ממשלת נורווגיה הודיעה: נבטל את פרויקט אגירת הפחמן הדו-חמצני ■ הסיבה: ההאטה בכלכלה האירופית ■ נורווגיה לא צפויה לעמוד ביעדי צמצום פליטות הפחמן שלה

מאת רויטרס, 22/9/2013

ממשלת נורווגיה הודיעה בסוף השבוע על ביטול פרויקט שאפתני ויקר ללכידת פליטות פחמן דו-חמצני. בניסיון להבהיר עד כמה הפרויקט שאפתני, השוותה אותו בעבר ממשלת המרכז-שמאל היוצאת בנורווגיה לשליחת אדם לירח.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) טוענת כי הצבת טכנולוגיות לכידת ואגירת פחמן דו חמצני (CCS) חיונית להפחתת פליטות הפחמן. עם זאת, עד כה אין אף מפעל מסחרי המבצע לכידה ואגירה בקנה מידה גדול.

"הפיתוח של לכידת פחמן דו חמצני בקנה מידה גדול במונגשטד הופסק", הודיע משרד הנפט והאנרגיה של נורווגיה. המשרד הוסיף כי ימשיך במחקר של טכנולוגיית לכידה ואגירה של פחמן. התכנית היתה ללכוד את הפחמן הנפלט ממפעל גז טבעי במונגשטד שבו יש גם בית זיקוק נפט, ולהעביר אותו בצינורות למאגר תת קרקעי. כך הגז ייאגר במקום להשתחרר לאטמוספירה, מה שעשוי להפחית את ההתחממות הגלובלית.

אך במשרד האנרגיה הנורווגי טוענים כי המחירים הנמוכים של פחמן דו-חמצני וההאטה בכלכלה האירופית פגעו בטכנולוגיות הלכידה והאגירה. "מתקן בקנה מידה מלא ללכידת פחמן דו חמצני הוא עדיין היעד. אך הממשל הגיע למסקנה, לאחר מחשבה רבה, כי הסיכון הכרוך במתקן במונשטד גבוה מדי", אמר שר האנרגיה אולה בורטן. הממשל ימשיך לתמוך במרכז המחקר במונגשטד, ויבחן תכניות לכידת פחמן שונות, במימון של 400 מיליון קרונות נורווגיות (67.4 מיליון דולר) למשך ארבע שנים.

ממשלתו של ינס סטולטנברג, שהפסידה בשבוע שעבר בבחירות לטובת מפלגות מרכז-ימין, הצהירה ב-2007 כי בכוונת נורווגיה להתוות את הדרך בלכידת פחמן. הוא אמר אז כי השקעות גדולות דומות לנחיתת הירח של ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין ב-1969. "זוהי אחת מנחיתות החירום הפוליטיות המכוערות שנראו כאן", אמר על ביטול הפרויקט פרדריק האג, נשיא הארגון הירוק הנורווגי, בלונה גרופ.

נורווגיה התחייבה לצמצם את פליטות גזי החממה שלה ב-30% לעומת רמתן ב-1990, עד 2020. ב-2012 היתה רמת פליטות הפחמן 5% יותר לעומת 1990, והעיכוב בלכידת הפחמן יקשה עוד יותר על עמידה ביעד.