר בבתיהם ולסגור חלונות, אך הסתיימה באנחת רווחה כשמקץ כשעתיים הורשו כולם לחזור לשגרה - עד כמה שהרקטות של חמאס מאפשרות זאת.

 

במפעל מייצרים קוטלי חרקים ועשבים, ולשם כך משתמשים בחומרים רעילים ביותר - חלקם אף מסרטנים. בשל הפיצוץ והשריפה היה חשש כי החומרים המסוכנים יתפזרו על פני רדיוס נרחב ויגרמו למספר רב של נפגעים. בסופו של דבר נפצעו שני עובדים באורח בינוני עד קשה ושניים נוספים קל - אך מספר הנפגעים הקטן יחסית מטעה, שכן מדובר באירוע חמור, שתוצאותיו יכולות היו להיות הרות אסון.

 

מדובר באירוע נוסף בסדרה של אירועי חומרים מסוכנים בחודשים האחרונים. האירוע האחרון היה שריפה סמוך למחסן של "סנו" בהוד השרון, שגרם לנזק אקולוגי חמור בנחל הירקון. לפניו התרחש האירוע הקטלני ביותר: בשריפה במפעל "א.ש. תעשיות אקולוגיות" בפתח תקווה בחודש ספטמבר נהרגו שני בני אדם. ימים ספורים קודם לכן נפגעו ארבעה בני אדם קל מדליפת חומרים מסוכנים במפעל "פז בידוד" ליד קריית גת, ובאפריל דלף חומר רעיל ממפעל "אגן מכתשים" ברמת חובב.

 

להרחיק או לא להרחיק?

התגובה הראשונית המתבקשת לאירוע היא השאלה מדוע ממומקמים מפעלים מסוכנים ליד ריכוזי אוכלוסיה, ומדוע לא מרחיקים אותם מהתושבים. גורמים המכירים את הנושא הסבירו ל-ynet כי הרחקת המפעלים אינה פיתרון טוב. ראשית, משום שאם מרחיקים מפעל מסוכן מיישוב אחד, מקרבים אותו בהכרח ליישוב אחר, שהרי שטחה הגיאוגרפי של ישראל קטן יחסית והיא מדינה צפופה.

 

שנית, משום שגם אם מפעל ממוקם רחוק ממקום יישוב, ענני החומרים המסוכנים עדיין יכולים לעבור מרחקים גדולים במהירות ולפגוע בתושבים.

 

הרחקת המפעלים מהערים למקומות מרוחקים גם אינה עולה בקנה אחד עם עקרון הצדק הסביבתי - שכן לא יהיה זה צודק להעביר מפעל מקרבת יישוב זה לקרבתו של יישוב אחר, או לחבל ארץ מרוחק בו ירוכזו המפעלים. חבל ארץ זה יהפוך אז להיות סוג של חצר אחורית מזוהמת שאיש אינו רוצה להימצא בה.

 

סיבה נוספת שלא לרכז מפעלים מסוכנים באזור מסויים היא אסטרטגית - כדי שלא יהפכו למטרה ולסיכון ביטחוני. מסיבה זו יש דווקא היגיון בפיזור המפעלים ברחבי הארץ. סיבה נוספת לפיזור המפעלים ליד ערים ויישובים היא השאיפה שהם אלה יספקו פרנסה לתושבי האזור. אם הם יורחקו מהיישובים, לא יימצאו להם עובדים בכמות מספקת, ותיפעולם יהיה מורכב ויקר יותר - כלומר שהמשקיעים לא יקימו אותם מלכתחילה.

  

"שופינג" ליד מחסן הכימיקלים

מדיניות התיכנון של ישראל יוצרת מציאות מסוכנת, בה ממוקמים מפעלי תעשייה או מחסנים המכילים חומרים מסוכנים בקרבה יחסית לריכוזי אוכלוסיה צפופים - ובסמוך ממש למוקדי התקהלות כמו אולמות אירועים ומרכזי קניות. ההיגיון שבהצמדת המפעלים לאולמי השמחות היא ריכוז המפגעים רחוק יחסית מבתי התושבים. כך מרכזים באזור אחד את הרעש מנאולמות הפועלים בערב, ואת הליכלוך והעשן מהמפעלים הפועלים ביום.

 

אזורי "תעשיה ומסחר" אלה מהווים פוטנציאל לאסון המוני, ובמשרד להגנת הסביבה רואים זאת בחומרה. "באזורים הללו טמונה הסכנה האמיתית, ואנשים רבים אינם יודעים כי המקום שבו הם עורכים את קניותיהם, או חוגגים את חתונתם ממוקם עשרות מטרים בלבד מריכוזי חומרים מסוכנים", אמרה לאחרונה ל-ynet מיכל בר-טוב, ראש אגף חומרים מסוכנים במשרד.

 

בארגוני הסביבה מודעים לבעייתיות בקרבת המפעלים לריכוזי האוכלוסיה, ולכן קוראים להחמיר בתקנים ובנהלים, ולהדק את הפיקוח והאכיפה על המפעלים. לדבריהם, רצף אירועים החומרים המסוכנים האחרונים הם עדות לליקויים באכיפת הנהלים מצד המשרד להגנת הסביבה ושלוחותיו.

 

ארגוני הסביבה: צריך תקנים טובים יותר

מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", עו"ד ציפי איסר-איציק, אמרה ל-ynet כי מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושאי החזקת חומרים מסוכנים היא בעייתית ואינה עומדת בדרישות של מדינות ה-OECD, אליהן שואפת מדינת ישראל להתקבל. "הגיעה השעה שהמשרד להגנת הסביבה יקבע מסגרת רגולטיבית מודרנית, כמקובל במדינות המפותחות בעולם, לניהול נכון בשימוש בכימיקלים ובחומרים מסוכנים בישראל", אמרה.

 

גם ארגון "מגמה ירוקה" סבור כי הבעיה היא בנהלים רופפים ובתקנים מיושנים. "ישראל קרובה יותר למדינת עולם שלישי בכל הקשור לטיפול בחומרים מסוכנים, מאשר למדינות המערב. המשרד להגנת הסביבה משמש כמנחה לאומי של טיפול בחומרים המסוכנים, וככזה עליו להעלות את הסטנדרטים הקיימים כיום של הכוננות לקראת טיפול בחומרים המסוכנים לרמה אירופאית", אמרו בארגון.

 

הם ציינו כי בשל מדינות המשרד, הציבור אינו מודע לחומרים מסוכנים הנמצאים בסביבתו וכשיש מקרה חירום אין הם מקבלים את המידע הדרוש להם מהגורמים המקצועיים. "גם הפעם נאמר לציבור להסתגר בבית ולסגור חלונות. זה אינו נוהל אלא אילתור. אם בהולנד קיימת כיתת כוננות המתמחה בנושא ופועלת מיד במקרה חירום, גם בישראל חייב להיות גורם דומה. חוסר ההיערכות של המשרד למצבי חירום עלול לעלות בחיי אדם".

 

החשש: זיהום אקולוגי ממי הכיבוי

כעת, לאחר השתלטות על השריפה במפעל, החשש הוא מדליפת החומרים עם המים למי התהום, לערוצי הנחלים ולים. בעמותת "צלול" התריעו כי שריפה במפעל כימי כמו "אגן כימיקלים" עלולה לגרום לתגובת שרשרת מבחינה סביבתית. "מי הכיבוי ייצרו נגר עילי רב, כמו זה שנוצר בשריפה במפעל 'סנו', אך הפעם מדובר לא בחומרי ניקוי אלא בחומרים מסוכנים בהרבה", אמר סמנכ"ל העמותה, עזר פישלר.

  

בעמותה חוששים כי תשטיפי הכיבוי המזוהמים יזרמו כעת לנחל לכיש ולים, ולגרום לזיהום שיקטול את החי והצומח. הם המליצו לנתח את הרכב החומרים ולחסום את הנגר והתשטיפים מלזרום אל מחוץ לשטח המפעל. "שאננות בהיבט זה עלולה להוביל לזיהום סביבתי חסר תקדים ובכך גם לפגיעה בבריאות הציבור", אמרו ב"צלול".


לכתבה באתר ynet 


כתבות קשורות:

מי הזיז את הזיהום שלי?

Comments