קרוב רחוק: ההימור האוסטרלי על מס פחמן

נשלח 15 ביולי 2011, 1:49 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 15 ביולי 2011, 2:00 ]

ראש ממשלת אוסטרליה החליטה להיאבק בהתחממות כדור הארץ. התוכנית שפרסמה כוללת שורה ארוכה של איזונים ותמריצים כלכליים לתושבים ולמגזר העסקי. בינתיים, הציבור לא ממש תומך, התעשייה מהססת ובאופוזיציה חוגגים. האם זה יהיה כשלון גדול או הצלחה שתביא לשינוי עולמי? עסק ירוק

רז גודלניק | 14/7/2011 16:35
תגיות: אוסטרליה (סביבה), מס פחמן,התחממות כדור הארץ

ראש ממשלת אוסטרליה, ג'וליה גילארד, הכריזה בתחילת השבוע על תוכנית חדשה ושאפתנית להתמודדות במלחמה הגלובלית, שבבסיסה מיסוי פליטות הפחם של 500 החברות האוסטרליות שפולטות הכי הרבה גזי חממה. התוכנית יוצאת לאוויר העולם אחרי מאבק פוליטי סוער והתנגדות מסיבית של המגזר העסקי למס הפחמן החדש. למרות היעדים הצנועים יחסית של התוכנית היא עדיין נתפסת כמהפכנית ומהווה נקודת אור בודדה בחזית הגלובלית של המאבק בהתחממות הגלובלית שכרגע נמצאת במצב של מוות קליני.
צילום: איי-אף-פי
גילארד. מובילה שינוי גדול? צילום: איי-אף-פי

מה שמעניין בתוכנית האוסטרלית הוא לא רק המבנה שלה שמתבסס על מיסוי פחמן שאמור להפוך בתוך מספר שנים לפלטפורמת סחר בפחמן תחת המודל של Cap and Trade, אלא גם הדרך שבה היא "נמכרת" למגזר העסקי ולציבור כאחד. אם זה אכן יעבוד והתוכנית תצא לפועל וגם תצליח להפחית את פליטות גזי החממה ביבשת, אז יש סיכוי לא רע שהגילארד תיכנס לדפי ההיסטוריה כמי שיצרה את הנשק האפקטיבי ביותר למלחמה בהתחממות הגלובלית.

דברים שרואים מכאן

הכל מתחיל מכך שאוסטרליה היא דוגמה מעניינת ואולי אחת הבודדות בעולם למדינה שמייצרת גזי חממה באופן אינטנסיבי וגם משלמת על כך מחיר שמורגש על ידי חלק נכבד מהאוכלוסיה. במונחים אבסולוטיים, אוסטרליה אמנם פולטת רק 1.5% מסך גזי החממה שנפלטים בעולם, אבל בפליטות לתושב אוסטרליה היא מספר אחת בעולם. הסיבה העיקרית לכך היא שצריכת האנרגיה שלה מתבססת בעיקר על תחנות כח מונעות פחם.

צילום: איי-פי
סידני. צריכת האנרגיה האוסטרלית מתבססת בעיקר על תחנות כח מונעות פחם צילום: איי-פי

מנגד, אוסטרליה סובלת קשות בעשור האחרון מבצורת, עלייה משמעותית בטמפרטורות ושריפות ענק, שהינן תופעות הקשורות להתחממות הגלובלית. התופעות הללו מורגשות על ידי חלק נכבד מהאוכלוסיה וקשה להתעלם מהן והן גרמו לכך שלאוסטרלים ירד האסימון שהם המדינה המפותחת שהינה אולי הפגיעה ביותר מבחינת ההשפעות של ההתחממות הגלובלית.

התובנות הללו גם סייעו למפלגת הלייבור בראשות קווין ראד, שהובילה אג'נדה של מלחמה בהתחממות הגלובלית, לעלות לשלטון ב-2007. ראד, שאמר אז כי הוא רואה בהתחממות הגלובלית את "האתגר המוסרי, הכלכלי והחברתי הגדול ביותר של זמננו" הציע מערכת מסחר בפליטות פחמן וכשל מול קמפיין אגרסיבי של המגזר העסקי ובמיוחד חברות הכרייה שהתנגדו לכך. צחוק הגורל הוא שראש הממשלה הנוכחי, ג'וליה גילארד, שהחליפה את ראד בתפקיד היתה זו שיעצה לו בזמנו לרדת מהעניין של מסחר בפליטות ואף הבטיחה לפני הבחירות האחרונות כי לא תנהיג מס פחמן. לא שגילארד לא הבינה את החשיבות של קביעת תג מחיר לפליטת גזי חממה – היא פשוט חשבה שזו כבר לא אג'נדה פוליטית ריאלית.

אבל למציאות הפוליטית חוקים משלה וגילארד נשענת עכשיו על קולות הירוקים ולכן לא היתה לה ברירה אלא להענות לדרישה שלהם ולהוציא את תוכנית מיסוי הפחמן לפועל. סגנית ראש מפלגת הירוקים, כריסטין מילנה, הסבירה כי "זהו הרגע שאוסטרליה מפנה את גבה לעידן של דלק מאובנים (fossil fuel) ולהסתכל קדימה לאתגר הגדול ביותר של המאה ה-21 – ההתמודדות עם ההתחממות הגלובלית".

עלייה של כ-43 דולר בחשבון החשמל
אז מה למעשה כוללת התוכנית? החל מיולי 2012 ישלמו 500 החברות האוסטרליות שפולטות הכי הרבה פחמן דו חמצני בתחומי האנרגיה, התחבורה והתהליכים התעשייתיים (המגזר החקלאי פטור לעת עתה מהשתתפות בתוכנית) מס פחמן בשווי 24.5 דולר לכל טון פחמן דו חמצני שהן יפלטו. המס ייגבה במשך שלוש שנים ויועלה מדי שנה ב-2.5% מעבר לעליית המדד.

פרסומת בעד התוכנית של ראש הממשלה

אחרי שלוש שנים, המודל יעבור ממיסוי פליטות למסחר בפליטות על בסיס Cap and Trade, כפי שנהוג באיחוד האירופי וכפי שהוצע בזמנו בארה"ב. במסגרת מודל הסחר השוק יהיה זה שיקבע את המחיר לטון פחמן דו חמצני, כאשר הממשלה תקבע בשלוש השנים הראשונות מחיר רצפה ומחיר תקרה כדי למנוע זעזועי מחירים.

היעד של התוכנית הינו להקטין את פליטות הפחמן באוסטרליה בחמישה אחוזים ב-2020 בהשוואה לרמות הפליטה של שנת 2000 – במונחי פליטות מדובר בקיצוץ של 159 מיליון טון גזי חממה. למרות היעד הצנוע יחסית (למרות שעדיין מדובר ביעד הרבה יותר אגרסיבי מזה שממשלת ישראל הציבה לעצמה בתחום), זו עדיין עומדת להיות תוכנית קיצוצים אגרסיבית ביותר שכיום רק תוכנית הסחר בפליטות של האיחוד האירופי עולה עליה בהיקפה.

מס הפחמן היה רק חלק אחד בתוכנית שגילארד הציגה בפני הציבור. החלקים האחרים בתוכנית כללו שורה של קיצוצי מס והטבות שונות לאזרחים ולחברות בכדי לאזן את ההשפעה של מס הפחמן. היה ברור שבסופו של דבר נטל המס יגולגל לציבור הרחב ועל פי חישובים שונים משק הבית האוסטרלי אמור לראות עלייה של כ-43 דולר בחשבון החשמל החודשי שלו כתוצאה מהמס החדש.

גילארד הבטיחה לפיכך כי 50% מרווחי המס יוחזרו לציבור בצורה של קיצוצים במס והטבות שונות ששוויים הכולל עומד על 16 מיליארד דולר. היא הסבירה כי שני שליש ממשקי הבית יקבלו בחזרה מהממשלה סכום שיכסה את כל השפעת המס על חשבון החשמל שלהם.

"הגידו כן למס"

גם המגזר העסקי מקבל מספר סוכריות בכדי לרכך את המכה, כולל כסף להשקעה באמצעים להתייעלות אנרגטית ובמעבר לטכנולוגיות אנרגיה נקייה. מעבר לכך, תעשיות בעלות רמות פליטה גבוהות כמו פלדה, אלומיניום, נייר ומינרלים יקבלו היתרי פליטה של 94.5% מסך הפליטות שלהם בחינם למשך חמש שנים. תעשיות בעלות רמות פליטה בינוניות יקבלו 66% בחינם.

ההטבות הללו הביאו לכך שאם לפני ארבעה חודשים יו"ר מועצת המנהלים של יצרנית הפלדה BlueScope אמר כי מחיר הפחמן המוצע יכול לגרום לסגירת תעשיית הפלדה האוסטרלית תוך שני עשורים. הרי שהשבוע המנכ"ל של אותה חברה כבר אמר כי מס הפחמן מתמודד באופן רציני עם הבעיות של התעשייה לפחות בשנים הקרובות.

צילום: איי-אף-פי
אוסטרליה. מתנגדים למס הפחמן צילום: איי-אף-פי

המטרה של גילארד היתה לרכך את ההתנגדות של הציבור והמגזר העסקי לתוכנית שלה, אחרי שבחודשים האחרונים הויכוח הציבורי בעניין התלהט וגרם לצניחה משמעותית בפופולריות של גילארד וממשלתה.

יש לכך לא מעט סיבות ובראשן העובדה שאוסטרליה היא מדינה שכלכלתה נשענת על אוצרות הטבע והמשאבים העצומים שעומדים לרשותה, מה שהופך את החברות שעוסקות בתחומים הללו לכח כלכלי ופוליטי חשוב שלא מהסס גם להגן על האינטרסים שלו. תוסיפו לזה אופוזיציה לוחמנית של המפלגה השמרנית שזיהתה כאן אפשרות לבנות קמפיין פופוליסטי ואפקטיבי כנגד הממשלה ותקבלו מאבק לא פשוט ואפילו מלוכלך למדי על דעת הקהל האוסטרלי.

במאבק הזה היו הפגנות בעד ("הגידו כן למס") ונגד, פרסומות מטופשות בעד המס החדש (ראו למעלה) שהעלו את חמתם של לא מעט אוסטרלים, איומים על חייהם של מדענים שנאלצו לרדת למחתרת, אזהרות של מנהיגי המגזר העסקי כי המס יפגע פגיעה חמורה בכלכלה האוסטרלית, בכושר התחרות של חברות וביצוא והתקפות של כלי תקשורת שונים על התוכנית להטיל מס, בסגנון דומה להשתלחויות של רשת פוקס האמריקאית בתוכניות של ממשל אובמה למלחמה בהתחממות הגלובלית.

הימור פוליטי
למרות שהמאבק הציבורי הסתיים לעת עתה בכשלונם של המתנגדים להטלת המס, הרי שהוא גבה מחיר מאד כבד ממצדדי המס. הקמפיין של גורמים עסקיים ופוליטיים שונים כנגד המס הביא לכך שכ-60% מהציבור מתנגד לו כרגע, מה שהופך את המהלך למאד מסוכן מבחינה פוליטית עבור גילארד שעתידה הפוליטי תלוי כרגע לא מעט בהצלחת התוכנית. נתון מעניין נוסף הוא שלראשונה ירד מתחת ל-50% מספר האוסטרלים החושבים שהתחממות גלובלית היא מעשה ידי אדם, מה שמראה את עוצמת ההשפעה של הקמפיין של מתנגדי המס.

כאמור, עוד מוקדם לדעת מה יעלה בגורלו של מס הפחמן האוסטרלי, אבל כדאי יהיה לעקוב מקרוב אחרי מה שקורה שם. אם גילארד תצליח ליישם את התוכנית וזו תזכה להצלחה, יש סיכוי שהמודל שבחרה שכולל שורה ארוכה של איזונים ותמריצים כלכליים לתושבים ולמגזר העסקי יאומץ גם במקומות אחרים בעולם. נכון שהמודל הזה צנוע מבחינת היעדים שלו אבל הוא ריאלי ויישומי וזה מה שחשוב, במיוחד בעולם שלנו שבו המנהיגות הפוליטית מדברת הרבה, אבל עושה מעט מאד לקדם הפחתה כלשהי בפליטות גזי החממה.

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
מה הקשר בין הבצורת, השלג, מחירי המזון והמהפכות העממיות?
אוסטרליה תגייס 30 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים באמצעות מס על פליטות גזים רעילים
דרום אוסטרליה מעולם לא היה כל כך יבש
ראש ממשלת אוסטרליה: ההצפות הן אסון הטבע הגדול ביותר במונחים כלכליים
הערכות: סופת הציקלון "יאסי" תעלה לכלכלת אוסטרליה 5 מיליארד דולר
אוסטרליה: העיר אדלאייד מתייבשת
אוסטרליה: הבצורת הפכה לאסון אקולוגי
קרחון אנטארקטי נסחף צפונה לעבר אוסטרליה
בעקבות סופת ציקלון חדשה: עיכובים בייצור הפחם, קני הסוכר והבננה באוסטרליה
גלגל אש: בין התחממות כדוה"א לעלייה בשריפות
האמת שוב מטרידה: הפרויקט החדש של אל גור
Comments