שגרירת צרפת לוועידת האקלים, בראנג'ר קינסי, הגיעה לישראל לקדם את המהלך הבינלאומי. "המטרה היא להשיג הסכם שכל המדינות מתחייבות לפעול לפיו", אמרה בשיחה ל"הארץ"

צפריר רינת, 19/5/2015

בדצמבר השנה תוביל צרפת את הקהילה הבינלאומית לניסיון התמודדות נוסף עם אחד האיומים הגדולים על האנושות – התחממות כדור הארץ. הצרפתים יארחו בפריז את הוועידה ה–21 במסגרת האמנה למניעת שינויי אקלים. לקראתה, באה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת לקידום הוועידה, בראנג'ר קינסי, בכוונה לגייס את ירושלים למאמץ הבינלאומי. יחד עם שלושה שגרירים מתכוונת צרפת לעורר מודעות בכל המדינות למען הצלחת הכינוס.

מאז ועידת האקלים בקופנהאגן ב–2009, שלא השיגה הסכם מחייב, נעשו מאמצים רבים שלא נשאו פרי לגבש הסכם בינלאומי שבו יתחייבו כל מדינות העולם לפעול להפחתת פליטות גזי חממה. הסכם כזה אמור גם לקבוע הסדרים שיסייעו לתהליכי הסתגלות לשינויים שאכן יתחוללו. מה שהוסכם הוא שיש לגבש הסכם שיביא לכך שהטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ לא תעלה ביותר משתי מעלות על הטמפרטורה הממוצעת בשתי המאות האחרונות.

לדברי קינסי, זה יהיה היעד של הוועידה הקרובה. אבל לא כל המדינות מסתפקות בו. מדינות איים למשל חוששות מעליית מפלס הים. "הן מבקשות יעד שאפתני יותר של שיעור עלייה של 1.5 מעלות בלבד", אמרה אתמול (שני) קינסי בשיחה עם "הארץ". "כרגע אנחנו מקיימים דיונים בנושא".

היעד העיקרי של הוועידה בפריז הוא התקדמות משמעותית להשגת הסכם שכל מדינות העולם יהיו שותפות בו להתמודדות עם שינויי האקלים. "עד עכשיו פעלו לפי הסכם שחייב את המדינות המפותחות ונקבע לתקופה מוגדרת", מסבירה קינסי. "הפעם המטרה היא להשיג הסכם שכל המדינות מתחייבות לפעול לפיו. הוא יהיה דינמי ונתון למעקב ושינויים".

בראנג'ר קינסי בתל אביב, אתמול.  צילום: תומר אפלבאום

לפי המתווה המתגבש, כל מדינות העולם, ובהן ישראל, יגישו את ההתחייבויות שלהן להפחתת פליטות גזי חממה עד אוקטובר הקרוב. מזכירות ועידת האקלים, שהאו"ם שותף בה, תעריך את ההתאמה של מחויבות זו ליעד הפחתת הפליטות — למנוע עלייה החורגת משתי מעלות. בניגוד למפגשים כמו בקופנהאגן, הפעם אין כוונה להזמין את מנהיגי העולם. אז הם באו לשלב האחרון של הוועידה ולא תרמו להצלחתה כי התנאים לא בשלו להסכם. הפעם הכוונה היא לקיים ועידה בדרג שרים ולהביא כל הסכם שיושג לאישור הפרלמנטים בעולם.

לפי תפישת המארגנים, גם אם לא יושג הסכם כולל מחייב, זה לא יהיה בהכרח כישלון. "אם נצליח לגבש את עקרונות ההסכם, נוכל להמשיך ולפתח זאת", אומרת קינסי. "כל כמה שנים תוערך העמידה ביעדים. במידת הצורך יתבקשו המדינות להציג התחייבויות נוספות להפחתת פליטות גזי חממה". עד כה, 36 מדינות - ביניהן מדינות האיחוד האירופי - הגישו את התחייבויותיהן להפחתת פליטות. מדינות אירופה הודיעו על כוונתן להפחית עד סוף העשור הבא 40% מהגזים שפלטו בשנת 1990. ישראל טרם הגישה את התחייבותה בעניין.

בעבר, אחד המכשולים העיקריים להסכם בינלאומי היתה המחלוקת על חלוקת העומס בין המדינות. המדינות המתפתחות דרשו שעיקר המחויבות תהיה של המדינות העשירות, האחראיות היסטורית למרבית פליטות גזי החממה. לדברי קינסי, היום החלוקה מורכבת יותר. יש מדינות, כמו סין, שהפכו למובילות בפליטת גזי חממה והן שותפות מרכזיות במחויבות להפחתתה. שינויי האקלים בסין הפכו נושא בעל חשיבות לאומית עקב ההבנה של הסינים שיהיו לכך השלכות על עתידם הכלכלי והחברתי. הקהילה הבינלאומית מכירה בצורך לסייע למדינות המתפתחות בהיערכות להשלכות ההתחממות — בתכנון אזורים עירוניים ליד החופים, כך שלא יהיו חשופים לעלייה במפלס הים, או בפיתוח שיטות לחיסכון במים. "בקופנהגן הוחלט להקים קרן שתסייע בהתמודדות עם שינויי אקלים", היא מציינת. "יש בה כבר יותר מעשרה מיליארד דולר. לאחרונה הוחלט שמחצית הסכום יוקדש לסיוע לתהליכי הסתגלות".

מארגני הוועידה מייחסים חשיבות רבה לא רק למחויבות ממשלות אלא גם למחויבות של החברה האזרחית, ערים ומגזרים כמו התעשייה. קינסי התרשמה בפגישותיה בישראל מהמחויבות של פורום 15 הערים הגדולות לפעול להפחתת פליטת גזים. צרפת ממשיכה להסתמך היום על אנרגיה גרעינית המספקת יותר מ–70% מייצור החשמל. אבל ממשלתה החליטה להפחית בעתיד את חלקה של האנרגיה הגרעינית ולהגדיל את חלקן של אנרגיות מתחדשות כמו רוח, שמש ואנרגיה הידרואלקטרית.

קינסי משוכנעת שיש היום בשלות רבה יותר של המגזר הפיננסי, של ממשלות ושל החברות האזרחיות להתחייב לפעילות למניעת התחממות עולמית, ושלחץ ציבורי יאיץ תהליכים אלה. "הוועידה בפריז צריכה להיות נקודת מפנה להתמודדות עם בעיה המאיימת על כולנו. זה יהיה מבחן של הקהילה הבינלאומית בהשגת הסכם, וזו תהיה אכזבה קשה אם היא לא תצליח. קשה להחזיק את שינויי האקלים במקום גבוה בסדר העדיפויות כי יש כל כך הרבה בעיות קשות אחרות בעולם".

מפגינים מחוץ לוועידת האקלים בקופנהגן, ב-2009   צילום: רויטרס