השר להגנת הסביבה: "המשבר הכלכלי ומשבר האקלים מחייבים ליצור מודלים עסקיים חדשים" ■ דניס גסקה, סגן נשיא ואוליה העולמית: "המשבר האקולוגי מאיים על ההישרדות שלנו"מאת איתי טרילניק, 19/1/2012
"צמיחה היא עגל זהב ולא המטרה. היא לא מלמדת כלום על איכות חיים ורמת חיים. צמיחה יכולה להיות מורכבת מאירועים שליליים. כשאזרחים לא יכולים לשתות מים מהברז וקונים מים מינרלים במאתיים שקל בחודש - זה מעלה צמיחה אבל פוגע בהכנסה הפנויה. החלטתנו במשרד לאיכות הסביבה ובבנק ישראל לגבש מדדים משלימים לאיכות ולרמת החיים בישראל. זה יתן תמונה רחבה ומהימנה ביותר לרמת החיים בישראל - לא נמתין למשרד האוצר" - כך אמר הבוקר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בוועידת TheMarker ו-VEOLIA לסביבה ועסקים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. "המחסור במשאבים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות במאה ה-21" הדגיש ארדן. "לאחרונה, חגגנו את לידתה הסמלית של התינוקת ה-7 מיליארד בעולם, מה שמזכיר לכולנו את דחיפות הנושא. ככל שמתרבים מספר האנשים בעולם, שרמת החיים שלהם הולכת ועולה והיקף הצריכה שלהם הולך וגדל, כך הביקוש למשאבי טבע הולך וגובר ברחבי העולם. "כאשר היו רק כמיליארד בני אדם שחיו בהתאם לתרבות הצריכה המערבית (או שמא יותר נכון לומר תרבות הזלילה), כדור הארץ יכול היה לספק את צרכיהם, אך עתה כשאנו עדים לפיתוח המואץ במדינות ה-BRIC– ברזיל, רוסיה, הודו וסין, ולכניסתם של עוד שניים-שלושה מיליארד אנשים למערכת הצריכה המוגברת, ניצב בפנינו סימן שאלה גדול ביחס לעתיד. בסוף המאה ה-18 ובמאה ה-19 היו רבים שהאמינו לתחזית של הכלכלן הפוליטי האנגלי, הכומר תומאס מלתוס - כי עקב הגידול באוכלוסין, יגמר מלאי המזון בעולם. למרבה השמחה, התיאוריה של מלתוס לא התגשמה וזאת בעיקר בזכות ההתפתחות התעשייתית והטכנולוגית של המאה ה-20. כיום, במאה ה-21, אנו מבינים שהתעשייה לבדה איננה מספיקה אלא שיש לפנות לעבר פיתוח טכנולוגיות ירוקות ומודלים כלכליים לצמיחה ירוקה. "מדינת ישראל, שהיא מצד אחד כלכלת אי במזרח התיכון ובד בבד היא אחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם, מהווה מעין מיקרוקוסמוס למתרחש בעולם. כידוע לכם - מדינת ישראל היא מדינה קטנת מימדים, בעלת היקף משאבי טבע מצומצם. מדינת ישראל שמשתרעת על 22 אלף קמ"ר ללא יהודה ושומרון, היא אחת המדינות הקטנות ביותר בעולם המערבי. "אם נוסיף לכך את נתוני הגידול הגבוהים של האוכלוסייה, נקבל גם את המדינה המערבית הצפופה ביותר. בכל שנה האוכלוסייה הישראלית גדלה בכ-2% - כלומר בכ-160 אלף איש - מה שמצריך שהמדינה תספק להם שטחים למקומות דיור ותעסוקה, תחבורה, מים, אנרגיה ושטחים פתוחים לשעות הפנאי. "בנוסף לכך, מדינת ישראל נהנית מצמיחה כלכלית גבוהה (ביחס למדינות מערביות אחרות) - מה שמאפשר לתושבי ישראל ליהנות מאיכות חיים גבוהה מצד אחד ומצד שני מהווה נטל על משאבי הטבע ועל הסביבה. "בשקלול שלושת המרכיבים הללו: משאבי הטבע המצומצמים, הגידול באוכלוסייה והצמיחה הכלכלית - ניתן להסיק שאין למדינת ישראל ברירה אחרת אלא לקדם אסטרטגיה של צמיחה ירוקה כי זהו פני העתיד של מדינת ישראל ושל העולם כולו. "על רקע השילוב המדאיג בין המשבר הכלכלי העולמי, משבר האקלים ומשבר המשאבים והאנרגיה, גובר בשנים האחרונות הדיון בקרב הקהילה הבינלאומית בסוגיית השינוי הנדרש במבנים ובמנגנוניים החברתיים-כלכליים הקיימים בכדי להתאים לאקלים הכלכלי המשתנה. שינוי זה מחייב ליצור מודלים עסקיים, רגולטוריים וחברתיים חדשים, אשר יאפשרו לבצע את המעבר לכלכלה בת קיימא ויציבה יותר. "עדות לכך ניתן למצוא בכינוס פורום הכלכלה העולמי השנתי בדאבוס, המהווה אחת הבמות המרכזיות למפגש של מנהיגים, יזמים וחוקרים מובילים לדיון במגמות העולמיות המסתמנות. המפגש הקרוב, שיערך בעוד עשרה ימים, יתמקד בהצגתם של מודלים חדשים לכלכלה בת קיימא תחת הכותרת "The Great Transformation: Shaping New Models". "בשיח הכלכלי והסביבתי הועלו לאחרונה טענות רבות ביחס לדרך בה נהוג למדוד צמיחה, פיתוח ורווחת חיים (well-being). בשנים האחרונות עלה החשש שמא מדדים סטטיסטיים מקרו-כלכליים סטנדרטיים, כגון התמ"ג, ששימש לאורך שנים לאומדן רווחת חיים, לא מספקים תמונה מדויקת של תנאי החיים הנוכחיים והעתידיים של בני אדם. המשבר הכספי והכלכלי המתמשך חיזק תפיסה זו וכעת קיימת הסכמה נרחבת על כך שנתוני תמ"ג מספקים נקודת מבט חלקית בלבד על מגוון רחב של גורמים המשפיעים על חייהם של אנשים. "בעקבות זאת, בפורום הכלכלי בדאבוס יוצגו מודלים חדשים שמגלמים בתוכם, בנוסף למושגי הכלכלה המסורתיים אליהם אנו מורגלים כמו צמיחה, תוצר לנפש וכדומה, גם מושגים חדשים של צמיחה בת קיימא, חלוקה הוגנת של משאבי טבע, יעילות יצרנית וצרכנות נבונה כי אלו גורמים שלא ניתן להתעלם מהם יותר - לטובתנו ולטובת הדורות הבאים. "בארץ, מוביל המשרד להגנת הסביבה בשיתוף בנק ישראל, משרדי ממשלה נוספים, הלמ"ס ומומחים חיצוניים, פרויקט לגיבוש מדדים משלימים עבור ישראל. זהו הצעד הראשון בהליך ארוך טווח שמטרתו לספק לקובעי המדיניות תמונת מצב מהימנה ומלאה יותר אודות רווחת החיים בישראל, בעזרתה ניתן יהיה לגבש ולכונן מדיניות משוכלת יותר בכל התחומים. "כמו כן, עם העלייה במחירי האנרגיה וחומרי הגלם בעולם, חברות רבות הבינו שעליהן לפתח מדיניות ניהול משאבים טובה יותר בכדי לשמר את יציבותן ורווחיותן הכלכלית לארוך זמן. את הדרכים לחסוך בעלויות משאבים הינה סימביוזה תעשייתית כלומר, מפעל אחד עושה שימוש בתוצרי הלוואי של מפעל אחר. שיתוף פעולה זה רלוונטי במיוחד בכלכלות אי כמו ישראל, שכן עלות ייבוא חומרי הגלם והאנרגיה בהן היא גבוהה יותר. בשנים האחרונות החלו גם לפתח פלטפורמות טכנולוגיות לשיתוף פעולה ומידע בנושאים אלו וכיום ניתן למצוא דוגמאות רלוונטיות בכל העולם (הוואי, דנמרק, קוריאה, סינגפור ועוד). "המשבר הכלכלי האחרון שהעולם חווה יצר הזדמנות היסטורית לבחינת המערכת הכלכלית הבינלאומית ולאימוץ מודלים כלכליים טובים יותר. "מדינות וארגונים ברחבי העולם כבר מבינים זאת היטב וממקדים את מאמציהם בכדי לתרגם את ההבנה הזו לקביעת מדיניות לצמיחה ירוקה. האיחוד האירופי השיק מספר יוזמות תחת האסטרטגיה 'אירופה 2020' כדי לחזק את הכלכלה הירוקה וליצור מסגרת אסטרטגית לשימוש יעיל של משאבי טבע; האו"ם הציג לאחרונה את יוזמת הכלכלה הירוקה שלו, אשר סביבה תתכנס ועידת Rio+20 ביוני 2012 וגם ה-OECD השיק תוכנית אסטרטגיה אופקית לצמיחה ירוקה. "צמיחה ירוקה מבקשת להבטיח שימוש אחראי במשאבי הטבע שלנו וליצור הזדמנויות חדשות לשגשוג כלכלי בר קיימא. אם בעבר קיבלנו את הפגיעה במשאבי הטבע ובסביבה כחלק בלתי נפרד מצמיחה ופיתוח כלכלי, הרי שהיום ברור לנו שאנחנו צריכים לנתק את הקשר בין שגשוג כלכלי לפגיעה בסביבה וליצור קשר הפוך בו הצמיחה הכלכלית הולכת יד ביד עם הערכים הסביבתיים – הלא זהו הבסיס עליו עומדת הצמיחה הירוקה. "ממשלת ישראל קיבלה החלטה בחודש נובמבר האחרון על הכנת תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל. הכנת התכנית תלווה בשולחן עגול תלת מגזרי כאשר היעד הוא להציג בתוך כחצי שנה, לקראת תחילת העבודה על תקציב 2013, סט כלים כלכליים, רגולטוריים וארגוניים שיקדמו צמיחה ירוקה בישראל עד 2020. מאז נובמבר, השקנו את תהליך העבודה על התכנית וכן את השולחן העגול בו הוקמו שלושה שולחנות משנה העוסקים בהיבטים שונים של צמיחה ירוקה: ייצור, צריכה וחדשנות. "בתהליך משתתפים מעל 100 בכירים מכל הסקטורים במשק ובנוסף לכך מתקיימת זירת התייעצות באתר אינטרנט של התכנית ובו משתתפים מספר מאות גורמים וזאת לפני פתיחת האתר לציבור הרחב הצפויה בשבועות הקרובים. "צמיחה ירוקה היא בעלת פוטנציאל גדול עבור מדינת ישראל ויכולה לפתוח דלת לחשיבה מקיימת בתחום הצרכנות, התעשייה, העסקים והחדשנות הסביבתית כמו בתחום המיחזור או בתחום האנרגיות המתחדשות. ישראל נמצאת בעמדה טובה לתחרות בשוק זה בזכות מיצובה כמובילה עולמית בתחומי טכנולוגיות המים והחקלאות. בנוסף, צמיחה ירוקה צפויה להפוך למנוף מרכזי לצמיחה בישראל וליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי. "השוק העולמי לטכנולוגיות סביבתיות מוערך בלמעלה מ-1.65 טריליון יורו וצפוי לצמוח מעל ל-3 טריליון יורו עד 2020. אנו צריכים להכין את המשק הישראלי לניצול ההזדמנויות החדשות העומדות בפנינו בין אם בעידוד וקידום המחקר והפיתוח כמו מתן מענקים כספיים או עידוד השקעות הון למיזמים ירוקים, בין אם ביצירת רגולציה שתשריש את המגמות העולמיות במשק הישראלי כפי שעשינו עם חוק האריזות שעיגן את אחריות היצרן המורחבת בתהליך הייצור ובין אם בגיבוש מדיניות שתקל על פריחתם של מיזמים ירוקים חדשים בישראל כמו בבחינת תקנות האכיפה על ניסויים בטכנולוגיות חדשות בישראל.החזון שעומד בעיני הוא הקמת "עמק סיליקון" ישראלי בתחום הטכנולוגיות הסביבתיות שימתג את ישראל כמובילה בינלאומית בתחום זה. "לקראת סיום, אני רוצה להדגיש למי שעדיין לא הבין מדבריי שצעדי החקיקה הסביבתית החדשים אינם באים לעצור את הפיתוח הכלכלי של מדינת ישראל אלא להפך. כפי שציינתי זוהי המגמה העולמית ואסור לנו להישאר מאחור. כיום חברות בינלאומיות, מבקשות לדעת את טביעת הרגל הפחמנית של החברה בדיוק כמו שהן מבקשות לדעת מהו המאזן הכלכלי של החברה, לפני שהן חותמות על הסכמי סחר. אם החברות הישראליות לא תכרנה את השפה החדשה, לא תאמצנה אותה ולא תשתמשנה בה, הן לא תהיינה קיימות. "אני מקווה שעם גיבוש התוכנית לצמיחה ירוקה יתקיים שיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים הרלוונטים למען קידום התכנית על כל פניה כי צמיחה ירוקה אינה משחק סכום אפס - שיתוף פעולה בין כל המגזרים יוביל לתוכנית שהיא WIN-WIN-WIN: לסביבה, למשק ולחברה בישראל". "המשבר האקולוגי מאיים על ההישרדות שלנו" דניס גסקה, סגן נשיא ואוליה העולמית, הביע בוועידה את הערכתו ל"מדיניות האמביציוזית של ישראל בשמירת הסביבה". לדבריו, ואוליה היא מנהיגה עולמית בשירותי סביבה, עם מחזור של 35 מיליארד יורו. אנו מובילים בישראל, עם מחזור של כמיליארד וחצי. וואוליה תשקיע בפרוייקטים ארוכי טווח בישראל: מתקן ההתפלה באשקלון, ומתקן ה-RDF הגדול בעולם בישראל. "המשבר הנוכחי הוא לא רק כלכלי אלא גם סביבתי. אני בטוח שהשווקים יתאוששו בסופו של דבר. המשבר האקולוגי מאיים על בסיס ההישרדות שלנו. מדברים הרבה על משבר החובות, אבל יש גם חוב אקולוגי עצום. ב- 2050, שלושה רבעים מהאנשים בעולם יגורו בערים. צריכת האנרגיה בעולם צפויה להכפיל עצמה בין 1990 ל-2030. למיליארד אנשים היום אין גישה למי שתיה בטוחים. העולם מייצר לפחות 4 מיליארד טונות פסולת בשנה. בעבר, הצמיחה הכלכלית נראתה במנוגדת לשמירת הסביבה. כיום אנו מבינים שאין זה כך. עלינו לשנות את מדיניות הצמיחה. עלינו לשפר את נצילות המשאבים שלנו, ולהתחיל באנרגיה. שלושה רבעים מהפסולת בעולם ניתנים לשימוש חוזר, אם במיחזור ואם בייצור אנרגיה. "אנו מקדמים מערכות אוטומטיות להפרדת פסולת למיחזור. בין היתר, אנו בונים כאן את מתקן ה-RDF (חומר בערה מפסולת יבשה) הגדול בעולם. גם השפכים צריכים להתפרש כמשאב ולא כפסולת – ניתן להשתמש בהם להפקת אנרגיה ומיחזור המים. כיום ניתן למחזר שפכים למגוון מטרות - אפילו למי שתיה. עושים זאת בנמיביה. כל הפתרונות הם מקומיים. "הכלכלה הירוקה תהיה גם עתירת חדשנות. על מנת להשתמש בחומרים ואנרגיה באופן יעיל, מהפיכת המידע תסייע. למשל, רשת חשמל חכמה תעזור בניהול ביקושים וייצור וחשמל. מערכות תחבורה חכמות יסייעו לנוסעים להגיע ליעדם באופן יעיל, תוך פליטת כמות מינימלית של פחמן דו חמצני". כתבות קשורות: השר גלעד ארדן נואם בכנסת ביום הסביבה הבינלאומי השר ארדן - זוכה במקום ראשון באות "הגלובוס הירוק" 2011 פצצת הזמן החברתית של דור ה-f: מובטלים, מושפלים, ומתוסכלים ישראל מדורגת במקום ה-17 מבין 59 מדינות במדד התחרותיות העולמי של IMD לשנת 2011 מדד הסביבה העולמי: ישראל הידרדרה למקום ה-61 מתוך 132 מדינות על הקשר שבין קיימוּת וביצועי הארגון לאורך זמן קידמה היא לא רק כלכלה, היא שיפור החיים של אנשים האו"ם קורא למנהיגים להתמקד ביכולת העמידות של כדור הארץ אחריות סביבתית - הטמעה תרבותית ולא רק סיסמא פופולארית של אחריות תאגידית המדד הירוק: איסלנד ראשונה; ישראל במקום 66 דו"ח בינלאומי: כדור הארץ לא יוכל לספק את צורכי האנושות בעוד 20 שנה צמיחה כלכלית ללא פגיעה בסביבה - De Coupling |