התעשייה הייתה חשופה בעבר לדרישות ירוקות לא מידתיות ולקביעת דרישות ללא מתודולוגיה. ההצטרפות ל-OECD יכולה לסמן שינוי
ניר קנטור | 29/8/2010 12:13
להצטרפות ישראל לארגון ה-OECD יתרונות משמעותיים למשק הישראלי ולמגזר העסקי
בכלל, ולתעשייה הישראלית בפרט. בין השאר בשל הנגישות הגבוהה יותר לשווקים
בעולם הגלובאלי. הצטרפות זו פותחת ערוצים חדשים למינוף הפעילות העסקית
ולצמיחה.
תהליך ההצטרפות לארגון טומן בחובו תהליך של התאמת הרגולאציה המקומית לזו המקובלת בעולם המפותח. מדינת ישראל התחייבה להתאים את הרגולציה לזו המקובלת, בלוחות זמנים שהוגדרו בינה לבין הארגון, בכל התחומים בהם יש אי התאמות. חלק ניכר מדוח הפערים שהוכן על ידי ארגון ה- OECD לקראת הצטרפות מדינת ישראל לארגון נגע בתחום איכות הסביבה. ולא בכדי: בתחום זה נעדרה רגולציה סדורה והמשמעות של כך הייתה שהציבור זכה לדרישות לא סדורות ולעתים לא תואמות את המקובל בעולם. התעשייה, כאחד המגזרים להם רגולציה סביבתית רלוונטית, הייתה חשופה לעתים להישנות תכופה של דרישות, ולקביעת דרישות ללא מתודולוגיה ברורה וללא כל מידתיות וישימות. המשמעות של כך אינה שלא היו דרישות לעמידה ביעדים סביבתיים מהתעשייה, אלא להיפך: התעשייה נדרשה לעתים לעמוד ביעדים מחמירים בהרבה ביחס למקובל במדינות אחרות. בשל כל אלה, תומכת התעשייה הישראלית בתהליכים אשר יביאו להסדרה רגולאטורית של התחום הסביבתי, אולם זו צריכה להתחשב במספר תנאים: ודאות רגולאטורית ארוכת טווח: בכדי
שמפעלי התעשייה הישראלית יוכלו להיערך לשינוים הנדרשים ביעילות, הם חייבים
יעד ברור והגיוני מבחינת לוחות הזמנים. לא יהיה זה נכון לצפות ממפעל ליישם
שיטות מסוג א', אם בתוך שנתיים שלוש הוא עלול להידרש לשיטות שונות ולתנאים
חדשים. כל חקיקה שתהיה ספוראדית, קצרת טווח ומושפעת מגורמים שאינם
רלוונטיים תהיה מקל בגלגלי הצמיחה, כלכלית וסביבתית כאחד.
בשניים בספטמבר יקיימו התאחדות התעשיינים והמשרד להגנת הסביבה יום עיון משותף בנושא ההצטרפות לארגון. שיתוף פעולה והבנה ההדדית הם גורם מכריע במימוש ההזדמנות והפוטנציאל שהחברות בארגון מעניקה לנו. הכותב, ניר קנטור, הוא מנהל איגוד הכימיה הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים לכתבה באתר nrg |