עתודות הקרקע מצטמצמות, המים הופכים לנדירים, התחממות כדור הארץ פוגעת ביבולים, האם המחקר החקלאי יצליח להבטיח מזון ל-9 מיליארד בני אדם הצפויים לאכלס את כדור הארץ בשנת 2050?

27/02/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

אוכלוסיית העולם גדלה פי שלוש ב-70 השנים האחרונות ולמרות זאת העולם המערבי סבל עד לפני מספר שנים מעודף היצע של תוצרת חקלאית. עד לאחרונה המזון היה עבור רוב אוכלוסיית העולם דבר שקיומו בדרך כלל בטוח, חוץ ממקרים חריגים. התקדמות המדבור בשל כריתת יערות באפריקה או ניצול לא נכון של מקורות מים הביאה לנטישה של קרקעות שהיו לפנים פוריות.

המחקר החקלאי בעולם וכן בארץ הביא למהפכה הירוקה ולהכפלה בסדרי הגודל של היבולים; השאלה היא האם המחקר בעתיד יבטיח מזון לכל העולם. חוקרים חקלאים ומומחים בתחומים שונים ברחבי העולם מאמינים כי אפשר להאכיל את העולם, אבל לשם כך, בנוסף לפריצות דרך במחקר המדעי, נדרש גם שיתוף פעולה עולמי.

דיקן הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית פרופסור אהרון פרידמן מסביר שהחזון של ישראל הוא להאכיל את העולם. לדעת פרופסור פרידמן, ישראל יכולה לתרום להגדלת התוצרת החקלאית בעולם על ידי הידע הרב שנצבר אצל צוותי המחקר במוסדותיה, וביניהם הפקולטה לחקלאות ברחובות ומכון וולקני.

לייצר יותר וגם לא לבזבז

העולם נדרש לא רק לייצר יותר מזון אלא גם לחסוך בו. מחקר של ארגון ה-OECD מעריך כי במדינות המתועשות אובדן ובזבוז מזון בשלבים של הפצה וצריכה מגיע ל-25 אחוז לערך. בריאן הלוויל (Brian Halweil), מנכ"ל הארגון הצרפתי "להאכיל את הפלנטה", מעריך שקיים במדינות המפותחות בזבוז של כ-40 אחוז מהמזון עוד לפני השימוש בו בשל ריקבון או בגלל תפוגת תאריך התוקף המומלץ. בארץ המשרד להגנת הסביבה יצא בקמפיין "מתחילים לחשוב ירוק" בו השחקן טל פרידמן מבקש להפסיק לקנות בשביל פח האשפה.

העלייה האחרונה במחיר מוצרי המזון מעמידה בספק את אפשרות העולם להאכיל בעתיד את כל תושביו. יש הרואים בעליית מחירי המזון בעולם את אחד המאיצים להתקוממות במדינות שנחשבו ליציבות, כמו טוניסיה ומצרים.

אירופה ותוכנית "אגרימונד"

ובאירופה, במשך השנים 2007-2006 בחנו איזה כיוונים יש לתת למחקר החקלאי כדי להתאים את החקלאות בעולם לקצב הגידול של אוכלוסיית העולם. המכון הצרפתי למחקר חקלאי INRA-, ומכון המחקר לפיתוח חקלאי CIRAD יזמו תוכנית בשם אגרימונד (חיבור של שתי מילים בצרפתית, חקלאות ועולם) לבחון את ההעדפות במחקר החקלאי. התוכנית הציבה לעצמה יעד של הספקת 3,000 קלוריות לאדם ליום, מתוכן 500 קלוריות ממזון מן החי. כיום ממוצע צריכת המזון של אזרח אמריקני עומד על 4,500 קלוריות, וממוצע הקלוריות היומי של תושבי מדינות אפריקה הגובלות עם מדבר סהרה הוא 2,300.

מחקר בשם "תרחישים ואתגרים להאכיל את העולם ב-2050" שהתפרסם ב-12 בינואר השנה בעקבות התוכנית אגרימונד, מציין שלוש מסקנות מרכזיות:

- אין להכליל לגבי העולם כולו את המודל של ייצור וצריכת מזון הנהוגים במדינות המפותחות בהן המטרה היא כאמור צמצום הבזבוז בצריכת המזון.

- לאמץ פיתוח חקלאות יעילה יותר ומשמרת סביבה שממעיטה בשימוש בדלקים מאובנים (בעיקר נפט, פחם וגז). חקלאות צריכה לשלב טכנולוגיות מודרניות אך גם להישען על ידע הלקוח מחקלאות מסורתית.

- לדעת החוקרים יגדל הצורך בסחר בין-לאומי של מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון ממדינות ה-OECD, ממדינות בריה"מ לשעבר ומדרום אמריקה אל מדינות אפריקה, אסיה והמזרח התיכון. המחקר מציע לייצב את מסגרת סחר המזון באמצעות רגולציה בין-לאומית.

תפוח אדמה לא מפונק

בשל התחממות כדור הארץ המחקר מתרכז גם בשינוי תנאי הגידול ובעיקר בעליה הצפויה בחום ובמחסור - שכבר קיים - במים. השקיה בטפטוף, שהיא המצאה ישראלית, הביאה לחיסכון ניכר במים לצרכי השקיה. חוקרים במכון למדעי הצמח והגנטיקה בפקולטה לחקלאות מאמינים שעל ידי טיפוח זנים ושינוי במצע הגידול יצליחו לעמוד גם באתגר החדש של עליית היבול בתנאים פחות טובים.

לאחרונה הסתיים במכון מחקר שהביא להמצאת זן חדש של תפוח אדמה שיכול לגדול גם בטמפרטורה של 40-35 מעלות צלסיוס עם יבולים דומים לאלו של הזנים הנפוצים שאינם סובלים חום שהוא גבוה מ-30 מעלות. כיום חוקרים האם תפוח האדמה הלא מפונק מבחינת החום יסכים לוותר גם על טיב המים. בשל שאיבת יתר באגן הים התיכון חלק ממקורות המים הם מליחים, והשאלה היא האם יסתפק תפוח האדמה החדש במים מליחים.

מתגבר המחסור בתוצרת חקלאית

ה-FAO, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מזהיר מפני ירידה ביבול הדגנים ומעריך שבשנת 2010 הייתה ירידה של 1.4 אחוז לעומת שנת 2009 בייצור הדגנים בעולם. לפי הארגון, מרבית מדינות אפריקה וחלק ממדינות אסיה קיבלו ב-2010 סיוע של דגנים כדי למנוע רעב. בדו"ח על הסיוע שהוגש נרשם שבזימבבווה, אפריקה, 1.68 מיליון איש היו בסכנת רעב והיו זקוקים להספקת דגנים. החקלאות שהייתה עיקר עיסוקם של תושבי העולם לפני כ-100 שנה מספקת במערב תעסוקה למיעוט, אך במדינות אפריקה 80 אחוז מן האוכלוסייה עדיין עוסקת בחקלאות. כיום הנטייה היא לשמר מצב זה ולשלב תוך המשך בחקלאות המסורתית טכנולוגיות שישפרו את היבולים.

מנכ"ל קבוצת משוב חיים אלוש מזהיר מפני שאננות: "העולם צועד לקראת מחסור עצום במזון". הוא מעיר שכבר ישנם מוצרים במחסור כיום - תפוחי אדמה ברוסיה, בצל בהודו וחמאה בישראל, ומתריע כי זהו אך קצהו של הקרחון. אלוש מסביר ששינוי הרגלי מזון יכול להעמיק את המחסור בקרקע ובמים. "ארצות גדולות כמו הודו וסין עוברות לצרוך יותר ויותר מזון מן החי, וכדי להפיק קילו בשר נדרשים משאבי קרקע ומים הגדולים פי חמישה מהכמות הנדרשת להפקת קילו מזון מן הצומח", מציין אלוש בסיור עיתונאים לקראת תערוכת אגרו משוב ה-21 שתוצג בגני התערוכה ב-3-2 במרץ הקרוב. במסגרת התערוכה ייערך דיון על נושא המחסור במזון בעולם.

סיפורי הצלחה של שיתוף עולמי

ובנימה אופטימית לגבי האפשרות שמנהיגי העולם ייקחו אחריות למחסור צפוי במזון מביאים כדוגמה את פרוטוקול מונטריאול שהצליח להקטין את החור באוזון באנטרקטיקה. כבר בשנת 1974 גילו כי הגז CFC (כלורו-פלוארו-קרבון) ששימש בייצור מקררים גרם לפגיעה בשכבת האוזון העוטפת את כדור הארץ ומגנה עליו מפני חדירת קרינה מזיקה. בשנת 1987 חתמו מספר מדינות במונטריאול, קנדה על אמנה להפסקת השימוש בגז זה. לאחרונה קטן בצורה משמעותית החור באוזון, כ-40 שנה לאחר שהתגלה ומעל 20 שנה מאז החתימה על האמנה.

דוגמאות נוספות הן התפשטות תכנון המשפחה גם במדינות שמרניות כמו תאילנד ואירן, האמנה על אוויר נקי שחוגגת אף היא 40 שנה, ואמנות על הגנת המגוון הביולוגי ועל הפסקת ציד הלווייתנים. דוגמאות אלו נותנות תקווה כי למרות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנה שעברה, העולם יידע להתאחד כדי למנוע היווצרות רעב בשל גידול האוכלוסין והתחממות כדור הארץ.

לכתבה באפוק טיימס

---

כתבות קשורות:

מומחים מזהירים: על הרשויות בארץ להיערך למחסור עתידי במוצרי מזון חיוניים

האו"ם: מחירי המזון בעולם עלו לשיא היסטורי

מה הקשר בין הבצורת, השלג, מחירי המזון והמהפכות העממיות?