דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס: ישראל לא נערכה לטיפול במשבר האקלים

נשלח 6 בדצמ׳ 2009, 21:56 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 8 בדצמ׳ 2009, 20:23 ]
מועד פרסום: 6/12/2009
 
דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא הטיפול בפליטת גזי חממה בישראל מלמד שלישראל אין יכולת מקצועית לעקוב אחר שינויים אקלימיים.
 
ישראל לא ביצעה את הפעולות הבסיסיות הנדרשות להיערכות לטיפול במשבר האקלים, ואין לה יכולת מקצועית לעקוב אחר שינויים אקלימיים - כך עולה מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא הטיפול בפליטת גזי חממה בישראל. הדו"ח התפרסם לקראת ועידת האקלים בקופנהאגן והוא מהווה חלק מפרויקט ביקורת בינלאומית של מדינות בארגון אירופי למוסדות ביקורת עליונים. דו"ח דומה פורסם בעוד מדינות באירופה.

על פי בדיקת המבקר, השרות המטאורולוגי האחראי על תצפיות אקלים, מתקשה בניטור רב שנתי של שינויים אקלימיים. יש בו מחסור בכח אדם מקצועי, וכמו כן קיים קושי בתחזוקת רשת התחנות המטאורולוגיות. לכן הצליח השרות לעבד רק באופן חלקי את הנתונים שאסף.

כמו כן מצא המבקר כי עד היום לא גיבשה ישראל תוכנית פעולה לאומית להפחתת גזי חממה. כבר בתחילת העשור הוחלט על הקמת ועדה בין משרדית שתפעל בעניין, אולם עד סיום הביקורת, ביולי 2009, לא גיבש המשרד להגנת הסביבה תוכנית פעולה. יש לציין בהקשר זה שלאחר שסיים המבקר את בדיקתו, החל מהלך נוסף במשרד להגנת הסביבה ובמסגרתו ניסה השר גלעד ארדן לגבש תוכנית פעולה על בסיס המלצות של בדיקה שערכה בעניין חברת הייעוץ הבין לאומית מקינזי. אולם נכון להיום, גם המלצות אלו לא הפכו לתוכנית פעולה ומשרד התשתיות מתנגד לעשות בהם שימוש כבסיס לתוכנית כזו.

לישראל אין כיום בסיס מידע מלא ומפורט על פליטת גזי החממה מתחומה. על פי המבקר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאמורה לנטר את פליטת הגזים, לא אספה נתונים שיש בהם כדי לקיים פיקוח ובקרה אחר מקורות הפליטה. כמו כן, אין בישראל נתונים לגבי הפחתת הפליטות שנעשו במסגרת פרויקטים של סחר בגזים שבמסגרתם מפחיתים בישראל תמורת תשלום פליטה של גזים במימון בין לאומי.

ערב פתיחת ועידת האקלים הבינלאומית בקופנהגן מפרסם מבקר המדינה דוח על הטיפול בפליטת גזי חממה בישראל: המשרד להגנת הסביבה לא גיבש תכנית פעולה לאומית, השירות המטאורולוגי מתקשה בניטור ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מפורטים. המשרד להגנת הסביבה: תוצאה של הזנחה לאורך שנים.
 
מחר (ב') צפויה להיפתח בקופנהגן ועידת האקלים הבינלאומית. מנהיגי העולם צפויים לנסות ולהגיע להסכמה מחודשת לצמצום פליטת גזי החממה עם פקיעת התוקף של אמנת קיוטו בשנת 2012. ברוח הוועידה מפרסם הבוקר (א') מבקר המדינה דוח מיוחד הבודק את הערכות ישראל בפליטת גזי החממה. 
 
בדיקת המבקר היא חלק מביקורת בינלאומית משותפת עם עוד עשר מדינות המיוצגות בארגון האירופאי של מוסדות מבקרי המדינה. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מציין כי "הפחתת הפליטה של גזי החממה צריכה להיבחן לא רק בשל מחויבות פורמאלית לעשות כן אלא גם בשל התועלת החברתית והכלכלית ארוכת הטווח הגלומה בה".

על פי הדוח, המשרד להגנת הסביבה לא גיבש תכנית פעולה לאומית להפחתת הפליטה של גזי חממה ואף לא הצליח להשלים את הכנת התשתית המקצועית הדרושה לכך; השירות המטאורולוגי מתקשה בניטור רב שנתי של שינויים אקלימיים; ונתוני פליטת גזי החממה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מפורטים דיים לצורך פיקוח ובקרה אפקטיבי. כמו כן ניטור הפליטה של גזי החממה אינו מוסדר בחקיקה בתקנות או בנהלים.

בדוח נכתב ש"יש לבחון את יישום האמצעים להפחתת הפליטה של גזי החממה לא רק מהזווית של מענה למחויבות פורמלית להפחתתם, אם תוטל בעתיד על ישראל, ומן ההיבט של העלות התקציבית הישירה הכרוכה בכך, אלא גם מבחינת התועלת". המבקר מציין גם ש"כדי להבטיח עיצוב ויישום של מדיניות אפקטיבית להפחתת הפליטה של גזי חממה, יש לפתח ולהרחיב הן את מערך התצפיות והמעקב אחר שינויי האקלים והן את מערך ניטור הפליטות".

במשרד להגנת הסביבה מברכים את המבקר על פרסום הדוח ומזכירים שמאז שנכנס גלעד ארדן לתפקיד השר להגנת הסביבה חל מפנה בטיפול בנושאים הללו. יחד עם זאת אומרים במשרד ש"לא ניתן להתעלם מכך שמשרדי ממשלה אחרים שבסמכותם נתונה הסמכות ליישום הצעדים הנדרשים, כמו משרד התשתיות, אינם מקבלים את עמדת המשרד להגנת הסביבה ומונעים למעשה את אישורה של התכנית".
 
מעקב
השירות המטאורולוגי אחראי לתצפיות מטאורולוגיות ולתצפיות אקלים בישראל. על פי דוח המבקר מתקשה השירות לערוך רב-שנתי של שינויים אקלימיים.  "השירות חסר כוח אדם מקצועי, מתקשה בתחזוקת רשת התחנות המטאורולוגיות ועיבד באופן חלקי בלבד את הנתונים שנאספו לצורך הניטור", נכתב בדוח. כמו כן, נתונים היסטוריים שהוקלדו למאגר לא עברו בקרה יסודית והעיבוד הסטטיסטי של הנתונים שנאספו לצורך הניטור היה מצומצם עד כה.

בנוסף מציין המבקר, שהשתלבות השירות המטאורולוגי בפעילויות בין-לאומיות הנוגעות לשינויי אקלים מוגבלת למדי והוא מתקשה להרחיבה בשל היעדר משאבי מחשוב מתאימים להרצת מודלים עונתיים ואקלימיים ובשל מיעוט פעילות מחקרית בתחומי ניטור שינויים אקלימיים וחיזוי אקלימי בישראל.
 
ניטור
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחשבת משנת 2005 מדי שנה את פליטת גזי החממה העיקריים. לטענת מבקר המדינה, הנתונים אינם מפורטים דיים לצורך פיקוח ובקרה אפקטיביים על מקורות הפליטה.

עוד נכתב בדוח שניטור הפליטה של גזי החממה אינו מוסדר בחקיקה, בתקנות או בנהלים משרדיים.  לדעת משרד מבקר המדינה, יש להסדיר באופן רשמי את ניטור פליטת גזי החממה - יש לקבוע את הגורם האחראי לכך, את דרכי הניטור, את המידע שיש לאסוף בו ואת רמת הפירוט הנדרשת בו בהתאם לסוגי הגזים ולגורמים הפולטים אותם.

לטענת לינדנשטראוס, פרסום הנתונים באופן מפורט יתרום לקביעת מדיניות אפקטיבית להפחתת פליטת גזי חממה ולפיקוח ולבקרה עליה. "הפרסום יוכל ליצור לחץ ציבורי על גופים הפולטים גזי חממה לנקוט צעדים מתאימים לצמצום הפליטה", נכתב בדוח.  "לפיכך ראוי להסדיר את פרסום הנתונים בדרך שתאפשר את הצגתם ברמת הפירוט הנדרשת למקבלי ההחלטות ולגופים הבין-לאומיים".
 
פעולה
גם ב-1996 וגם ב-2001  החליטה הממשלה להגדיר מדיניות להפחתת הפליטה של גזי החממה. בהתאם לכך הוקמה ועדה בין-משרדית בראשות המשרד להגנת הסביבה, והוכנו עבודות שבחנו אמצעים שונים להפחתת פליטתם במגזרי הפעילות המשקיים השונים כבסיס לתכנית פעולה לאומית. המבקר מציין שנכון לסיום מועד הביקורת, בחודש יולי האחרון, לא גיבש המשרד תכנית פעולה לאומית להפחתת הפליטה של גזי חממה ואף לא הצליח להשלים את הכנת התשתית המקצועית הדרושה לכך.

נציין, כי גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מינה ועדה שתעסוק בנושא, בראשות השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. לצורך כך הזמין ארדן דוח מחברת מקינזי. הדוח הוגש לאחרונה לממשלה וארדן המליץ שמסקנותיו יאומצו.
 
משרדי הממשלה מונעים אישור התכנית
"לצערנו, כפי שמופיע בדוח, הטיפול בהפחתת פליטות גזי חממה הוזנח על ידי ממשלות ישראל לאורך שנים", אומרים במשרד להגנת הסביבה בתגובה לדוח.

מהמשרד נמסר בתגובה: "עם כניסת השר ארדן לתפקידו, הוא הציב את הנושא כאחד מחמשת היעדים המרכזיים של המשרד ופעל תוך זמן קצר, של מספר חודשים, גם למינויה של ועדת שרים לשינויי אקלים, להקמת ועדת מנכ"לים שתפקידה ליישם תוכנית לאומית להפחתת פליטות ולהתקשרות עם חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי שהשלימה בשבועות האחרונים את גיבוש התשתית המקצועית הנדרשת להכנת תוכנית פעולה לאומית. לאחר סיום עבודת 'מקינזי' אימץ השר את המלצות הדוח שגובש ופנה לראש הממשלה בבקשה לקיים בדחיפות דיון בממשלה לאישור התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.

לדבריהם, התשתית המקצועית הנדרשת להכנת תוכנית פעולה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה קיימת במשרד להגנת הסביבה והמשרד גיבש את מדיניות ויעדיו בנושא. אולם, לא ניתן להתעלם מכך שמשרדי ממשלה אחרים שבסמכותם נתונה הסמכות ליישום הצעדים הנדרשים, כמו משרד התשתיות, אינם מקבלים את עמדת המשרד להגנת הסביבה ומונעים למעשה את אישורה של התכנית.
 

 המבקר: ישראל נכשלה בהפחתת גזי החממה
ערב וועידת האקלים בקופנהגן, בעוד שמדינות העולם עסוקות במאבק בהתחממות כדור הארץ, מבקר המדינה מגלה שישראל לא עשתה הרבה בנושא. המשרד להגנת הסביבה שוקד כבר עשור, אך תוכנית להפחתת גזי חממה אין. אנרגיה מתחדשת? יש בעיקר תוכניות. ניטור פליטות? אין כוח אדם מקצועי, והתחנות מקולקלות. המשרד להגנת הסביבה: הכנו תשתית ומדיניות אך משרדי הממשלה האחרים לא מקבלים את עמדתנו

יממה לפני פתיחת ועידת האקלים בקופנהגן מגלה מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, כי בנושא שמעסיק את העולם בשנים האחרונות - התמודדות עם התחממות כדור הארץ - ישראל לא עשתה הרבה.  

בדו"ח מיוחד שפורסם היום (א'), מצא המבקר כי המשרד להגנת הסביבה פועל כבר עשור לגיבוש תוכנית לאומית להפחתת פליטות, אך עד כה טרם הצליח לעשות זאת. השירות המטאורולוגי בישראל מתקשה בניטור השינויים האקלימיים בהיעדר כוח אדם ומיחשוב מתאים, ומי שמנטר את גזי החממה היא בכלל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעושה זאת מבלי לפרסם נתונים על גופים פרטיים - כמו בתי הזיקוק למשל.  

השבוע צפוי המבקר להגיש את הדו"ח המיוחד לכנסת ולראש הממשלה, בנימין נתניהו. הדו"ח הוא ביקורת ראשונה מסוגה, שנערכה בשיתוף עם עוד 10 מדינות המיוצגות בארגון האירופי של מוסדות מבקרי המדינה (EUROSAI). להורדת הדו"ח המלא - לחצו כאן  

עשר שנים - ואין תוכנית לאומית להפחתת פליטות

מבדיקת המבקר עולה כי כבר בשנת 1996 החליטה ממשלת ישראל על הצטרפותה לאמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינויי אקלים, ועל הקמת ועדה בין-משרדית שתגבש מדיניות להפחתת פליטת גזי חממה. מי שעמד בראש הוועדה וריכז את הטיפול בעניין היה המשרד להגנת הסביבה, שקיבל הערכות מומחים בדבר האמצעים הדרושים להפחתת פליטת גזי החממה בישראל.

למרות זאת, ולמרות החלטות הממשלה בנושא, לא גיבש המשרד יעדי הפחתה עבור ישראל ואף לא גיבש צעדי פעולה בנושא. למעשה, מבדיקת המבקר עולה כי פעילות הוועדה הבין-משרדית נפסקה בשנת 2004 מבלי שהגישה מסקנות לאישור הממשלה.  

"העובדה שכמעט עשור לאחר מכן לא השלים (המשרד) את תהליך גיבוש התשתית המקצועית הנדרשת לו להכנת תוכנית פעולה לאומית מלמדת שהתכנון והניהול של התהליך היו בלתי-אפקטיביים", כותב המבקר. 

אנרגיה ירוקה: יש תוכניות, אין ביצועים 

הפחתת גזי חממה קשורה באופן הדוק למשק האנרגיה והחשמל, שבתחום אחריותו של משרד התשתיות. המבקר מצא שמשרד התשתיות אמנם הציב יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיות "ירוקות" (אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח בעיקר) במקום הפקת חשמל מפחם - אולם יעדים אלה לא הושגו ברובם.  

אחד המסלולים בהם יכולה היתה ישראל להערך לצימצום את פליטות גזי החממה הוא תוכנית האב למשק החשמל. תוכנית זו גובשה על ידי משרד התשתיות עוד בשנת 2007 על מנת לתת מענה לשנים 2007-2030. בתוכנית אמנם נקבע יעד של "הקטנת פליטת גזי חממה לנפש בטווח הארוך", אך המבקר כותב כי זו הצהרה בלבד שלא היתה מגובה בכלים אסטרטגיים לפעולה.  

במשרד התשתיות אומרים כי תוכנית האב למשק האנרגיה נמצאת עדיין במצב של טיוטה לדיון. "בכוונת המשרד לעדכן תוכנית אב למשק האנרגיה ולהתאים אותה להתפתחויות האחרונות". 

מדוע אין מודלים לחיזוי האקלים? חסר מחשב

הפחתת גזי חממה נועדה להתמודד עם שינוי האקלים, אך המבקר מצא כי הגוף שאמון על ניטור, תצפיות והערכות בתחום האקלים אינו ערוך גם הוא לנושא. המבקר מצא כי השירות המטאורולוגי חסר כוח אדם מקצועי, וגם מתקשה בתחזוקת רשת התחנות המטאורולוגיות. נתונים היסטוריים שהוקלדו למאגר לא עברו בקרה יסודית ונמצאו ליקויים נוספים בפעולות הניטור.

השירות המטאורולוגי אמנם משתתף בפעילות של גופים בינלאומיים ואזוריים בתחום שינויי אקלים, אך מבקר המדינה מציין כי השתלבותו בפעילויות בינלאומיות הנוגעות לשינויי אקלים "מוגבלת למדי והוא מתקשה להרחיבה בשל היעדר משאבי מחשוב מתאימים".  

במשרד התחבורה, האחראי על השירות המטאורולוגי, הסבירו: "עקב פרישה של עובדים וביטול משרות בשירות המטאורולוגי בתחום אחזקת רשת תחנות, ולאור מצבן התחזוקתי של התחנות המטאורולוגיות, העלתה מנהלת השירות המטאורולוגי הצעה לרכישת השירותים הנדרשים במיקור חוץ". במשרד ציינו עוד כי לשירות המטאורולוגי נדרשות שלוש משרות נוספות בתחומי חיזוי אקלימי, וכי במשרד העבירו דרישה הן לתוספת משרות, והן לתוספת תקציב לרכישת מחשב מתאים.  

ניטור פליטות גזי החממה: לא מפורט מספיק

מי שבכל זאת מנטר בישראל את פליטות גזי החממה, משנת 2005, היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אך המבקר מצא שהיא אינה פועלת מתוקף פקודה חוקית, ולכן סמכותה בפרסום הנתונים מוגבלת. כך למשל, נאסר על הלשכה לפרסם נתונים שנוגעים למוסדות שאינם מוסדות מדינה - כלומר גורמים מסחריים. 

בשל מגבלות אלה מאחדת הלשכה כמה קטגוריות לקטגוריה המכונה "מקורות אחרים". העובדה כי בתי הזיקוק הופרטו, למשל, אינה מאפשרת לפרסם באופן מפורט את פליטת גזי החממה על ידי מגזר זיקוק הדלקים בישראל - וכך נמנע לחץ ציבורי על הגופים הללו. 

המאה ה-21 צפויה להיות "המאה הירוקה", כותב המבקר, ו"מדינה אשר תקדם את ההיערכות להפחתת גזי חממה תיהנה מצבירת ידע, מפריצות דרך טכנולוגיות, מרישום פטנטים ומהגדלת היצוא. לעומת זאת, מדינה שלא תיערך להפחתת הפליטה של גזי חממה עלולה להיפגע מבחינת מעמדה הבין-לאומי עד כדי הטלת מגבלות וסנקציות עליה".  

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר

: עם כניסת השר ארדן לתפקידו, הוא הציב את הנושא כאחד מחמשת היעדים המרכזיים של המשרד ופעל תוך זמן קצר גם למינויה של ועדת שרים לשינויי אקלים, להקמת ועדת מנכ"לים ליישום תוכנית לאומית להפחתת פליטות, ולהתקשרות עם חברת 'מקינזי'. החברה השלימה לאחרונה את גיבוש התשתית המקצועית הנדרשת להכנת תוכנית פעולה לאומית.  
לאחר סיום עבודת 'מקינזי', אימץ השר את המלצותיה וביקש מראש הממשלה לקיים בדחיפות דיון לאישור התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה... אנו מקווים כי ראש הממשלה אכן יעמוד, כמתוכנן, בראש המשלחת הישראלית לועידת האקלים בקופנהגן, ובכך תתבטא מחויבותו ומחויבות הממשלה להמשך התהליך".
 
Comments