בכנס הרצליה העשירי נתנו מקום גם לקלינטק ולהתחממות כדור הארץ

פורסם: 10 בפבר׳ 2010, 4:36 על ידי: Sustainability Org
מאת מרלן-אביבה גריפטר, תאריך פרסום: 5/2/2010
 

בכנס הרצליה העשירי נתנו מקום גם לקלינטק ולהתחממות כדור הארץ. השר גלעד ארדן, יו"ר הדירקטוריון של קק"ל אפי שטנצלר ומומחים בתחום דנו בנושאי טכנולוגיות ירוקות ועצירת המדבר

 
כנס הרצליה העשירי בשם "מאזן החוסן והביטחון הלאומי", שננעל השבוע אירח גם את נושא איכות הסביבה. בכנס היו מספר דיונים בנושא פיתוח קלינטק ובנושא המדבור בישראל ובעולם.

גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה הסביר שמשבר האקלים צפוי לעצב את הכלכלה הגלובלית בעשורים הבאים, ויציב הזדמנויות רבות למדינות ולחברות.

יו"ר הדירקטוריון של הרן הקיימת לישראל (קק"ל) אפי שטנצלר אמר שישראל יכולה להפוך למרכז ידע שיוביל תהליכי הסתגלות לשינויי האקלים ושקק"ל צברה ניסיון ומומחיות בפיתוח טכנולוגיות סביבתיות, שיש להן יכולת לתרום תרומה משמעותית במאבק בהתחממות הגלובלית.

כזכור נשיא המדינה שמעון פרס בשם ממשלת ישראל הציב בפעם הראשונה בוועידת האקלים בקופנהגן, בדצמבר 2009, את יעד הפחתה בגידול פליטת גזי החממה: 20 אחוז עד שנת 2020. כנראה שהדבר מהדהד מעכשיו בכל כנס מדיני או כלכלי בארץ.

העתיד - טכנולוגיות ירוקות

השר ארדן אמר בכנס הרצליה שישנם שלושה פתרונות: טכנולוגיה, טכנולוגיה וטכנולוגיה. "אני נחוש לקדם מהפכה ירוקה בכלכלה הישראלית דרך שותפויות בין המגזר הפרטי לממשלה" המשיך ארדן. הוא הזכיר שחברות רבות כיום בארץ מתאימות את מוצריהן ואת תהליכי הייצור שלהן לתקינה הסביבתית החדשה ולחסכון בצריכת המשאבים הטבעיים ושישראל אינה יוצאת דופן בנושא זה. לגבי יכולת ישראל להשתלב בכלכלת הקלינטק העולמית הסביר השר שזוהו שלושה תחומים בהם ישראל יכולה לקחת הובלה בינלאומית:

1. שוק טכנולוגיות הסביבה - טכנולוגיות נקיות, ניהול פסולת, אנרגיות מתחדשות, בנייה ירוקה וכו'. ישראל כבר כיום מזוהה בהובלה של תעשיית הסביבה בנושא ניהול מים, בתחום אנרגית השמש (סולרית), ביוגז ואנרגיה גיאותרמית. אחד היעדים המרכזיים של המשרד זה להפוך את הפסולת ממטרד למשאב באמצעות רפורמה מקיפה ויצירת שווקים חדשים. השר דיבר על גישה מורחבת לאחריות היצרן בנושא אריזות שתחייב את היצרן לאסוף, למחזר ולטפל בכל האריזות שהוא מייצר ובקרוב תצא הצעת חוק בנושא לדברי השר.

2. שוק טכנולוגיות המידע (IT) הסביבתיות: ארדן הסביר ששוק זה מהווה הזדמנות במספר מישורים שמתייחסים להתייעלות באנרגיה ולחיסכון במשאבים והביא לדוגמה את טכנולוגיות הרשת החכמות (smart grid) להולכה ולהפצה של חשמל.

3. טכנולוגיות שקשורות להסתגלות לשינויי האקלים (adaptation): בשל ניסיונה במחסור במים, קרינת השמש החזקה והטמפרטורות הגבוהות, ישראל יכולה לתרום לפתרונות טכנולוגיים להסתגלות לשינויי האקלים. לישראל יש יתרון בתחום טכנולוגיות חקלאיות בתחומים רבים כגון טכנולוגיות השקיה שיכולים ליצור ביקוש רב ופוטנציאל ליצירת שווקים חדשים, אומר ארדן.

השר הדגיש שהתועלות של טכנולוגית הקלינטק גוברות על העלויות, שכן הן כוללות סביבה בריאה יותר, איכות חיים גבוהה יותר, צמיחה בת קיימא ותעסוקה שמבוססת על כלכלה ירוקה.

בפנל בהנחיית יצחק ברזין, מיסד ומנהל המכון לאנרגיה מתחדשת דנו בקלינטק כמנוע הבא לצמיחה של ישראל. בפנל השתתפו מרטין קייס מנכ"ל אמפקס, ארגון אמריקאי לקידום שיווק וברנדים, ליאה בוהם , מדען ראשי של תעשיות החלל בישראל, פיטר קורסל מנכ"ל גרידפוינט, ספקית אמריקאית לתוכנת סמרט-גריד וג'ון אנטוניאדיס, מנכ"ל החברה הגרמנית אנרגית רוזבוט. בפנל דנו על הפחתת זיהום אוויר, על יעדי האיחוד האירופי של ה"20", 20 אחוז הפחתת גזי החממה ו-20 אחוז אנרגיה מתחדשת עד לשנת 2020.

ייעור
יו"ר הדירקטוריון של קק"ל אפי שטנצלר – צילום: באדיבות קק"ל
אנטוניאדיס הביא לדוגמה את הדרישות שיהיה לאיחוד האירופי מחברות התעופה הנוחתות בתחומו, לדווח על מצב פליטות הזיהום שלהם למדינה בה יש את מספר הנחיתות הגדול ביותר. גם חברת אל על הישראלית מחויבת לכך הצהיר אנטוניאדיס והחל משנת 2013 יוכלו לסרב כניסה למטוסים שאינם עומדים בסטנדרטים שייקבעו.

קייס אמר שלישראל יש את היכולת להוביל בתחום הקלינטק, ישראל מפורסמת ביכולת הצבאית שלו והוא הציע שהצבא ייקח על עצמו מחויבות בנושא זה. הוא גם הזכיר שהחברות הישראליות בעלות שם עולמי בתחום הקלינטק משקיעות ומיישמות פרויקטים דווקא בחו"ל. הוא מציע שישראל תציב יעד להיות המדינה הנקייה ביותר ב-OECD עד לשנת 2023.

בוהם סיפרה על מקרה בו סטרט-אפים ישראלים מוכרים את הידע שלהם בחו"ל (מקרה בו נמכר ידע לסין) במקום לפתח בארץ מוצר, זאת מחוסר אפשרות להשקיע בעצמם. היא הסבירה את הפער שבין כישורי הסטר-אפ לחדשנות לבין היכולת שלהם להשתלב בתעשייה. בוהם הציעה שהממשלה תיקח על עצמה לסגור את הפער הזה. היא הודיע שהצבא במחנות החדשים שיבנו (עיר הבה"דים) החליט לכסות את האוהלי החיילים בפנלים סולריים.

קורסל הסביר שעד עתה נדרשו חברות החשמל ברחבי ארה"ב לספק חשמל אך כיום הן נדרשות לספק ללקוחות שלהם מידע מקוון על יעילות אנרגטית ולאשפר לציבור לקבל מידע חשוב מכל חברת חשמל באמצעות תוכנת הסמרט-גריד (Smart Grid).

דחיקת המדבר בישראל

שטנצלר הרחיב בנושא המלחמה בתופעת המדבור ובנושא מים : "יש לישראל ידע רב בתחומים כגון דחיקת תהליכי מדבור, ייעור מדברי ופיתוח מקורות מים שוליים. ליישום הטכנולוגיות האלה בארץ יש השפעה אדירה על המשק המקומי"

ייצוא טכנולוגיות אלו לאזורים אחרים בעולם יביאו להשלכות בקנה מידה עולמי. שיקום שטחים ממודברים שקק"ל מבצעת מתבסס על פעולות לשימור קרקע, תפיסת מי נגר לביסוס נטיעות, השבחת הצומח העשבוני וניהול בקרת רעייה. לדברי שטנצלר, הניסיון והידע שצברו יערני קק"ל בנטיעת יערות באזורים מדבריים למחצה, בתנאי אקלים שבהם לא מקובל בעולם לגדל יער, הפכו את הארגון למעצמה בינלאומית של ניסיון וידע בתחום הייעור המדברי. המאגרים של קק"ל תורמים כיום למשק המים בישראל נפח שימוש של כ-300 מיליון מ"ק וסיפקו כמעט מחצית מהמים השפירים לחקלאות מסכם שטנצלר.
 
Comments