המבקר שפירא ציין בדו"ח כי חברות המים המינרליים משלמות תעריף תעשייתי על כל ליטר - ומוכרות את המים בתמחור גבוה בהרבה. כמו כן העיר שהמדינה לא הסדירה בחוק את גביית הכספים מחברות שמנצלות משאבי גז, נפט, חול, פוספטים ואחרים

מבקר המדינה יוסף שפירא קבע בדו"ח שפרסם אחר הצהריים (יום ג') כי התשלומים לממשלה על ניצול משאבי הטבע נמוכים מדי, וכי יש להגדילם במיליארדי שקלים. בין היתר בדק המבקר את תשלומי חברות המים המינרליים וציין כי  המחיר שהן גובות מהצרכנים על ליטר מים גבוה בערך פי 1,000 מהתשלום שהן מעבירות עבורו למדינה.

המבקר מציין כי בישראל פועלות שלוש חברות מים מינרליים מובילות שמוכרות לציבור מים שמקורם במקורות טבעיים שונים בתחומי המדינה. לדבריו, ההסדר שהנהיגה רשות המים עבור חברות אלו קובע כי הן ישלמו למדינה עבור השימוש במים בהתאם לתעריף לתעשייה, שנמוך במידה ניכרת מהתעריף לצרכן הביתי הרגיל.

שפירא מעיר כי הנושא כבר נידון בבג"ץ בשנת 2010, אך הרכב השופטים החליט אז לדחות את העתירה שדרשה להטיל על חברות המים המינרליים לשלם תמלוגים, וזאת נוכח הצהרתה של המדינה בדבר כוונתה להסדיר סוגיה זו כחלק מרפורמה מקיפה בשוק המים. אלא שהצהרה זו, מציין המבקר, טרם מומשה.

מלבד המים, המבקר שפירא מתעמק בדו"ח בגביית התמלוגים ממשאבים נוספיק וחושף ליקויים רבים בפיקוח על איסוף התמלוגים. הוא מבקר בחריפות את הפיגור בגבייה, וממליץ להעלות את מחיר התמלוגים שמשלמות חברות נפט, אשלג, חול, חצץ, פוספטים, נחושת ויהלומים.

מדו"ח המבקר עולים כשלים ומחדלים של הממשלה בגביית תשלומים על השימוש במשאבי הטבע, שעולים למדינה מיליוני שקלים - אותם היא הייתה יכולה לנצל לטובת השלמת גירעונות ועוד. הצעת החוק בנושא הקרן לניהול תמלוגי הנפט, למשל, הוגשה לכנסת באיחור של שנה. "יש להקים את הקרן במהירות, לניתוב הכספים הכלכליות-חברתיות בהתאם לחוק", קובע שפירא.

אוצרות הטבע שייכים למדינה ולאזרחים, מדגיש המבקר, וכותב: "המדינה לא גבתה תמלוגים מלאים ונאותיה, ועליה לוודא שכלל אזרחי המדינה ולא רק קומץ קטן ייהנו מפירות הניצול של משאבי הטבע שלה. הממשלה לא עשתה די בתחום הזה. עליה לדאוג שהתקבולים ממשאבי הטבע יחולקו באופן הוגן ולפי עקרונות הצדק החלוקתי".

המבקר הוסיף כי "מדובר במיליארדי שקלים רבים, ויש להפעיל כלי בקרה ופיקוח הדוקים לגבייה יעילה ומהירה. נושא זה חשוב במיוחד, עקב הגידול החד הצפוי בתמלוגים אלו בשנים הקרובות". כך למשל, רשות מקרקעי ישראל לא עדכנה את התמלוגים בגין החצץ במחצבות, שיכולים להזרים מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה.

שווי התמלוגים העתידיים הגיע אשתקד לכ-12 מיליארד שקלים, ומזה 5.4 מיליארד מתוצרי גז ונפט, 4.5 מיליארד מאשלג, 1.8 מחול וחצץ ו-300 מיליון שקלים מפוספטים. "התמלוגים יגדלו מאוד עם הפקת הגז והנפט מהמאגרים הגדולים שהתגלו בים התיכון בשנים האחרונות", הוסיף המבקר, "גבייה מלאה ויעילה מחייבת ניהול מערכות ממוחשבות. יש להגביר את הפיקוח על התשלומים ולפעול להגדלת היקף התמלוגים בעתיד".

המבקר הצטרף לדו"ח הבדיקה של "ועדת ששינסקי 2", והתמקד בפיקוח על מתן רישיונות וזיכיונות לניצול משאבי הטבע ואופן גביית התשלומים עליהם. ועדת ששינסקי הראשונה, אגב, כבר המליצה להעלות את התמלוגים על חברות הנפט והגז.

"הביקורת העלתה כי פעילות הממשלה לגביית התשלומים על משאבי הגז לא הייתה מספקת", קבע שפירא. "יש לנהל את המשאבים, תוך שמירת האינטרסים החיוניים של המדינה ולגבות תמורה הולמת עליהם. על הממשלה לפעול מיד לשיפור בגביית התשלומים ולתיקון הכשלים והליקויים שהועלו בדו"ח זה".