אסון מפרץ מקסיקו בעדולם? הכל בשם הציונות

נשלח 6 ביולי 2010, 12:52 על ידי Sustainability Org

תאגיד IEI האמריקאי יחפש נפט מתחת לאדמת חבל עדולם הפסטורלי. על ישראל לסרב ולשלוח את התאגיד לקדוח במפרץ מקסיקו

אביב לביא | 4/7/2010 7:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כ‭300-‬ מטר מתחת לאדמת עדולם, חבל הארץ שבשנים האחרונות בנה את עצמו בשקדנות על תקן פרובאנס הישראלי, אולי מסתתר אוצר בלום. גיאולוגים מדברים כבר שנים על כך שבישראל יש ריכוז צפוף של פצלי שמן. פצלי שמן הם סלעים שמכילים חומר אורגני, שבתהליכים מסוימים ניתן להפוך אותו לנפט. עד היום התהליכים הללו נחשבו לחסרי כדאים כלכלית, אבל חברת IEI חושבת אחרת.

זה עומד להיות אחד המאבקים הסביבתיים הגועשים שילוו אותנו בשנים הקרובות: תאגיד אמריקאי עם שלוחה ישראלית מבקש לקדוח מבעד למעבה הקרקע, להמס את הסלעים ולהפוך את ישראל למעצמת נפט עולמית. הכל בשם הציונות, כמובן. תושבי עמק האלה וסביבותיו, שבאו לחיות באזור פסטורלי של כרמים ויקבי בוטיק, עוקבים אחרי המהלך באימה ושואלים מי יגן עליהם.

לפי שעה, התשובה היא: אף אחד. המדינה מתמסרת בנפש חפצה למחפשי הנפט והעניקה להם כרטיס פתוח לבצע קידוחי ניסיון בשורת אתרים במרחב שבין קריית גת לבית שמש. בשלב הזה מדובר בפיילוט ובטכנולוגיה שכמעט לא ניסו בעולם. הצרות יתחילו אם יתברר שהטכנולוגיה עובדת ומאפשרת להפיק 300 אלף חביות ביום. או אז, מדינת ישראל תצטרך להחליט מה היא רוצה להיות: פרובאנס או כוויית.

לכאורה, מדובר בדילמה מוכרת: מצד אחד, עומד הרצון לנצל את המשאבים הטבעיים שבהם בורכנו ולמנף אותם לעוצמה כלכלית ולאומית. מנגד, עומד החשש מפגיעה בסביבה ובאיכות החיים של רבבות אם לא מאות אלפי ישראלים. אז מה גובר על מה?
העולם דוהר לכיוונים אחרים
רק שבמקרה הזה, של מטמון פצלי השמן, מותר להטיל ספק כבר בהנחת היסוד: ההנחה שישראל צריכה לשאוף להפוך למעצמת נפט. בעוד אנשי IEI קודחים במעמקים, העולם שמעליהם דוהר לכיוונים אחרים - אל השמש, הרוח, ואפילו אל הגז, שרק לאחרונה נמצא בהמוניו מול חופי ישראל. עידן הנפט המזהם שייך לאתמול.

היום, אחרי אסון הנפט במפרץ מקסיקו, כל אמריקאי כבר יודע לדקלם את האמת הזאת. הפקה של כמויות נפט כאלו בישראל תגדיל את פליטת גזי החממה הלאומית בעשרות אחוזים. נשיא המדינה, שמעון פרס התחייב בוועידת קופנהגן לצמצם את הפליטות הישראליות בעשרים‬ אחוז עד סוף העשור. איך זה מתיישב? למשכן נשיאי ישראל הפתרונים.

הבעיה היא שחוק הנפט הישראלי תקוע אי שם באמצע המאה שעברה, כשהמדינה הצעירה והמבוהלת ראתה בכל טיפת אנרגיה נכס אסטרטגי. חוק הנפט מסמיך אדם אחד במשרד התשתיות הלאומיות, להעניק רישיונות חיפוש לכל המעוניין. האדם הזה הוא היום כיום זהו ד"ר יעקב מימרן. העיקר שימצאו נפט, ונוכל לרקוד בצל הזרנוקים השחורים, ממש כמו בסרט הקאלט "גבעת חלפון אינה עונה".

אבל הזמנים השתנו. ישראל התבגרה והתעצמה. היא בדרכה להפוך למעצמת גז, ועכשיו היא יכולה להרשות לעצמה לומר למי שמבקש לפתוח את קרביה: תודה, אך לא בבית ספרנו. רוצים נפט? חפשו במפרץ מקסיקו. אנחנו מעדיפים לייצר אנרגיה ממקורות קצת יותר נקיים, ובאותה הזדמנות להמשיך לטפח כרמים ויקבי בוטיק.
 
Comments