מגמות כלל עולמיות של ירידה בילודה

נשלח 7 במרץ 2014, 9:54 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 7 במרץ 2014, 9:55 ]

עלייה ברמת החיים מביאה לירידה בילודה ואפילו לצמצום האוכלוסייה. זה כבר קורה בכמה מדינות ■ ד"ר הלל בר גרא מאוניברסיטת בן גוריון סבור שייתכן שאנחנו מודאגים מהתרחיש הלא נכון

מאת ערן דינר, 2/3/2014

כשהביולוג האמריקאי־יהודי פול ארליך פרסם ב־1968 את ספרו "התפוצצות האוכלוסין" (The Population Bomb) מנתה אוכלוסיית העולם כ־3.5 מיליארד בני אדם. ארליך, כנראה נביא הזעם הקולני ביותר המזהיר מפני ההשלכות של אכלוס היתר של כדור הארץ, צפה כי כבר בשנות ה־70 וה־80 יתחולל משבר מזון עולמי שיוביל להתפרצותן של מגפות ולמלחמות עקובות מדם. נבואתו אמנם לא התגשמה, אך הדעה הרווחת היא שזה רק עניין של זמן. אם לא יינקטו צעדים להגבלת הילודה, וקצב הגידול הנוכחי יימשך, תגיע האנושות לקצה גבול היכולת שלה לכלכל את עצמה כבר באמצע המאה הנוכחית, כך מזהירים מומחים רבים ובהם ארליך עצמו, כיום בשנות ה־80 לחייו.

אבל ישנם גם קולות אחרים המצביעים על מגמות כלל עולמיות של ירידה בילודה, החלה במקביל לעלייה ברמת החיים ובתוחלת החיים. המדינות המערביות מובילות את המגמה הזאת, בעיקר מדינות אירופה המערבית שבחלקן כבר נרשם ריבוי שלילי. אחד החוקרים המצביעים על היתכנותו של תרחיש כלל עולמי של התכווצות אוכלוסין הוא ד"ר הלל בר גרא מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. בר גרא, מומחה למערכות תחבורה, הוא דמות חריגה בתחום שנשלט על ידי ביולוגים וסוציולוגים, אך דווקא נקודת המבט החיצונית הזאת מובילה אותו לכמה תובנות לא שגרתיות.

"הקונוונציה בקהילה המדעית שבה אני מסתובב מתייחסת לשני מושגים כמעט בנשימה אחת: גידול אוכלוסייה ותכנון בר קיימא", אומר בר גרא, "ובראייה לטווח ארוך שני אלה לא הולכים יחד. התזה שלי אומרת שיש תרחיש שבו אוכלוסיית העולם תתחיל להתכווץ בתוך אופק התכנון, שזה 20־30 שנה קדימה. התרחיש הזה מספיק מציאותי כדי שאנשים שמתעסקים בתוכניות לטווח ארוך יביאו אותו בחשבון".

שכונה נטושה בדטרויט
שכונה נטושה בדטרויט
צילום: רויטרס

תחום העיסוק העיקרי שלך די רחוק ממונחים כמו שיעור ילודה או תוחלת חיים. איך הגעת לעסוק בעתיד אוכלוסיית העולם?

"אני מעביר קורס בתכנון תחבורה באוניברסיטת בן גוריון וגם במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ובמסגרת הזאת אנחנו מנתחים את הגורמים שמשפיעים על הצפיפות בכבישים, בהם גודל האוכלוסייה. כשחיפשתי נתונים הגעתי לאתר gapminder.org, שהקים פרופ' האנס רוסלינג (רופא וסטטיסטיקאי שוודי העוסק בין השאר בקשר שבין פיתוח כלכלי למדדים שונים ובהם ילודה ותוחלת חיים – ע"ד). שיחקתי עם הנתונים באתר הזה, הצלבתי אותם עם נתונים של האו"ם, ומכל זווית שלא הסתכלתי - נראה היה שהתרחיש של אוכלוסייה מתכווצת הוא בהחלט מציאותי.

הנתונים באתר של רוסלינג מראים כמה מגמות מעניינות. למשל שיש קשר הפוך בין תוחלת חיים לשיעור ילודה. מה ההסבר לכך?

"הטענה המקובלת היא שאוכלוסיות עם רמת חיים גבוהה נוטות לרמת ילודה נמוכה. יכול להיות שגם עצם העלייה בתוחלת החיים יוצרת ודאות כלשהי וביטחון שגורמים לאנשים לילודה נמוכה יותר. כיום בישראל, למשל, סיכויי ההישרדות של תינוק או תינוקת עד גיל 50 הם 98% או 99%, כך שבמונחי סטטיסטיקה לאומית, כל מי שנולד יגיע לגיל 50 וכך ימצה את תקופת הפוריות שלו. בעבר, חלק מהילודה הגבוהה הוסבר בחשש מפני תמותת ילדים.

"נתוני האו"ם מתייחסים לנתון NRR, יחס בנות לאמהות. בעולם שבו רוב האוכלוסייה ממצה את גיל הפוריות שלה, היחס הזה הוא שיעור הילודה חלקי 2. יחס של 1 הוא שמירה על גודל אוכלוסייה קבוע, מעל 1 זו אוכלוסייה שגדלה, ומתחת ל־1 זו התכווצות. תחזית האו"ם מראה שהיחס כיום הוא 1.1, לעומת 1.8 בין 1965 ל־1970".

האם יש מדינות שבהן ניתן כבר להבחין בהתכווצות האוכלוסייה במקום בצמיחתה?

"ברוב המדינות עוד לא רואים ממש התכווצות ובחלק גדול מהמקרים זה בגלל הגירה. למשל, באירופה מדברים על כך שהאוכלוסייה יציבה פחות או יותר בגלל הגירה. יש, עם זאת, די הרבה נתונים על התכווצויות אוכלוסייה שמתרחשות בקנה מידה קטן יותר. אפשר לראות תופעות כאלה בערים בארצות הברית, כמו דטרויט, אם כי לפעמים הסיבות לכך שונות. בפירוש יש מודעות למקרים של התכווצות אוכלוסייה ברמה מקומית, וחלק גדול מהתזה שלי אומר שהסתכלות כזאת היא מוטעית כי יש נטייה לראות בזה בעיה. ראש עיריית דטרויט למשל יטען שהמצב לא טוב אבל יעשו צעדים שיחזירו את מגמת הגידול. זה סוג האמירה הטיפוסי למקרה שהעיר מתכווצת".

ובקנה מידה עולמי?

דר הלל בר גרא
ד"ר הלל בר גרא: "לכאורה, צריך להתכונן לפיצוץ האוכלוסין, ואם האוכלוסייה דווקא תקטן, אנחנו כבר נסתדר. העניין הוא שלא בטוח שהיערכות להתרחבות האוכלוסייה תאפשר לנו להתמודד עם התכווצות"

"במדינות המערב הילודה התייצבה בשנות ה־70 על פחות משני ילדים לאישה. באזורים אחרים בעולם זה משתנה לאט יותר, אבל כיום בשלוש מתוך ארבע מדינות BRICרואים ירידה. בסין זה קרה כבר בשנות ה־70 ובאופן חד, בגלל חוק הילד האחד, וגם כיום נמשכת שם מגמת הירידה, אבל גם בברזיל ובהודו יש ירידה שעוד לא התייצבה. כיום הילודה בברזיל נמוכה מהילודה בישראל. גם במדינות אפריקה רואים שבתקופות מסוימות היתה ירידה מהירה מאוד. השינויים עשויים להיות מהירים ביותר. לעתים תוך עשור יכולה להיות ירידה גדולה מאוד".

אולי זה משהו בסיסי בנקודת המבט שלנו, לראות בצמיחה משהו חיובי ובהתכווצות דעיכה או נסיגה. זה משהו שטבוע גם בכלכלה המערבית. מה שלא צומח לא חי.

"אני לא בטוח אם זה במהות של הכלכלה הקפיטליסטית אבל זה בהחלט במוסכמות ובמדדים המקובלים לביצועי הכלכלה. לכן בהסתכלות המקומית התכווצות היא תמיד בעיה, אבל ברמה העולמית כשכל האוכלוסייה מתכווצת, הפרספקטיבה קצת אחרת. גם כללי האצבע שאנחנו נוטים להסתמך עליהם לא בהכרח רלוונטיים, כי הם נוצרו בתקופה שבה אוכלוסיית העולם קפצה מ־3 ל־7 מיליארד – קצב גידול חריג ביחס לכל מה שקרה בהיסטוריה האנושית".

למה להניח שהזינוק הזה ייעצר? רוב התחזיות מדברות על כך שהוא יימשך.

"אנשים נוטים להניח שהמגמה שהם רואים תימשך, אבל חלק מזה קשור גם לכך שאלה הנתונים שזמינים. האו"ם מציג נתונים על אוכלוסיית העולם מ־1950 והלאה, ויש נטייה לחפש מתחת לפנס, עם הנתונים שיש, אבל בעצם הקפיצה הזאת שרואים בנתונים היא אנומליה בהיסטוריה האנושית. אם זה יימשך כך, בשנת 3000 יחיו מיליון בני אדם על קילומטר מרובע, ובשנת 3400 לא יהיה מספיק אוויר לכולם. תיאורטית, כמובן. אוכלוסיית העולם לא תוכל לקיים את עצמה עם מקורות האנרגיה והמזון הקיימים הרבה קודם לכן".

מה יהיו ההשלכות של התכווצות האוכלוסייה?

"אין ספק שאנחנו הולכים לעולם מבוגר יותר, בכל תרחיש. מדברים על זה הרבה בתחומים הכלכליים וגם בתחום התחבורתי – איך לבנות מערכת תחבורה שמתאימה לגיל מבוגר, עד איזה גיל אפשר לנהוג ברכב פרטי, איך מאפשרים ניידות לאנשים שלא מסוגלים לנהוג בעצמם".

מצד שני, אם יהיו פחות אנשים נצטרך לדאוג פחות בגלל עניינים כמו מזון, אנרגיה או זיהום. אולי אין ממה לפחד?

"לכאורה, מה שצריך לעשות זה להתכונן לפיצוץ האוכלוסין, ואם האוכלוסייה דווקא תקטן, אנחנו כבר נסתדר. העניין הוא שלא בטוח שהיערכות או מוכנות להתרחבות האוכלוסייה בהכרח תאפשר לנו להתמודד עם התכווצות. תחשוב למשל על תשתיות שנבנו לאוכלוסייה בגודל מסוים, שיש להן עלויות קבועות – דברים כמו מים, חשמל או ביוב. נגיד למשל שיש לך תחנת כוח שנועדה לספק כוח למיליון אנשים, ועכשיו משתמשים בה חצי מיליון. המשמעות היא שהחשמל עולה להם ביוקר, ואלה דברים שכבר עכשיו רואים במקרים של התכווצות אוכלוסייה מקומית. עוד אתגר הוא איך מנהלים שכונות חצי ריקות, איך מתמודדים עם מצב של ריבוי דירות נטושות ושכונות רפאים, ומה ההשלכות של מצב כזה".

אם כך, במקום קריסה בגלל מחסור במזון ואנרגיה, תהיה הכחדה?

"נכון שבטווח ארוך מאוד התכווצות תוביל את המין האנושי לסכנת הכחדה, אבל מצד שני אם יחס אמהות־בנות של 0.8 יחזיר אותנו במאה ה־23 לגודל של כמיליארד בני אדם, זה עדיין לא מקרב את האנושות להכחדה. הנטייה שלי, בכל אופן, היא לא להביע עמדה לגבי האם זה טוב או רע אלא לבחון את ההשלכות על תחום המומחיות שלי, שהוא תחבורה, ולהוציא מכך המלצות לגבי מה עלינו לעשות מבחינת תכנון. מה שאני אומר זה שאנחנו צריכים להיערך גם לאפשרות כזאת".

לכתבה בדהמרקר



Comments