סביבה 2020 – דגש על הידברות בין התעשייה, הממשלה וארגוני הסביבה

פורסם: 22 במרץ 2010, 7:25 על ידי: Sustainability Org

בכנס סביבה 2020, במעמד השר ארדן, אחרי שצפו במצגת מרשימה של התיאוריה "מעריסה לעריסה" הביעו נציגי התעשייה את תקוותם שיבוא הקץ לחוסר הוודאות בקשר לרגולציה, כך שיוכלו לקדם את הסביבה גם בישראל

21/03/2010

כנס סביבה 2020, שנערך זו השנה הרביעית ברציפות, הפעם בגני התערוכה בתל- אביב ביום ד, האחרון 16 במרץ. לכנס הגיעו גלעד ארדן השר להגנת הסביבה ומאות נציגים מגופים מובילים בתעשייה ובמגזר הפיננסי, מאוניברסיטת תל אביב, מארגוני סביבה והחברות המובילות בישראל בתחום הייעוץ והטיפול הסביבתי.

אחד הרגעים המרגשים בכנס היו הצגתו של פרופ' מייקל בראונגרט ממציא השיטה מעריסה לעריסה - Cradle to cradle שכך הוא מאמין, תגרום למהפכה התעשייתית הבאה.

הכנס עסק, כמדי שנה, בגיבוש עמדות בנושאים העומדים על סדר היום הסביבתי-עסקי בישראל והפעם הושם דגש על אפשרות של הידברות בין התעשייה, המשרד להגנת הסביבה והארגונים הסביבתיים. כנראה שעדיין ארוכה הדרך על פי דבריו של יוסי רוזן, יו"ר בזן חיפה שציין במושב בנושא "סדר היום הכלכלי של העשור הקרוב" באומרו: "הרגולציה בישראל מתייחסת לנושא איכות הסביבה כאל טרנד חולף".

יוזמי הכנס היו ד"ר איתן זילביגר מנכ"ל החברה לשירותי איכות הסביבה, משרד עורכי הדין פרופ' יובל לוי וחברת ההפקה BMP בני מורן הפקות.

אני מאמין בשבע נקודות של השר ארדן

השר ארדן סיפר לכ-450 המשתתפים בכנס, שהוא מאמין שרק השילוב בין סביבה לכלכלה ושינוי אסטרטגיה לצמיחה ירוקה יביא את המהפכה הנדרשת.

השר מנה שבע נקודות בהם מתמקדת מדיניות משרדו:

- פסולת – כיום תושבי ישראל מייצרים 5.5 מיליון טון פסולת מדי שנה וקצב הגידול הוא של 5 אחוזים בשנה. ארדן דוגל במדיניות של הפיכת פסולת למשאב באמצעות מספר רגולציות, היטל הטמנה שיועלה בקרוב, חוק מחזור צמיגים וחוק הפיקדון והחוק שיונח בקרוב על שולחן הכנסת, חוק האריזות. על התעשיינים לקחת על עצמם את האחריות בנושא האריזות מדגיש ארדן

- צריכת מוצרים ירוקים – הממשלה תהווה דוגמה אישית

הפחתת גזי החממה – לפי דוח מקנזי

- אנרגיות ירוקות – התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות

- בניה ירוקה – 40 אחוזים מצריכת האנרגיה מופנית לאחזקת בניינים

- חונכות סביבתית – להפוך עסקים קטנים ובינוניים לירוקים

מה האמצעים לכך? ארדן מנה חלק מהם כמו מיסוי ירוק, הועדה תפרסם בקרוב טיוטה של המסקנות שלה. השר גילה שחברת החשמל מתחילה פרויקט של רשת חשמל חכמה. בנוסף מנכ"לי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה יובילו תוכנית יישומים שתכלול חקיקה ותמריצים לקידום ההגנה על הסביבה.

עו"ד ציפי איסר הראל שזהו הופעתה האחרונה כמנכ"לית עמותת אדם, טבע ודין הזכירה כי ארגונה היה היוזם לחוק האריזות שעבר בינתיים שינויים לא מחמיאים. איסר הראל אמרה שהיא מקווה כי עד אשר יונח החוק על שולחן הכנסת יוכנסו בו השינויים הנדרשים.

לא לפסולת על פי השיטה מעריסה לעריסה

בראונגרט אבי השיטה מעריסה לעריסה הציג אותה עם לא מעט הומור. "אני לא מדבר אתכם על סביבה, אני מדבר על חדשנות ועסקים" פתח בראונגרט את דבריו. האם ישראל יכולה לאמץ את השיטה מעריסה לעריסה? בראונגרט עונה על השאלה שהוא שאל בדוגמה של מה שקורה בהולנד שאף היא כמו ישראל, מדינה חסרת משאבים שהטבע לא היטיב עמה. הוא מספר שכיום מפעלי תעשייה רבים בהולנד אימצו את השיטה ומזהיר מפני דימוי לא נכון של התנהגות. "אתה לא מגן על הסביבה כשאתה הורס אותה פחות", הוא מסביר יש להפסיק להרוס לחלוטין וזה אפשרי.

לא עוד ייצור קווי, מעריסה לקבר (דימוי של מטמנות האשפה) אלא ייצור מעגלי של מחזור במאה אחוז, חומרי הייצור של תחילת התהליך (בעריסה) אינם מושלכים אחרי השימוש אלא הופכים לחומרי גלם לאותו תהליך או לתהליך אחר, מועברים מחדש לעריסה ולא לקבר.

לגבי ועידת קופנהגן, בראונגרט אומר שעצם בחירת המקום היה שגוי, כיצד לדבר ולהאמין להתחממות כדור הארץ כשבחוץ ארבע מעלות מתחת לאפס, הוא שואל. היו צריכים לבחור לכנס את הועידה בדרום אפריקה ולא להדליק את המזגנים, אז אולי מנהיגי העולם היו מתייחסים אחרת לנושא. בראונגרט השווה את הדרך בה מייצרים ומשווקים כיום צעצועים, לפעולת טרור ולנושא של בטחון לאומי: "כאשר אנו בודקים צעצועי ילדים ומגלים בהם עשרות כימיקלים רעילים זה לא שונה ממפגע בטחוני". בראונגרט מציע לישראל המאופיינת בחדשנות לקחת על עצמה להיות תוך חמש שנים המדינה הראשונה שבה הצעצועים ילדים בטוחים. "זה כבר לא עניין של איכות סביבה זה עניין של צדק חברתי" מסביר בראונגרט.

ולבסוף הייתה לבראונגרט הפתעה נעימה, תוך 9 חודשים יודפס ספרו "מעריסה לעריסה" בעברית וכי הוא מקווה שעד אז כבר ניתן יהיה להוסיף לספר דוגמאות מישראל. הוא הביע גם את תקוותו שמכון התקנים יסייע בהסמכת מוצרים לCradle to Cradle -.

אחרי המצגת המשכנעת שלו הזמין בראונגרט, לשכנוע נוסף, את סטף קרניידייק בעל מפעל דסו לשטיחים שהפעיל את השיטה ומוצא כי היא מאוד כדאית מבחינה כלכלית. קרניידייק מסביר שעוברים עתה ממכירה של מוצר למכירה של "השימוש במוצר". עם תום השימוש מוחזרים השטיחים למפעל ומייצרים מהם שטיחים חדשים. פעם אחת בלבד משתמשים במשאבי הטבע, ולא משנה אם זה כותנה או סיבים שמקורם בנפט. קרניידייק אינו מדבר רק על הקטנת את טביעת הרגל האקולוגית אלא להגיע לטביעת רגל חיובית. כרגע במפעל דסו, 50 אחוזים מהמים מוחזרים לתהליך והוא נערך כדי להגיע למצב שבו 100 אחוז השבת מים.

חוסר וודאות מפריע לתעשייה לעבור לטכנולוגיות מיטיבות

למרבה הפליא לא רק ליאורה אמיתי, מארגון עמותת אזרחים למען סביבה בגליל מתלוננת בדו"ח "שקט תעשייתי" על העדר תקנים קבועים ברגולציה בישראל. מסתבר שגם התעשיינים היו מעדיפים לדעת מה חובתם וטוענים שאי הוודאות היא זו שמפריע לתעשייה לפעול נכון בנושא הסביבה.

במושב בנושא "פיתוח בר קיימא, התחממות גלובלית- איך ייראה סדר היום הכלכלי של העשור הקרוב", השתתפו רוזן, יו"ר בזן חיפה (בתי זיקוק), יוסי זינגר, מנכ"ל גרנית הכרמל השקעות, פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה ועידו רוזוליו, מנכ"ל מקורות. פרופ' אומן, חתן פר נובל לכלכלה בשנת 2005, התייחס לנושא האריזות. הוא הביא אריזה של תרופה מהבית והחל לקלף אותה, קודם אריזה מנייר שקוף העוטפת קופסת קרטון שבתוכה מספר ספרונים כתב צפוף. אחרי הקילוף מגיעים סוף סוף לאריזה מיוחדת קטנה, מפלסטיק בה נחים ארבעת כדורי התרופה כשהם קטנים מהרבה מהאריזה הסופית שלהם. נראה שהכדורים תפסו פחות מעשרה אחוז מנפח האריזה. פרופסור אומן הסביר בפנל שהוא מאמין ב"תמריצים" חיובים ושליליים יותר מאשר בתקנות ובחוקים.

בתי זיקוק היו פעם סמל לזיהום האוויר במפרץ חיפה, רוזן יצא בהכרזה כי ידוע לכל כי איכות הסביבה היא לא עניין חולף. אך מיד קבע ש"חבל שהרגולציה במדינה מתייחסת אליו ככזה". רוזן הרחיב באומרו כי הוא חווה- גם בתפקידו הנוכחי וגם כשהיה מנכ"ל החברה לישראל - התמודדות קשה עם רגולציה רטרואקטיבית. רוזן סיפר שהחברה לישראל הקימה מתקנים לגז טבעי בעלות של 45 מיליון דולר והמשרד להגנת הסביבה התחייב לשלם על הצינור להובלה, אך כאשר התחלף השלטון, השר החדש הודיע שהמשרד מושך ידיו מן ההסכם וכי על החברה לישראל לבצע השקעה חלופית לגז שתמשך כמה שנים ותעלה עוד 250 מיליון דולר. "לזה קוראים תמריץ שלילי", אמר רוזן.

יוסי זינגר התייחס גם הוא לנושא הרגולציה באומרו שהיא המפתח, שכן היא הקובעת את רמת אי הודאות. פיתוח מוצרים ושווקים ירוקים לוקח זמן והשקעה ולכן כניסה לשווקים בהם הרגולציה לא מוסדרת היא מרתיעה. בנוסף אמר זינגר כי פיתוח פעילויות ירוקות הוא כדאי בכל הסקטורים והוא מהווה פוטנציאל צמיחה גם לתחומים המסורתיים.

צועדים קדימה למרות הקשיים

אשר גרינבאום משנה למנכ"ל כי"ל (כימיקלים לישראל) שגם הוא היה שם נרדף לזיהום סיפר על המהפך שחל בכל מפעליו בארץ ובחו"ל בהתייחסות לסביבה. גרינבאום מספר על המעבר מחברה כימית סטנדרטית לחברה שמובילה בתחומים הסביבתיים. החברה משלבת שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים. המשנה למנכ"ל של כי"ל סיפר כיצד החברה עזבה אתר כרייה כדי להגן על מושבת נשרים שהגיעו למקום. לאחר מכן בתיאום עם רשות הטבע והגנים הפכה כי"ל למספקת מזון לאותם הנשרים בתחנת האכלה בדרום.

גרינבאום סיפר שאם פעילות באחד המפעלים חורגת מהסטנדרט ולא מוצאים פתרון, מוותרים על העפילות בכל מקום בעולם אפילו בסין. הוא הצהיר כי כיום החברה אינה מתחילה לעבוד על פיתוח מוצרים חדשים במידה ואלו לא מגיעים לדירוג מספק בהערכה סביבתית שנעשית להם

שקיפות ודיווח למשקיעים

עו"ד עידית רייטר, שותפה ומנהלת מחלקת איכות סביבה במשרד עו"ד פרופ' יובל לוי, סקרה השלכות של התפתחויות רגולטוריות ואחרות בארץ ובעולם על ניהול החשיפה לסיכונים סביבתיים בחברות. בכלל זה התפתחויות בתחום התובענות המשפטיות הקשורות לנושאי איכות סביבה ובפרט ההתחממות הגלובלית.
 
Comments