• לעוד כתבות: המאגר הביומטרי - הסיקור המלא

לשם הצטרפות למאגר וקבלת תעודה, תצטרכו להצטלם באמצעות מצלמת SLR דיגיטלית שתוצב בלשכות רשות האוכלוסין ברחבי הארץ. עוד יהיה צריך לספק טביעות של האצבעות המורות בכל יד, באמצעות סורק ממוחשב שדומה לסורקים שמגנים על מחשבים ניידים. עבור הדרכון יהיה צריך בנוסף לשני אלה לתת דוגמת חתימה על סורק אלקטרוני, כמו בבנק.

לאחר הצילום יעברו האזרחים תשאול על פרטים מזהים שרק הם אמורים לדעת וקיימים בידי רשות האוכלוסין. הרשות לא חושפת את השאלות בשביל שאי אפשר יהיה להתכונן מראש ולהתחזות למישהו אחר, אבל אפשר להניח שמדובר בשאלות מסוג - מתי היית בחו"ל פעם אחרונה, מה שם הנעורים של אמך, וכיוצא בזאת. כמו כן, כשהתהליך יתחיל להתגלגל ויותר ויותר אנשים יעברו את התשאול, המידע כבר יהיה פחות סודי.

בשנתיים הקרובות הממשלה תבחן את התהליך ובתום הפיילוט, בהתאם לתוצאותיו, יהיו חייבים כל אזרחי ישראל להצטלם, למסור טביעות אצבע ולהחליף את תעודות הזהות שלהם. בימים אלה מוקמות עמדות הצילום בסניפי רשות האוכלוסין. פקידי הרשות ונציגי חברת HP, שפיתחה את העמדות, עורכים בדיקות אחרונות למערכת לפני ההפעלה שלה. נציין כי הפעלת המערכת בכתבה היא להמחשה בלבד והנתונים טרם נאספים. 

תעודה וגם מאגר

המידע שייאסף בעמדות שמוקמות בימים הלאה בלשכות רשות האוכלוסין יישמר על גבי התעודה, כך שרשויות החוק יוכלו לאשרר שמי שמחזיק בתעודה הוא אכן בעליה. כלומר שוטרים או מי שתהיה לו סמכות לעשות כך מטעם המדינה, יוכל לצלם אדם או לקחת את טביעות האצבע שלו, ולהשוות אותו למידע שמופיע על השבב שעל תעודת הזהות.

בנוסף, כל המידע מכל האזרחים שיתנדבו לפיילוט יישמר במאגר ביומטרי שיוחזק בידי הממשלה. המידע יועבר למרכז בקווי תקשורת מוצפנים. המטרות של המאגר הן מניעת התחזות ותהליך שנקרא "הרכשה כפולה". כאשר מישהו ימסור טביעת אצבע ותמונה, תעשה בדיקה מול המאגר על מנת לבדוק אם הוא כבר נרשם והוציא תעודה בעבר, ואם הוא מנסה להירשם בשם נוסף. מטרה נוספת של המאגר, היא מתן אפשרות למשטרה לזהות אנשים שלא מספקים תעודת זהות, או לזהות גופות שנמצאו ללא אמצעי זיהוי.

למה מתנגדים למאגר?

מתנגדי המאגר ובהם מועצת הפרטיות והאגודה לזכויות האזרח טענו בשנתיים האחרונות במהלך הדיונים על החוק כי המאגר נותן יותר מדי כוח לרשויות החוק ושפרטיותם של אזרחים תיפגע. כך, למשל, יהיה ניתן לדעת איפה אנשים הסתובבו על פי צילום מרחוק באמצעות מצלמות אבטחה או מצלמות אישיות שיחזיקו שוטרים. בחודש שעבר פרסמנו - וזו רק דוגמה - ששוטרים במסצ'וסטס יקבלו כלי שמאפשר להם לצלם אזרחים ממרחק של עד שני מטרים וחצי, ולקבל מידע עליהם ממאגרים שונים.

החוק (לקריאה - PDF) קובע כי "הרשות תעביר לשוטר, לפי בקשתו, תוצאת זיהוי המתייחסת לאמצעי זיהוי ביומטריים אשר ניטלו בידי השוטר מאדם, לרבות גופה (...) בכפוף לנהלים שייקבעו בין משטרת ישראל ובין הרשות". ברוך דדון, מנהל אגף פרויקטים ברשות האוכלוסין, טוען שהמידע הזה יועבר רק באמצעות צו בית משפט ולאחר תהליכים קפדניים שייערכו בין רשויות החוק לרשות האוכלוסין. לטענתו לא יהיה פתח לשוטרים לנצל לרעה את הכוח ולזהות כל אדם ללא סיבה מוצדקת וכי נעשה מעקב על חיפושים שמבוצעים במאגר. כך או כך, הסמכויות לרשויות החוק יינתנו רק לאחר סיום הפיילוט בעוד שנתיים.

חבר הכנסת מאיר שטרית שהוביל את החוק כשר פנים וכיושב ראש ועדת חוקה, טען שקיימים מאגרים רבים דומים בעולם. לארה"ב למשל, אמר בעבר שטרית, קיים מאגר של כל תושבי ישראל (ומדינות אחרות) שנכנסו לארצות הברית באמצעות אשרת כניסה (ויזה). המתנגדים, מצידם, טענו כי יש לאזרחים בחירה שלא לטוס לארה"ב ואילו מאגר חובה של כל תושבי המדינה הוא משהו שאין שני לו בעולם המערבי.

עוד טענה שהועלתה חדשות לבקרים היא שהמאגר עשוי לדלוף ולסכן את הפרטיות של כל תושבי המדינה. "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי המדינה", קבע ב-2009 מבקר המדינה בעקבות תחקיר שביצע על המשרד, לאחר שחלק מהמידע על תושבי מדינת ישראל דלף לרשת.

המשרד טען כי לא מדובר במרשם האוכלוסין המלא, שכן הוא כולל מידע רב יותר ממה שדלף, ויתכן שמדובר בדליפה מפנקס הבוחרים שמגיע למפלגות רבות ולגורמים רבים. כך או אך, המשטרה לא הצליחה לגלות מי הדליף את המרשם וכיצד זה קרה, אך המבקר הצביע על שורה של מחדלים בשמירת המידע - בין השאר המבקר קבע כי היה רישום של עובדים של משרד הפנים שחיפשו מידע במאגר לאחר מותם, ושבנקודת זמן מסוימת, חדר שרתים היה פתוח. עוד קבע המבקר כי לא מונה אחראי לאבטחת מידע.

דדון אומר כי כל הלקחים הופקו מאז, כי מונה אחראי לאבטחת מידע ופרטיות. עוד הוא אומר כי רשויות הבטחון במדינה ייעצו ועזרו בתהליך האבטחה וההקמה של המרכז שבו יישמר המאגר. גישה פיזית אליו תתאפשר לחמישה אנשים לכל היותר, לדבריו, שעברו סיווג בטחוני. אין תקשורת אלקטרונית ממחשבי המאגר וכל מידע - יועבר באמצעים פיזיים כך שלא יהיה אפשר לפרוץ אליו. בתרחיש אימה שמצליחים לעבור את המחסומים ולגשת למאגר - אומר דדון שאי אפשר יהיה להשתמש במידע שהוצא משם בגלל שיהיה מוצפן, ואי אפשר יהיה לשתול טביעות אצבע בזירות פשע. "גם אם נניח תתרחש הדלפה היא תהיה חסרת משמעות (...) תדמיתית זה יהיה משהו לא טוב, אבל מעבר לזה אין שום פגיעה באותו אזרח שאלה הנתונים שלו".

איך יודעים שהניסוי הצליח?

ההחלטה לקיים ניסוי במקום לאסוף מידע מכל תושבי המדינה הוא תוצאה של פשרה בין מתנגדי החוק למוביליו בוועדת המדע של הכנסת. בעוד שנתיים, רשות האוכלוסין והממשלה תבדוק את המשוב שאספה מכל מי שהשתתף בניסוי, ותחליט אם לבטל את המאגר ולהשמיד אותו, או להחיל את החוק על כל תושבי המדינה ולהתחיל לחייב את כולם, באופן הדרגתי לעבור לתעודות הזהות החכמות.

בדיונים האחרונים לאישור התקנות והצו של החוק עלתה ביקורת על אופי הפיילוט. את הדיונים הוביל שטרית, לשעבר יושב ראש ועדת המדע בכנסת. לא נקבע בנוסח הצו מה יהיה קנה המידה להצלחה, שיקבע על ידי הרשות בייעוץ הסטטיסטיקאי הממשלתי. עוד עלתה טענה כי בצו, אין קבוצת ביקורת וכי המחקר לא נעשה בכלים סטטיסטיים מקובלים. "זה לא מחקר ולא הולכים לעשות שום מחקרים", אמר שטרית בדיון, "הולכים לעשות פיילוט וולונטרי למי שמעוניין להירשם במאגר הביומטרי ולקבל תעודה ביומטרית. זה הכל. זה לא מדגם".

בעיה נוספת שעולה מן הניסוי - רק מי שישתתף בו ורוצה שיוקם מאגר, יספק משוב. כלומר, התוצאה עשויה להיות מוטה לכיוון חיובי של הקמת מאגר, כאשר הסייגים יהיו טכניים בלבד באשר לדרך איסוף הנתונים. מתנגדי המאגר לא יוכלו להשמיע קול בפיילוט, מעבר למחאה ציבורית. דדון אומר שהמשוב ייערך בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכי גם התנגדויות למאגר יובאו בפני הכנסת, כאשר תדון על תוצאות הניסוי.

נצטלם בנובמבר

אם אכן יצא החוק לפועל בעוד שנתיים, תעודות הזהות הכחולות שברשותנו לא יהיו בתוקף. מי שלא יוצא תעודה חכמה, ייחשב למי שלא מחזיק בתעודת זהות בכלל - עניין שמנוגד לחוק, ויגרום לקשיים בזיהוי מול גורמיים רשמיים כמו משרדי ממשלה, בנקים, וכדומה.

ההשתתפות בניסוי אינה חובה, ורשות האוכלוסין תאפשר למי שירצה לקחת חלק בניסוי להצטרף אליו החל מחודש נובמבר.