ביטחון סביבתי

נשלח 5 במאי 2011, 6:35 על ידי Sustainability Org

בניגוד לעשורים קודמים, נציגי מערכת הביטחון קשובים כיום בכנות רבה לצרכי הסביבה. הם מבינים כי "אין לנו ארץ אחרת" גם במובן הסביבתי

שמואל חן | 5/5/2011 12:35
תגיות: צה"ל (סביבה),חקיקה ירוקה
כנס החורף של הכנסת שהסתיים זה מכבר, התאפיין בשינוי פרדיגמה של החקיקה הסביבתית. את המונח "פרדיגמה" טבע היסטוריון המדע הנודע, תומס קון (1922-1996), שטען בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות", כי המדע מתפתח בקפיצות תפיסתיות ולא בהדרגה. כל "תפיסה תקופתית" כונתה על ידו "פרדיגמה". כך, לדוגמה, את הפרדיגמה הגיאוצנטרית של האסטרונום תלמי (לפיה, כדור הארץ נמצא במרכז היקום) החליפה הפרדיגמה ההליוצנטרית של קופרניקוס (לפיה השמש הינה המרכזית).

כנס החורף האחרון היה פורה מאד מבחינת החקיקה הסביבתית. נדונו בו הצעות חוק רבות בנושאי סביבה, ורבות מתוכן נתקבלו כחוקים בקריאה שנייה ושלישית. כך לדוגמה, עבר חוק המונע נהיגה ליד חוף הים (יוזמתו של ח"כ ד"ר דב חנין) או חוק האריזות (יוזמת המשרד להגנת הסביבה) המסדיר את מחזור האריזות ויוצר מדיניות סביבתית חדשה, לפיה אוספים את האריזות היבשות ואילו את הפסולת הרטובה מעבירים לקומפוסטציה או לייצור ביוגז.

ואולם, דומה שרק לגבי שני חוקים סביבתיים, ניתן לדבר על שינוי הפרדיגמה הסביבתית בישראל. מדובר בחוק האכיפה הסביבתית שהינו פרי יוזמתו של ח"כ ד"ר דב חנין ולאחר מכן עבר צירוף להצעת חוק ממשלתית, ובחוק למניעת מפגעי אסבסט שהחל את דרכו כהצעת חוק ממשלתית, לאחר מאבק סביבתי רב-שנים של אזרחים שהיו מאד מודאגים מכך שבמושבים ובקיבוצים שבסביבתם עשו שימוש באסבסט כחומר תשתית. 
שיח משתף

שתי הצעות החוק שהפכו לחוקים, עסקו לכאורה בנושאים שונים. הצעת חוק האכיפה הסביבתית עסקה בשיפור מנגנוני האכיפה הסביבתית באופן כללי, דבר שחשוב עבור החקיקה הסביבתית בכלל ואילו הצעת חוק האסבסט עסקה בהסדרת מפגעי האסבסט ובהרחקתם מיישובים שהיו נגועים בהם. ואולם, המיוחד בשני חוקים אלו, שנדונו שזורים זה בזה, הוא שלראשונה בתולדות מדינת ישראל, בשתי הצעות חוק שונות, נוצר מנגנון של אכיפה והסדרת מפגעי סביבה מול הממסד הביטחוני.

אם ניקח בחשבון, שעל פי דיווחים רבים, צה"ל שולט בלמעלה מ-80% משטחי מדינת ישראל, ואם נבין שבמשך שישים שנות קיום המדינה, אמנם הייתה התקדמות בהתנהלות הסביבתית של מערכת הביטחון אך לא הייתה קיימת אכיפה מוסדרת בחוק, הרי שהמהלך הנוכחי הוא לא פחות מאשר מהפך פרדיגמתי שחל, הן במערכת הביטחון אך לא פחות מכך גם במשרד להגנת הסביבה וגם בכנסת בכלל,  ובוועדת הפנים והגנת הסביבה בפרט.

קשה מאד לנתח, כעת, כאשר החוקים עדיין "חמים", מהן הסיבות המדויקות למהפך הפרדיגמתי, אולם באופן כללי מאד ניתן לומר כי במידה רבה, השיח הקיים כיום בין המשרד להגנת הסביבה, מערכת הביטחון והכנסת הוא "שיח משתף" ולא "שיח לעומתי".

את המעבר ל"שיח משתף" ניתן בהחלט לייחס במידה רבה לפעילותו הברוכה של יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ דוד אזולאי, וצוות הועדה (בעיקר הצוות המשפטי) שמעודד שיח מהטיפוס הזה. אולם, נראה כי מעבר ליצירת אווירת "השיח המשתף, מתחולל כיום שינוי מהותי בתפיסות הסביבתיות של מערכת הביטחון. התחושה היא כי בניגוד לעשורים קודמים, נציגי מערכת הביטחון קשובים כיום בכנות רבה לצרכי הסביבה של המדינה. הם מבינים כי "אין לנו ארץ אחרת" גם במובן הסביבתי, ומעוניינים בכנות להתאים את החקיקה הסביבתית של מדינת ישראל לחקיקה הסביבתית העולמית המתקדמת של המאה ה-21. 

 
הכותב הינו דובר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
 
Comments