ראש השב"כ בתקופת קו 300: "המנהיגים ידעו בדיוק מה התרחש"

פורסם: 26 בדצמ׳ 2012, 9:57 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 4 במאי 2015, 13:12 ]
קו 300: "הפוליטיקאים השאירו פצוע בשדה"
בפרק השני של "שומרי הסף", חוזר אברהם שלום לפרשת קו 300, שבגללה נאלץ להתפטר מתפקידו כראש השב"כ, ולאכזבתו מהפוליקאים שהפקירו אותו: "אמרו לי מה לעשות ואיך להגיב, לא תיארתי לעצמי שאחרי שנה של תיאומים הם יגידו 'לא ידענו'"


ראש השב"כ בתקופת קו 300: "המנהיגים ידעו בדיוק מה התרחש"

אברהם שלום היה ראש השב"כ שנאלץ להתפטר בעקבות פרשת קו 300 בשנת 84'. מאז ועד היום הוא לא חשף את הצד שלו בסיפור. במסגרת סרט חדש, "שומרי הסף", שמורכב מראיונות עומק עם ראשי שב"כ, תוקף שלום את הדרג המדיני באותם ימים: את שמעון פרס ואת ראש הממשלה בזמן האירוע יצחק שמיר, שלטענתו ידעו בדיוק מה התרחש. 

יצחק שמיר, ראש הממשלה בתקופת קו 300 נהג לאמר ש"למען ארץ ישראל מותר לשקר". מסתבר שגם בנוגע למתן ההיתר מראש להריגת מחבלים שמיר שיקר (אף שבכך הקריב את ראש השב"כ אברהם שלום) פשוט מכיוון שלתפיסתו "זו היתה טובת ארץ ישראל".

==הסרט "שומרי הסף", "The Gatekeepers"==
הם ניהלו והשתתפו בפעולות מבצעיות, הביאו אל ראשי הממשלות את המידע הרגיש ביותר וקיבלו החלטות אשר לעתים קבעו מי לחיים ומי למוות. בפעם הראשונה מדברים ששת ראשי השב"כ על שנותיהם בשירות. הם מתארים את הנעשה בחדרי החדרים של ההנהגה מביטים לאחור, מנתחים את המדיניות, ובוחנים את עצמם ואת המנהיגים אשר תחתיהם שירתו. הסרט מספר את סיפורה של ישראל, מנקודת מבט ביטחונית, מאז מלחמת ששת הימים ועד היום. הוא בוחן אירועים ופרשיות, רגעים מסעירים וכואבים, שבכולם לקחו חלק פעיל ראשי השב"כ.לאורכו עולה שוב ושוב הדילמה: האם ערכי יסוד וצדק אוניברסליים, דמוקרטיים, יכולים להתקיים ולהישמר על אף האיומים ולמרות המציאות הביטחונית המורכבת.
 
"שומרי הסף" הוא סרטו הדוקמנטרי של דרור מורה. ששת ראשי השב"כ המשתתפים בסרט פעלו כראשי השירות בין השנים 1980 ועד 2012. שלושה מתוכם מדברים בסרט לראשונה באופן מקיף וגלוי כאשר אחד משיאי הסרט וההישג העיתונאי בזכות ראיון בלעדי עם אברהם שלום, מי שכיהן בראש השירות בין השנים 1980-1986. שלום מדבר על חלקו בפרשת קו 300, התייחסות ראשונה מקץ 30 שנות סירוב ושתיקה.
 
קטע מתוך הסרט "שומרי הסף" ("Gate Keepers") על האנשים שעושים עבורנו את "העבודה המלוכלכת" כדי שנוכל לחיות חיים שקטים:

אברהם שלום Avraham Shalom
"שומרי הסף" של דרור מורה. אברהם שלום ובטחון

דרור מורה הודה בראיונות קודמים ש"ערפל מלחמה" של ארול מוריס, בו מראיין מוריס את רוברט מקנמרה, היווה השראה ל"שומרי הסף". ההשפעה של "ערפל מלחמה" על "שומרי הסף" אכן מורגשת. ואכן, ארול מוריס – שראה את הסרט בפסטיבל טלורייד – סיפר שהוא אהב אותו. אבל דווקא ההשוואה ל"ערפל מלחמה" מבהירה אצלי משהו לגבי "שומרי הסף": ההישג הכי גדול של הסרט הוא הראיון עם אברהם שלום, מי שהיה ראש השב"כ בימי פרשת קו 300, ומי שנחשב לאיש המפחיד ביותר בשב"כ (ואולי בארץ) בשנות השמונים. מאז התפטרותו מהשירות, שלום לא עבר לפוליטיקה – לכל שאר המשתתפים בסרט יש קופון פוליטי לגזור ממנו – ובמידה רבה שלום עובר מול עינינו טרנספורמציה המזכירה את זו של מקנמרה ב"ערפל מלחמה". אחד הדברים שמלווים אותי מאז הצפיות שלי ב"שומרי הסף" הוא הרצון שלי לסרט נפרד, שעה וחצי, רק עם שלום. הדמות הזאת מרתקת: הדימוי התקשורתי שלה אחד, הדימוי הקולנועי שלה אחר לחלוטין. וגם תוך כדי הסרט, נע שלום מרגעים של תקיפות, לרגעים של שיקול דעת מרתק. האיש הזה, שמייצג עבור צרכני התקשורת כנציגה של "מדינת השב"כ" שצמחה בישראל, שמייצג את הכוחנות הישראלית השושואיסטית, מתגלה בסרט לרגעים כהפך הגמור, הסבא הטוב. בקיצור, הוא מרתק. הוא הטוב מבין דמויות הסרט ואני רוצה עוד ממנו.

סיפור קו 300 הוא אחד השיאים של "שומרי הסף" ואברהם שלום, המרואיין הכי מעניין בשישייה, הוא דמות מרתקת מאין כמוה, והוא למעשה אחד הצירים הבולטים בסרט. הוא מתואר על ידי עמיתיו כאיש קשוח מאוד, אבל על המסך מולנו אנו רואים קשיש חביב ונינוח, עם קול רך ומבט מחויך, פרופ' הרסגור של הביטחון הישראלי, ובעל נקודת השקפה מאוד מורכבת על תפקידו ועל מה שקורה במדינה. זהו איש של סתירות קיצוניות, מצד אחד בעל מחויבות פנאטית לשב"כ ולתפקידיו, שאינם תמיד הומאניים, ומצד שני בעל דעות נוקבות מאוד על הפוליטיקאים בארץ, ועל התפקידים שהטילו על השב"כ לבצע. נוכחותו של שלום ב"שומרי הסף" הוא אחד ההישגים כבירים של הסרט הזה, והמקום שבו הסרט מקבל עומק מרשים מאוד והולך בכל רגע לכיוונים לא צפויים. (לכתבה באתר cinemascope. פורסם ב"פנאי פלוס").

דרור מורה חוזר ומדגיש שאנשי השב"כ אינם אלא שליחים, האנשים שמדינת ישראל שולחת כדי לנהל את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשמה. "לציבור בישראל, ובמיוחד בתל אביב, מאוד קל תמיד לבקר ולומר באיזו ברוטליות השב"כ מתנהל", מציין מורה. "חשוב שעושים את זה, אבל צריך גם לזכור שהם נשלחים בשמנו לעשות את העבודות הכי מסריחות והכי מלוכלכות שיכולות להיות, כדי שאת ואני נוכל לשבת פה ולנהל שיחה בשקט, בלי שיפציצו אותנו ויאכלו אותנו. יעקב פרי סיפר לי שאחד האנשים החשובים בשירות אמר לו פעם שמדינת ישראל שולחת אותם לביוב, לנקות את מה שיש שם, וכשהם יוצאים החוצה, מלוכלכים בכל מה שהביוב מספק - בהקשר של פרשת קו 300 - אין אף אחד שמוכן אפילו לשטוף אותם מכל הזוהמה הזאת" (הארץ, 7/1/2013).

הסדרה "שומרי הסף" בערוץ הראשון
בפרק השני של "שומרי הסף", חוזר אברהם שלום לפרשת קו 300, שבגללה נאלץ להתפטר מתפקידו כראש השב"כ, ולאכזבתו מהפוליקאים שהפקירו אותו: "אמרו לי מה לעשות ואיך להגיב, לא תיארתי לעצמי שאחרי שנה של תיאומים הם יגידו 'לא ידענו'".

לכתבה וקטע וידאו באתר ynet

 

==אברהם שלום - קורות חיים==

אברהם שלום בנדור נולד בווינה שבאוסטריה בשנת 1928. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית הוחרם העסק של אביו ולאחר מכן גורשה משפחתו מדירתה. ב-1939 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. ב-1946 התגייס לפלמ"ח. במלחמת העצמאות היה חייל בחטיבת יפתח, במסגרתה לחם נגד אנשיו של קאוקג'י בקרבות במשמר העמק, במלכיה ובמערכה על הנגב שהיה נצור על ידי הצבא המצרי. לאחר שיחרורו מצה"ל הצטרף לשירות הביטחון הכללי, בהמלצתו של רפי איתן, שהיה מפקדו בצה"ל. ב-1952 התמנה למפקד יחידת המבצעים בירושלים וב-1954 יצא לשליחות מטעם "המוסד" בחו"ל. בשנת 1962 היה סגן מפקד יחידת המבצעים וניהל את החיפושים אחר יוסל'ה שוחמכר. בהמשך התמנה לסגן ראש אגף ב"מוסד" ולראש אגף מבצעים בשב"כ. בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן מונה ב-1972 לראש אגף האבטחה. בשנת 1980 מונה לראש השב"כ.

שימש סגן מפקד מבצע החטיפה של אדולף אייכמן והבאתו למשפט בישראל. איסר הראל תיאר אותו: "איש מבצעים מובהק, מתכנן מעולה, אדם בקי בכמה וכמה לשונות ובעל נסיון בפעולות בחוץ לארץ" (מקור: ויקיפדיה)

בתקופת כהונתו כראש השב"כ נחשפה המחתרת היהודית. על הסכנה שנמנעה מעצם חשיפת המחתרת היהודית אמר כרמי גילון, ראש המחלקה היהודית בשב"כ באותה תקופה: "מבחינה אסטרטגית-אזרחית-לאומית פיצוץ מסגד כיפת הסלע הוא מעשה גרוע יותר מרצח נוסף של ראש ממשלה, משום שהוא יגרום למלחמת גוג ומגוג בינינו לבין כל ארצות ערב" (דיון שנערך בשנת 1998 בעקבות רצח רבין, עמוד 22).
 
עו"ד רם כספי, שלבקשתו של שמעון פרס שימש גם כפרקליטו של ראש השב"כ, אמר בראיון לעיתון "הארץ": "הערצתי את אברהם שלום, הוא איש זך שנגרם לו עוול גדול מאוד, אשר נאלץ לבקש חנינה מול האיום שיפתחו נגדו בחקירה. מאז סיום הפרשה שלום העניש את עצמו, ואני לא יודע למה, כי אין לו שום סיבה להעניש את עצמו. הוא היה צריך היום לעמוד בישראל בראש חברה גדולה: חברת חשמל, רשות הנמלים. שמעון פרס, שהוא בעיני אחד מגדולי עולם, גילה מנהיגות בפרשה הזאת כיוון שהוא הלך למהלך ביודעו שתהיה עליו ביקורת ציבורית. אני משוכנע עד היום שלא היתה צריכה להיפתח חקירה בעניין" (מקור: גידי וייץ, עיתון "הארץ", 9/4/2010).
 
דרור מורה, מי שביים את הסרט המטלטל "שומרי הסף", על פגישתו עם אברהם שלום: "לא פגשתי אותו מעולם לפני כן, ובראש היה לי דימוי של מי שכיהן כראש השב"כ בפרשת קו 300. האיש שב-84' נתן את ההוראה להרוג שני מחבלים שחטפו אוטובוס, כבר לאחר לכידתם ובעת שהיו כבולים. אבל כשהגעתי אל אברהם הביתה פגשתי מן ג'ורג' סמיילי, איש הביון הבריטי מהספרים של ג'ון לה-קארה, אדם נחמד נורא, עם שלייקס אדומים. אדם מאוד מרשים, חד כתער, ציני ומבריק. נהניתי מכל פגישה איתו והייתי מת שיהיה סבא שלי. "פרשת קו 300 היא הפצע של חייו" אומר מורה. "בעקבות הפרשה הזו אברהם מרגיש - בצדק - שהדרג המדיני הפקיר אותו. לפני שבאתי אליו קראתי כל מה שנכתב על הפרשה, ובעניין המוסרי של הריגת אנשים שנכנעו היה ביננו עימות קולני וטעון. אברהם בטוח שבמלחמה בטרור אין מוסר". (מקור: ידיעות אחרונות, המוסף לשבת,28/12/2012).
 

==חטיפת אדולף אייכמן==
אברהם שלום שימש כסגן מפקד מבצע החטיפה של אדולף אייכמן והבאתו למשפט בישראל. בספרו "הבית ברחוב גריבלדי" כותב איסר הראל (עמוד 110): "הצלחת המבצע היתה מותנית בטיבם ובכושרם של האנשים המשתתפים בו, ואלה היו כולם אנשי מיבצעים מעולים, מסורים לתפקידם בלב ונפש ועשויים ללא חת. ראשון בהם היה אברהם שלום, ידידו האישי של רפי איתן וכמוהו איש מיבצעים מובהק, מתכנן מעולה, אדם בקי בכמה וכמה לשונות ובעל נסיון בפעולות בחוץ לארץ. אברהם היה בן למשפחה מתבוללת בווינה, שחייה התנהלו בנחת עד היום שבו סופחה אוסטריה ל"רייך השלישי" של היטלר. לגבי אברהם התבטא השינוי בכך שכשלושים חברים ללימודים התנפלו עליו ועל תלמיד יהודי נוסף שלמד באותה כיתה, והיכום מכות רצח בנוכחות המורה, שלא ראה צורך להתערב. שבועיים היה אברהם רתוק למיטה, וכשהחלים לא שב עוד לבית הספר. בינתיים הוחרם העסק של אביו, ולאחר מכן אף גורשה המשפחה מדירתה. בזכרונות הילדות של אברהם השתלב מראה הלהבות שעלו מבתי הכנסת ב"ליל הבדולח". ביום שבו פרצה מלחמת העולם השניה, הגיעה המשפחה הנרדפת לחוף מיבטחים בארץ ישראל. אברהם למד בבית ספר תיכון בארץ, והצטרף לפלמ"ח ושרת אחר כך ביחידת סיירים בצה"ל. מפקדו היה רפי איתן, ובאמצעות רפי הגיע אל היחידה המיבצעית. במיבצעים נועזים שבהם השתתפו השניים, הלכה והעמיקה הידידות האישית שצמחה ביניהם בימי שרותם בצבא."
מוזיאון 'יד ושם' 
 
אייכמן נמצא בארץ
כותרת העיתון שבישרה "אייכמן נמצא בארץ". אברהם שלום שימש כסגן מפקד מבצע חטיפתו והבאתו לארץ למשפט.
 
 
אייכמן קלמנט לפני חטחפתו בארגנטינה
אדולף אייכמן כפי שצולם בהסתר כחלק מתהליך זיהויו טרם חטיפתו. אייכמן הסתתר בארגנטינה תחת השם קלמנט.
 
מבצע חטיפת אדולף אייכמן
ביתו של אייכמן בבואנוס איירס כפי שצולם על ידי צבי אהרוני
 
מבצע חטיפת אדולף אייכמן - טבלת מידות לצורך הכנת בגדי צוות אוויר לחברי צוות החטיפה
טבלת מידות גוף של משתתפי מבצע החטיפה, על פיה הוכנו מדי צוות אוויר בחברת "אל על", אשר שימשו להברחת אייכמן מארגנטינה.
אברהם שלום היה זה שהוריד את ערנותו של השומר בשדה התעופה, דבר שאיפשר את העברתו של אייכמן ללא בדיקה בעמדת השמירה.

לכידת אדולף אייכמן היה ארוע מכונן. הנאום המבוקש ביותר על ידי הציבור מארכיון הכנסת הוא נאומו הדרמטי והמרגש של בן־גוריון שבו הודיע לכנסת ב־23 במאי 1960 על כך שיומיים קודם לכן הצליחו אנשי המוסד ללכוד בארגנטינה את אדולף אייכמן. בן־גוריון אמר: "עלי להודיע בכנסת כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן, האחראי - יחד עם ראשי הנאצים - למה שהם קראו 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים', כלומר השמדת 6 מיליונים מיהדות אירופה. אדולף אייכמן כבר נמצא במעצר בארץ, ויעמוד בקרוב למשפט בישראל בהתאם לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם". (מקור: "משמרים את ההסטוריה", ישראל היום, 25/2/2013)

דן מרגלית:  חוק הלאום נחקק אז, ב-61, 62, במהלך משפט אייכמן. אז נקבע חוק הלאום במובן האמיתי שלו.

דן מרגלית על החשיבות של משפט אייכמן
בוקר יום השואה - 16 באפריל 2015, 01:01:08 עד 01:02:17
http://10tv.nana10.co.il/Category/?CategoryID=600234&sid=169&pid=58

גיא: כמה זה שינה את פני האומה, משפט אייכמן?
דן מרגלית: שינה באופן משמעותי, לפי דעתי, זה דבר מרחיק לכת. עד 1961/2, כלומר עד שמשפט אייכמן חדר לתודעה והוא חדר לתודעה בצורה קיצונית, וקדם לו משפט קסטנר שיצר מחלוקת בציבור אבל החדיר את התחושה של מה קרה בגולה ושזה חשוב לנו, עד אז היינו במידה רבה או הורינו היו צברים עם ניחוח כנעני, שזה דבר מאוד טוב אבל פשוט התייחסו לגולה בבוז מסויים, או כלא רלבנטי. בא משפט אייכמן, וזה לדעתי בן גוריון עשה דבר אדיר. בא משפט אייכמן וחיבר את ארץ ישראל אל העם היהודי או את העם היהודי לארץ ישראל במובנים הכי כואבים והכי משמעותיים שיכלו להיות. אני זוכר שאנשים עמדו, הרי לא היתה טלוויזיה, לא היה אייפון לא היה כלום, אנשים עמדו ברחובות ובכו, האזינו לרדיו ובכו, מהאזנה, לא מראייה, ובכו לשמע העדויות. כולנו זוכרים את קצטניק, על הפלנטה האחרת מאושווי., אבל העדויות היו נוראות. אחת אחרי השניה. תקראו מה אלתרמן כתב, תקראו מה חיים גורי כתב. דברים נוראיים. והדבר הזה שינה לפי דעתי...אתם יודעים, אני אגיד את זה בצורה כזאת - באמת חוק הלאום לא חשוב, חוק הלאום נחקק אז, ב-61, 62. אז נולדו הנסיעות לאירופה, הקשר נולד אז. אז נקבע חוק הלאום במובן האמיתי שלו.


Avraham Shalom began his military career before the State of Israel was founded. He fought in the Palmach, the pre-state underground paramilitary group that formed the basis of the IDF, and then moved to the Shin Bet just as it was being founded. In 1959-1960, he was part of the team of Mossad and Shin Bet operatives that tracked and kidnapped an Argentine citizen, Ricardo Klement, better known as Adolf Eichmann, and brought him to justice in Israel. Following the massacre of Israeli athletes at the 1972 Munich Olympics, Shalom was appointed head of the Shin Bet’s Security Desk. In 1980, he became Head of the Shin Bet.

 Shalom’s turbulent tenure was rocked by terrorism from Palestinians and, increasingly, from fundamentalist Jews who opposed all concessions in the country’s quest for peace. A “Jewish Underground” composed of radical West Bank settlers opened fire on the Islamic College of Hebron, killing three students, and planted bombs in the cars of leading Palestinian officials, permanently maiming the mayors of Ramallah and Nablus. When Shalom eventually caught the “Underground,” he uncovered a plot to blow up the Dome of the Rock, an act which would have unleashed the fury of the entire Arab world against the State of Israel.

 By the early 1980s, Shalom was one of the most influential security figures in Israel, though this eventually led to his downfall. In 1984 he ordered the summary execution of two terrorists captured alive after hijacking the 300 bus from Tel Aviv to Ashkelon. A front page newspaper photo of one of those terrorists being taken off the bus in handcuffs led to an official investigation. Shalom remained taciturn throughout, and refused to divulge the full story of what happened, even after senior Shin Bet officials resigned in protest. According to Shalom, the incident was handled with the full consent of the highest levels of government. Prime ministers Yizhak Shamir and Shimon Peres supported Shalom, but the public outcry eventually forced his resignation in 1986.

Source: The Gatekeepers 

כתבות קשורות:
תפיסת המחתרת היהודית שתכננה לפוצץ את כיפת הסלע ומסגד "אל אקצה". פיצוץ המסגד עלול להוביל למלחמת "גוג ומגוג" עם ארצות ערב
יצחק שמיר: "למען א"י ישראל מותר לשקר". בנוגע לקו 300 יצחק שמיר שיקר והקריב את ראש השב"כ שלו כי לטעמו זו היתה "טובת א"י"
בנימין נתניהו לאחר מציאת גופות הנערים החטופים בשומרון, לפני ישיבת הקבינט: "מי שהיה שותף לחטיפה ולרצח - דמו בראשו". 2/7/2014
השר לבטחון פנים אהרונוביץ': "כל פיגוע צריך להסתיים במות המחבל בזירה", 5/11/2014
רפי איתן על ידיעה מלאה של ראשי ממשלה גם כשהם מכחישים: "פרס ורבין ידעו שישראל מפעילה סוכנים בצבא האמריקאי" - עד היום טענה ישראל כי איתן הפעיל את פולארד על דעת עצמו וללא ידיעת הדרג המדיני. בראיון בלעדי ל"עובדה" הוא מספר לראשונה כי פעל בידיעתם של ראש הממשלה ושר הבטחון. (צפו בקטע מתוך הפרק, צפו בפרק המלא), 30/11/2014.


Comments