ידיעות/עדכונים מדיניות ציבורית
רוצים להרגיש את הפודיום שוב? סבסדו חוגי ספורט
אפשר
וצריך ליהנות מההצלחה הישראלית באולימפיאדה, זה טבעי. אבל אסור להוריד את
העיניים מהבעיות. יש להתייחס לספורט כאל זכות אזרח, אפילו זכות אדם
ישראל חגגה השבוע זכייה במדליה אולימפית, אירוע נדיר למדי, ומשמח למדי שהעסיק מדינה שלמה במשך כמה ימים - וטוב שכך. היציאה מפרופורציה אינה חריגה. גם בבריטניה חוגגים מדליית ארד לספורטאי על שערי העיתונים - ולהם יש טיפה יותר לחגוג. מה שבטוח זה שאת התחושה הזו, האופוריה ממדליה, מדינה עם המשאבים שלנו והאוכלוסייה שלנו, צריכה להרגיש יותר. הונגריה, מדינה בסדר גודל אוכלוסייה של ישראל וענייה ממנ בהרבה, במקום החמישי בטבלת המדליות כרגע. כן, אולי מדובר באחת המדינות הספורטיביות הגדולות בכל הזמנים, אבל גם מדינות קטנות ועניות בהרבה מישראל מוצלחות יותר. גיאורגיה, סלובניה, קרואטיה וכו'. ובסופו של דבר זה קשור אך ורק למספרים הגדולים של הספורט בכל מדינה. באוסטריה, למשל, כ-50% מתושבים רשומים במועדוני ספורט כספורטאים תחרותיים. במערב-צפון אירופה בין 20% ל-40% רשומים כספורטאים תחרותיים. בצ'כיה, "רק 14%". ובישראל? 1% עד 2%. נמוך בהרבה מכל מדינה במערב. הנתון הזה נובע בעיקר מכך שאין מספיק מועדוני ספורט בישראל - הכי מעט באירופה ביחס לאוכלוסייה.
מדוע? עניין תרבותי, אבל גם סיפור כלכלי. ברוב אירופה, פעילות ספורטיבית תחרותית-עממית, מסובסדת על ידי המדינה, שרואה בספורט פעילות שמסייעת בחינוך, בריאות ואספקטים אחרים בחיי האזרחים. אצלנו, לא. זה אומר שאצלנו הכל הרבה יותר יקר לאינדיבידואל. פעילות במועדון ספורט באירופה עולה לילד בין 50 ל-100 יורו בשנה בממוצע. אצלנו מדובר ב-3,000 שקל מינימום לשנה לחוג. לא כולל קייטנות. באירופה, קבוצות הבוגרים מעבירות כספים למחלקות הנוער והילדים. כאן בישראל החוגים לילדים ממנים את כיסוי החובות של קבוצות הבוגרים. זה לא נכון לכל המועדונים אבל זה נכון לרובם. אפשר וצריך ליהנות מההצלחה ישראלית באולימפיאדה, זה טבעי. אבל אסור
להוריד את העיניים מהבעיות. רוצים להרגיש את התחושה הנפלאה הזו של הפודיום
בעתיד? יש להתייחס לספורט כאל זכות אזרח, אפילו זכות אדם.
כתבות קשורות: מעורר רחמים: על הכשלון החרוץ של הישראלים כמה כסף השקיע משרד הספורט בספורט עממי? 351 אלף שקל משרד הספורט: 32.4% מתושבי ישראל עוסקים בפעילות גופנית תכנית לאומית חדשה לחיים פעילים ובריאים יוצאת לדרך בכושר ובעושר: כמה עולה מנוי למכוני הכושר היוקרתיים? רוכבים לעבודה בהרצליה, סיכום ארועי אוקטובר 2013 טרנד: ההיי טקיסטים רוכבים לעבודה דרך הים רוכבים לעבודה - כמה טיפים לפני שמתחילים רוכבים לעבודה: יוזמה של עיריית הרצליה, מינהלת אזור התעשיה ועמותת ישראל בשביל אופניים | |||||||||||||
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: המהפכה הירוקה כבר בדרך
ישראל דנציגר מתגאה בשיתוף הפעולה עם המשרדים האחרים, שמייצר לדבריו גם פתרונות דיור וגם מהפכה באיכות הסביבה
ישראל דנציגר / צילום: אוריה תדמור
המשרד להגנת הסביבה נחשב בשנים האחרונות מעין גוף זר וטורדני היושב מסביב שולחן הממשלה ועסוק בעיקר בלתקוע את תוכניות הבנייה הגדולות. גוף-על של הארגונים הירוקים, שמטרתו להשאיר את השטחים פתוחים על חשבון דירות לאזרחי ישראל. השר התורן להגנת הסביבה ישב בישיבות של קבינט הדיור והציף סוגיות עקרוניות כמו בנייה בשטחים פתוחים, תקנים סביבתיים וכיוצא בזה, למגינת לבם של השרים שרצו לאשר כמה שיותר תוכניות. אלא בממשלה הנוכחית אנחנו לא רואים יותר מאבקים בין המשרד להגנת הסביבה לבין מטה הדיור. יתרה מכך, המשרד נרתם להובלת תוכניות שאמורות לייצר מלאי גדול של דירות. אולי בגלל שהשר הקודם, אבי גבאי, היה חלק ממפלגת כולנו. בטוח בגלל שהשר בפועל הוא משה כחלון, שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור. ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד (שהיה בעצמו ממייסדי מפלגת כולנו), מאמין שהסינרגיה עם שר האוצר רק מועילה לעקרונות ולמהפכות שהוא מוביל במשרד: "כחלון מגויס לנושא הגנת הסביבה מאז שלקחנו את המשרד הזה, גם ברמת התקציבים וגם ברמת התוכניות. דברים שלא עשינו קודם התאפשרו בגלל מחויבות שר האוצר. אני לא ראשון בתור לתקציב, אבל אני עמוק בתוך הדיונים. זה בהחלט יתרון שיש לי שר אוצר שם. "אגיד את זה בצורה מאוד ברורה: כשבאנו למשרד להגנת הסביבה חשבו שלקחנו את המשרד בשביל לנטרל את הגנת הסביבה בכל משבר הדיור. היום תשאל את האנשים ותראה שלא דובים ולא יער. לא התגמשנו, לא התפשרנו, לא דרסנו את הסביבה, ויש עבודה מאוד עניינית של הצוות שלי ביחד עם מטה הדיור. לא כל התוכניות וההסתייגויות שלנו מתקבלות, אבל גם לפני כן לא היינו האצבע הקובעת". - שר האוצר מוכרח להציג כמויות. הוא לא יכול ביד השנייה, כשר להגנת הסביבה, להתנגד להן. "אנחנו בהחלט מהווים סכר כשצריך להתנגד, ויש לא מעט דוגמאות. הצד החיובי של זה הוא שיכולנו ליטול על עצמנו משימה לאומית לטיהור הקרקעות, טיהור כל המתחמים של צה"ל. לקחנו על עצמנו את העבודה, הבאנו תקציבים משמעותיים (ועדת הכספים אישרה העברת 250 מיליון שקל), הנענו את זרוע הביצוע, ואנחנו מתחילים לטהר את אותם מתחמים. הדבר הזה יתרום ל-100 אלף דירות, ואנחנו נדאג שזה יהיה מטוהר כמו שצריך ושלא יבנו דירות על קרקעות מזוהמות".
לעזור למי שאין לו במסגרת שיתוף הפעולה עם אותן "משימות לאומיות", הרים המשרד להגנת הסביבה את דגל הפריפריה. בחודשים האחרונים הקצו שם (בשיתוף קק"ל) 70 מיליון שקל למימון התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות חלשות. בנוסף, הם יצאו ביחד עם משרד השיכון בתוכנית "שכונה טובה", שמקצה כ-80 מיליון שקל לשיקום שכונות. - אתם לא מרחיבים מדי את גבולות הגזרה? מה לכם ולפריפריה, שגם יש לה שר משלה? "קודם כל ברמה האישית שלי, כמנהיג אני מוכרח להרים את דגל הפריפריה. הממשלה תמיד צריכה להיכנס בכשלי שוק, וכשלי שוק זה לעזור למי שאין לו, כי מי שיש לו יכול להסתדר לבד. תפיסת העולם שלי בתור מנהיג ציבור היא לעזור למי שידו אינה משגת. "הנתונים מוכיחים שבאזורים וברשויות חלשים פיננסית ההשקעות בנושאים סביבתיים, בנושאים של מניעת זיהומים וסיכונים, נמוכות בהרבה. בנושא סביבה אתה צריך להשקיע עכשיו - בתאורת לדים, במפוחים במבני ציבור, בפאנלים סולאריים ועוד - ולקבל לאורך זמן את ההחזרים. "ראינו שרשות עשירה שיש לה כסף מנסה לעשות את זה בעצמה, וגם יכולה להשיג הלוואה מבנק כדי לבצע ולקבל החזרים, והלכנו לרשויות אחרות - שדרות, אופקים, מגדל העמק, ירוחם, מצפה רמון, בית שאן - וכששאלתי שם למה הם לא עושים את זה, זה הרי יחסוך 50% מצריכת החשמל ויכול אפילו להפוך אותן מגירעוניות למאוזנות תקציבית, אמרו לי שאין להם בכלל כסף להתחיל את המהלך. אין להם יכולת 'בנקבילית', ללכת לבנק ולבקש הלוואה. לכן, גם מבחינה עקרונית וגם מבחינה סביבתית, אני מוכרח לפעול דווקא באזורים חלשים. חד משמעית". - ומה כבר אפשר לעשות עם 70 מיליון שקל? "עם אותם 70 מיליון שקל שהבאנו מקק"ל נממן 40% מההון ההתחלתי, השאר יגיע מבנקים, וה-70 הופך להיות 175 מיליון שקל. בנוסף, 300 מיליון שקל הבאנו ביחד עם משרד האנרגיה, ואנחנו הולכים בשלב השני להתייעלות אנרגטית לכלל מדינת ישראל, לא רק לרשויות החלשות. שם המינוף יכול להיות אחד ל-5, כלומר אנחנו שמים 300 מיליון שקל שיהפכו עם מימון חיצוני למיליארד וחצי שקל נוספים. כלומר, 1.675 מיליארד שקל יושקעו בחמש השנים הקרובות בהתייעלות אנרגטית ברחובות הערים ובמבני ציבור. זה לא פחות ממהפכה, והדבר היפה הוא שזה גם מוריד עלויות, גם מפחית צריכת חשמל וגם פחות מזהם. החזר ההשקעה נע בין 6 ל-8 שנים בסה"כ. "ומסתבר שהרשויות מרימות את הכפפה. כ-60 מהן כבר נענו לקול קורא שהוצאנו, וזה לא פשוט להן. לא תמיד יש להן את הכוח האדם להידרש לנושא הזה, את היכולת והתקציבים לעשות סקר אנרגטי, להתכונן, לנהל פרויקט וכו'. רשויות כמו רעננה, כפר סבא, סביון או תל אביב שוכרות יועץ חיצוני ומעיפות את העסק הזה לשמיים, אבל מקומות אחרים קצת יותר קשה להם. לבית שאן אין תקציב להוציא 50 אלף שקל על פחים". - עוד 80 מיליון שקל - חצי מכם וחצי ממשרד השיכון - נועדו לשיקום שכונות בפריפריה. סכום כזה יצליח לצמצם פערים? "הקונספט פה הוא לבוא ולשפץ את השכונות הכי חלשות במדינת ישראל. זה לא עוזר לסגור את הפערים, אבל זה מצמצם אותם במעט. אני הולך לאנשים שנמצאים הכי נמוך, ואני עובד עם החברות המשכנות (עמידר ועמיגור), כדי לשדרג להם את הבניין. משרד השיכון משקיע רמה מסוימת של שיפוץ חיצוני ופנימי, ואנחנו באים ומוסיפים איטום גגות, איטום ובידוד של החזיתות, זיווד כפול, מנגנונים של שליטה בתאורה ובחשמל". - ייגמר לך הכסף מהר. "נכון. יש לי מיליון שקלים למבנה, שכולל בין 18 יח"ד ל-24 יח"ד. כל הפרויקטים האלה הם עדיין סטרטאפים קטנים שצריכים להפוך לחברות גדולות, כשעוד ועוד רשויות יירתמו לכך. הפרויקטים שאנחנו מקדמים עכשיו, של התייעלות אנרגטית ושל שיקום שכונות, יהיו דוגמה איך הדבר הזה עובד. אני באמת מקווה שהדבר הזה יהיה כדור שלג. הקונספט הגדול אומר שצריכת החשמל במדינת ישראל רובה באה מבניינים, וייצור חשמל הוא אחד הגורמים המזהמים ביותר במדינה ואחד הגורמים הגדולים ביותר לתמותה ולתחלואה עודפת". - אולי צריך להשקיע בחינוך ובמודעות? "לרשויות כבר נפל האסימון שהן יכולות לחסוך כסף, חד משמעית. לאזרחים עדיין לא נפל האסימון - לא שהם מזהמים בכל מכונת כביסה שהם מפעילים, ולא שהם יכולים לחסוך כסף. הציבור ודאי לא מבין שזיהום אוויר הורג ושזו לא פריווילגיה, כשלפי ה-OECD, כ-2,500 איש מתים בכל שנה בישראל מזיהום אוויר. "יחד עם זאת, בהחלט יש התקדמות. אפילו זה שהכנסנו בנייה ירוקה למפרט של מחיר למשתכן, למרות שזה עולה עוד כסף בכל דירה, מראה שיש שינוי בתודעה. זה מוסיף ליחידת דיור משהו כמו 3,000 שקל בבנייה, כי זה הרף המקסימלי שאישרו לנו, ומהר מאוד יתברר שזה מייצר רווח של מאות שקלים בחשבון החשמל בכל שנה, ועל הדרך גם הורדנו זיהום האוויר למדינה. בתוכניות רגילות, כשהכנסנו התניות כאלה בתב"עות, כבר באו אלינו קבלנים שאמרו שהתברר שזה עדיף והם מצליחים למכור את הדירות במחיר גבוה יותר, בגלל הדרישות שלנו. "דירוג אנרגטי לכל דירה" "אני רואה את המהפכה וגם הציבור הולך לשם. כמו שכבר קורה בתחום מזון הבריאות - תראה איך במקדונלדס מתאמצים להיות בריאותיים, כמו שקורה בתחבורה - אנשים מתחילים לקנות כלי רכב יותר ויותר נקיים והמדינה כבר הבינה שאת המיליארדים צריך להשקיע בתחבורה ציבורית, זה יקרה גם בנדל"ן. נגיע למצב שבו כשאתה קונה דירה, גם ביד שנייה, יהיה כתוב עליה מה הדירוג שלה מבחינת אנרגטית. זה חייב להיות חלק מהשיקול של הקונה. זה מחזיר כסף לאורך זמן, זה חוסך בריאות. מה יכול להיות יותר טוב מזה?" - בסיכום 10 חודשים כמנהל המשרד, יכולת לעשות יותר? "כל בוקר אני מופתע מההצלחה שלנו לגרום לדברים לקרות. עם זאת, המערכת הציבורית היא מאוד מאוד קשה. אם בעסקים הייתי משקיע ק"ג אחד של אנרגיה ומוציא 100 גרם של תפוקה, פה צריך להשקיע 100 ק"ג אנרגיה כדי להוציא ק"ג אחד של תפוקה. אבל בסוף, עם כל הקיטורים על המערכת, אני מאושר מהשינויים שהצלחנו לעשות, וזו רק תחילת הדרך". "מדברים על צפיפות עירונית וגרים בצור הדסה" דנציגר סיים לאחרונה לבנות את ביתו ביישוב נס הרים שבהרי ירושלים. האדריכל נדרש אמנם לתכנן למשפחה בית ירוק ("אשתי ניסתה לשכנע אותי לבנות בית מבוץ, ולא הסכמתי"), אבל ברור שקשה לדבר על התייעלות אנרגטית ועל חיסכון בזיהום כשמדובר ביישוב מבודד, נטול תחבורה ציבורית למשל. דנציגר: "נכון מאוד, אבל תגיד את זה לאשתי. אני מנסה לשכנע אותה לעבור למגדל בעיר תל אביב והיא לא מוכנה. ברור לחלוטין שמגדל בעיר יהיה תמיד ירוק יותר וסביבתי יותר. "הסיפור המעניין הוא שכמעט כל המתכננים שלי במשרד להגנת הסביבה, אלה שכל הזמן עומדים על הבריקדות ומדברים על צפיפות עירונית, כשאני שואל אותם איפה הם גרים אני מגלה שאחד גר בצור הדסה, אחר גר בבר גיורא, במבוא בית"ר ובמושבים באזור ירושלים. אני אומר להם 'חבר'ה מה קרה, תצטופפו בעיר בעצמכם'. "ואני אומר לך שמחר הייתי עובר לעיר, למרות שרק סיימתי לבנות בית חדש. אבל אני לא מקבל את ההחלטות, אלא אשתי". ישראל דנציגר גיל: 44 משפחה: נשוי 4 בנות תפקיד: מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מגורים: נס הרים עוד משהו: התגייס לסיירת מטכ"ל מחזור אחד אחרי נפתלי בנט. כמוהו, הגיע לשירות הציבורי אחרי שעשה אקזיט בהיי-טק בגיל 39 ("אני מסודר, יושב טוב. לא ברמות של אראל מרגלית, אלא יותר קרוב לבנט. הקמתי עמותות חברתיות וחשבתי שכל שארית חיי אהיה הפילנטרופ הטוב, אבל אז הבנתי ששינוי עושים דרך הפוליטיקה") |
Hillary Clinton’s Ambitious Climate Change Plan Avoids Carbon Tax
By CORAL DAVENPORTJULY 2, 2016
Photo
 WASHINGTON — Hillary Clinton, courting young voters and the broader Democratic base, has promised to one-up President Obama on climate change, vowing to produce a third of the nation’s electricity from renewable sources by 2027, three years faster than Mr. Obama, while spending billions of dollars to transform the energy economy. A half-billion solar panels will be installed by 2020, she has promised, seven times the number today, and $60 billion will go to states and cities to develop more climate-friendly infrastructure, such as public transportation and energy-efficient buildings. She would put the United States on track to reduce greenhouse gas emissions 80 percent from 2005 levels by 2050. And, she says, she could achieve all that without new legislation from Congress. But Mrs. Clinton has avoided mention of the one policy that economists widely see as the most effective way to tackle climate change — and one that would need Congress’s assent: putting a price or tax on carbon dioxide emissions. “It’s possible, theoretically, to do all this without a price on carbon,” said David Victor, the director of the Laboratory on International Law and Regulation at the University of California, San Diego. But, he added, “it’s hard to see how.” “The problem is,” he said, “she knows the politics of this are toxic.” John Podesta, a former senior counselor to Mr. Obama who is now the chairman of Mrs. Clinton’s campaign, is an architect of both the Obama and Clinton climate change plans. In crafting them, Mr. Podesta, an ardent environmentalist and a seasoned political operative, sought to take substantive action to reduce emissions without turning to Congress, where climate legislation would most likely again be doomed. “Secretary Clinton believes that meeting the climate challenge is too important to wait for climate deniers in Congress to pass comprehensive climate legislation,” Mr. Podesta wrote in an emailed statement. While Mr. Podesta’s climate plan for Mr. Obama centered on using the Clean Air Act to write new regulations to limit emissions from vehicles and power plants, a Clinton administration could return to the same law to issue rules on emissions from other slices of the economy, including the airline industry, oil refineries, gas production wells and cement manufacturers. In that way, Mrs. Clinton could walk a difficult line. Her ambitious climate change goals should appeal to young and progressive voters, particularly supporters of Senator Bernie Sanders, who has called for a carbon tax. But by avoiding mention of such a tax, she hopes to avoid Republican attacks on a proposal that would raise gasoline and electricity bills.  “In an ideal world, the negative externalities would have a price on them,” said Scott Hennessey, the vice president of policy at the solar power company SolarCity, using an economics term for pollution. “But we know it’s not politically realistic. And we need to be realistic about what we can get.” Economists
have noted that by driving up the cost of fossil fuels, a carbon price
is intended to push the market toward cleaner sources of energy, such as
wind and solar. In the long run, that could make those energy sources
cheap and widespread. But in the short run, it could drive up the cost
of filling tanks with gasoline and electricity generated by coal and gas
— a nonstarter for many voters. Veterans of the Obama administration are still smarting from the president’s failed first-term effort to cap carbon emissions and to force carbon-emitting companies to purchase or trade for permits for every ton of carbon dioxide released. That “cap-and-trade” plan died in Congress in 2010, and contributed to Democrats’ loss of the House majority that year. “A lot of the people who cast those votes in the House ended up paying a big price in the 2010 election,” said David Axelrod, the former senior political adviser on Mr. Obama’s campaigns and in the White House. “If I’m in her campaign, I don’t want to hand a cudgel to the other side.” Conservative campaign operatives agree that they would immediately pounce on any mention by Mrs. Clinton of a carbon price. “Hillary Clinton surely knows the political peril of directly telling American families that she wants to tax their gasoline,” said Tim Phillips, the president of Americans for Prosperity, the conservative group backed by the billionaires Charles G. and David H. Koch. Since the political fallout from 2010, Mr. Obama has sought to circumvent Congress on climate change. He used his executive authority to release Clean Air Act regulations on vehicles and power plants, the nation’s two largest sources of carbon pollution. Under the Paris Agreement, an accord committing nearly 200 countries to lowering carbon emissions, Mr. Obama pledged to reduce the United States’ emissions 25 percent to 28 percent from 2005 levels by 2025, and 80 percent by 2050.  Experts say that under a combination of Mr. Obama’s policies and a handful of new policies that would not require Congressional action, it would be possible to reach the 2025 Paris target, but not the 2050 target. Mrs. Clinton has pledged that her policies would put the nation on a path to meeting that 2050 target. “The overwhelming view of the people who have looked at this is that there’s no way to get to the 2050 goal, and probably the near-term goal, without a carbon price,” said Jessica Tuchman Mathews, a former president of the Carnegie Endowment for International Peace. “At the very least, it would be like attempting to climb a very steep mountain with one leg tied behind your back.” Absent a carbon price, Mrs. Clinton plans to use a mix of new regulations, grant programs and spending on new infrastructure to achieve her targets. She would also spend $30 billion on a plan to help redevelop coal mining communities that are suffering economically in the wake of climate change policies. But experts say that such a piecemeal approach, while it would feasibly reduce emissions, would probably be less efficient and more expensive than the imposition of a single carbon price. It would also probably reach a point of diminishing returns because the Obama regulations have already affected the two most polluting industries. “She can continue to put out more rules,” Mr. Victor said. “But the Obama administration showed us the high-water mark for what is possible on climate change with executive authority.” And Mrs. Clinton would need at least some action by Congress to meet her goals — legislators would need to appropriate the $60 billion she intends to spend on clean infrastructure grants to states, and the $30 billion to help coal communities. Mrs. Clinton’s advisers say she is confident that Congress would appropriate the money because it would be funneled directly to states. Experts are skeptical. “It’s hard to see how she gets this kind of money from a public budget,” Mr. Victor said. Among environmental groups and the renewable energy industry, however, there is support for Mrs. Clinton’s proposals, however difficult they might be, compared with those of the presumptive Republican presidential nominee Donald J. Trump, who denies the established science of human-caused climate change. Even economists are sounding like realists. “The clearest and most obvious way to reach the climate targets is with a nationwide carbon pricing method, whether a carbon tax or a cap and trade,” said Robert Stavins, the head of the environmental economics program at Harvard University. “But it’s not surprising, given the politics, that Secretary Clinton would not want to explicitly talk about carbon pricing.” Source: nytimes.com |
"גם לעסקים חברתיים ולמשקיעים בהם מגיעות הטבות מס מהמדינה"
מחקר שערך פרופ' יורם מרגליות ביוזמת ארגון IVN, המקדם עסקים חברתיים בישראל, והג'וינט - הביא את נציגי רשות המסים, משרד המשפטים ומשרד האוצר לבחון קידום חקיקה שתאפשר הענקת הטבות למשקיעים בעסקים חברתייםמאת אפרת נוימן, 21/6/2016האם ראוי לתת הטבות מס למשקיעים בעסקים חברתיים - שמטפלים באתגר חברתי או סביבתי באמצעות כלים עסקיים, כשהם מכוונים לרווח פיננסי וחברתי גם יחד? במצב הקיים, המדינה פוטרת הכנסות של מוסד ציבורי ממס ומאפשרת זיכוי מס למי שתורם לו. לפי אותו ההיגיון, ראוי לתת הטבות מס גם לעסק חברתי שמספק מוצרים ציבוריים ומקדם צדק חלוקתי. השאלה הזאת נבחנה במחקר שערך פרופ' יורם מרגליות מבית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב. את המחקר יזמו ארגון IVN - ארגון הפועל ללא מטרות רווח, הפעילים בו בכירים בעולם העסקי והוא מקדם עסקים חברתיים בישראל - והג'וינט. המסקנה העולה מהמחקר היא שראוי לתת הטבות מס למשקיעים בעסקים חברתיים ולהכיר בהוצאות של עסקים חברתיים שנדרשות לשם קידום המטרה החברתית, גם אם הוצאות אלה אינן עונות להגדרה המקובלת של הוצאה בייצור הכנסה. התנאי לכך הוא שתימצא דרך להגדיר מהו עסק חברתי ולפקח על יישום ההגדרה ברמה דומה לזו הנהוגה בבריטניה. עסק חברתי הוא עמותה או חברה, ולכן חייב במס הכנסה (מס חברות) בשיעור 25%. השאלה שנשאלה במחקר היא אם ראוי לפטור אותו ממס חברות או להטיל עליו מס בשיעור מופחת. עוד בדק המחקר אם ראוי לעודד השקעה בעסקים חברתיים באמצעות מתן הטבות מס למשקיעים בהם בעת ההשקעה או בעת קבלת הרווחים. עסקים חברתיים שמקדמים מחקר ופיתוח, או תעסוקה באזורי הפריפריה, כבר עשויים ליהנות מחוקי העידוד הקיימים, גם אם חוקי העידוד אינם במפורש "חברתיים". כך למשל, כל עסק שפועל באילת נהנה מחוקי העידוד החלים על עסקים בעיר. נשאלת השאלה אם ניתן להרחיב את חוקי העידוד גם לתחומי הפעילות העיקריים של עסקים חברתיים. מרגליות מציין כי הדמיון בין מוסד ציבורי ועסק חברתי נובע מכך שלשניהם יש השפעות חיצוניות חיוביות, שעידודן מאפשר את הקטנת הנטל העודף של מסים. הדמיון מתבטא גם בכך שלמוסד ציבורי וגם לעסק חברתי יש יתרון על פני הממשלה באספקת מוצרים ציבוריים: הם "קרובים לשטח", ולכן יש להם מידע מדויק יותר מאשר הממשלה ביחס להעדפות הפרטים. מסיבות אלה המדינה פוטרת ממס הכנסות של מוסד ציבורי ונותנת לתורמים לו זיכוי מס. אבל המדינה אינה עושה כן ביחס לעסקים חברתיים. מרגליות מציין כי הסיבה כפולה: גם בשל חשש מפגיעה בתחרות עם עסקים רגילים והפיכת השוק ללא תחרותי, וגם בשל חשש מניצול לרעה של הטבות המס להגדלת רווחי הבעלים של העסק על חשבון קידום המטרה החברתית. חשש מופרז המחקר מראה כי החשש בישראל מפגיעה בתחרות הוא ככל הנראה מופרז, לכל הפחות על פי הניסיון הבריטי: "בריטניה היא גם דוגמה לאופן התמודדות אפשרי עם החשש מפני ניצול לרעה של הטבת המס", מציין מרגליות במחקר. "המחוקק הבריטי נותן הטבות מס מופלגות למשקיעים בעסקים חברתיים, ומונע ניצול לרעה בדרך של הקמת מערך רגולטורי ייעודי המפקח על עסקים חברתיים". לפי המחקר, ניתן להתמודד עם החשש לניצול לרעה של הטבות המס בשתי דרכים. האחת, הנהוגה בארה"ב, היא להתנות את הטבת המס באיסור על חלוקת רווחים (זהו כיום גם המצב בישראל). השנייה, הנהוגה בבריטניה, היא הקמה של מגנון ייעודי לפיקוח על עסקים חברתיים ודרישה להכין דו"ח שנתי, המוגש לרגולטור ומתפרסם לציבור. הדו"ח מתעד את הפעילויות של העסק החברתי ואת תרומתו לקהילה, וכולל מידע פיננסי כגון תשלומים לדירקטורים והצהרה על חלוקת דיווידנדים. מסקנת המחקר היא כי אם יוקם מנגנון פיקוח מספק, בדומה למנגנון הבריטי, יש מקום לשקול בחיוב הענקת הטבות מס למשקיעים בעסקים חברתיים. לפי מרגליות, אם לאחר בדיקה תוערך העלות של הקמת מערך פיקוח כגבוהה מדי ביחס לתועלת הצפויה, ניתן לשקול מודל ייחודי שאינו מחייב מנגנון פיקוח מורכב. על פי מודל זה, יותר לעסק החברתי לנכות פי שניים מההוצאות החברתיות שלו, אך לא יותר מסכום קבוע ומוגדר מראש בשנה, ושיעור המס על דיווידנד ורווח הון יהיה גבוה משיעור המס הרגיל. מרגליות מציע לכנס פורום רלוונטי כדי לגבש הגדרה של "עסק חברתי", לעצב כהוראת שעה לכמה שנים מנגנון פיקוח ולחוקק חוק בדומה למסגרת המשפטית של ה-CIC (Community Interest Company). זוהי מסגרת משפטית לחברה באחריות מוגבלת, שנוצרה בבריטניה ב-2004. חברה כזאת היא גוף משפטי נפרד מבעליו, ופועלת להשיג מטרות לתועלת הציבור תוך שילוב אלמנטים עסקיים, ובכללם הפקת רווחים. למעשה, זהו ייצור כלאיים הנמצא על הציר שבין ארגונים ללא מטרות רווח לבין ארגונים למטרות רווח. מאז 2004, יותר מ-10,000 חברות בבריטניה בחרו להתאגד במודל זה. בעקבות מסקנות המחקר, השבוע יקיים ארגון IVN מפגש בין גופי המדינה - ובהם נציגי רשות המסים, משרד המשפטים ומשרד האוצר - במטרה לקדם חקיקה של חוק "עסקים חברתיים", אשר יאפשר הענקת הטבות למשקיעים. לכתבה בדהמרקר |
On Climate, Trump Promises To Let The World Burn
CREDIT: AP Photo/Charles Rex Arbogast Republican presidential candidate Donald Trump acknowledges the crowd after giving an energy speech at the Williston Basin Petroleum Conference, Thursday, May 26, 2016, in Bismarck, N.D. President Obama’s climate change policies would be undone. Regulations on greenhouse gas emissions would be eliminated. The Keystone XL pipeline would be built. There would be no international agreement to prevent catastrophic climate change. That is what Donald Trump’s energy policy would look like should he be elected president, the presumptive Republican nominee promised on Thursday before a pro-fossil fuel development crowd in Bismarck, North Dakota. In a speech laying out his energy agenda for the United States, Trump promised to undo essentially every major policy developed in the last decade intended to slow human-caused global warming. In a speech laying out his energy agenda for the United States, Trump promised to undo essentially every major policy developed in last decade intended to slow human-caused global warming.“We’re going to cancel the Paris climate agreement,” Trump said, referring to the landmark agreement between nearly 200 nations to keep the world from warming more than 2°C above average preindustrial levels. Climate scientists largely consider 2°C to be the limit for acceptable global warming before irreversible catastrophic impacts begin to occur. Before Thursday, Trump had only hinted at this position, saying he would, at minimum, “renegotiate” the deal. “At a maximum, I may do something else,” Trump said at the time. Trump also said in his Thursday speech that he would undo President Obama’s climate change policies, specifically calling out the Climate Action Plan by name. The Climate Action Plan is Obama’s sweeping program to fight and adapt to climate change — as a whole it includes the EPA’s regulations on carbon emissions from coal-fired power plants; new efficiency standards for federal buildings; programs to install renewable energy projects on federal lands; and numerous programs to prepare communities for some of climate change’s expected impacts. In addition to repealing current regulations of greenhouse gases, Trump also said it’d be unlikely he’d approve any regulation on any type of pollution — only, he said, if the regulation was “good for the American worker.” “If it doesn’t pass this test, [a] rule will not be under any circumstances approved,” he said. Trump has also said he’d like to remove coal mining safety and inspection regulations if he becomes president. While Trump lauded domestic fossil fuel production, he bristled at renewable wind energy technology, which he said "kills more than a million birds a year." At the same time, he criticized the Endangered Species Act for being used "to restrict oil and gas operations." Though he didn't explain how he would do this, Trump also said he'd restore the American coal industry to its former glory. "We’re going to save the coal industry," he said. Coal currently makes up about 71 percent of all energy-related carbon emissions in the United States, though the industry is rapidly declining due to increased demand for cleaner, cheaper natural gas. As president, Trump said he'd approve the Keystone XL pipeline, a 1,179-mile pipeline extension that would bring tar sands crude oil from Canada to refineries on America's Gulf coast. Tar sands oil has a high carbon intensity compared to other types of oil, making it particularly worrisome to people concerned with climate change. Trump also once invested $250,000 in TransCanada, the company that wants to build Keystone XL. Trump did not address this in his speech -- in fact, he didn't mention the words "climate change" at all.All of these proposed policies would undoubtedly increase the United States' output of carbon emissions, the main driver of global warming. Trump did not address this in his speech -- in fact, he didn't mention the words "climate change" at all. Trump has, however, repeatedly said in the past that he he doesn't believe the overwhelming body of scientific research that says carbon emissions cause catastrophic global warming. While Trump has had a history of of proposing novel and surprising policies, the energy plan he put out on Thursday is actually in line with most mainstream Republican lawmakers. In 2015 -- the hottest year in recorded history -- 59 percent of House Republicans and 70 percent Senate Republicans denied the reality of human-caused climate change. Like Trump, most are content to let the world burn. Source: thinkprogress.org |
How to Talk to Your Friends About the Paris Agreement
April 15, 2016 You don’t have to be a policy wonk to understand what’s happening with the Paris Agreement.
When a record-breaking 175 nations attended the UN ceremony on April 22 to sign the Paris Agreement, Earth Day 2016 officially became one for the history books. But with a whole bunch of technical and official-sounding terms flying around, it’s not always immediately clear what exactly is happening or why. Here’s how to answer common questions your friends – on the internet or IRL – are probably asking about what’s going on. 1. In one sentence – what’s the big deal?On April 22 – Earth Day – the Paris Agreement became one step closer to having legal effect around the world, as the 195 countries that adopted the agreement in December began signing it – and over 175 signing in person at a special UN ceremony.
2. Wait – I thought the agreement was signed in December. What is happening now?The Paris Agreement was adopted in December, meaning 195 countries agreed on its contents and a final draft. It was then translated into all six official UN languages and announced clerical errors were fixed. This final version must now be signed by countries, who then ratify it according to their own domestic procedures. 3. Which countries have already committed to signing? Are the largest greenhouse gas emitters (like the US, China, India, and the EU) on board?Over 175 countries signed the Paris Agreement on April 22 which set the record for highest number of countries signing an international agreement on its opening day. This includes the US and China, who jointly announced that they would sign on Earth Day, and nations including India and Australia have followed suit. Click here to see an up-to-date list of all the countries that have signed on since April 22.
It’s not only important that these
major emitters are signing on, but also that they’ve put their
commitments on the table. China, for example, pledged among other things to peak its CO2 emissions around 2030 – and according to some analyses looks like it will achieve that goal much earlier than expected. The country will also launch a national cap and trade program
in 2017. Meanwhile, China’s pledge to increase the share of non-fossil
fuels in its primary energy consumption to around 20 percent by 2030
commits it to installing 800–1,000 gigawatts (GW) of zero-emission facilities, roughly equal to the size of the entire current US electricity grid.
The US, for its part, pledged to reduce its greenhouse gas emissions 26—28 percent below 2005 levels by 2025. India aims to install 175 GW of renewable energy capacity by 2022 – nearly as much as the US has today (~183 GW). By making these commitments public, China, India, and the US sent a clear message to other nations around the world: the shift to clean energy is on – and it’s time to get on board. 4. What happens now that over 175 countries signed the agreement on April 22?According to Article 21.1 of the Paris Agreement, the agreement enters into force 30 days after the date on which at least 55 Parties (the UN’s name for countries signing the document) accounting for at least an estimated 55 percent of global greenhouse gas (GHG) emissions have ratified it and submitted that ratification to the UN. Countries can sign the agreement from April 22, 2016 to April 21, 2017 (Article 20.1). After signing, countries have to officially approve the agreement at home, and each will have its own process for doing so. Some of those processes can happen quickly, as we’ll see with the US. Others, such as the EU’s with its 28 member states, will take considerably longer, even years. There is no deadline for domestic approval. 5. Does Congress have to approve the agreement for the US to implement it?The Paris Agreement, like most international agreements, will not need need the advice and consent of two-thirds of the US Senate to go into force. In very general terms, this is because the agreement does not legally bind the US to any new commitments that it does not already perform under the UNFCCC (an international climate treaty signed and ratified by the US in 1992), such as fulfilling requirements to monitor and report on GHG emissions. Plus, US obligations under the agreement don’t alter existing statutes or require new, implementing legislation. The agreement is therefore treated as an “executive agreement” and all the US must do is have a representative of the president deposit an instrument of acceptance with the UN Secretary-General. That said, it would be difficult for the US to meet its goals under the Paris Agreement if the Supreme Court were to overturn the US EPA’s Clean Power Plan. This does not mean that the US does not have to take any action under the Paris Agreement. For example, all Parties must submit new commitments and take part in a global stocktake every five years, among other actions. 6. What can I do to encourage my country to keep the momentum for solutions going?Make your voice heard this Earth Day! Add your name and thank world leaders for signing the Paris Agreement in New York on Earth Day. |
מדדי איכות חיים לישראל - הדוח הממשלתי הראשון
22/3/2016 לדוח מדדי איכות החיים המלא לחץ כאןבשבוע שעבר הושק בכנסת הדו"ח הממשלתי הראשון בנושא "מדדי איכות חיים". הדו"ח נועד לתמוך בתהליכי קבלת החלטות ובתהליכי גיבוש מדיניות, בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי וכן, לסייע לפעילות ציבורית, חברתית ואקדמית. הוא מספק מידע בנוגע למצב איכות החיים בישראל במגוון תחומים. איך החיים באמת? הדוח הממשלתי מספק תמונה רחבה על מצב המשק, החברה והסביבה בישראל, בהתייחסות לכלל התחומים שתורמים לאיכות החיים: תעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל ורמת חיים חומרית. במקביל לאירוע בכנסת הושק גם אתר ייעודי למהלך, עם הדו"ח המלא ועם תקציר הדו"ח. http://wlb.gov.il/ כמו כן, הופק סרטון שמציג את הרקע לדו"ח באופן בהיר - מומלץ לצפייה: https://youtu.be/hvuweaKMVoQ |
In 50-49 vote, US Senate says climate change not caused by humans
 JONATHAN ERNST | REUTERS U.S.
Senator James Inhofe (R-OK) (C) is greeted by a reporter as he arrives
for the weekly Senate Republican caucus luncheon at the U.S. Capitol in
Washington January 13, 2015. By Sean Cockerham, McClatchy Washington Bureau
Posted Jan. 22, 2015, at 6:59 a.m.
Last modified Jan. 29, 2016, at 7:48 p.m. WASHINGTON — The Senate rejected the scientific consensus that humans are causing climate change, days after NASA and the National Oceanic and Atmospheric Administration declared 2014 the hottest year ever recorded on Earth. The Republican-controlled Senate defeated a measure Wednesday stating that climate change is real and that human activity significantly contributes to it. Sen. Brian Schatz, D-Hawaii, offered the measure as the Senate debated the Keystone XL pipeline, which would tap the carbon-intensive oil sands in the Canadian province of Alberta. The Senate voted 50-49 on the measure, which required 60 votes in order to pass. “Only in the halls of Congress is this a controversial piece of legislation,” Schatz said. The chairman of the environment committee, Sen. James Inhofe, R-Okla., is an enthusiastic denier of climate change, saying it is the “biggest hoax” perpetrated against mankind. “The hoax is there are some people so arrogant to think they are so powerful they can change the climate,” Inhofe said Wednesday on the Senate floor. “Man can’t change the climate.” The Senate, with Inhofe’s support, did pass a separate measure saying that climate change is real — just not that human activity is a cause. Sen. Roger Wicker, R-Miss., was the only senator to vote against it. [MORE: What 3 towns across the world are doing about climate change] The Democrats pushed for the climate change votes as an attempt to get Republicans on the record in advance of the 2016 elections, with polls showing that a majority of Americans believe humans are causing global warming. The votes were offered as non-binding amendments to the bill authorizing construction of Keystone. Sen. Lisa Murkowski, R-Alaska, urged her colleagues to vote against the finding that climate change is significantly caused by humans. Murkowski, chairwoman of the energy committee, has expressed worries about the impact of climate change on her state. But she said on the Senate floor that the fact the measure included the word “significantly” was enough to merit voting against it. Some Republican senators, including Majority Leader Mitch McConnell of Kentucky, have dodged the issue of whether humans are causing climate change, often using the talking point that “I’m not a scientist.” President Barack Obama mocked the “I’m not a scientist” line in his State of the Union speech on Tuesday night. “Well, I’m not a scientist, either. But you know what? I know a lot of really good scientists at NASA, and NOAA, and at our major universities,” Obama said. [MORE: 11 animated maps showing how sea level rise could change the shapes of Maine towns] Scientists from NASA and NOAA announced last week that 2014 was the hottest year on record, continuing a warming trend that the scientists attributed to greenhouse gases from the burning of fossil fuels. Just five Republicans, including Sen. Lindsey Graham of South Carolina, joined the Democrats on Wednesday in voting for the finding that human activity significantly contributes to climate change. Graham said he’s not a scientist, but that he has heard enough from scientists on the issue to be convinced. He rejected Democratic arguments that approving the Keystone XL pipeline would worsen climate change, though, maintaining that the Canadian oil sands are going to be developed even if the pipeline is not built. Distributed by Tribune Content Agency, LLC Source: bangordailynews.com Related articles: This One Chart Shows How Crazy Trump’s Climate Positions Are Will Donald Trump “Save” Scotland from Wind Power? Congratulations, Voters. You Just Made This Climate Denier the Most Powerful Senator on the Environment The 10 Dumbest Things Ever Said About Global Warming In the Land of Denial חברות הנפט משקיעות בהכחשה ריק פרי: התחממות כדוה"א? המדענים שינו נתונים פרס הגלובוס השחור הולך למיט רומני ההתחממות הגלובלית אמיתית? הרפובליקנים לא בטוחים Climate Deniers Funded by the Dirty Energy Industry 9 Actual Quotes About Climate Change From The People Who Represent You In Washington |
This One Chart Shows How Crazy Trump’s Climate Positions Are
 Now that the results from Super Tuesday are in, we can officially pivot to considering Donald Trump as the most likely Republican presidential nominee. November will see a Trump v. Clinton or a Trump v. Sanders face-off, barring a few, impressively over-analyzed scenarios. With that in mind, ThinkProgress wanted to revisit our climate and energy candidate chart, where we help voters understand where candidates stand. We have updated the Democratic candidates, now whittled to only Hillary Clinton and Bernie Sanders, by breaking out Atlantic and Gulf offshore drilling and including new data on fossil fuel donations, and we added a few lines that reflect some of Trump’s more aggressive energy and climate positions. The Republican candidate has been remarkably mum on climate issues — perhaps because, as he has repeatedly Tweeted, Trump believes climate change is a hoax. (He also may or may not believe that the hoax is perpetrated by the Chinese.) But, by and large, from what Trump has said, we can infer that he would not support the Clean Power Plan. He would attempt to dismantle the EPA. He thinks the electricity from wind is “terrible.” 
CREDIT: Dylan Petrohilos/THINK PROGRESS Of course, taken in the aggregate, Trump’s positions are pretty much in line with much of his party. While polls show that the majority of Republican voters favor carbon reductions, the mere idea of climate change is largely met with ridicule by Republican leaders. None of the remaining Republican candidates accept the scientific consensus that humans are contributing to global warming that, left unchecked, will be devastating for life as we know it, raising sea levels, disrupting weather patterns, and triggering increased drought and flooding. It will also be terrible for the economy. But in recent months, there appears to have been some thawing (no pun intended) on the fringes of the Republican party. Eleven Republican House representatives sided with the pope and signed a resolution to act on climate last fall. Then, this winter, one Democratic and one Republican representative launched the bipartisan House Climate Caucus. As pundits are widely predicting a renewed self-evaluation by the Republican party following the impressive outsider juggernaut Trump has become, it’s worth considering the idea that, perhaps, the party’s divergence from science and technology will soften in years to come. Ironically, this would be a return to form. Former President George H. W. Bush’s administration considered climate change an urgent and important issue — and one that offered an opportunity for the United States to lead. At the moment, opposition to the mere idea of climate change is so
ingrained in some corners of the party, Republican candidates and
supporters also can use climate denial as a campaign point. The platforms of both Democratic candidates, meanwhile, actively pursue
climate change action — through legislation, regulation, and investment. Source: thinkprogress.org |
ועידת האקלים בפריז הסתיימה באימוץ הסכם אקלים עולמי חדש
המשרד להגנת הסביבה, 13/12/2015 לידיעה באתר המשרד להגנת הסביבהברחבי העולם מברכים על ההסכם העולמי החדש להפחתת פליטת גזי החממה שאומץ בפריז במוצ"ש 12/12/2015. על פי הנוסח הסופי של הסכם פריז, ההתחממות הגלובלית תוגבל לפחות מ-2 מעלות צלזיוס, והאחריות על השגת היעד מוטלת על כל המדינות החברות באמנת האקלים, פרט לעניות ביותר. פריז אירחה את הקהילה הבין-לאומית למפגש הצדדים ה-21 לאמנת שינוי האקלים, בוועידת האקלים הגדולה ביותר,שהתקיימה בימים 30/11/2015 - 13/12/2015. כל מדינה נדרשה לקחת אחריות לצעדיה לקראת מציאת פתרון גלובלי לבעיית התחממות כדור הארץ. בוועידה השתתפו כ-150מנהיגים וראשי מדינות, מלווים במשלחות מטעם המדינות החברות באמנת האקלים. בתום שבועיים של דיונים אינטנסיביים בוועידת האקלים בפריז, הכריז אמש שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, על חתימת הסכם אקלים עולמי חדש שיוביל את העולם למעבר לכלכלה דלת פחמן, וייפרד מהתלות בדלקים פוסילים. ההסכם ההיסטורי קובע, כי כל 195 המדינות החברות באמנת האקלים, פרט לעניות ביותר, יקבעו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה לטווח הרחוק, ויקחו חלק במאמץ משותף להיאבק בהשלכות החמורות של שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ. השר גבאי: "מדינת ישראל יכולה לקחת חלק משמעותי בפיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך שייסייעו לעולם להגיע ליעדים עליהם הוסכם היום בפריז". בספטמבר השנה ישראל הגישה לאו"ם יעד לאומי להפחתת פליטות ב- 2030 (מצורף) ועל הממשלה מוטלת החובה להכין תכנית פעולה לאומית לעמידה במחויבות ההפחתה שהוגשה. תכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים (adaptation) נמצאת בהכנה אשר כוללת תחזיות אקלימיות ארוכות טווח, תרחישי מזג אוויר קיצוניים ותכנית פעולה לסקטורים השונים במשק. |
1-10 of 478