סליחה, יש לכם רעיון ירוק?

פורסם: 16 באפר׳ 2012, 2:02 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 16 באפר׳ 2012, 2:03 ]

הייניקן מבקשת את עזרת חובבי הבירה בפיתוח אריזות ידידותיות יותר לסביבה. ביוניליוור רוצים רעיון למקלחת בטמפרטורה נמוכה ועם פחות מים. יותר ויותר חברות רוצות להקשיב ולשמוע את הרעיונות שלנו. עוד תעלול יח"צני או ניצול אמיתי של חוכמת ההמונים? עסק ירוק

מאת רז גודלניק, 12/4/2012
 
תגיות: עסק ירוק
קרמר מסיינפלד היה מאד שמח לחיות כאן ועכשיו. לא שניו יורק היום מלאה יותר הפתעות ועניין יותר מלפני שני עשורים כמו העובדה שאנשי רעיונות יצירתיים כמוהו זוכים היום לעדנה של ממש. חברות רוצות להקשיב להן ולקבל רעיונות למוצרים חדשים.

אחד הטרנדים הבולטים בתחום הוא פנייה של חברות ללקוחות ואנשים מלאי רעיונות כמו קרמר לעזרה בפיתוח מוצרים ירוקים, החל מאריזות ידידותיות לסביבה של בירות וכלה בפתרונות שיאפשרו שתיית מים נקיים בארצות מתפתחות. בקיצור, אין ספור אפשרויות שיכולות למלא את סדר היום של תעשיות קריימריקה ומקבילותיהן בעולם האמיתי במשך זמן רב.

אז מה קרה שחברות רוצות פתאום להקשיב לנו ולשמוע את הרעיונות שלנו לגבי מוצרים חדשים? למה מיקור המונים (crowdsourcing) הוא כנראה הדבר הבא בפיתוח מוצרים ירוקים? והאם זה באמת יעזור לפתח אריזה ירוקה יותר לבירות? על כך בכתבה הבאה. עסק ירוק.
צילום: שאטרסטוק
אתם בטוח תדעו: איך להשיג את היעדים צילום: שאטרסטוק
 
ביטוי למנהיגות ולחזון

מיקור המונים היא תופעה חדשה יחסית והמונח עצמו (crowdsourcing) נטבע רק ב-2006 על ידי ג'ף האו, שהסביר כי מדובר במיקור חוץ של עבודה שבאופן מסורתי מתבצעת על ידי סוכן שהוסמך לכך על ידי החברה (לרוב עובד) לקבוצה בלתי מוגדרת וגדולה של אנשים בפורמט פתוח. כשמדובר על פיתוח מוצרים חדשים, הרי שהגישה הזו הינה ההיפך הגמור מהגישה המסורתית שראתה את עובדי החברה המקצועיים, כמו אנשי המחקר והפיתוח או מעצבים, כמי שיש להם את הניסיון והיכולת הטובים ביותר לפתח מוצרים חדשים עבור החברה.

התפיסה במשך שנים רבות היתה שפיתוח רעיונות יצירתיים של ממש למוצרים חדשים הם הרבה מעבר ליכולת של הצרכן הממוצע וכי לאנשים מחוץ לחברה אין מספיק היכרות עם האסטרטגיה והיכולות של החברה בכדי לייצר רעיונות ישומיים ומוצלחים עבורה.

היום, התפיסה הזו הופכת כבר לפאסה. קחו לדוגמה את יוניליוור. כפי שסיפרנו כאן בעבר, החברה יצאה ב-2010 עם תוכנית מאד שאפתנית בשם Sustainable Living Plan - SLP -  וכללה מטרות כגון הכפלת המכירות של החברה עד 2020 תוך כדי הקטנת טביעת הרגל הפחמנית שלה במחצית, או לעזור ליותר ממיליארד אנשים לשפר את איכות החיים והבריאות שלהם.

היתה רק בעיה קטנה אחת – ליוניליוור לא היה ממש מושג איך להשיג את המטרות הללו. הרעיון היה להציב מטרות שיתנו ביטוי למנהיגות ולחזון של החברה ויטלטלו את החברה לקלחת של עשייה שתוליד את הרעיונות והמוצרים שיובילו את החברה לעמידה ביעדים שהיא קבעה.

מהר מאד יוניליוור הבינה שלבד זה לא ילך. "בעבר, הרבה חברות נהגו להפנים את ההזדמנויות של תהליך המחקר והפיתוח", הסביר רוג'ר ליץ, מנהל חדשנות ביוניליוור בראיון לג'ואל מקובר. "כמובן, עכשיו ישנם הרבה יותר אנשים מחוץ לחברות שיכולים להמציא טכנולוגיות ורעיונות חדשים. המטרות שיש לנו ב-SLP הן די מאתגרות ואנחנו מזהים שאנחנו צריכים להביט החוצה ככל שאפשר למצוא פתרונות לאתגרים הללו. אם נוכל למצוא אותם בזמן סביר וליצור שותפויות אז יש לנו סיכוי טוב יותר לעמוד ביעדי ה-SLP".

פרס כספי הולם

התובנות הללו תורגמו בסופו של דבר לפלטפורמה חדשה שיוניליוור השיקה לפני מספר שבועות באתר שלה, שם היא מציגה 12 תחומים המוגדרים כ"אתגרים ורצונות", או במילים אחרות, איפה החברה צריכה את העזרה שלכם. חלק מהתחומים הללו יותר ספציפיים כמו איך לייצר אריזות ירוקות או טכנולוגיות חדשות לכביסה ידידותיות יותר לסביבה, ואחרות יותר כלליות, כגון לחימה בווירוסים או איך לעזור לצרכנים להיות ירוקים יותר.

בכל תחום יוניליוור מסבירה את האתגר שעומד לפניה. כך למשל בפתרונות למקלחת בת קיימא, מסבירה החברה כי "אנחנו מחפשים מוצרים שיתנו ללקוחות שלנו חוויית מקלחת ואמבטיה נהדרת, אבל בטמפרטורה נמוכה ועם פחות מים. האם יש לכם רעיון שיכול לעזור?" אתם גם יכולים ללמוד על מה החברה חשבה עד היום (שיפור בסבונים שיעזרו להאיץ את הזמן שצריך בכדי להתנקות) ומה הם צריכים (פתרונות שיקטינו את זמן המקלחת הממוצע או יספקו מים חמים באופן יותר יעיל).

הגשת הרעיונות פשוטה למדי ואם הרעיון עובר את שלבי הסינון הראשוניים, שעליהם אחראית חברה חיצונית, ויוניליוור תרצה לפתח אותו, היא גם מבטיחה פרס כספי הולם, כך שעבור אנשי הרעיונות מדובר לא רק בעזרה להפיכת העולם לירוק יותר, אלא גם בהזדמנות כלכלית.

אריזה ידידותית לסביבה

יוניליוור היא לא החברה היחידה שמבקשת את עזרתכם בפיתוח מוצרים ירוקים. ישנן הרבה חברות כמו סטארבקס לדוגמה שהציעו לציבור הרחב אתגרים בפיתוח רעיונות ומוצרים ירוקים, או ג'נרל אלקטריק שהשיקה תחרות עם פרסים בשווי 200 מיליון דולר לפיתוח רעיונות עבור תוכנית ה-Ecomagination שלה.

[וידאו]

האחרונה שבהן היא חברת הייניקן שמבקשת עזרה מציבור חובבי הבירה בפיתוח אריזות ידידותיות יותר לסביבה. החברה מזמינה אנשי רעיונות מכל העולם (למעשה מדובר במספר מדינות, לא כולל ישראל כרגע) לשתף את החברה ברעיונות שלהם לגבי איך יראה העתיד של אריזות בירה ירוקות, כולל הבקבוקים והאריזות שהבקבוקים מאוחסנים בהן. הרעיונות הללו צריכים לנוע סביב מיחזור, שימוש מחדש, פיתוח חומרים חדשים לאריזות, דרכים חדשות לשנע בירות וכו'. התחרות תימשך במשך חודש והמנצח יזכה בפרס של עשרת אלפים דולר.

בהייניקן מסבירים כי "רעיונות ופתרונות חשובים יכולים להגיע מכל מקום. מתוך הארגון או מחוצה לו. זו הסיבה שאנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולאתגר את הסטטוס קוו". להבדיל מיוניליוור, הייניקן מפרסמת את הרעיונות שמגישים לה ומעודדת את הציבור לבחון אותם ולהצביע להם, תוך הבטחה שהשופטים בתחרות יתחשבו בפופולריות של ההצעות.

דיאלוג שוטף או יוזמה חד פעמית?

היוזמה של הייניקן אמנם הינה תחרות חד פעמית, אבל גם היא מעוגנת בסדר יום ירוק של החברה ובתוכנית שאפתנית שהייניקן יצאה איתה ב-2010 תחת הכותרת "Brewing a Better Future". התוכנית הזו כוללת שורה של יעדים ל-2020 כמו הפחתת פליטות גזי חממה ב-40% וצריכת מים ב-20% והגדלת הרכש של חומרי גלם מאפריקה ב-60%.

האם במקרה של הייניקן מדובר בגימיק שיווקי או בניסיון של ממש לייצור מיקור המונים אפקטיבי? קשה לדעת כרגע, כי מחד יש לחברה סדר יום ירוק ברור ומחוייבות למחזיקי העניין, שבאה לידי ביטוי בדיאלוג שוטף עם קבוצות מרכזיות כמו עובדים, ספקים, ארגונים ואחרים, אולם מאידך היוזמה היא כרגע חד פעמית וכוללת גימיקים שיווקיים שמעלים את החשד כי החברה רואה מול עיניה בעיקר את היתרונות השיווקיים שהיוזמה מייצרת עבורה.

בסופו של דבר צריך יהיה לחכות ולראות אם באמת מדובר ביוזמה בודדת או בתחילתו של שיתוף פעולה של ממש עם הציבור לטובת פיתוח פתרונות ירוקים. אם הייניקן באמת ובתמים מאמינה כי "חדשנות שומרת את המותגים שלנו כחלק מהשיח וזו הסיבה שאנו נותנים לה עדיפות ברמה הגלובלית", כפי שנכתב בהודעה שלהם לעיתונות, הרי שהיא תרצה לפתח דיאלוג שוטף עם אנשי הרעיונות מחוץ לחברה ולא להסתפק ביוזמה חד פעמית.

אין דעה חד משמעית

כל זאת כמובן תחת ההנחה שמיקור המונים הוא אכן כלי אפקטיבי לפיתוח רעיונות למוצרים חדשים. מחקרים שנעשו בנושא לא הגיעו למסקנות חד משמעיות. ישנם חוקרים המדגישים את היתרונות במיקור המונים כמו הקטנת העלויות של פיתוח מוצרים חדשים ופיתוח מוצרים שבאמת מתאימים לצרכי הלקוחות, בעוד אחרים מדגישים חסרונות של התהליך, כשהמשמעותי ביניהם הוא הידע המוגבל של גורמים חיצונים לגבי האסטרטגיה ומבנה העלויות של החברה, מה שמוביל להרבה מאד הצעות שרמת היישומיות שלהם מאד נמוכה.

המחקר המשמעותי ביותר בתחום נערך על ידי החוקרים מריון פוטץ ומרטין שרייר. במסגרת המחקר שלהם, שפורסם ב-2009, התבקשו מנהלי חברה לייצור מזון לתינוקות להעריך רעיונות למוצר חדש שהגיעו מאנשי פיתוח בחברה כמו גם מאנשים מחוץ לחברה ששלחו הצעות אחרי שהחברה פרסמה שהיא מקיימת תחרות לפיתוח המוצר.

המנהלים שפטו את ההצעות, מבלי לדעת את המקור שלהן, על בסיס משתנים שונים והחוקרים מצאו כי "רעיונות שהגיעו ממשתמשים (גורמים חיצוניים) השיגו בבירור ציונים גבוהים יותר בממוצע במונחי חדשנות, יתרונות ללקוחות וציונים נמוכים מעט יותר במונחי ישימות".

גם אם עדיין אין דעה חד משמעית לגבי האפקטיביות של התהליך, הרי שנראה כי מיקור המונים יהפוך לכלי שיותר ויותר חברות יעשו בו שימוש. הוא מספק להן גם דרך חשובה ליצור דיאלוג עם בעלי עניין וגם מקור ליצירת פתרונות חדשניים שיאפשרו לחברות להתמודד עם האתגרים הסביבתיים והחברתיים המורכבים שעומדים כיום בפניהן. נמשיך לראות חברות שמנסות לעשות הכל לבד, אבל, לפחות ככל שמדובר באתגרים ירוקים, נראה מספר הולך וגדל של חברות שמבינות שכדאי להן להקשיב לרעיונות של אנשים מחוץ לחברה. אולי אפילו לאלו של קוזמו קרמר.

לכתבה באתר nrg


כתבות קשורות:
Comments