בלי עתיד: ביטול נציבות הדורות הבאים - בכייה לדורות

נשלח 23 בנוב׳ 2010, 7:50 על ידי Sustainability Org

נציבות הדורות הבאים בכנסת הוקמה כדי לעזור למחוקקים לראות מעבר לסוף הקדנציה, ולהזכיר להם שכל החלטה בהווה תעצב את פני העתיד. הממשלה מעוניינת לבטל את הנציבות, ארגוני הסביבה מתנגדים. שלמה שוהם, הנציב הראשון: "אני רוצה שהילדים והנכדים שלנו יישבו ב-2050 ויידעו שעשינו בשבילם כמיטב יכולתנו"

אביב לביא | 23/11/2010 10:30
תגיות: נציב הדורות הבאים

שלמה שוהם היה שופט, שימש כיועץ משפטי לוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, כיהן כנציב הדורות הבאים בכנסת ישראל, אבל עמוק בפנים מסתתרת בו נשמה של מספר סיפורים. כששואלים אותו מהי נציבות הדורות הבאים עבורו ולמה היא כל כך חשובה, הוא שולף, הישר מהשטעטל, את המעשייה הבאה: "מספרים על רבי בעיירה ברוסיה שכל יום לפנות בוקר היה קופץ לטבול בנהר הקפוא. יום אחד הגיע לעיירה שוטר חדש, ראה את האיש המוזר בשעה המוזרה ושאל אותו 'מי אתה, מה אתה רוצה ולאן אתה הולך?'. הרבי שאל כמה הוא מרוויח תמורת עבודתו. השוטר השיב שעשר קופיקות. אז הרבי אמר 'אני מוכן לשלם לך 20 קופיקות כדי שתשאל אותי כל יום מי אני, מה אני רוצה ולאן אני הולך'".

חברי הכנסת תומכים בביטול הנציבות
חברי הכנסת תומכים בביטול הנציבות צילום: פלאש 90

ועדת הכנסת תתכנס היום (ג') לדיון מכריע בעתידה של נציבות הדורות הבאים של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ יריב לוין, כבר הבהיר שהוא נחוש לבטל את הנציבות ולהפוך אותה לפריט ארכיוני. יש לו גיבוי מהממשלה והקואליציה, מה שמעורר חשש עמוק בקרב עשרות ארגוני סביבה וחברה ומאות אנשי אקדמיה בכירים שחתמו על עצומה הקוראת לממשלה ולחברי הכנסת לשקול מחדש את ההחלטה.

רבים מודאגים, אבל יותר מכולם מודאג שלמה שוהם, מי שהיה הראשון שכיהן כנציב הדורות הבאים בכנסת, ועלול להיות גם האחרון. שוהם, בן 62, אב לחמישה וסב לשמונה, לוקח את הביטול המתרקם של הנציבות באופן הכי אישי שאפשר: "אם מישהו יפגע בציפורן הקטנה של הילד שלנו, יזהם לו את האוויר או ייתן לו לשתות מים לא טובים - מיד נתנפל עליו ונרצה להרוג אותו. זה הרי האינסטינקט שלנו. והנה, כשזה קורה ברמה החברתית, הפוליטית, אנחנו שוכחים לחלוטין את הילדים והנכדים שלנו ומפקירים אותם".

מראה לחברי הכנסת

הקמת נציבות הדורות הבאים הייתה רעיון של טומי לפיד המנוח. ההצעה זכתה לרוב בכנסת, והנציבות הוקמה ב-2001. שוהם, שבגיל 34 מונה לשופט השלום הצעיר ביותר (עד אז) בארץ, תפקיד שבו כיהן 11 שנה, גילה עניין. "כשופט אתה עוסק בטראומות של העבר, אבל לא באמת מרפא אותן. היה לי רצון לעסוק ביצירת העתיד, למרות שבמבט לאחור אני יודע שהידע שהיה לי אז על סוגיות של חשיבה עתידית וסביבה היה מצומצם ביותר. התפקיד הזה שינה לחלוטין את תפיסת העולם שלי".  

שוהם.
שוהם. "אסור לבטל את הנציבות" צילום: ראובן קסטרו

באיזה מובן?
"היום אני מבין שיש לי ולכל אחד מאיתנו אחריות לא רק לגבי החיים שלי ושל החברים שלי, אלא גם לגבי אלה שקולם לא נשמע - הילדים הקטנים, ואלה שעדיין לא נולדו. כמעט כל החלטה שאנחנו מקבלים היום תשפיע עליהם, ולמרות זאת הם לא מיוצגים, אנחנו לא חושבים עליהם כשאנחנו מקבלים החלטות. לדמוקרטיה יש הרבה יתרונות, אבל גם כשל מובנה: האדם שנבחר תמיד רוצה להיבחר מחדש. כדי להיבחר מחדש הוא צריך להראות הצלחות כמה שיותר מהר, ולכן בהגדרה הוא יעשה כל מה שיביא תוצאות כאן ועכשיו. זה מתחזק עוד יותר בעידן של תקשורת מהירה, רייטינג ודרישה של הציבור לסיפוקים מיידיים. השילוב של כל אלה גורם לנזקים איומים והתנהלות שלוקחת בחשבון את ההשלכות רק עד סוף הקדנציה".

את הנטייה ההולכת וגוברת למחשבה רגעית, קצרת טווח הייתה אמורה למתן נציבות הדורות הבאים. "גוף אובייקטיבי, לא פוליטי", מסביר שוהם, "שתפקידו לשמש מראה לחברי הכנסת, להציג בפניהם את הנתונים, להבהיר להם מה ההשלכות ארוכות הטווח של החוקים שהם מצביעים עליהם".

באופן מפתיע, בהתחשב במזג האסתמטי של הפוליטיקה הישראלית, הקמת נציבות הדורות הבאים הפכה את ישראל לאחת החלוצות בתחום. נציבות כזו פועלת בפרלמנט ההונגרי, ובמדינות אחרות יש גופים בעלי ייעוד דומה, אך לרוב הם לא יושבים בתוך בית המחוקקים. גם לנציבות הישראלית, למען הסר ספק, לא ניתנה סמכות חקיקה. שוהם: "החוק קבע שכל הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת מגיעה לבדיקת הנציב. אם הוא סבור שבהצעה יש פגיעה בדורות הבאים הוא יכול להתערב. במקרה כזה הנציב מגיש חוות דעת לוועדה שדנה בהצעה, והוועדה מחויבת לקיים דיון בעמדה שלו. אם הוועדה מחליטה להעביר את החוק בניגוד לעמדתו, היא צריכה להודיע על כך במליאת הכנסת. חשוב לציין שלנציב אין זכות וטו על החוקים וכמובן לא זכות הצבעה, משום שהוא לא נבחר ציבור".

חברי כנסת שתומכים בביטול הנציבות טוענים שהפרעת להם על ידי כך שהחזקת במגירה הצעות חוק הרבה מאוד זמן. שבעצם החוק מאפשר לנציב לטרפד חוקים באמצעות עיכובם לזמן לא מוגבל.
"החוק קובע שהנציב יכול לעכב את החוק 'זמן סביר', ואני אומר במפורש שאם זו הבעיה, אז אפשר לבטל את הסעיף ולתחום את העיכוב בזמן. אפשר לטפל בזה נקודתית, זו ממש לא סיבה לבטל את כל הנציבות".

מעוררים אנטגוניזם

נציבות הדורות הבאים פעלה במשך חמש שנים. הועסקו בה 12 עובדים, מתוכם שישה יועצים חיצוניים, והתקציב השנתי שלה עמד על 2.3 מיליון שקל, בערך כמו תקציב ניקוי השטיחים במשכן הכנסת. זה לא הפריע לח"כים שראו בה מכשול לטעון שמדובר בבזבוז כספי ציבור. על פי הנתונים שבידי שוהם, במהלך כהונתו הוגשו כ-4,000 הצעות חוק, מתוכן הנציבות בחנה 93, התערבה ב-273 נושאים, הגישה 145 ניירות עמדה ו-73 המלצות לחקיקה. "הייתה הרבה פעילות", טוען שוהם, "אבל הנתונים מלמדים שהשתמשנו בסמכויות שלנו מאוד בזהירות. הרי לכאורה כל דבר שאנחנו עושים היום משפיע על הדורות הבאים, אבל קיבלנו החלטה אסטרטגית שאנחנו מתערבים רק בנושאים שבהם ההשפעה על העתיד מובהקת".

רשימת החוקים והנושאים שהנציבות התערבה בהם משתרעת בעיקר על תחומי הסביבה, חברה, בריאות וחינוך: ביניהם חוק הפנסיה, תוכנית לאומית למאבק בהשמנה, חוק השילוב בחינוך המיוחד (שהכניס תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לכיתות הרגילות), קידום פארק איילון שאמור להיות הריאה הירוקה הענקית של אזור המרכז, חוק החופים שאוסר על בנייה בקרבת קו המים.

רבים במערכת הפוליטית לא אהבו את המעורבות הזו. מותר לשער שמזגו החם של שוהם ונטייתו לא לשמור בסוד את מה שהוא חושב על הפוליטיקאים והאינטרסנטים שניצבו מולו תרמו אף הם לאנטגוניזם שעוררה הנציבות. שוהם לא מכחיש: "זה נכון שהנציבות ואני אישית הבענו עמדה נחרצת במקרים מסוימים, אבל גילינו שכמעט תמיד כשאתה עוסק באינטרסים ארוכי טווח זה דורך על האצבעות של אנשי נדל"ן, של קבלנים, של בעלי הון שאתה פוגע בתוכניות המיידיות שלהם".

בדיון שנערך לאחרונה במליאת הכנסת, הגדיר יריב לוין את הנציבות "זרועה הארוכה של מערכת המשפט בתוך בית המחוקקים". הוא לא אמר את זה בחיבה. שוהם: "בגלל שאני שופט, יש ח"כים שראו בי שליח של מערכת המשפט שבא לפגוע בריבונות של המחוקקים. אבל החוק הרי לא מחייב למנות לתפקיד שופט, אפשר למנות מחנך, או היסטוריון, או כל אדם אחר שנמצא מתאים. הפחד כאילו יש פה איזה קומיסר חיצוני הוא חסר היגיון. מדובר בפרנויה. מדובר בגוף של הכנסת שיושב בתוכה, שתפקידו לייעץ. בכל מדינה דמוקרטית יש איזונים ובלמים, וכמו שלא יעלה על הדעת לבטל את מוסד מבקר המדינה, את היועץ המשפטי לכנסת או את בית המשפט העליון, אסור לבטל את נציבות הדורות הבאים".

הנציבות היא כלי חשוב
ב-2006, כשהסתיימה רשמית הקדנציה של שוהם, הוא כבר הבין לאן הרוח נושבת, הניח את המפתחות והלך לדרכו. במקום למנות לו מחליף, החליטה יו"ר הכנסת דאז, דליה איציק, למסמס את המינוי. עובדי הנציבות הועברו לתפקידים אחרים ובהדרגה הנציבות חוסלה בלי שתתקבל על כך החלטה רשמית. המצב נמשך בימיו של היו"ר הנוכחי, רובי ריבלין, שלמעשה עבר על החוק ביודעין בכך שלא מינה נציב חדש.

עו"ד צבי לוינסון, משפטן המתמחה בנושאי סביבה, פנה לריבלין כמה פעמים בדרישה למנות נציב, אבל ריבלין העדיף להתחמק, עד שלבסוף הממשלה החליטה לפעול לביטול הנציבות. לוינסון עתר לאחרונה לבג"ץ בתביעה מהממשלה לקיים את לשון החוק, לפחות כל עוד הוא קיים.

מאז ששוהם פרש הוא העביר את שדה הפעולה העתידי שלו אל העולם הגדול. הוא שותף להקמת נציבות למען הדורות הבאים באיחוד האירופי, ופועל להקמת בית ספר גלובלי לטיפוח מנהיגי העתיד, שיפעל גם בישראל. בימים אלה יצא לאור ספרו "אינטליגנציית העתיד" בהוצאת קרן ברטלסמן, שיונח בקרוב על שולחנם של מנהיגי העולם.

שאלת קיומה של נציבות הדורות הבאים היא סוגיה ציבורית ולאומית, אבל שוהם מתעקש לקחת אותה ללב. "אני מתייחס לזה ממש באופן אישי", הוא אומר, "אני רוצה שכשהילדים והנכדים יישבו ב-2050 הם יידעו שאני ואנחנו עשינו בשבילם כמיטב יכולתנו. בסרטים העתיד תמיד נראה כמו אזור אסון, אבל כשאני מדבר על'אינטליגנציית העתיד'-הנושא שעליו כתבתי את הספר שלי - אני דווקא מדמיין מצב הפוך: השנה היא 2050, ומסביב הכל גן עדן. והשאלה שאנחנו צריכים להתמודד איתה היא מהם הדברים הנכונים שאנחנו צריכים לעשות היום, מהן ההחלטות שאנחנו צריכים לקבל, כדי שזה יהיה המצב? אני משוכנע שנציבות הדורות הבאים בכנסת היא אחד הכלים החשובים למצוא את הדרך הזו".

לכתבה באתר nrg
Comments