אזהרה: העישון כבר ממש לא מגניב, להיפך

פורסם: 7 בפבר׳ 2012, 8:06 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 7 בפבר׳ 2012, 8:07 ]

כך הפך עישון סיגריות מסממן המגניבות האולטימטיבי לפעולה דחויה ומיושנת. או כמו שדנה ספקטור צייצה זאת: "מתברר שמעשנים הם כבר לא היצורים הזוהרים על היאכטה בפרסומות לקנט. היום הם מיעוט צהוב ובזוי המתבייש בעצמו"

מאת עינת טורס, 5/2/2012
 
תגיות: עישון סיגריות
"סליחה, אכפת לך לכבות את הסיגריה?" כבר מזמן אינה בקשה שמגיעה מאנשים מבוגרים או טרחנים במיוחד, אלא היא דרישה לגיטימית שמושמעת תדיר כמעט בכל מקום מחוץ לבית. נדמה שיותר ויותר אנשים נמצאים בתהליך של הפסקת עישון - מפחיתים בכמויות, עוברים לסיגריות צמחיות מגולגלות בתחליף טבק או פשוט זונחים את הסיגריות לחלוטין.

וזו לא רק תחושה: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2010-2009, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-20 אחוז, כחמישית מהם מנסים להפסיק לעשן. מדובר במגמת ירידה בהשוואה לשנתיים קודמות, אז עמד שיעור המעשנים על 24.2 אחוז. בסך הכול, מאמצע שנות ה-90 ירד שיעור המעשנים בישראל בקרב הגברים בכ-17 אחוז ובקרב הנשים בכ-21 אחוז.

על פי דוח שר הבריאות, בשנת 2009 התקיימו 130 סדנאות לגמילה מעישון בקופות החולים, ובהן השתתפו כ-1,200 אנשים. לעומת זאת, בשנת 2010 כמות הנגמלים כמעט שילשה את עצמה ועמדה על 3,300 איש ב-140 סדנאות. כ-42 אחוז מהמשתתפים בסדנאות ב-2010 הצליחו להיגמל מעישון. תל אביב, הידועה באחוז גבוה של תושבים צעירים, רווקים ורווקות, הגודשים את בתי הקפה, הברים והמועדונים המגוונים, היא עיר של מעשנים. תושב אחד מכל 219 תל-אביבים מעשן, מה שמציב את העיר במקום השני בשיעור המעשנים מבין הערים הגדולות, אחרי ירושלים. ובכל זאת, גם בתל אביב בשנתיים האחרונות ניכרת עלייה במספר האנשים שהפסיקו או מנסים להפסיק לעשן.

יש שיגידו שהקמפיינים של האגודה למלחמה בסרטן והאזהרות על קופסאות הסיגריות סוף-סוף חלחלו גם לצעירים, ויש שיטענו שלא מדובר בהתיישרות על פי צו הבריאות, אלא על פי צו האופנה: כבר לא קל לעשן בגיל 30, אולי קצת פתטי. אז איך הפך עישון סיגריות מסממן המגניבות לפעולה דחויה ומיושנת?
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
מעשנת. מחזה הולך ונעלם צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
1. בגלל החוקים

לפני חמש שנים תוקן החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים ונקבע כי האחריות למניעת עישון מוטלת גם על בעל המקום הציבורי, ולא רק על המעשן. כמו כן חלה על בעל המקום חובה להציב שילוט נגד עישון ונאסר עליו להציב מאפרות במקומות שבהם נמכרים דברי מאכל.

בשנה האחרונה הגבירה עיריית תל אביב את האכיפה על המעשנים. בשנת 2011 ערכה העירייה 6,600 ביקורות עישון בעסקים, לעומת כ-4,000 ביקורות בממוצע בשנים 2010-2008. גם מספר הדוחות שניתנו נגד בעלי עסקים על אי מניעת עישון, אי התקנת שילוט והצבת מאפרות עלה משמעותית בשנה האחרונה: מ-258 דוחות בשנת 2009 ל-600 דוחות בשנת 2011.

נראה כי הגברת האכיפה עושה את שלה. מדוח שר הבריאות לשנת 2010 עולה כי 31.6 אחוז מהיהודים ו-27.7 אחוז מהערבים מעידים כי הם מעשנים פחות מאז נכנסו לתוקף ונאכפו החוקים האוסרים על עישון במקומות עבודה ובמקומות ציבוריים.

"לאופנה של הפסקת עישון יש קשר הדוק לעניין החברתי", אומר סיון שדמון (37), המתגורר בתל אביב והפסיק לעשן כשמלאו לו 30. "אנשים מתחילים יותר ויותר להבין שהם לא יכולים לעשן בכל מקום. מסתכלים עליהם בתור הפרעה וקונסים אותם".

"כשעישנתי הרגשתי, במיוחד בתקופה האחרונה, מעין נידוי חברתי", מוסיף דן וייס (28), תושב תל אביב שהפסיק לעשן לפני שלושה חודשים. "זה שאתה צריך לשבת בחוץ בקור, או שמקצים לך אזורים מאוד קטנים שמותר לעשן בהם - זה משפיע. בהרבה מאוד ברים אסור לעשן, ואם פעם היו מתעלמים מזה ומעשנים - זה משתנה היום".

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
אדם מעשן. מעכשיו רק במחשכים צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
 
2. בגלל הטרנד הירוק

הישראלי בתחילת העשור השני של שנות ה-2000 שומר הרבה יותר על הבריאות: של הסביבה ושלו עצמו. תעשיית המיחזור העירונית, קומפוסטים בגני הילדים, בריכות אקולוגיות בגנים ציבוריים, פרויקט השכרת האופניים "תל-אופן", פתיחה של מסעדות בריאות ובתי טבע בכל פינת רחוב, ריבוי מתקני כושר הפזורים ברחבי העיר, שיעורי יוגה ומדיטציות בחללים פתוחים, סדנאות לניקוי רעלים וסממנים נוספים הפכו את תל אביב, למרות עשן האוטובוסים ועומסי התנועה, לעיר "בריאותית" למדי. קשה לחשוב על יד אחת אוחזת טופו, ויד שנייה - סיגריה.

3. בגלל המחאה

המונים יצאו לרחובות בקיץ האחרון במחאה על יוקר המחיה. תושבי תל אביב היו הראשונים להתעורר מאדישותם ולבדוק כמה בדיוק עולה להם הקוטג'. בתקופה שבה כל שקל הוא משמעותי, ההוצאה הכלכלית על קופסאות הסיגריות היא נטל לא קטן.

לפי דוח משרד הבריאות, מרבית אוכלוסיית המעשנים צורכת בין עשר ל-20 סיגריות ביום, כלומר בין חצי קופסה לקופסה. עלות קופסת סיגריות נעה מ-15 שקל עד 25 שקל בהתאם למותג, והמס על סיגריות רק עולה. חישוב מהיר מוכיח כי עלות שנתית של צריכת סיגריות קבועה יכול להגיע לסכום של 8,800-5,500 שקל, כלומר משכורת חודשית ממוצעת.

"אני מאוד מרגיש את זה בכיס שלי", מספר דן וייס. "אני חוסך בערך 500 שקל בחודש, ואני מוציא אותם עכשיו על דברים אחרים. זה לא מה שיקבע אם להפסיק לעשן, אבל זה מאוד מעודד אותי בהחלטה".

צילום: scataudo, sxc
סיגריה צילום: scataudo, sxc
 
4. בגלל ניו יורק

תל אביב עוקבת אחרי טרנדים ניו-יורקיים באדיקות, ואם יש מקום שבו זה כבר ממש לא מגניב לעשן - זה מנהטן. זה יותר מעשור שמייקל בלומברג מכהן בתפקיד ראש העיר ניו יורק ומנהל מלחמה עיקשת בעישון. מאז כניסתו לתפקיד הוא מקדם תקנות וחוקים לניקוי העיר מסיגריות, ובשנת 2007 אף הקצה 125 מיליון דולר לתכנית גמילה מעישון בעיר.

ביוזמתו של בלומברג אישרה בשנה שעברה מועצת העיר חוק חדש שהרחיב את האיסור על העישון ממקומות סגורים כמו משרדים, מסעדות, פאבים ומועדונים חברתיים גם לשטחים ואתרים ציבוריים בעיר, כולל חופי ים ופארקים. בימים אלה אף חל איסור על עישון במכונית משפחתית, אם נוכח בה ילד מתחת לגיל שמונה.

התכנית עובדת: הנתונים מצביעים על שיעורים נמוכים ביותר של עישון בקרב תלמידי תיכון בניו יורק בשנים האחרונות. בשנת 2007 רק 8.5 אחוזים מהתלמידים במדגם שנערך ב-87 בתי ספר ציבוריים בניו יורק דיווחו כי הם מעשנים, ירידה של כ-18 אחוז לעומת שנת 2001, לפני תקופת בלומברג.

"יש מגמה עולמית של הפסקת עישון, ואין ספק שניו יורק מובילה את המגמה הזו", אומר פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית בבית החולים שיבא בתל השומר, חבר האגודה הישראלית למניעת עישון ויועץ באגודה למלחמה בסרטן. "בעיר כמו ניו יורק שיעור המעשנים ירד לכ-15 אחוז כי בלומברג משקיע בזה. התהליכים שניו יורק עוברת אמורים להשפיע גם על ישראל. הרבה ישראלים חיים בניו יורק באופן זמני לצורך עבודה או לימודים, ואז חוזרים לכאן ומביאים איתם את הרוח הזו. אם תל אביב משווה את עצמה לניו יורק, מן הראוי שזה יתחיל בזה".

צילום: רויטרס
מנהטן. מלחמת החורמה של בלומברג נגד העישון עובדת צילום: רויטרס
5. בגלל הגאדג'טים

עושה רושם שגם לעולם הג'אדג'טים יש חלק בדחיקת הרגליים של הסיגריות. אם פעם היה צורך בסיגריות כדי להעסיק את האצבעות, הרי שהיום האייפונים והאייפדים עושים את העבודה הזאת.

הראשונים להיות מושפעים מכך הם בני הנוער, שידועים בתור צרכני גאדג'טים מושבעים.

"המחקרים מדברים על חדירה של בערך 40 אחוז של גאדג'טים לבני הנוער, לארבעה מכל עשרה בני נוער יש סמארטפון", אומר מנהל הבלוג "תנועת הנוער", עומר קפלן, שבוחן הרגלי התנהגות של בני נוער. "לכל דור יש דברים חברתיים שבני הנוער מתקבצים סביבם, עכשיו זה הגאדג'טים שיוצרים מעין בילוי חברתי".

האם ייתכן שבני הנוער מפחיתים בעישון בזכות ההתעסקות בגאדג'טים?
"בני נוער מפחיתים בעישון כחלק מטרנד כללי של הפסקת עישון, ולא דווקא בגלל הגאדג'טים, אבל זה במספרים מאוד קטנים כי אלכוהול ועישון עדיין נפוצים בגילים האלה".

קפלן מצביע על מגמה נוספת שעשויה להסביר את הירידה בעישון: בני נוער מבלים פחות ופחות בפעילויות מחוץ לבית. "מחקרים מראים שבשנים האחרונות בני נוער מבלים הרבה יותר בתוך הבית עם החברים שלהם", הוא אומר. "זה נובע למשל מהפייסבוק והמדיה החברתית, משחקי המחשב המפותחים וקונסולות המשחק".

תלמיד כיתה ט' באחד התיכונים במרכז העיר מאשר כי את רוב הזמן הפנוי הוא וחבריו מבלים עם הגאדג'טים: "יש הרבה יותר עיסוק עם האייפון והאייפד כשיושבים עם חברים. אנחנו מסתמסים, משחקים, מראים אחד לשני אפליקציות, נכנסים לפייסבוק דרך הטלפון".

התלמיד גם מעיד על כך שבבית הספר מסתכלים היום אחרת על המעשנים: "יש ילדים שהחליטו להתחיל לעשן בכיתה ז' או אפילו קודם כי הם חשבו שזה מגניב, ועכשיו זה נהיה מגעיל ולא מגניב, וגם אומרים להם את זה. יש לי חברים שהתחילו לעשות ספורט והרגישו על בשרם שהעישון פוגע להם בבריאות, שהם כל הזמן חולים והם גם מרגישים שזה לא אסתטי. הרבה חברים מהשכבה שלי הפסיקו לעשן כי הם קולטים שזה מטומטם".

צילום: ראובן קסטרו
צילום: ראובן קסטרו
 
6. בגלל הפוליטיקאים

ראשי הממשלה גולדה מאיר ויצחק רבין היו מעשנים כבדים, ולא אחת הצטלמו בעת הפעולה החביבה עליהם. בשנים האחרונות כבר קשה מאוד למצוא חבר כנסת או נבחר ציבור מעשן לעין המצלמות, אף שרבים מהם מעשנים בחייהם הפרטיים.

"אם גולדה הייתה יכולה לערוך תדריך על רקע משבר יום הכיפורים בעודה מעורפלת בתוך עננת עשן, אז היום הפוליטיקאים חפים מכל סממן כזה", אומר יועץ התקשורת עידו מינקובסקי, דוברו של שר הפנים לשעבר יצחק אהרונוביץ', שנגמל אף הוא מעישון.

"יש הסתרה מכוונת של הנושא הזה. זה אומר לקחת שאכטה אחרונה לפני הסינק בטלוויזיה או לעשן בתוך המשרדים שלהם. זה אומר לסחוב מסטיקים בכיסים ומטהרי אוויר במכונית. הסיגריה נתפסת בעיני התקשורת כמשהו וולגרי, פרימיטיבי, מזיק ולא חינוכי".

צילום ארכיון: אי-פי
גולדה מאיר בפוזה אופיינית צילום ארכיון: אי-פי
 
7. בגלל המטרוסקסואל

בקולנוע זו כבר הייתה ממש נוסחה: שום דמות גברית נערצת לא הייתה שלמה ללא סיגריה בין שפתיה. גם הגברים שפרסמו סיגריות היו קאובויז על סוסים (כמו ויין מקלארן, "איש המלבורו", שמת מסרטן ריאות בגיל 51) או בחורים חסונים זהובי שיער על יאכטות.

בעשור האחרון נולד המושג "הגבר החדש", גבר רגיש, מודע לעצמו ומטופח - ועדיין גברי. הגבר המטרוסקסואל מתקשר יותר עם שייק חלבון מאשר עם סיגריות, והקשר בין גבריות לעישון כבר לא חזר כבעבר.

"לפני חמש או עשר שנים לעשן היה נתפס מגניב ואפילו גברי. אני זוכר שהרגשתי טוב עם עצמי במועדון עם הסיגריה", אומר דן וייס. "היום דווקא אתה נחשב חזק יותר אם אתה לא מעשן או אם הפסקת לעשן לאחרונה. זה מעיד על הרבה תכונות חיוביות".

גם העיתונאית דנה ספקטור, שמזוהה עם עישון, צייצה בטוויטר: "מתברר שמעשנים הם כבר מזמן לא היצורים הזוהרים האלו על היאכטה בפרסומות לקנט. מעשנים הם מיעוט צהוב ובזוי המתבייש בעצמו".

צילום: בייגל
דנה ספקטור ורן שריג. ''מעשנים הם מיעוט צהוב ובזוי'' צילום: בייגל
 
8. בגלל הטלוויזיה

בארצות הברית גם סדרות שאינן מוגדרות כ"לכל המשפחה" - כגון "הפמליה", שעסקה בעולם הזוהר ההוליוודי, "אבודים", על אנשים שנתקעו על אי בודד, או סדרת המתח-פעולה "24" - לא הראו את גיבוריהן מעשנים (לפחות לא סיגריות). גם בסרטי קולנוע הוליוודיים כמו "ג'יימס בונד" החדש, השחקן דניאל קרייג לא מעשן, בניגוד לסרטים מוקדמים יותר בסדרה.

הדבר בולט בסדרות משטרה ישראליות עדכניות. ב"אפס-אפס-אחת" של ערוץ 10, שהסתיימה לאחרונה, עמוס תמם, המגלם את השוטר הגיבור, לא מעשן. בפרק הראשון של הסדרה "המיוחדת" נצפה מפקד היחידה (ששון גבאי) מדליק סיגריה אחרי משימה מוצלחת, ומפקדו (נתן דטנר) מעיר לו: "זה יהרוג אותך".

ובכלל, דמיינו שאתם נכנסים למשרד של הבוס בעבודה וכולו אפוף עשן (בניגוד לחוק): לא תחשבו מיד על "מד מן", הסדרה שמחזירה אתכם אל הסיקסטיז?

מתברר כי במקרים רבים מדובר בהחלטה מכוונת של ההפקה והתסריטאים. "אם רוצים לפנות לקהל יעד רחב, מחליטים בהרבה מקרים לוותר על הסיגריה", אומרת מלי (35) מתל אביב, שעובדת בהפקות טלוויזיה. "זה מאוד מודע בהחלטות. למשל לאחרונה עשינו פרומו לאחת מחברות הכבלים לסדרות חדשות, והיה שם דיון שלם על עניין הסיגריות. בהתחלה הייתה מחשבה להראות חבר'ה מגניבים בדירה בחו"ל יושבים ומעשנים, אבל בסוף הוחלט שלא, כי הן מתקשרות למשהו שלילי ולא לחבר'ה מגניבים".

רונה סגל (31) מתל אביב, תסריטאית שהפסיקה לעשן לפני כשנה, מספרת שהרבה דמויות טלוויזיוניות הפכו ללא מעשנות בגלל שהיוצרים עצמם הפסיקו לעשן: "יש הפחתה בתסריטאים שמעשנים, אז זה נכנס פחות לדמויות. אם עכשיו הייתי כותבת על עיתונאית צעירה שהולכת לחשוף פרשיות, אז פעם זו הייתה טינקרבל עם סיגריה ביד, ועכשיו זה כבר לא הדימוי הראשון שיעלה לי לראש".

זכיינים מכתיבים לכם שלא ליצור דמויות מעשנות?
"לא, בניגוד לארצות הברית שבה אסור לעשן באולפנים, כאן אין הנחתה מלמעלה והזכיין לא נכנס לדקויות האלה. ההפחתה בסיגריות בטלוויזיה מגיעה לחלוטין מהחלטה של תסריטאים ויוצרים".

צילום: אי-פי-אי
דניאל קרייג עם נערות ג'יימס בונד. הפעם בלי סיגריה ביד צילום: אי-פי-אי
 
9. בגלל שכולם מפסיקים

"אין כזה דבר בן אדם שלא רוצה להפסיק. כל האנשים שמעשנים היום מסתכלים על אנשים שהפסיקו בהערצה ובקנאה", אומר דן וייס. "אחרי שאני הפסקתי שלושה חברים שלי הפסיקו לעשן במקביל, וגם השותפה שלי הפסיקה לעשן כמה ימים אחריי. זה סוחף".

"אני מרגיש שמשהו קורה סביבי", מסכים סיון שדמון. "אני רואה את אלה שיורדים בכמויות בגלל שהפכו להיות הורים ומעשנים רק בערב בחוץ. אני רואה כאלה שמפסיקים ומתחילים כבר שנים, אבל מאוד רוצים להפסיק. אני בעצמי הפסקתי כי הייתה לי בת זוג שהפסיקה ורציתי גם".

למלי למשל היו את כל הסיבות להמשיך: "אני בת 35, רווקה, תל-אביבית, עובדת בטלוויזיה, קיבוצניקית במקור שעישנה שתי קופסאות 'נובלס' ביום מגיל 17. מעולם לא הצלחתי להפסיק לעשן עד לפני שלושה וחצי חודשים. לא תכננתי להפסיק לעשן - אנשים שקרובים אליי הפסיקו ונורא קינאתי בהם. התחלתי להרגיש שאין לי עם מי לצאת החוצה להפסקות עישון, מבודדת מהחברה בדיוק כמו שמעשן אמור להרגיש. אני מרגישה כבר כמה שנים שאנשים סביבי מפסיקים לעשן. אם לפני חמש שנים רוב האנשים על הסט היו מעשנים, היום זה ההפך. היום הרוב לא מעשן".

 
Comments