הישגי ועידת המגוון הביולוגי ביפן מעוררים תקווה למה שיכול לקרות בועידת האו"ם לשינוי האקלים בקנקון, מקסיקו – האם צפויים הישגים בנושאים שנחלו כישלון בקופנהגן בשנה שעברה?

07/11/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

מה הפך את ועידת נגויה למגוון הביולוגי להצלחה? חלק ממשתפי הועידה מספרים שמספר והיקף ההישגים חשובים אך לא פחות חשובה הייתה האווירה בועידה שהייתה שונה ממה שהיה בועידת האו"ם לשינוי האקלים קופנהגן בדצמבר 2009. האם העדרם של ראשי המדינות יחד עם המטען הפוליטי והיריבות הבין מדינית אותם הם מביאים לפורום הסביבה הוא אשר גרם לאווירה הטובה? השאלה האם בועידת קנקון שתיפתח ב-29 בנובמבר יחזור הקסם והשנה, נוכחות המנהיגים הפוליטיים לא תפריע לשרי הסביבה ולגופים האחרים להגיע להישגים בנושאים הקריטיים לעתידו של כדור הארץ.

אם בנגויה הראו המדינות העשירות חוץ מאשר יפן נדיבות מועטה בנושא המימון הרי שבקנקון צפויה מחלוקות גדולה הרבה יותר. שם מדובר בסכומים אחרים. לפי סקר של האו"ם המאבק באקלים ידרוש גיוס של כ-100 מיליארד דולר לשנה עד לשנת 2020. האם יסכימו המדינות העשירות לעבור לכלכלה אחרת של סחר בפליטות פחמן דו-חמצני או הטלת מסים נוספים כדי לממן את הסכומים האלה?

חזרה לרוח של ריו דה ז'נרו

בשנת 1972 התקיימה בירת ברזיל בריו דה ז'נרו הועידה העולמית הראשונה של האו"ם לנושאים סביבתיים. אז עוד לא ממש היו מודעים לנושא שינוי האקלים. שם הומצא לראשונה המונח של "אג'נדה 21" שהפך מאז לסמל של פיתוח בר קיימא.

קלוד אן גותיה (Claude-Anne Gauthier) אחת המנהלות של הקרן הצרפתית למחקר על המגוון הביולוגי הייתה בנגויה ומספרת מחוויותיה בשובה לצרפת. "ועידה זו היא לדעתי הצלחה. בהזדמנות זו הקשר בין מגוון המינים ורווחו של האדם השמו גבוה באג'נדה הפוליטית בעולם". אך גותיה מציינת עוד דבר שהפך את הועידה להצלחה וזוהי "החזרה לרוח של ריו שקצת אבדה במשך השנים". גותיה מביעה תקווה שבועידה הבאה של האו"ם בנושא המגוון הביולוגי שתתקיים בניו דלהי, הודו בשנת 2012 ניתן יהיה לעשות מאזן ממשי של ההשגים כך, לדבריה "ריו + 20 לא יכשל".

מנכ"ל קרן חיות הבר WWF ג'ון ליפ (John Leap) ישיר הרבה יותר בקשר בין נגויה לקנקון: "אני מקווה שהנחישות והרוח של שרי הסביבה בנגויה יביאו השראה לועידות נוספות, בפרט ועידת קנקון לשינוי האקלים. הנה מספר חוויות מפעילי סביבה שהיו בנגויה וההחלטות נוספות חוץ מ-20 הסעיפים שהפכו את הועידה להצלחה.

סיוע למלחמה בעוני

בוועידה בנגויה התייחסו לכך שהמלחמה בעוני עוברת דרך שמירה על המגוון הביולוגי. מנהל הבנק העולמי רוברט זואליק אמר במפגש של שרי הסביבה מ-123 מדינות שלקחו חלק בוועידה, כי עושרה של מדינה איננה יכולה להימדד אך ורק על פי הערכת המשאבים שניתנים לניצול מבחינה כלכלית. זואליק פנה לשרי האוצר ובעלי עסקים ואמר שהם צריכים לשים לב לערך שהטבע מספק כמו מזון, תיירות ותרופות. הטבע מספק משאבים שונים לרבות נפט הנוגעים לסקטור העסקי. "פרודוקטיביות הקרקע והים הולכת ופוחתת ואיתם שירותי המערכת האקולוגית, כי הם קריטיים עבור אנשים כדי לצאת מהעוני", הוסיף זואליק.

בפורום של עמותות לפיתוח, נציגי משרדים ובנקים יחד עם מוסדות לא מדיניים אימצו פה אחד הצהרה הרואה במגוון הביולוגי כלי מרכזי לפיתוח אנושי ולצמצום העוני. נדידת אוכלוסיות ואובדן פרנסה מסורתית, בעקבות כריתת יערות במדינות עניות על ידי חברות בין-לאומיות הוא נושא שהוזכר גם כן כחלק מהסיבות להגברת העוני.

מידע על יצורים נושאי מחלות

בוועידה בנגויה דנו בנושא שהיה שנוי במחלוקת, המידע על מחלות מסוכנות: כיצד לנהוג במידע על חיידקים המחוללים מגפות? נושא זה היווה מכשול בדרך להסכם. דוגמאות מהעבר כמו שפעת העופות והסארס הועלו בעת הדיונים. בעת מצבי חרום המדינות המתפתחות מבקשות לקבל מיידית את המידע כדי למנוע את התפשטות הנגיף. מידע זה חיוני ליצירת חיסונים למחלה. כנהוג בייצור תרופות קיימת תקופה ראשונה (מעל ל-10 שנים) שבה חברות התרופות רושמות פטנט על המידע לייצור ונהנות מרווחים ממכירת התרופות ובכללן החיסונים.. בתקופה זו יש לחברת התרופות זכויות יוצרים והתרופה אינה יכולה להיות מועתקת. רק בתום התקופה היא יכולה להפוך למה שמכונה "תרופה גנרית" והמידע על ייצורה זמין לכל וניתן להעתקה, מה שבדרך כלל גורם לצניחה במחיר שלה.

כלכלה ומגוון ביולוגי

ביום הראשון של הועידה פאוון סוחדב הציג את דו"ח "כלכלה של בתי גידול והמגוון הביולוגי", The Economics of Ecosystems and Biodiversity (TEEB). סוחדב עמד בראש הקבוצה שחקרה במשך שנתיים את הקשר בין כלכלה למגוון הביולוגי והפיקה את הדו"ח.

מן הדו"ח יוצאת קריאה להכרה נרחבת יותר של מקבלי החלטות בכל הרמות בתרומת הטבע לפרנסתו, בריאותו, ביטחונו ותרבותו של האדם. "הדו"ח מאפשר לאפס את המצפן הכלכלי ולבשר על עידן חדש שבו הערך של שירותי הטבע גלוי והופך לחלק בלתי נפרד מהמדיניות העסקית וקבלת החלטות", אמר סוחדב. כדי להציג כיצד ניתן להחדיר את ערכי הטבע בקבלת החלטות הדו"ח התמקד בשלושה נושאים עיקריים:: בית גידול טבעי (היער), יישוב האדם (העיר) והסקטור העסקי (כרייה כולל קידוחי נפט). כיום מעל למחצית מבני האדם מתגוררים בערים וצפוי כי מספר זה ילך ויגדל בעתיד. העיר נגויה ביפן שבה התקיימה ועידת המגוון הביולוגי הנהיגה תקנה חדשה. קבלנים אשר מעוניינים לבנות גבוה יותר מן המותר יוכלו לעשות זאת בתנאי שישקיעו בשימור אזורים בהם מונהגת חקלאות מסורתית ביפן (כפיצוי להשפעות השליליות שיש לבניית בניין גבוה על הסביבה).

מסקנות והמלצות עיקריות של הדו"ח למקבלי ההחלטות:

· יש לשדרג במהירות את מערכת החשבונאות הלאומית של מדינות העולם כדי שתכלול גם את תרומת ההון הטבעי ושירותי המערכת האקולוגית לאדם

· הדוחות השנתיים של עסקים וארגונים צריכים לחשוף את הנזק הסביבתי שפעילותם גורמת

· עיקרון "המזהם משלם" שמשקף את עלות ההתאוששות מהזיהום צריכים להיות קווים מנחים לכל המדינות

· שימור המערכת האקולוגית ושחזור צריכים להיחשב כהשקעה על ידי רשויות המס

· יש לסייע למדינות המתפתחות להקים מערכות ניטור אמינות לנזקים הנגרמים לסביבה בתחומן

אבדן מניצול יתר של משאבים ורווח משמירה על הסביבה

באתר של TEEB מוצגות דוגמאות של מקרים בהם היה אובדן כלכלי מניצול יתר של משאבי הטבע וגם מקרים בהם היה רווח משמירה על הסביבה:

· לפי דיווח של הבנק העולמי, דיג יתר בעולם הביא לאובדן שנתי של 50 מיליארד דולר

· בעקבות תופעת היעלמות הדבורים נעשה חישוב של ערך ההאבקה על ידי חרקים בעולם כולו, וההערכה היא שהסכום הוא 200 מיליארד דולר

· באזורים בהם שוניות האלמוגים מאכלסות 3-1 מיליון מינים שונים הרווח המוערך הוא- עד 170 מיליארד דולר. סכום זה גדול יחסית בהתחשב בעובדה שאזורי שוניות אלמוגים מכסים רק 1.2 אחוזים משטח כדור הארץ

דוגמאות המשקפות התנהגות אחראית שהביאה לרווח לאוכלוסיית האדם:

בעיר קנברה, באוסטרליה נטיעה של 400 אלף עצים הביאה לשיפור איכות הסביבה בעיר על ידי ייצוב האקלים והפחתה של זיהום האוויר שערכו עד 67 מיליון דולר.

· העיר ניו יורק השקיעה בשימור מערכת טבעית של טיהור בהרי הקטסקיל בעלות של 1.5 מיליארד דולר לעומת השקעה במערכת סינון מלאכותית שעלותו הוערכה ב-8-6 מיליארד דולר והוצאות תחזוקה שנתיות של 500-300 מיליון בשנה.

· בהודו, שחזור של 700 דונם של יער הביא לפעילות מחודשת של בארות שהתייבשו עם כריתת היער, כתוצאה מכך רווחי החקלאים באזור עלו. במקרה זה לא חושב הרווח

לכתבה באפוק טיימס

---

כתבות קשורות:
המחיר להרס הסביבה: 4.5 טריליון דולר בשנה