שקט תעשייתי II – מה נשתנה השנה במערב הגליל

נשלח 22 במרץ 2011, 10:50 על ידי Sustainability Org

הדו"ח החדש אינו מביא בשורה בנתוני הזיהום לעומת קודמו אך ישנו שיפור ראוי לציון בנגישות למידע לעומת מה שהיה בטרם אושר התיקון לחוק חופש המידע

21/03/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

גליל מערבי
כריכת הדו"ח "שקט תעשייתי" מהדורת שנת 2011 - איור: גיא מורד
עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל הפיקה דו"ח מעודכן לשנת 2011 "שקט תעשייתי – II" שמביא מעקב על 25 מפעלים שנבדקו בדו"ח הראשון וגם ממצאים על 19 מפעלים שלא נבדקו קודם לכן.

מנהלות העמותה עו"ד ג'מילה הרדל ואכים וליאורה אמיתי ציינו כי היה קל יותר לקראת הכנת הדו"ח הנוכחי לקבל מידע מאשר בדו"ח הקודם, גם מאתר המשרד להגנת הסביבה וגם מהמפעלים עצמם.

בינתיים לא התקבלו תגובות מרשויות וממפעלים עליהם מדווחת העמותה.

ממצאים לא מעודדים

השיטה הנהוגה בישראל היא עדין של קביעת התקנים לכל מפעל במסגרת רישיון העסק שלו. לדברי מפיקי הדו"ח, אין חובה לאפשר גישה לנתוני רישיון העסק ואכן במקרים רבים אין מידע על כך.

הדו"ח קובע הן לגבי המפעלים במעקב שהופיעו בדו"ח הראשון והן לגבי המפעלים הנוספים שנבדקו כי: "רוב המפעלים אינם עומדים בתנאי הרישיון שנקבעו להם הן בתחום איכות האוויר והן בתחום איכות השפכים. הכוונה היא לאי עמידה בתקנים, בביצוע מספר הבדיקות הנדרש, או בדיווח לגורם המפקח". בדו"ח טבלאות המפרטות מי הם אותם המפעלים שאינם עומדים בתקנים.

יחד עם זאת מציין הדו"ח שיפור לעומת המצב הקודם: "שיפור חשוב נוסף חל בהתנהלות חלק מהמפעלים בהיבט הסביבתי. הדבר ניכר הן בהשקעות וטיפול בפליטות ובחריגות והן במוכנות לחשוף מידע ובשיתוף פעולה עם גורמים ציבוריים" נכתב בדו"ח.

שפכים תעשייתיים מעמיסים על המט"שים העירוניים

הדו"ח מציין שבתחום השפכים שיטת הטיפול שונה מאשר זו המומלצת באירופה לפי הטכנולוגיה המיטבית (BAT) והיא לטפל בשפכים התעשייתיים במסגרת המפעל. השיטה אומצה באזור התעשייה הדרומי רמת חובב, זאת אחרי שנים של חוסר שליטה על שפכי תעשייה שנאספו מכל המפעלים לבריכות משותפות והיוו מטרדי ריח לערי הסביבה. לצפון עדיין לא הגיעה הבשורה. למעט מפעל שטראוס שהחליט מיוזמתו לנהוג כך, מרבית שפכי התעשייה מוזרמים למתקני טיהור שפכים (מט"ש) עירוניים.

בעכו הסביר מנהל המט"ש רועי סילברגר ששפכי התעשייה מהווים מחסום לייצור קולחין ברמה גבוהה. המתכות הכבדות והעומס האורגני המגיע מהמפעלים אינו מתאים לשיטת הטיפול הביולוגית המיועדת לטיפול בשפכים ביתיים. חקלאי מטה אשר המקבלים את הקולחין מוהלים אותם עם מים שפירים כדי שניתן יהיה לנצל אותם להשקיה.

שיפור בנגישות למידע

כאמור מנהלות העמותה הרדל ואכים ואמיתי ציינו נקודה חיובית אחת בתחום חופש המידע שלדעתן הוא בזכות כניסת לתוקף השנה התיקון לחוק. "שיפור משמעותי חל במהלך השנה בנושא פרסום המידע, ורובו נזקף לזכות המשרד להגנת הסביבה", נאמר בדו"ח. לעומת זאת השיפור ברשויות בגליל המערבי המחויבות בהנגשת המידע לציבור הוא מזערי.

יחד עם זאת טוען הדו"ח כי "אין מנגנון של איסוף נתונים שיטתי, פיקוח ובקרה מסודר ומדויק על כלל המפעלים, ועל אופן יישום תנאי רישיון העסק שלהם".

בעיית שפכי בית החולים

אחד מבין 19 המפעלים שנבדק בהכנת הדו"ח היה בית החולים נהרייה. לדברי הדו"ח: "בישראל ממצאי מחקרים שנעשו לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב, הראו נוכחות של חומרים רפואיים ותוצרי פירוקם במי קולחים שניוניים, מי נחל ומי תהום בעקבות הזרמת שפכים וקולחים מטוהרים באגני ההיקוות".

לטענת כותבי הדו"ח, שפכי בתי חולים מהווים מקור משמעותי לפיזור חומרים רפואיים רעילים בסביבה (אנטיביוטיקות מסוג 3, חומרים כימותרפיים וכדומה). העמותה מזהירה מהסכנה של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה שמוכרת בארץ כבר מספר שנים. "עמידות לאנטיביוטיקה מופיעה בחיידקים עקב שחלוף חומר גנטי (קוניוגציה וטראנסדוקציה) או הופעת מוטציות עמידות לאנטיביוטיקה, תהליכים אלה מוגברים בסביבה סלקטיבית המכילה אנטיביוטיקה (כגון שפכים גולמיים ומי קולחים)" מזכיר הדו"ח.

הפתרון לדעת מחברי הדו"ח? "שיטת טיפול המראה פוטנציאל גבוה לסילוק מיקרו-מזהמים ממים וקולחים היא שיטת החמצון המתקדם (AOP – Advanced Oxidation Process)".

לכתבה באפוק טיימס



Comments