כדי להוריד את מחירי המוצרים דרוש שינוי מבני במשק, בשוק ההון ובשרשרת הייצור. צריך רק לקוות ששטראוס וחבריה לא ינסו לטרפד את המהפכה20/6/2011, מאת: גיא רולניק
"שיח כל כך מבקר וכל כך כועס כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים זה הרבה מעבר לקוטג'. לקח לי יומיים להתעשת ולהבין מה אומרים לנו. משהו מערכתי לא בסדר וזה מעבר לשטראוס, מעבר לקוטג' שלנו ומעבר לקפה" (עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס,היום בצהריים). את צודקת עופרה, זה הרבה מעבר לקוטג'. שנה לפני המשבר הפיננסי, כאשר בועת האשראי והנדל"ן התנפחה, התראיין מנכ"ל ענקית הפיננסים סיטיגרופ, צ'ארלס (צ'אק) פרינס, לכתב ה"פייננשל טיימס" בעת ביקור ביפאן. האחרון שאל אותו אם הוא לא חושש ממשבר. במקום לענות לו שהכל יהיה בסדר, פרינס בחר בתשובה מפתיעה שנכנסה לפנתיאון העולם העסקי: "כל עוד המוזיקה מנגנת - אתה חייב לקום ולהמשיך לרקוד". ובתרגום לעברית - גם אם אני, כמנהל של חברה גדולה אחת, אחשוב שזה לא הגיוני, שזה ייגמר ברע - כל עוד שכולם רוקדים - גם אני חייב לרקוד. כי אם אני לא ארקוד - אני מחוץ למשחק. המשבר הפיננסי שהגיע שנה לאחר מכן הוכיח, למי שעדיין היה זקוק להוכחה - שבכירי המגזר העסקי תמיד ימשיכו לרקוד - עד שיגיע משבר, עד שהעושק הציבורי יזעק לשמים, עד שתהיה קריסה חברתית וכלכלית. כי זהו טבע האדם. מישהו אחר צריך לעשות עבורם את העבודה: הריבון, הרגולטור. כשם שמנהלי הבנקים להשקעות בוול סטריט היו צריכים שיבוא הרגולטור ויקח מהם את קערת הפונץ' באמצע המסיבה - כך המשק הישראלי זקוק לממשלה ולרגולטור שיבואו ויגידו: רבותי, עד כאן. קניתם, השתלטתם, תיאמתם, הצלבתם, דרסתם - עד כאן. אני קובע כללים חדשים. אני מגן לא רק על הציבור; אני גם מגן עליכם מעצמכם. אחריות חברתית אמיתית את דבריה של עופרה שטראוס אתמול אפשר לפרש בשתי דרכים: היא מדקלמת טקסטים שמטרתם להסיט ממנה את האש ולהגיד שזה "גדול יותר משטראוס או ממנה", או לחלופין, אפשר להאמין לה שהיא באמת חושבת שזה לא התפקיד שלה והיכולת שלה להתמודד עם הצונאמי הציבורי סביב המחירים הגבוהים והתחרות הנמוכה במשק הישראלי. אני בוחר להאמין לעופרה שטראוס. זה באמת גדול מהקוטג' וזה באמת גדול ממנה. הפתרון למבנה המשק שנוצר בישראל הוא לא אצל שטראוס וגם לא אצל זהבית כהן, יו"ר תנובה. התפקיד שלהן יהיה פשוט יותר: כאשר הממשלה תבוא עם פתרון לבעיית הריכוזיות והתחרותיות במשק הישראלי - הן צריכות לעבוד יחד איתה, ולא לעשות את מה שהיה מקובל עד היום: לצאת למלחמת חורמה, לשכור צבאות של כלכלנים, עורכי דין, לוביסטים, לקנות עיתונאים ועיתונים ולהכניע את כל מי שעומד בדרכך לצבירת עוד כסף ועושר. עופרה שטראוס לא אשמה במבנה המשק הישראלי בכלל, ובשוק המזון בפרט. אביה מיכאל וכל המנהלים הבכירים בענף המזון דאגו במשך שנים שלא להתחרות זה בזה, לחלק את השווקים בצורה שקטה ולנקוט בשיטה של "אל תיכנס לשוק שלי ואני לא אכנס לשוק שלך". עופרה שטראוס לא אשמה - הרגולטורים שאיפשרו את היווצרתו של שוק המזון הזה, של השוק הקמעוני הזה, של שוק ההפצה והלוגיסטיקה הריכוזי הזה. הם האשמים. ואנחנו אשמים ששתקנו מדי הרבה שנים והתעוררנו רק כאשר החזירות והאלימות הגיעו לגבהים מסוכנים. עופרה שטראוס לא אשמה שבעשור האחרון נוצר מועדון של 10 משפחות ו-100 שכירים מנהלים בכירים שלהן, 10 עורכי דין ושלושה יחצ"נים שמגנים יחדיו על הסטטוס קוו הריכוזי והלא תחרותי של המשק. עופרה שטראוס לא אשמה שהריכוזיות והיעדר התחרותיות יצרו שכבה גדלה של עשרות מנהלים, שמקבלים משכורות של מיליוני דולרים בשנה בשנה רק כדי ללחוץ על הממשלה ועל הרגולטורים למנוע תחרות או כל רגולציה שתשפר את מצב הצרכן. המנהלים האלה מסתתרים מאחורי אלפי המנהלים האמיתיים במשק: אלה שהרווחים וההצלחות שלהם מגיעים מתחרות, חדשנות, בניית צוותים מנצחים ומנהיגות. עופרה שטראוס לא אשמה שארגון מעלה שבראשו היא עומדת - הבוחן את "האחריות החברתית" של חברות, מתעלם מהדברים החשובים ביותר: מידת התחרותיות של החברות, החופש שהן מעניקות ללקוחות שלהן, הדרך בה הן מתנהלות מול הלקוחות, הספקים והעובדים, משלמי המסים, הרגולטורים והחוק. האם הן עושות כל דבר "אם הוא חוקי" או אם "אפשר לקבל חוות דעת שהוא חוקי" - או שהן מגלות אחריות חברתית אמיתית לכל החברה. מלשון קומיוניטי ולא מלשון פירמה. באווירה הנוכחית במשק הישראלי, אם ארגון מעלה היה מציג מפתח כזה לבחירת החברות המצטיינות רוב החברות הגדולות במשק היו נוטשות אותו, והוא היה נהפך לעוד עמותת שוליים. דרושה מהפכה והנה סוד גדול וידוע שאף אחד לא יגלה לכם למרות שכולם יודעים אותו: גם אם חברות המזון יוותרו על רבע, שליש או חצי מהרווחים שלהן - זה לא יעזור הרבה למחירי המזון. כי שנים של מבני משק ריכוזיים ולא תחרותיים יצרו כאן מגזר עסקי לא יעיל, עם פריון נמוך וחדשנות ירודה. כדי להוריד את מחירי המוצרים בישראל ולשפר את השירותים דרושה מהפכה מבנית וארוכת טווח - במשק, בשוק ההון, בכל שרשרת הייצור, השיווק, הלוגיסטיקה והניהול. הציבור ממקד את הכעס והמרמור שלו במחירי המזון והסלולר. הוא לא הבין עדיין שהיעדר תחרות וריכוזיות יגבו מחירים כבדים הרבה יותר בטווח הארוך: הם מנוונים את המגזר העסקי, מעוותים את הקצאת המקורות במשק, פוגעים בעסקים הבינוניים והקטנים ויביאו גם לפגיעה בפנסיה של כולנו. עופרה שטראוס לא אשמה כי אף אחד לא אמר לה, לזהבית כהן ולשאר האנשים שעומדים בראש החברות הגדולות ביותר במשק, שהמנוולים שינו את הכללים. זה יהיה לגיטימי מבחינתה ומבחינת רבים אחרים לקוות שגל הקוטג' העכור יגווע תוך כמה ימים. עוד מעט תהיה מתיחות ביטחונית או גמר כוכב נולד, והפרות ברפת התעשייתית הישראלית, אלה שנקראות "הציבור הישראלי", יחזרו ללעוס ולהיכנס לחליבת בוקר וחליבת ערב. כתבות קשורות: |