"המחסור במזון בעולם - הסיבה שבגללה הסודנים באים לארץ"

נשלח 29 ביוני 2012, 1:59 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 29 ביוני 2012, 2:00 ]

בתוך 40 שנה יחיו בכדור הארץ 9.5 מיליארד בני אדם - ורבים מהם צפויים לסבול ממחסור חמור במזון; מדענים מישראל, שנחשבת מעצמה בתחום ההנדסה הגנטית, מציעים כיצד להאכיל את אוכלוסיית העתיד

אלכס דורון | 28/6/2012 18:38
תגיות: הנדסה גנטית
בתוך 40 שנה העולם צפוי להתמודד עם מחסור חמור במזון, שהשלכותיו על החיים בכדור הארץ יהיו ככל הנראה מרחיקות לכת. כדי להאכיל כ-9.5 מיליארד בני אדם - 2.5 מיליארד יותר מהיום - נצטרך לייצר כ-35% יותר מוצרים חקלאיים כגון חיטה, תירס, סויה, ירקות ופירות ומוצרי חלב ובשר, ונצרוך 50% יותר מים. בינתיים המחסור במים רק גובר, בין השאר בשל שינויי האקלים ומיעוט המשקעים. רק מהפכה דרמטית וכלל-עולמית בחקלאות - תוך שימוש בחידושי ההנדסה הגנטית - תיתן מענה הולם לבעיה.
"הבטחת מזון לאוכלוסיית העולם אינה יכולה להיעשות עוד בשיטות הגידול הקלאסיות" צילום אילוסטרציה: רויטרס

זהו המסר שיצא מסיעור המוחות הראשון מסוגו בארץ, כנס הנושא את הכותרת "הנדסה גנטית בחקלאות - חלום או כורח המציאות?".

את הכנס ארגן משרד החקלאות, בראשות השרה אורית נוקד, ומשתתפים בו בכירי המדענים בתחום ההנדסה הגנטית, לצד מגדלים המתעניינים בשילוב חידושי ההנדסה הגנטית בקווי הייצור שלהם. למפגש הוזמנו גם נציגי גופים ירוקים המתנגדים לשימוש בהנדסה גנטית.
"לשבור את תקרת הזכוכית"

"יש לשבור את תקרת הזכוכית", מדגיש פרופ' יונתן גרסל, מומחה עולמי בביוטכנולוגיה של הצמחים ממכון ויצמן, שישתתף בכנס. לדברי גרסל, "הבטחת מזון לאוכלוסיית העולם, שדרישותיה גדלות והולכות, אינה יכולה להיעשות עוד בשיטות הגידול הקלאסיות הקיימות, אלא רק בהנדסה גנטית".

"אנחנו מדברים על הדור השלישי בהנדסה הגנטית", אמר ל-עסקים פרופ' ידידיה גפני, מנהל המכון למדעי הצמח במינהל המחקר החקלאי. "המחסור במזון אינו בדיחה. רוב תושבי כדור הארץ עלולים לסבול ממנו. אמנם 10% נמצאים במערב השבע ולא סובלים מרעב, אך יש למצב השלכות פוליטיות רבות גם עליהם. הסודנים והאפריקאים זורמים אלינו מהסיבה הזאת. כך גם המקסיקנים לארה"ב. ישראל היא מעצמה במחקר הביולוגי ובהנדסה הגנטית לא פחות מבהיי-טק. לא נייצר כאן יותר מזון לשאר העולם - אבל בוודאי הרבה ידע".

לדברי גפני, "בעתיד נשלם הרבה יותר בעד המזון שנרכוש בחנות. כיום 15% מהשכר הממוצע לנפש בארץ מיועד למזון. בעוד 40 שנה שיעור זה יעלה, אולי ל-25% ויותר".

חוקרים טוענים שתודות להנדסה גנטית יוכל הסלט להכיל פחות ירקות, אך הערך התזונתי הכולל שלו יגדל. לדברי גפני, "עגבנייה, שמשקלה הממוצע כ-300 גרם ושקוטרה 10 ס"מ, תיראה אותו דבר אך תכיל הרבה יותר ויטמינים חשובים, מינרלים, נוגדי חמצון ושאר הרכיבים התזונתיים הדרושים - כך שיופחת מספר הכדורים ותוספי המזון המלאכותיים שמונחים כיום ליד הקערה".

השימוש בהנדסה גנטית ובחקלאות מתוחכמת יאפשר גידולים המתמודדים עם תנאי עקה כגון בצורת, חום ושיטפונות, וייצור בעבורם עמידות בפני התחממות כדור הארץ. הגידולים הללו יהיו חסכוניים במים ויוכלו לשרוד גם בעת מחסור במים להשקייה או מי גשמים, יחוסנו נגד מזיקים ומחלות ויזדקקו לפחות כימיקלים, דשנים וחומרי הדברה. נוסף על כך, ניתן יהיה לגדל אותם בקרקעות שכיום אינן מתאימות לכך.

"אם לא נשקיע בשיטות ההנדסה הגנטית כל הבעיות יחזרו אלינו כבומרנג. עלינו לתרום את חלקנו לעולם השלישי. הנדסה גנטית היא הפתרון", מדגיש גפני.

גפני סבור שאירופה כבר אינה מתנגדת להנדסה גנטית כמו בעבר: "זוהי אגדה והיא כבר מתפוררת. אירופה לא מתנגדת להנדסה גנטית בחקלאות. בצרפת, בלחץ גופים פוליטיים, ניסו למנוע גידול תירס. האיחוד האירופי התערב וקבע שזה מנוגד לחוקת האיחוד. ממשלת צרפת נכנעה. שטחי החקלאות בעולם שמיושמות בהם שיטות הנדסה גנטית רק גדלים מדי שנה בשנה".

גפני מרגיע חקלאים בישראל שעדיין פוחדים שהכנסת שיטות אלו לקווי הייצור שלהם תגרום לקשיים בייצוא הסחורה לאירופה. לדבריו, "אין הצדקה לפחד הזה. מי שלא יהיה בזירה הזאת, בעולם המשתנה במהירות, ימצא עצמו מאחור - ואז באמת לא יוכל לייצא את מוצריו לחו"ל".

"כורח המציאות"

בכנס יוצגו פיתוחים חדשים של ירקות מהונדסים שעמידים לנגיפים ולמחלות ושל צמחייה שממנה מפיקים חלבונים לשימושים רפואיים כמו איחוי עצמות וריפוי פצעים. שלמה ישראל ממשרד החקלאות, אשר אחראי לארגון המפגש, אומר שהדוקטרינה השלטת בקרב כלל המדענים בארץ ובעולם היא שיש להנהיג הנדסה גנטית בחקלאות כיוון שהיא תעניק למגדלים יתרונות ביצוא לחו"ל.

לדברי ישראל, "החששות מהמהפכה הגנטית לא הוכחו בשום מחקר רציני. הגישה האמריקאית המעודדת הנהגת חידושים מתפשטת בעולם. באירופה נוקטים את עקרון הזהירות המרבית עקב החשש הלא מבוסס מהלא נודע. ואולם, אנו רואים סימנים לשינוי. אין הוכחה שההנדסה הגנטית מחוללת נזקים לסביבה. גם אין הוכחה לפגיעה בפוריות האדם ובבריאותו".

 
Comments