סיכון מחושב: האם הרשויות ממהרות מדי להטיל מגבלות על שימוש במוצרים מחשש לנזק לבריאות או לסביבה?

פורסם: 4 בפבר׳ 2013, 6:56 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 4 בפבר׳ 2013, 6:57 ]
מאת צפריר רינת, 31/1/2013

משרדי ממשלה העוסקים בבריאות והגנת הסביבה נקלעים לא פעם למאבק עיקש ועתיר אינטרסים עם תאגידים כלכליים. משרדי הממשלה, לרוב בגיבוי ארגונים ציבוריים, מעוניינים לנקוט אמצעי זהירות ולהטיל מגבלות על שימוש במוצרים שונים שלדעתם מסכנים את הסביבה. התאגידים הכלכליים, לעומת זאת, מנסים לא פעם לערער על האמינות המדעית והמקצועית של הערכות הסיכונים וטוענים, שהתקינה שנועדה להטיל עליהם מגבלות הולכת ומקצינה.


בשבוע שעבר פירסמה הסוכנות האירופית להגנת הסביבה מסמך מרתק, המנתח את ההיסטוריה של הטיפול בסיכונים סביבתיים. הדו"ח נקרא בשם "לקחים מאוחרים מאזהרות מוקדמות: מדע, זהירות, חדשנות". זהו המשך למסמך קודם, שפורסם לפני כעשור ועסק באותו נושא. מטרת המסמך החדש לחזק את עקרון "הזהירות המונעת", ועל פיו גם במקרים שבהם אין הוכחה סיבתית ברורה לסיכון בריאותי וסביבתי, יש הצדקה לנקוט אמצעי זהירות הכוללים החמרת תקנים או הטלת מגבלות על שימוש במוצר מסוים או טכנולוגיה בעייתית.


הדו"ח החדש כולל ניתוח של 88 מקרים, שבהם נדרשו הרשויות במדינות שונות להעריך סיכונים ולהחליט אם לנקוט פעולות מניעה על ידי תקינה מתאימה. מטרת מחברי הדו"ח היתה לבדוק בכמה מהמקרים שבהם הוחלט לנקוט אמצעי זהירות התברר בסופו של דבר, שהיה מדובר ב-false positive, כלומר, בדיקות מדעיות מצאו לאחר מעשה שאין מדובר בסיכון ממשי.


ברשימת המקרים שנבחנו נכללו בין היתר חשיפה לאסבסט, הוספת פלואור למים, גשם חומצי, קרינה מטלפונים ניידים וסיכונים למחלות כמו סרטן, כולירה ושפעת החזירים. המסקנה מהניתוח היא, שרק בארבעה מקרים - ששני הבולטים שבהם הם שימוש בקרינה להשמדת מזיקים במזון והגדרת הממתיק סכרין כגורם לסרטן - אפשר לקבוע באופן חד משמעי שהערכת הסיכון היתה שגויה, וגם במקרים אלה היו לרשויות נימוקים סבירים לנקוט פעולות מניעה.


כך, למשל, במקרה של סכרין החליטו הרשויות להגדיר חומר זה כמסרטן בחיות מעבדה, לאחר שנרשמה עלייה בשיעור מקרי סרטן בעכברי מעבדה שנחשפו לחומר. הרשויות לא היו יכולות לדעת באותו זמן, שהסיכון המוגבר לסרטן חל רק על המין הספציפי שנבדק, ולא על חיות מעבדה אחרות. עובדות אלו התבררו מאוחר יותר, לאחר שבוצעו מחקרים מדעיים נוספים.


ב-33 מהמקרים שנבחנו הוכח, שאכן היה מדובר בסיכון ממשי שהצדיק את התערבות הרשויות. האיסור על השימוש בעופרת בדלק מנע נזקי בריאות חמורים בקרב ילדים, חקיקה להפחתת זיהום האוויר בארצות הברית חסכה מקרים רבים של מחלות ומוות מוקדם, וגם בכל הנוגע לעישון פסיבי, הידלדלות שכבת האוזון והתחממות כדור הארץ היה, לדעת מחברי הדו"ח, הכרח להתערב כדי להפחית סיכונים.


יש מקרים אחרים הנכללים בהגדרה "המושבעים עדיין לא חזרו"; כלומר המחקר המדעי האמור לקבוע את מידת הסיכון לא הגיע עדיין למסקנות נחרצות. בין הבולטים במקרים אלה נכללים קרינה ממכשירים סלולריים, כימיקלים במוצרי קוסמטיקה ושאלת מידת הנזק לבריאות שגורמת שתיית משקאות קלים. כך המצב גם כשמדובר במזון מהונדס גנטית ובעלייה במקרי סרטן אצל ילדים הגרים ליד צירי תחבורה ראשיים.


לעומת מיעוט מקרי false positive מצא הדו"ח, שבמקרים רבים היו סיבות טובות להניח שיש סיכונים, אך הרשויות חיכו שנים רבות בטרם נקטו את הפעולות הנדרשות. כך, למשל, בכל הנוגע לחשיפה לאסבסט ובחשיפה לחומר הדברה שגרם לבעיות פריון בקרב עובדים במטעי פירות במרכז אמריקה. אחד הגורמים לכך הוא הלחץ הרב שהפעילו גורמי תעשייה על מנת לערער את אמינות המחקרים שהוכיחו סיכון. "ממידע שהתפרסם בדרכים שונות אנו יודעים כיום, שגורמים בעלי עניין ידעו לגייס מדענים, פוליטיקאים ואמצעי תקשורת על מנת להגן על מוצריהם", מציין הדו"ח.


בסך הכל מחברי הדו"ח מודאגים יותר מהמקרים שבהם רשויות בריאות והגנת הסביבה אינן נוקטות את אמצעי זהירות הנדרשים כדי למנוע סיכונים מאשר ממקרים של "תקינת יתר". הם מציינים, שגם כשננקטו פעולות למניעת סיכון שלא התממש, היו לכך תוצאות חיוביות דווקא מאחר שהצעד עודד חדשנות מדעית וטכנולוגית במאמץ להתמודד עם הסוגיות הקשורות בסיכון האפשרי. לעומת זאת, במקרים שבהם לא ננקטו הפעולות הנדרשות, היה לכך מחיר בריאותי וסביבתי כבד ביותר.


בשנים הבאות תהיה ההתמודדות עם הסיכונים מורכבת עוד יותר בגלל הריבוי והמורכבות של הטכנולוגיות החדשות וההשפעה המצטברת על מערכות אקולוגיות, העלולה ליצור סיכונים כמו קשיים באספקת מזון ומים, והתמוטטות אוכלוסיות של חיות בר כמו דבורים. האחראים לבריאות הציבור יצטרכו לפלס את דרכם במחוזות האי-ודאות, כשהם מנווטים בין הצורך למנוע נזקים לציבור ולסביבה לבין בעלי אינטרסים הדואגים לפרנסתם ולפעמים מצליחים לשכנע אפילו את עצמם שהם לא מסכנים איש.


לכתבה בהארץ

Comments