זהירות, קרינה אלקטרומגנטית

נשלח 5 בינו׳ 2010, 22:55 על ידי Sustainability Org
מאת אביב לביא, תאריך פרסום: 1/1/2010
 
הבית שלנו מלא קרינה חשמלית. טיפים: ראוטר האינטרנט האלחוטי, הצד האחורי של המקרר והמקלדת של הלפטופ מסוכנים. הפתרון: שמירת מרחק.
 
לדניאל שוורצברג יש מכשיר עם שתי כיפות אפורות: גדולה וקטנה. כיפה לכל סוג של קרינה. כשהוא מקרב את הכיפה למכשיר חשמלי, המספרים רוקדים על הצג ומתייצבים ומשקפים את עוצמת השדה האלקטרומגנטי. המספרים הללו הם גזר דין: כמה בטוח לשהות בקרבת המכשיר, אם בכלל.

כשהזמנתי את שוורצברג לביתי קיוויתי לטוב. הוא הנדסאי חשמל, מומחה לקרינה בהסמכת המשרד להגנת הסביבה ומשמש כרכז הקרינה של עמותת מלר"ז. הקרינה האלקטרומגנטית שפולטים מכשירי החשמל הביתיים היא אחת הסוגיות היותר מודחקות על הציר שבין סביבה, בריאות ואורח החיים המודרני. את הקרינה לא רואים, לא שומעים ולא מריחים - אבל היא שם. וככל שעולמנו מחושמל יותר, כך עולים היקפי הקרינה שאנחנו נחשפים אליהם במשך שעות ארוכות ביום.

אין תשובה פשוטה לשאלה מהו רף החשיפה הבטוח לקרינה ממכשירי חשמל. לכל מכשיר שדה בעל עוצמה שונה, והגורמים המכריעים הם המרחק מהמכשיר ומשך הזמן בו אנחנו חשופים לקרינה.

המשרד להגנת הסביבה ממליץ להימנע מחשיפה לקרינה העולה על שני מיליגאוס במשך 24 שעות. לאור מחקרים מהשנים האחרונות, הארגון העולמי לחקר הסרטן קבע כי חשיפה גבוהה מזו היא גורם אפשרי לסרטן. עיקר החשדות מופנים לקשר בין חשיפה מוגברת לקרינה והתפתחות לוקמיה בקרב ילדים.

לשמחתי, למכשירים המפחידים של שוורצברג לא הייתה הרבה עבודה בביתנו: מאווררי תקרה - קרינה אפסית; מזגנים - לא בעיה, המנוע מופנה כלפי חוץ; נורות רגילות או חסכוניות - שואף לאפס; מטען סלולרי - נאדה; מקרר-מצדו הקדמי אין קרינה, מאחור מדדנו 10 מיליגאוס, אלא שאחוריו מופנים אל הקיר החיצוני של הבית. שוורצברג: "יש לשים לב שהמקרר, המדיח, מכונת הכביסה והמייבש לא צמודים לקיר שמאחוריו יש מיטה שבה ילדים ישנים. כבר נתקלתי במקרים שבהם הילד ישן בשדה רב עוצמה".

הלאה. שעון מעורר דיגיטלי: חלקם פולטים קרינה בעוצמה של 70 מיליגאוס. במרחק מטר היא כבר תצנח אל פחות מ-1 מיליגאוס. שוורצברג : "יש אנשים שישנים עם השעון צמוד לראש. חשוב

להרחיק אותו למרחק חצי מטר - מטר". טלוויזיה - על המסך נמדד שדה של 40 - 60 מיליגאוס. במרחק מטר-בקושי 1.5. לא לתת לילדים לשבת קרוב מדי. מחשב: גוף המחשב יכול לפלוט קרינה של כמה עשרות מיליגאוס. חשוב לשמור אותו במרחק מטר מהגוף. כך גם את השנאי, במידה ויש.

ראוטר אינטרנטי אלחוטי - 500 (! ) מיליגאוס . לשמור מרחק, לפחות מטר. שוורצברג : "אני מוטרד ממה שקורה בבתי ספר. מסדרים את חדר המחשבים בשורות כשהילדים יושבים עם הפנים זה לזה, וקרובים מאוד לגב של המחשב שממול. צריך לסדר את החדרים האלה בצורת ח'. כמובן שמי שנמצא הרבה שעות ביום מול מחשב, צריך לדאוג שהחלקים המקרינים (שנאי, ראוטר, גוף המחשב) יהיו במרחק בטוח ממנו".

מה עם לפטופ?
"לא לשים על הברכיים - הקרינה מגיעה מאזור המקלדת. מבחינת קרינה עדיף מחשב נייח. כשעובדים על הלפטופ, עדיף להשתמש במקלדת USB כדי לא להיות כל הזמן עם הידיים על מוקד הקרינה".

שוורצברג בבחור טוב מזג, אבל יש דברים שמוציאים אותו משלוותו: "מקומם אותי מה שקורה עם אביזרים כמו סדינים חשמליים ומיטות מתכווננות. מי שישן עם סדין חשמלי מחובר לחשמל נמצא למעשה שעות ארוכות בתוך קרינה של עשרות מיליגאוס. כך גם מיטה מתכווננת - כל עוד היא מחוברת לחשמל, היא מקרינה בעוצמה גבוהה, וזה צמוד לגוף. אפשר לחמם את הסדין ואפשר לכוון את המיטה, אבל צריך לומר לאנשים לנתק את הזרם ברגע שהם נכנסים למיטה - באותה שנייה הקרינה יורדת לאפס. רק שאיש לא טורח ליידע אותם".

המקרה של הסדינים והמיטות הוא משל מדויק, לדעת שוורצברג , למערכת היחסים שלנו עם הקרינה בעולם הטכנולוגי: "לא צריך לפחד. הפחד לפעמים יותר מסוכן מהקרינה. צריך לברר, לבדוק, ואז לעשות פעולות פשוטות. בדרך כלל כל מה שנדרש זה להזיז את מקור הקרינה חצי מטר לכאן או לכאן ונפתרה הבעיה".
Comments