דו"ח: תעשיות המזון מן החי אחראיות למחצית מפליטות גזי החממה

נשלח 5 ביולי 2012, 5:19 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 בדצמ׳ 2013, 9:40 ]
מכון המחקר הסביבתי WorldWatch Institute קובע שתעשיות בעלי-החיים אחראיות כיום למחצית מגזי החממה בעולם – כמעט פי 3 מהערכת האו"ם בדו"ח "צלו הארוך של משק החי". אילו נתונים השמיטו חוקרי האו"ם? ומהן ההשלכות של תפקידו המרכזי של משק-החי בהתחממות העולמית?
מאת אריאל צ'בל,

מהפכני-שמרני

בנובמבר 2006 פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) דו"ח מפורט תחת הכותרת "צלו הארוך של משק-החי", שקבע כי תעשיות המזון מן החי הן בין הגורמים העיקריים למשבר הסביבתי העולמי. בשלוש השנים שחלפו מאז, כמה מנתוני הדו"ח צוטטו בהרחבה והפכו ל"עובדות" מבחינה ציבורית. אחד מהנתונים המצוטטים ביותר הוא הטענה, שתעשיות המזון מן החי אחראיות לפליטת 18% מגזי החממה שנפלטים בעולם כתוצאה מפעילות אדם – יותר מכל מגזר אחר.

כשסקרנו את הדו"ח בסמוך למועד פרסומו, הדגשנו ש"צלו הארוך של משק-החי" הוא מסמך מהפכני עבור האו"ם, אולם למעשה מדובר בדו"ח שמרני מאוד, המתעלם מההשלכות המתבקשות מממצאיו: אין בדו"ח דיון על צמצום בצריכת המוצרים מן החי, ותחת זאת מוצעים בו רק שינויים קוסמטיים בפרקטיקות החקלאיות-תעשייתיות.

מאמר של ארגון המחקר הסביבתי WorldWatch Institute, שפורסם בגיליון נובמבר-דצמבר 2009 של כתב-העת של הארגון, מרחיב את הביקורת וחולק על החישובים שמופיעים בדו"ח FAO. המאמר "חיות משק ושינוי האקלים" נכתב על-ידי רוברט גודלנד, שכיהן בעבר במשך 23 שנים כיועץ סביבתי בקבוצת הבנק העולמי, וג'ף אנהנג, חוקר ומומחה לסביבה בקבוצת הבנק העולמי.
מערכת האוורור מכניסה אוויר לרפת ומוציאה ממנה לסביבה גזי חממה. צולם בשפיים, 14.12.2007. 
 

51% לפחות ולא 18%

הטענה המרכזית של גודלנד ואנהנג היא שהערכת דו"ח FAO נמוכה מדי, במידה דרמטית, בכל הנוגע לפליטת גזי חממה: לפי חישוביהם, משק-החי העולמי אחראי לא ל-18% אלא ל-51% לפחות מגזי החממה שנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מפעילות אדם; במקום גזי חממה בכמות שוות-ערך ל-7,516 מיליון טון CO2 בשנה* (הערכת FAO) גודלנד ואנהנג מעריכים שמדובר לפחות ב-32,564 מיליון טון. הפער העצום נובע מחלקו מגורמים שמדעני האו"ם השמיטו או ייחסו למגזרים אחרים, ובחלקו מחישוב מחודש של מספר משתנים. הביקורת על נתוני FAO היא יותר מאשר פולמוס טכני – מדובר בשאלה כיצד מוסתרים הנזקים שגורמות תעשיות-החי אפילו במסגרות אובייקטיביות לכאורה.

נשימה

בדו"ח האו"ם מוסבר שהנשימה של "חיות משק" לא נלקחה בחשבון בחישוב גזי החממה שנפלטים מתעשיות-החי, בטענה שכמות ה-CO2 שפולטות החיות בנשימתן שקולה לכמות ה-CO2 שנקלטה מהאטמוספירה בצמחים שהן אוכלות, ובמובן זה הן למעשה מקבעות בגופן פחמן שמקורו באטמוספירה ("carbon sink"). לפי FAO, הגז שפולטות החיות ממילא אינו נכלל בתחשיבים לפי פרוטוקול קיוטו (אמנה בילאומית להפחתת הפליטה של גזי חממה).

גודלנד ואנהנג טוענים, לעומת זאת, שאין להתייחס לפחמן שבגוף החיות כאילו עבר קיבוע, כי הוא נקלט בגופן רק לזמן קצר. לדבריהם, אין הצדקה לראות בנשימת "חיות משק" חלק ממחזור הפחמן בטבע, הן משום שמספר החיות עולה בהתמדה בעוד ששטחי היער (שקולטים פחמן מהאטמוספירה) קטנים בהתמדה, והן משום ש"חיות משק (כמו מכוניות) הן המצאה אנושית [...] וכל מולקולת CO2 שחיות משק נושפות אינה טבעית יותר מזו שיוצאת מאגזוז של מכונית." מעבר לכך, אין בפרוטוקול קיוטו פטור מיוחד לנשימת חיות: האמנה מתייחסת ל-CO2 באשר הוא.

בעקבות נימוקים אלה, יש להכליל את הגז שנפלט מנשימת החיות בין גזי החממה – ומדובר בכמות גדולה יותר מכל הכמות שחישב צוות FAO: כ-8,769 מיליון טון CO2.
 
ה-CO2 שפולטות החיות בתעשיות החקלאיות בנשימתן לא נלקח בחשבון בדו"ח האו"ם, אף על-פי שמדובר בגזי חממה בכמות גדולה יותר מכל מה שנלקח בחשבון. (צילום: blmurch)

קרקע

המחסור העולמי בשטחי מרעה מביא לכריתת יערות ולהפיכתם לשטחי מרעה וגידול מספוא – עובדה שגם דו"ח FAO מכיר בה. לפי גודלנד ואנהנג, הקטאר אחד (10,000 מ"ר) של יער גשם מאחסן בתוכו כ-200 טון פחמן, לעומת 8 טון בלבד בהקטאר של אדמת מרעה (בתוספת משקל זניח בגוף החיות). חיסול היער משחרר לאטמוספירה 200 טון פחמן להקטאר, ובעקבות זאת עלול להשתחרר מתוך האדמה פחמן בכמות דומה, בנוסף לגזים שמשתחררים מגוף החיות הרועות ומהפרשותיהן.

ב"צלו הארוך של משק-החי", נלקחו בחשבון פליטות גזי חממה שנובעות מההרס השנתי של שטחים טבעיים לטובת משק-החי. כלומר, לא נלקחה בחשבון ההשפעה האטמוספירית המתמשכת של בירוא יערות שהתבצע בשנים קודמות. זאת אף על-פי שבכל שנה שבה אין מתירים ליער להתחדש, מצטברים באטמוספירה עוד גזי חממה שאינם מתקבעים ביער מאחר שהושמד. גודלנד ואנהנג טוענים שיש לכלול בחשבון הפליטות את תוספת הגזים הזו, שאינם יכולים להיטמע ביערות שהושמדו. FAO, הכולל בחשבון רק שטחים שבוראו בשנה האחרונה, מתייחס למעשה ליערות שבוראו קודם לכן כאילו הם כבר שדות מרעה או שדות מספוא לגיטימיים ולא שטחי יער מושמדים.

גודלנד ואנהנג מעירים שאם יאפשרו ליער להתחדש בחלק ניכר מהקרקע הטרופית שמשמשת כיום למרעה ולגידול מספוא, היער עשוי "לטפל" בכמחצית מכל גזי החממה הנפלטים כיום עקב פעילות אנושית. נתון זה מחדד את הטענה, שהדגש על הפחתת הפליטה של גזי חממה (כמקובל בוועדות הבינלאומיות) אינו הגיוני. יהיה זה אפקטיבי יותר להשקיע בהשבת היערות. מבחינה כלכלית, שימוש אפשרי אחר ביערות שכבר בוראו הוא גידול יבולים למאכל אדם או לייצור דלקים אורגניים. דלקים אלה יוכלו להחליף מחצית משימוש הפחם בעולם, כאשר השימוש בדלק אורגני עשוי להפחית את פליטת גזי החממה ב-80% בהשוואה לפחם.

גודלנד ואנהנג מוסיפים לחישוב שלהם את האפשרות הצנועה-יחסית של שימוש בשטח שבורא לייצור דלקים אורגניים במקום המרעה וגידולי המספוא הקיימים כיום. כך נוספים לחישוב גזי חממה בכמות שוות-ערך ל-2,672 מיליון טון CO2.
יער שהושמד כדי לפנות מקום לחקלאות בצ'יאפאס, מקסיקו. (צילום: Jami Dwyer

מתאן

לפי FAO, כ-37% מהמתאן שנפלט בגלל פעילות אדם מקורו במשק-החי. מידת הנזק שגורם המתאן חושבה בדו"ח לפי הפוטנציאל של גז זה לגרום התחממות עולמית בטווח של 100 שנה. אולם לטענת גודלנד ואנהנג, חישוב זה אינו מתאים למתאן. זמן מחצית החיים של מתאן באטמוספירה הוא 8 שנים, לעומת 100 שנה לפחות ב-CO2. הקטנת משק-החי העולמי עשויה אפוא להביא לתוצאות מהירות בהפחתת המתאן כגז חממה. לכן החישוב צריך להיעשות ביחס לפרק זמן קצר יותר; זהו חישוב אחר כי ככל ששוקלים פרק זמן קצר יותר, כך עולה הפוטנציאל של מתאן לגרום התחממות עולמית.

המחברים הקטינו את טווח הזמן שאליו מתייחס חישוב המתאן מ-100 שנה ל-20 שנה, ולפי חישוב זה נזקי המתאן גדולים כמעט פי שלושה מהנזקים שצוינו בדו"ח FAO, והם שווי-ערך ל-7,416 מיליון טון CO2.

מספרים מסולפים

גודלנד ואנהנג מבקרים שורה של ערכים נמוכים מדי שהופיעו בתחשיב של FAO
  • "צלו הארוך של משק-החי" מסתמך על נתוני FAO לשנת 2002 בעניין כמות חיות המשק בעולם. מאז ועד 2009, עלתה כמות חיות המשק בעולם ב-12%. זוהי תוספת שוות-ערך ל-2,560 מיליון טון CO2.
  • FAO השתמש במספר הערכות נמוכות מדי בעניין גודל תעשיות-החי בעולם. למשל, בדו"ח נכתב שבשנת 2002 "יוצרו" בעולם 33 מיליון טון עופות, בעוד שלפי נתוני FAO מאפריל 2003 יוצרו 72.9 מיליון טון. בדו"ח גם נכתב שמספר חיות המשק בעולם עמד ב-2002 על 21.7 מיליארד, בעוד שארגונים רבים מעריכים שהמספר האמיתי היה 50 מיליארד.
  • המקורות של FAO לחלק מהתופעות הרלוונטיות לפליטת גזי חממה מתעשיות-החי הם מיושנים, מהשנים 2001-1964. כיום מדובר בפליטות בהיקף הרבה יותר גדול.
  • FAO בחן בהרחבה נתונים על פליטת גזי חממה בתעשיות בעלי-חיים במינסוטה, והכליל מהם לגבי שאר העולם. זאת אף על-פי שיעילות התעשיות החקלאיות נמוכה יותר במדינות המתפתחות.
 
שדה סויה בארגנטינה: דו"ח האו"ם אינו לוקח בחשבון כריתת יערות בארגנטינה. (צילום: Alfonso

מקורות זיהום שהושמטו

FAO השמיט כליל פליטות בערך כולל השווה ל-3,000 מיליון טון CO2, מהמקורות הבאים:
  • בירוא יערות בארגנטינה;
  • בריכות דגים, כולל אספקת המזון לדגים;
  • בנייה והפעלה של מפעלים יבשתיים לעיבוד בעלי-חיים ימיים במטרה להאכיל חיות (מחצית מכמות החיות שנלכדות בים משמשת למטרה זו).

כמו כן, FAO התעלם בחישוביו מכך שתהליכי עיבוד המזון מן החי כרוכים לרוב בפליטה מוגברת של גזי חממה בהשוואה למוצרים חלופיים (מהצומח):
  • עיבוד בשר ושימורו דורשים לרוב יותר קירור ויותר חימום מהחלופות, לעתים קרובות תוך פליטה ניכרת של גזי חממה;
  • פסולת ממפעלי עיבוד בשר (משחטות) פולטת גזי חממה;
  • לא נלקח בחשבון הייצור של "מוצרי-לוואי" כגון עור, נוצות ופרווה;
  • ייצור אריזות למוצרים מן החי צורך באופן טיפוסי הרבה יותר משאבים מאריזת מוצרים חלופיים;
  • ולסיום, גודלנד ואנהנג טוענים שיש לקחת בחשבון הפליטות של תעשיות-החי גם את חלקן של תעשיות התרופות בייצור תרופות נגד מחלות זואונוטיות (כגון "שפעת החזירים") ומחלות כרוניות (כגון מחלות לב, סרטן, סוכרת ולחץ דם גבוה) הקשורות בצריכת מוצרים מן החי.

המסקנה: לפנות לחברות המזון

בניגוד לצוות FAO של האו"ם, אנשי WorldWatch Institute לא התקשו להגיע למסקנה המובנת מאליה: הפעילות החשובה ביותר שניתן לעשות כדי למתן את שינוי האקלים היא הפחתה בצריכת המוצרים מן החי. מבלי להזכיר את המילה "צמחונות", גודלנד ואנהנג מבהירים: "אסטרטגיה אפקטיבית חייבת לעסוק בהחלפת מוצרי משק-החי בחלופות טובות יותר, במקום להחליף מוצר בשרי אחד במוצר בשרי אחר שיש לו טביעת רגל פחמנית מעט יותר נמוכה."

כמחצית מהמסמך "חיות משק ושינוי האקלים" מוקדשת לשאלת היישום הכלכלי של השינוי. המחברים מתמקדים בסוגיית השיווק של מוצרי סויה וחיטה הדומים למוצרי בשר וחלב, ומייחסים לממשלות תפקיד משני במערכה: הטלת מסים על פליטת גזי חממה. לדבריהם, חברות המזון יכולות לבצע שינוי מהיר יותר מהממשלות. יש לחברות אלה שלושה מניעים עיקריים להקטין את השקעתן במשק-החי ולהגדיל את השקעתן בתעשיות חלופיות: המאורעות האקלימיים פוגעים בשווקים שלהן ולעתים אף בתשתיות; צפויה עלייה גדולה במחירי הדלק, שתביא להסבה נרחבת של ייצור מספוא לייצור דלק אורגני, ואגב כך תעשיות-החי יצומצמו ממילא; והייצור של מוצרים צמחיים זול יותר מייצור מוצרי בשר וחלב. שיקולים כלכליים אלה מחזקים מאוד את השיקולים הוותיקים נגד השקעה במוצרים מן החי – חמלה כלפי החיות ודאגת הצרכנים לבריאותם. גודלנד ואנהנג מאמינים, שאת מאמץ השינוי הסביבתי יש להפנות כיום ישירות לחברות המזון הגדולות.

*מדידת כמות של גזי חממה מכל הסוגים נערכת בהשוואה ליחידות משקל של פחמן דו-חמצני (CO2).

 

כתבות קשורות:
דו"ח: תעשיות המזון מן החי אחראיות למחצית מפליטות גזי החממה
דו"ח האו"ם: פגיעת משקי-חי בסביבה
הממשלות מגיבות על הנזק האקלימי שגורמות תעשיות בע"ח
סטייק = 4,000 ליטר מים
המבורגרים הם כמו "האמר" של ענף המזון
ביס מסוכן: מזהמים את העולם בשביל סטייק
אוכלים שרימפס? אתם מזיקים לסביבה
פנייה לשטייניץ: אל תוזיל את הבשר
האם התיאבון שלנו לבשר הורס את כדור הארץ?
מהפכה מקדונלד'ס? אין באמת הבדל בין עוף לבקר
ב-40 שנה: מספר חיות המשק בעולם גדל כמעט פי שלושה
אחרינו המבול? פרק ראשון: "סיר הבשר וכוס החלב"
Top 10 ways you can stop climate change

התורה של גארי יורופסקי. לרבים הוא שינה את השקפת העולם והתפריט
Al Gore goes vegan
בלי בשר ובלי חלב: האוכל הטבעוני מתחיל לצבור תאוצה
תופעת הצמחונות כובשת את הארץ
חצימחונים נהנים יותר
דעה: לא צריך להיות פנאט כדי להיות צמחוני
מציאות קשה לעיכול: כל הסיבות להוציא את הבשר מהצלחת
עומר ברנע והחיות המדממות - הסרטון שיסעיר
יום שני צמחוני - גם בסן פרנסיסקו
מיקי חיימוביץ' על המזון שאנחנו אוכלים
לאכול חיה מתה: איך כולם זורמים עם זה בכיף?
החיים בזבל: חיי עגלים בתעשיית הבשר
כמה שאלות קבועות שמופנות לטבעוני - וגם התשובות
שקר לבן: סיור ברפתות והדירים של משק החלב הישראלי

 
Comments