המסר הסביבתי החדש: מעריסה לעריסה

פורסם: 18 במרץ 2010, 0:24 על ידי: Sustainability Org

ד"ר מייקל בראונגרט מציג תפישה סביבתית, שלפיה יש לייצר מוצרים מחומרים מתכלים


המדען הגרמני ד"ר מייקל בראונגרט מסתובב בעולם עם תיק מלא בחפצים שונים, כמו בדי ריפוד או חולצת טי, שאותם הוא שולף בכל הזדמנות. החפצים האלה, הוא מבהיר, לא יגיעו לעולם לאתרי אשפה. לאחר שימלאו את תפקידם, הם יתכלו. "את החולצה שעשויה מ-100% כותנה ובלי כימיקלים אתה פשוט יכול להשליך לגינה, למתקן קומפוסט, והיא תהפוך לדשן", הסביר.

בראונגרט בא השבוע לישראל כאורח כנס "סביבה 2020", שיזמו משרד עורכי דין פרופ' יובל לוי והחברה לשירותי איכות הסביבה, אשר עסק בין השאר בחדשנות טכנולוגית בתחום הסביבתי. הגישה המהפכנית שבראונגרט מציג, ואשר תופסת תאוצה במקומות רבים בעולם, תיאלץ גם את אנשי המשרד להגנת הסביבה לחשוב מחדש עד כמה הצעדים לשיפור מצב הסביבה, שאותם הם מתכננים ליישם בישראל, הם אכן סביבתיים. הוא אף נפגש עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, והסביר לו את תפישת העולם שהוא מקדם.

על פי תפישה זו, אותה גיבש בראונגרט, כימאי במקצועו, יחד עם שותף נוסף שהוא אדריכל, פעולות כמו מיחזור פסולת או תכנון בתים ירוקים, שתי יוזמות מרכזיות של המשרד, הן פעולות שנועדו לעשות "פחות רע" אבל הן לא טובות. "החומרים שאנחנו שולחים למיחזור לא תוכננו לעבור תהליך כזה והם מכילים חומרים שפוגעים בסביבה", הסביר.

"גם במקרה של בתים ירוקים, לא עיצבנו שום דבר בתוך הבית - כמו רהיטים או שטיחים - באופן שימנע נזק, ויש בהם חומרים מסוכנים כמו דבקים וצבעים הנפלטים והופכים את הזיהום בתוך הבתים לחמור יותר מאשר בחוץ. בית ירוק בנוי על בסיס בידוד טוב יותר של הקירות, ואז אתה משאיר בתוך המבנה יותר אוויר מזוהם".

הגישה החלופית שמציע בראונגרט נקראת "עריסה לעריסה" והיא מבוססת על תכנון מחדש של מוצרים, כך שמראש לא יהיו בהם חומרים הפוגעים בסביבה. במקום להגיע ל"קבורה" באתר אשפה, הם יהוו מקור לחיים חדשים ולהתחדשות בטבע.

על פי תפישה זו, כל הדברים שאותם מייצרים בני האדם יכולים להפוך לחומרי דשן ולחזור לטבע. כן מוצע לייצר מראש את המוצרים - רהיטים ומכשירי חשמל למשל - כך שיסופקו כשירות לצרכן ואז יוחזרו לחברה, לשימוש נוסף.

"אתה לא קונה חלון ואחר כך זורק אותו, אלא אתה שוכר שירות של חלון. זה שירות שכבר מסופק על ידי חברה גדולה בהולנד", מסביר בראונגרט. מוצרים כמו חולצת הכותנה שהופכת בסופו של דבר לדשן לחקלאות, מעוצבים כך שהם אינם מכילים מרכיבים כימיים בצבע המזיקים לעור. לכן, לטענתו, מדובר בחולצה הראשונה בעידן התעשייתי שאכן מתאימה לעור אנושי.

על מידת ההשפעה של התפישה החדשה יכולה להעיד העובדה כי לאחרונה הודיע לבראונגרט מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, כי החליט להקים מכון מחקר על בסיס שיטה זו. כמה מהחברות המובילות בעולם בתחומי ייצור בגדים ורהיטים כבר החלו לפתח מוצרי "עריסה לעריסה", וגם במכון התקנים בישראל מגלים עניין רב בנושא.

בראונגרט עצמו טוען שהעלות של פיתוח מוצרים מתכלים - או כאלה שיש להם שימוש נוסף כאשר המוצר מסיים את תפקידו הראשון - אינה גבוהה כלל, ויכולה להתאים לאוכלוסיות בעלות רמת חיים שונה. המסקנה הכוללת שלו היא שבני אדם לא צריכים לחשוב על לצרוך פחות, כפי שטוענים פעילים סביבתיים רבים בשנים האחרונות, אלא לתכנן טוב יותר את מה שהם צורכים.

על פי בראונגרט, ישראל יכולה להיות אחת החלוצות החדשנות הסביבתית המתבססת על תכנון אחר של מוצרים. "הממשלה ממש יכולה לעזור בכך", הסביר בראונגרט. "היא יכולה למשל להודיע שתוך חמש שנים היא רוצה שיהיה בשוק נייר שאין בו חומרים כמו כלור, ואם אתה שורף אותו הוא לא פולט זיהום לאוויר. האפר יכול להפוך לאחר מכן לדשן, ולשמש את החקלאים".
Comments