הדס שפר 28.02.12, 13:20

גרנית הכרמל היא הקבוצה שעומדת בראש דירוג החברות המזהמות של המשרד להגנת הסביבה. אחריה כיל והחברה לישראל. לעומת זאת המצטיינות הן אורמת, פלסאון, אסם, שטראוס ואלביט מערכות.

המשרד להגנת הסביבה חשף את רמת הזיהום הסביבתי של חברות התעשייה הציבוריות בישראל הנסחרות מדד תל אביב 100 בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה של "כלכליסט" והמשרד להגנת הסביבה.

על פי הדירוג, גרנית הכרמל היא כאמור חברת האחזקות שהחברות שתחתיה הן המזהמות ביותר. בין גרנית מחיזקה בחברות: סונול, טמבור וסופרגז.

החברה השנייה בדירוג, המזהמות היא כיל. אחריה, במקום השלישי, נמצאת קבוצת עזריאלי שמחזיקה בגרנית הכרמל שכבר הופיעה בדירוג.

את המקום הרביעי חולקות החברה לישראל שמחזיקה בכיל, בבזן, בטאוור ובצים, וכן קבוצת דלק וקבוצת פז.

במקום החמישי נמצאת בזן, את המקום השישי חולקות טבע, פרוטרום. במקום השביעי חולקות קבוצת כלל שכוללת את החברות תעבורה, נייר חדרה, יפוראורה, קרגל ומנועי בית שמש.

קבוצה נוספת שחולקת את המקום השביעי היא קבוצת דיסקונט השקות שכוללת את החברות מכתשים אגן, מקסימה, המלט, וגיבן אימיג'ינג. החברות הנוספות במקום השביעי הן שטראוס, אלביט מערכות, אוסם ונייר חדרה.

במקום האחרון בין החברות שדורגו (כלומר המצטיינות) נמצאות אבגול, טאואר-ג'אז, פלסאון, פמס, פריגו, פרוטליקס, אורמת וגיוון.

"שיקולים סביבתיים חייבים להיות חלק אינטגרלי בפעילות החברות"

"שיקולים סביבתיים חייבים להיות חלק אינטגרלי בפעילותן של חברות", אמר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, "אני מאמין שהדירוג והגברת השקיפות יגרמו לחברות לאמץ דפוסי פעולה סביבתיים יותר ולמנוע זיהומים מיותרים".

המשרד להגנת הסביבה פנה לפני כחצי שנה לחברות והודיען על ביצוע הדירוג. בפני החברות הוצגה מתודולוגיית המדרג ומאז קיים המשרד הליך של בחינה והידברות מול התעשייה. המידע על החברות נאסף מקרב כל הגורמים הרלוונטים במשרד להגנת הסביבה ונערכה הערכה של החברות בהתאם.

 חברת גרין-איי, המעריכה חברות עבור משקיעים בארץ ובחו"ל, חקרה ודירגה את כל החברות התעשייתיות וחברות האחזקה המחזיקות חברות תעשייתיות

הדירוג, המבוסס על נתוני המשרד להגנת הסביבה, מאגד נתונים ומדרג 27 חברות ציבוריות, ולמעלה מ-160 חברות בת ומפעלים הנמצאים ברשותן. מטרת המדד החדש להוות כלי הערכה משלים לדוחות הכספיים שיוכל לשמש את המשקיעים. בעוד שבדוחות הכספיים החברות חייבות לעדכן בהשקעה שלהן בניהול סביבתי, הדירוג והנתונים שיוצגו בו מוסיפים מימד של עמידה בחקיקה.

גלית כהן, סמנכ"לית תכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה: "הדירוג הוכן בשיתוף ובסיוע של חברת גרין איי. את הדירוג פיתחנו עבור לתת כלי נוסף למשקיעים. הסיכונים הסביבתיים יכולים להפוך לסיכונים פיננסים. המדד משקף את מידת הציות של החברות לתקנים הסביבתיים. אנחנו מקווים שהמדד יתמרץ את החברות להשתפר.

"בחרנו להתמקד במידע שנאסף במשרד להגנת הסביבה ולהעביר אותו באופן שיהיה זמין למשקיעים, ויציג את הסיכון הפיננסי.

"המתודולוגיה – המידע שיש במשרד מחולק. ספרנו כל אירוע של חריגה מהתקנים, גם אם לא הופעלה סנקציה בעקבותיו. הניקוד בדירוג מתחשב בסוג האירוע, פליטה או מפגע תשתיות, בדרגת החומרה, האם המפגע נמצא באזור רגיש במחינה סביבתית, צעדי האכיפה המנהלית שנערכו, התראה, צו מינהלי, שימוע או עיצום כספי. בנוסף כללנו בדרוג אכיפה פלילית. לא כללנו חקירות שעודן מתנהלות וטרם התקבלה הכרעה בעניינן", סיכמה גלית כהן.

"שיקולים סביבתיים חייבים להיות חלק אינטגרלי בפעילותן של חברות", אמר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, "אני מאמין שהדרוג והגברת השקיפות יגרמו לחברות לאמץ דפוסי פעולה סביבתיים יותר ולמנוע זיהומים מיותרים".

חברת גרנית הכרמל מסרה בתגובה: "קבוצת גרנית הכרמל על החברות הבנות סבורה כי, הדרוג אינו משקף נאמנה את תמונת המצב. גרנית הכרמל הסתייגה מהמתודולוגיה, מלוחות הזמנים שהוצבו לתגובה ומהנתונים שעל בסיסם נערך הדירוג. הקבוצה משקיעה מאמצים רבים על מנת לעמוד בכל תקני איכות הסביבה. כל חברות הקבוצה מקיימות קשר שוטף עם כל הרשויות הרלוונטיות, ובכלל זה, המשרד להגנת הסביבה".

תגובת התאחדות התעשיינים

"'מדד הציות' שהציג המשרד להגנת הסביבה, פוגע בתעשייה ואף יהווה תמריץ שלילי להתנהגות סביבתית ראויה של התעשייה, ובכך הוא משיג בדיוק את המטרות ההפוכות לשמן הוא נועד. המדד מוגדר 'מדד ציות', אך בפועל הוא אינו מתייחס לרמת הציות, אלא להיפך - חברה שעומדת בכל הדרישות והתקנים של המשרד, ועוקבת, מנטרת ומקפידה על דיווח שלם וכולל גם של אירועים זניחים ושוליים, נמדדת לחומרה ללא קשר למידת הציות בפועל למדדים ולתקנים.

"השיטה ודרכי העבודה שעל בסיסן הוכן המדד יוצרות הטעייה, שתוצאתה אינה משקפת נאמנה את ביצועי התעשייה לשמירה על הסביבה. כמו כן, ההפרדה בין מדד הציות הסביבתי לבין מדד המציג פעילות חיובית של החברות, הינה הפרדה מלאכותית ולא ברורה.

"החברות הציבוריות מספקות היום מידע מקיף ומפורט אודות מידת הציות שלהן לרגולציה הסביבתית ואודות הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפעילותן. מידע זה מיועד למשקיעים ולמוסדות פיננסים והוא נסמך על מידע מהימן ועל מתודולוגיית הערכת סיכונים. פרסום הדירוג במתכונתו הנוכחית, גורם להטעיה חמורה של ציבור המשקיעים והציבור הרחב".

 

חברה ישראלית משיקה את המקבילה הירוקה של הקלוריה. המדד משכלל מספר פרמטרים ומציג מה רמת הפגיעה בסביבה

nrg מעריב, 15/2/2012

תגיות: עסק ירוק

איך אפשר למדוד את הפגיעה שלכם בסביבה? חברת Energy Points, שהוקמה על ידי הישראלים ד"ר אורי זיק ורועי שטיין, מציעה לראשונה בעולם לכמת את טביעת הרגל הסביבתית של חברות.

החברה תציע למנהלים כלי למדידת מידת היעילות והכדאיות של יוזמות סביבתיות בעסק שלהם. בהתבסס על שנים של מחקר באוניברסיטת בוסטון וב-MIT מסוגלת הפלטפורמה החדשה לתרגם את כל מרכיבי האנרגיה והקיימות למדד אוניברסאלי אחד המובן לכל, על בסיס היחידה המוכרת של ליטר אחד של בנזין.

"מחקרים מצביעים על כך שהצרכנים מתגמלים חברות שמפגינות התנהגות ידידותית לסביבה, הבעיה היא שעד היום לא הייתה לעסקים דרך לתקשר בצורה פשוטה, אחידה ועקבית את התנהלותם הסביבתית ובכך הם נאלצו למעשה לוותר על הזדמנויות ורווח", מסביר ד"ר אורי זיק, מייסד ומנכ"ל החברה.

לדבריו, החברה מאפשרת תשובה כמותית לשאלה לאלו פרויקטים יש השפעה סביבתית גדולה יותר, זאת בהתבסס על פרמטרים כמו נגישות מקומית למים וחשמל וחסכון כספי. "למעשה אנו מציעים יחידת מדידה אוניברסאלית להחלטות סביבתיות בדומה לתפקיד של קלוריות או נקודות שומרי משקל בניהול משק התזונה האישית".

---

כתבות קשורות:

 

---

כתבות קשורות:

 

כך אמר היום שותף בכיר בארנסט אנד יאנג, בפאנל הזדמנויות עסקיות בכלכלה הירוקה; קדמי: "משרד התמ"ת יחמיר עם מפעלים שלא יהיו ירוקים ולא יעניק להם את הסובסידיות והמענקים אליהם התרגלו אם לא יתחילו לשנות את פעילותם לירוקה"

מאת שלי אפלברג, 19/1/2012

 

"מחזור האשפה הולך להיות קריטי. ברגע שיצרן אשפה יבין שהאשפה שלו שווה כסף הרבה אנשים ינסו להרוויח מהתחום", אמר היום רו"ח יורם טיץ, שותף מנהל בארנסט אנד יאנג, בפאנל הזדמנויות עסקיות בכלכלה הירוקה שהנחה נתן ליפסון.

הפאנל עסק בין היתר בשאלה, איך לגרום לארגונים להפנים ולפעול בהתאם לערכים סביבתיים, בשעה שהקטסטרופות שמנבאים האנליסטים יתקפו את העולם בשנת 2100 ובשעה שעלות הפעילות הירוקה יקרה יותר לארגון.

ינקי מרגלית, יזם חברתי ויו"ר spaceIL, אמר כי: "הבעיה הרבה יותר קרובה ממה שאנחנו מתארים, אוכלוסיית כדור הארץ גדלה עם השנים ודורשת רמת חיים המצריכה שימוש רב יותר באנרגיה. כמו שהמהפכה התעשייתית הביאה את העולם לעלייה בגזי החממה, הטכנולוגיה היא זאת שתציל אותנו".

מרגלית הוסיף: "הצורך להתנהל באופן ירוק הכרחי ואסור להתייחס אליו רק כהמלצה נחמדה. החזון של ישראל צריך להיות יעד לאומי להובלת תעשיית האנרגיה הירוקה בעולם והקמת שדה של תחנות רוח או שמש בים התיכון. כפי שבנינו את תעשיית ההיי טק לפני 40 שנה, המדינה צריכה להיות אקטיבית יותר בנושא האנרגיה הירוקה. אנחנו חייבים להתחיל להתנהל בצורה שבה נחשוב כמה צעדים קדימה ולא רק על העלויות העכשוויות שלנו".

גם שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, קורא לתעשיינים לשנות תפיסה - לצאת מהפרדיגמה השולטת של תגובה ולהתחיל ליזום. לטענתו, משרד התמ"ת יחמיר עם מפעלים שלא יהיו ירוקים ולא יעניק להם את הסובסידיות והמענקים אליהם התרגלו בעבר אם לא יתחילו לשנות את פעילותם לירוקה. הרגולציה, לדבריו, עוזרת בשני אופנים: מצד אחד קונסת מפעלים מזהמים ומצד שני מעודדת ונותנת נקודות זכות למפעלים הירוקים.

לקדמי ביקורת על התנהלות הממשלה בנושא: "אנחנו טובים בטקטיקה אך גרועים באסטרטגיה. הממשלה חייבת להתחיל ולחשוב לטווח ארוך, כפי שעתה היא מנסה לעשות באמצעות גיבוש תכנית לאומית לאסטרטגיה ירוקה".

אורי שטרקמן יו"ר ואוליה ישראל סיפרו כי הקימו מפעל במזבלת חירייה בתחום מיחזור הפסולות: "כפי שישראל הצליחה עם טיהור מי השופכין, אנחנו ננסה למחזר פסולת ולייצר חומרים שיחליפו את הפחם הגז והנפט, כמו גם למחזר פלסטיק, נייר וקרטונים".

רו"ח טיץ הוסיף והזהיר כי הרגולציה צריכה להיות במינון קטן - כי במצב הכלכלי העולמי גם ככה קשה לארגונים לפעול ומכיוון שהטכנולוגיות עדיין יקרות צריך תמרוץ ממשלתי.

"חברות רוצות היום להרוויח כסף, ואם הן עושות טוב לעולם, הן גם ירוויחו ויהיה לכך שימוש. לכן, כשהרגולציה מחמירה איתם וחומרי הגלם עולים, הם משתפים פעולה - אחרת יהיו בסכנת סגירה, כי לא יקבלו מענקים", אמר טיץ. לדבריו, ישראל צריכה להמשיך ולהשקיע בתחום המים כי בעולם יודעים שהיא המובילה בתחום, וזאת תעשייה שמתאימה למכירה בינלאומית. כמו כן, אמר כי "אני לא רואה את ישראל מובילה בפרויקטים אנרגטיים שיבואו מגז, יהיה מאוד קשה לנו לפעול בתחום".

לכתבה בדהמרקר

 

מאת איריס רקוביצקי, 27/11/2011

 

חברת פומה תתחיל לייצר חולצות ונעליים מתכלות, שאפשר יהיה לקבור או להפוך לדשן, וכך תצטרף למגמה הולכת וגוברת של ביגוד אקולוגי

לואיז אוסבורן, גרדיאן, 28/11/2011

 

יצרנית בגדי הספורט הגרמנית "פומה" מתכננת להתחיל בייצור נעלי ספורט וחולצות טי שאפשר יהיה לקבור בגינה עם תום השימוש. הפרחים יאהבו אותם. הם ידידותיים לסביבה וחוסכים בכמויות האשפה. בקרוב אפשר יהיה להוסיף את נעלי הספורט וחולצות הטי הבלויות לקליפות הגזר, תפוחי האדמה והביצים שממתינות בערימת הדשן בפינה הגינה, אם יצרנית בגדי הספורט הגרמנית אכן תצליח ביישום הרעיון.

"אנו בטוחים שבעתיד הקרוב נוציא לשווקים את הנעליים, החולצות והתיקים הראשונים שאפשר יהיה למחזר או להפוך לדשן", אמר מנכ"ל פומה פרנץ קוך לכתב העת הכלכלי "וירשאפטוײכה". לדברי קוך, החברה ושותפיה מפתחים מוצרים על פי העיקרון של "מעריסה לעריסה" (פרדיגמה תכנונית-עיצובית שמתמקדת בחדשנות כדי לשפר את איכות המוצרים).

"מדובר בשני מסלולים - הטכני והביולוגי. אפשר לנצל נעליים ישנות כדי לייצר נעליים חדשות או משהו שונה לחלוטין, כגון צמיגי מכוניות", אמר קוך, שהוסיף כי "במסלול הביולוגי אפשר לייצר נעליים ובגדים שיהפכו לדשן לאחר שיקברו אותם בגינה. אנו עובדים על מוצרים שעומדים בשני הקריטריונים האלה".

בשנה שעברה הציגה יצרנית בגדי הספורט את אסטרטגיית החומש שלה כשחשפה את התיק הקטן, החכם והרב-שימושי שנועד להחליף את קופסאות הנעליים. שיעור הנייר בו קטן ב 65% וייצורו דורש צריכת מים, אנרגיה ודלק מופחתים.

הפרסום בדבר הפיתוחים נעשה כשבעולם מתעוררת מגמה לעיצוב אופנה ירוקה שעיקרה ביגוד אקולוגי. בין השאר, מעצבת האופנה והמיקרוביולוגית הגרמנייה אנקה דומסקה מייצרת ביגוד אקולוגי נטול כימיקלים מסיבים תעשייתיים המיוצרים מחלב בחברת Qmilch שמושבה בהאנובר. בתחילת השנה השיקה השחקנית הבריטית אמה ווטסון (הארי פוטר) עם המעצבת האיטלקייה אלברטה פֶרֶטי קולקצייה המיוצרת כולה מחומרים ידידותיים לסביבה.

לכתבה בהארץ

Lester Brown, November 23, 2011

Joost J. Bakker IJmuiden/CC BY 2.0

World consumption of animal protein is everywhere on the rise. Meat consumption increased from 44 million tons in 1950 to 284 million tons in 2009, more than doubling annual consumption per person to over 90 pounds. The rise in consumption of milk and eggs is equally dramatic. Wherever incomes rise, so does meat consumption.

As the oceanic fish catch and rangeland beef production have both leveled off, the world has shifted to grain-based production of animal protein to expand output. With some 35 percent of the world grain harvest (760 million tons) used to produce animal protein, meat consumption has a large impact on grain consumption, and therefore global food security.

© Earth Policy Institute

The efficiency with which various animals convert grain into protein varies widely. Grain-fed beef is one of the least efficient forms of animal protein, taking roughly 7 pounds of grain to produce a 1-pound gain in live weight. Global beef production, most of which comes from rangelands, has grown by about 1 percent a year since 1990.

© Earth Policy Institute

Pork production has grown by 2 percent annually since 1990. World pork production, half of it now in China, overtook beef production in 1979 and has widened the lead since then. It requires over 3 pounds of grain to produce each 1-pound gain in live weight.


© Earth Policy Institute

Poultry production has grown even more quickly: 4 percent annually in recent decades. It eclipsed beef in 1995, moving into second place behind pork. Poultry is even more efficient, requiring just over 2 pounds of grain to produce a 1-pound gain in live weight.

© Earth Policy Institute

Fish farm output may also soon overtake beef production. In fact, aquaculture has been the fastest-growing source of animal protein since 1990, expanding from 13 million tons to 56 million tons in 2009, or 8 percent a year. For herbivorous species of farmed fish (such as carp, tilapia, and catfish), less than 2 pounds of grain is required to produce a 1-pound gain of live weight. Although farming carnivorous fish such as salmon can be environmentally disruptive, worldwide aquaculture is dominated by herbivorous species. This represents great growth potential for efficient animal protein production.

© Earth Policy Institute

There are a number of ways to make animal protein production more efficient. Combining protein-rich soybean meal with grain dramatically boosts the efficiency with which grain is converted into animal protein, sometimes nearly doubling it. Virtually the entire world, including the three largest meat producers -- China, the United States, and Brazil -- now relies heavily on soybean meal as a protein supplement in feed rations. Promising new livestock and dairy systems based on roughage rather than grain, such as India’s cooperative dairy model, boost both land and water productivity.

Achieving food security depends on changes on the demand side of the equation as well as the supply side. Along with moving to smaller families to curb population growth, this means cutting individual consumption by eating less grain-intensive livestock products and eliminating waste in the food system. An American living high on the food chain with a diet heavy in grain-intensive livestock products, including red meat, consumes twice as much grain as the average Italian and nearly four times as much as the average Indian. By adopting a Mediterranean diet, Americans can cut their grain footprint roughly in half, improving health while increasing global food security.

This data highlight is adapted from World on the Edge by Lester R. Brown. For more data and discussion, see the full book at www.earth-policy.org.

 

Source: treehugger

---

Related articles:

 

מודאגים מהאיום האיראני? היכונו למחסור במים, באנרגיה ובלוקוסים 

 

דו"ח חדש קובע כי התחליפים לחומרים הפוגעים באוזון עשויים להחריף בעיה אחרת - פליטת גזים הגורמים להתחממות עולמית. השימוש בתרכובות המסוכנות צפוי לגבור בעשורים הקרובים עקב גידול באוכלוסייה

25/11/2011, מאת צפריר רינת

אחד ההישגים הסביבתיים הגדולים ביותר של הקהילה הבינלאומית הוא יישום האיסור להשתמש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון. אולם כעת מזהיר האו"ם בדו"ח מיוחד שהוא מפרסם השבוע שקבוצת חומרים המשמשת תחליף עיקרי לחומרים אלו עשויה להחריף בצורה משמעותית בעיה סביבתית חמורה לא פחות, התחממות כדור הארץ.

תוכנית האו"ם להגנת הסביבה, הזרוע של הארגון המטפלת בסוגיות סביבתיות, פרסמה השבוע דו"ח המנתח את ההשפעות של השימוש בקבוצת תרכובות תעשייתיות הנקראת HFC (הידרופלואורוקרבון) שאינה פוגעת בשכבת האוזון. היא מעריכה שהשימוש בתרכובות אלו יגבר. היות והן מתפקדות לאחר פליטתן כגז חממה באטמוספרה הן יהיו גורם משמעותי בהחרפת בעיית התחממות כדור הארץ.

לפני כ-25 שנה נכנס לתוקף הסכם בינלאומי שאסר באופן הדרגתי להשתמש בסדרת חומרים שהביאו לדלדול שכבת האוזון באטמוספרה. שכבה זו חיונית להגנת החיים על פני כדור הארץ מפני קרינה אולטרה סגולה של השמש.

ביטול השימוש בחומרים אלו הביא גם לתועלת רבה בהאטת תהליכי התחממות כדור הארץ מאחר שהם היו גזים בעלי עוצמה רבה ביצירת תופעת ההתחממות. עד היום נחשב הביטול בשימוש בחומרים הללו לפעולת ההפחתה המשמעותית ביותר של פליטת גזי חממה.

תרכובות HFC הן גז חממה בעל עוצמה רבה. משקלן היחסי במגמת ההתחממות כיום נאמד באחוז אחד מכלל הגזים הנפלטים הגורמים להתחממות כדור הארץ. אולם היות שהשימוש בהן צפוי לגבור בקצב מהיר ביותר בעשורים הקרובים, הרי שמשקלן יהפוך להיות משמעותי הרבה יותר. למשל, השימוש באחת התרכובות השכיחות ביותר, hfc134 , עלה בתוך ארבע שנים בשיעור של עשרה אחוזים.

ההערכה היא שעד 2050 פליטת הדור החדש של החומרים תעלה על כמות החומרים שהשימוש בהם הופסק לפני יותר משני עשורים. זה יקרה בעקבות גידול האוכלוסייה וגידול השימוש בתחליפים חדשים אלו בכלכלות מתפתחות כמו אלו של סין, הודו וברזיל. דו"ח האו"ם מעריך שבכך תקוזז כל ההפחתה בפליטת גזי חממה שהושגה בתחילת יישום ההסכם להגנה על האוזון. אחת ההערכות היא שהתחליפים להגנה על האוזון יגרמו להתחממות כדור הארץ בצורה שווה לזו של פליטות מאמצעי תחבורה שונים הנחשבים לגורם מרכזי בתהליך התחממות כדור הארץ.

לצד האזהרות יש לדו"ח האו"ם גם סדרת הצעות לפיתוח שיטות חלופיות שיפחיתו בצורה משמעותית את פליטת המוצרים על בסיס HFC. מוצרים אלו משמשים בין השאר לצורך תהליכי קירור ובידוד או כמרכיב בממיסים בתעשיות שונות.

אחד התחליפים לשימוש בחומרים הללו במזגנים ביתיים עשוי להיות בידוד טוב יותר של קירות מבנים ובמקרה של מקררים שימוש בחומר מסוג אמוניה. במקרה של מזגני מכוניות אחת האפשרויות הנבחנת כיום היא לעשות שימוש בסוגים של תרכובות HFC שפעילים כגזי חממה לתקופות קצרות יותר. במקרה של תרסיסים רפואיים כמו אלו המשמשים חולי אסתמה מוצע להשתמש באבקות יבשות ובמקרה של ממיסים בתערובות של כימיקלים מסוגים אחרים. במקרה של ציוד מגן משריפות מוצע להשתמש בכימיקלים מסוגים אחרים.

יש לציין שהדו"ח של האו"ם מקבל משנה דחיפות לאור פרסומים חדשים על ההיקף הצפוי של פליטות גזי חממה, ובהם הערכה חדשה של ארגון OECD שפורסמה אתמול במשרדי הארגון בפאריס.

הארגון מעריך שאם מדינות בעולם לא ישנו את המדיניות הנוכחית, ריכוז גזי החממה באטמוספרה יעלה בעוד ארבעה עשורים בשיעור של קרוב ל-40% מעל הרמה שמדענים קבעו שהיא נחוצה כדי למנוע התחממות בשיעור של יותר משתי מעלות, עלייה שעדיין נחשבת כזאת שניתן להתמודד איתה בצורה טובה יחסית.

יש לציין שארגון OECD לא לוקח בחשבון תוספת של גורמים כמו התחליפים להגנת האוזון ומבסס את הערכותיו בעיקר על פליטות משריפת דלקים.