צמיחה כלכלית ללא פגיעה בסביבה - De Coupling

נשלח 14 בנוב׳ 2010, 22:20 על ידי Sustainability Org

במשך מאתיים השנים האחרונות "צמיחה כלכלית" ופגיעה בסביבה הלכו תמיד יחדיו – כלכלנים אקולוגים מבקשים לשבור זוגיות זו

13/11/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

דישון
פיתוח שלא יפגע בסביבה, נחל דישון זורם - צילום: אריאלה ארז
מעצם הגדרתה צמיחה היא הגדלת התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג), ועד היום התאפשר גידול זה על ידי פיתוח התעשייה והשירותים שגרם לפגיעה הולכת וגדלה בסביבה. מונח חדש, "דה-קפלינג" (de-coupling) מבטא את התפיסה שצמיחה ופגיעה בסביבה אינן בהכרח הולכות יד ביד.

באוניברסיטת תל אביב התקיים בשבוע שעבר יום עיון תחת הכותרת "לעשות יותר מפחות", מומחים מן עולם ומישראל דנו בסוגיה כיצד ניתן לבצע את הניתוק. אורחים מחו"ל שיבחו את ישראל על טיפולה בנושא המים ואמרו: "עשיתם דה-קפלינג בנושא המים". הכנס ארגן ביוזמת אוניברסיטת תל אביב, התאחדות התעשיינים ו-UNEP תוכנית של האו"ם.

עובדה מעניינת היא כי בעוד מדיניות המים שלנו נתפסת בארץ ככישלון שגרם למשבר, בעולם מציגים את מה שקרה למשק המים בישראל בעשורים האחרונים כהצלחה מסחררת שמשמשת דוגמה למדינות המתפתחות.

סביבה וכלכלה

בחשבונאות של רווח והפסד ברמת המפעל הפרטי וברמה הלאומית לא נלקחו בחשבון ערך הפגיעה בסביבה ואובדן של מקורות ומשאבים בעתיד. אם עד לפני עשור כל נושא הסביבה היה קשור בעיקר לביולוגיה ולגיאוגרפיה, הרי שבד בבד עם העיסוק הבין-לאומי בנושא שינוי האקלים, חודר התחום גם למדע הכלכלה. מדד הצמיחה ימשיך כנראה להיות גידול בתל"ג, אך עם גידולו יש להקפיד שלא יגדלו במקביל ובאותו קצב גם ניצול משאבי הטבע באשר הם והפגיעה בסביבה.

כשמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה יוסי ענבר בירך את באי הכנס, הציג המסך באולם כס המשפט באוניברסיטת תל אביב גרף של אחת ההרצאות שניתנו בהמשך. הגרף הראה את עקומת הגידול התל"ג כשבאופן מפתיע עקומת הגידול בניצול משאבים ופגיעה בסביבה לא גדלה באותו קצב. בהתנהגות עתידית נבונה אף הולכת העקומה ויורדת עם הזמן. ענבר הצביע על הגרף וסיפר שהדבר מתבטא בחוסר ראיה עתידית נכונה בתכנון של משרדי הממשלה. ענבר אמר שבאחת הישיבות בנושא הפקת חשמל, שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הציג את צריכת החשמל העתידית של ישראל על סמך צריכת העבר והגידול הצפוי, מבלי לקחת בחשבון אפשרות של ירידה בצריכה בשל התייעלות אנרגטית. לכן הגיע השר למסקנה שאין מנוס מלהקים תחנה פחמית נוספת באשקלון.

עינבר מברך על הצטרפות ישראל ל-OECD ומאמין שבעתיד חברות ישראליות יאמצו את עיקרון הדה-קפלינג כדי לעמוד בדרישות הארגון.

פרופסור יהודה כהנא, ראש מכון לעסקים וסביבה על שם אקירוב באוניברסיטת תל אביב הסביר שיש לישראל יתרונות לעומת מדינות אחרות. כהנא אמר שבשנים האחרונות נוצרו בארץ הידברות ושיתוף פעולה בין התעשייה, ארגוני סביבה והממשלה שעשויים לסייע בידינו לעמוד באתגר של שינוי הגישה לנושא הסביבה.

מחזור – אחת התשובות

"אחד הגורמים המזינים את הצמיחה בכלכלה בעשורים האחרונים היא הגדלת הצריכה", אומר ביום העיון פרופסור ארנסט פון וייצקר מגרמניה, יו"ר משותף לפנל הבין-לאומי של UNEP. פון וייצקר הוא אחד המחברים של הספר "פקטור חמש" שמדבר על שינוי הכלכלה הגלובלית באמצעות שיפור של 80 אחוז בניצול משאבים. הוא מסביר שעד היום גידול בצריכה הביא בהכרח להגדלת "טביעת הרגל האקולוגית", מדד לפגיעת האדם בסביבה. הוא מביא לדוגמה את נושא המתכות היקרות שנמצאות כמעט בכל מכשיר אלקטרוני, מהטלפון נייד ועד למחשב הכיס - רק אחוז אחד ממתכות אלו ממוחזר למרות שקיימת בעולם מצוקה במשאבים אלה. "בכמות של טון טלפונים ניידים יש יותר זהב מאשר בטון של עופרה ממנה מפיקים את המתכת היקרה", אומר פון וייצקר. צריך למצוא תהליך שיאפשר למחזר את הזהב ומתכות יקרות אחרות מתוך המכשירים האלקטרונים לשימוש נוסף.

פון וייצקר התייחס למדינות המתפתחות שעדיין אינן מזהמות ואינן גורמות להתחממות כדור הארץ. גם הן רוצות לצמוח ולהביא רווחה לתושביהן. האם זה חייב לבוא על חשבון הסביבה? הוא שואל. המדינות המתפתחות יכולות מיד להתחיל בפיתוח אנרגיות נקיות.

הקושי אצל המדינות המפותחות נעוץ ביכולת לזנוח את התהליכים הפוגעים בסביבה בעיקר בנושא אנרגיה ומים ולעבור להליכים נקיים יותר.

קווין אורמה מקניה הסביר כיצד מיישמים את הדה-קפלינג בנושא מים בארצו בעיקר על ידי הקטנה של דליפת מים. לדבריו, בעולם ובעיקר במדינות המתפתחות חלק גדול של אובדן מים בא בגלל מערכות הצנרת הדולפת ולכן הוא מציע לתת משקל במשק המים לנושא זה.

פקטור חמש – מתכון לדה-קפלינג

מייקל סמיט מהאוניברסיטה הלאומית האוסטרלית, אף הוא אחד המחברים של הספר "פקטור חמש", רואה בהתפתחות הטכנולוגיה את אחת התשובות הקיימות כבר לנושא הדה-קפלינג אותו יש לבצע בהקשר של כל המשאבים, כולל משאבי אנוש. "עלינו לחנך מיליונים כיצד להשיג זאת בחיי היום יום", הוא מציין. חמשת הפקטורים עליהם מדבר סמיט הם בנייה, תעשייה, חקלאות, מזון ותחבורה.

הוא מסוגל להביא אלפי דוגמאות על כך שאפשרי להגיע ליעילות גדולה יותר של ניצול משאבים וזה אפילו משתלם כלכלית. סמיט מספר על חברות המחשבים והאינטרנט הגדולות כמו גוגל, דל, דופונט ואחרות שהצליחו בעשור האחרון על ידי התייעלות אנרגטית במרכזי השרתים שלהם להביא להורדה ב-60 אחוז בפליטת גזי החממה וגם לחסוך כחמישה מיליארד דולר. הוא מספר על תחליפים חכמים למלט בצורה של פולימרים וממיסים חדשים בעולם הצבע שאינם רעילים לא לאדם ולא לסביבה. סמיט בסופו של דבר נוגע גם בנושא הצרכנות היום יומית שלנו: חייבים לעבור לצרכנות נבונה.

ומה ישראל צריכה לעשות

להפתעתי כאשר נתבקשו האורחים מחו"ל להצביע על מה ישראל צריכה לעשות, הם לא התייחסו לשינוי במדיניות הישראלית כלפי פנים. כולם הצביעו שוב על הצלחתה של ישראל בנושא המים. תפקידה של ישראל להעמיד לרשות העולם את הידע הקיים שלה. אך התקווה היא שישראל שהיא לדעת האורחים המכובדים חזקה מאוד בחדשנות, תביא לעולם את הטכנולוגיה החדשנית הנדרשים לקדם את הדה-קפלינג.

לכתבה באפוק טיימס


Comments