הכנסת ציינה היום את יום הסביבה הבין-לאומי בוועדות ובמליאה

פורסם: 7 ביוני 2013, 14:05 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 7 ביוני 2013, 14:06 ]
4 ביוני 2013, כ"ו בסיון תשע"ג, בשעה 12:30

יום הסביבה הבין-לאומי צויין היום בוועדות ובמליאה, ביוזמת השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת בשיתוף ארגון הגג  "חיים וסביבה".

מליאת הכנסת קיים דיון מיוחד בהצעות לסדר. את דיון המליאה, יפתח יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין (הליכוד ביתנו), בהשתתפות השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ (התנועה). את ההצעות לסדר הגישו הח"כים חנין זועבי (בל"ד), יצחק הרצוג (העבודה), רונן הופמן (יש עתיד) ותמר זנדברג (מרצ) ,  אברהם מיכאלי  (ש"ס) וגאטס באסל (בל"ד).

במליאת הכנסת:

יו"ר הכנסת, יואל יולי אדלשטיין: "בעבר הגשתי הצעת חוק, לחייב כל ילד במערכת-החינוך, לבקר במוזאון סביבתי, ובכך לחזק את תודעת הסביבה"
 
השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ: "גם אם הסגידה להון מעבירה את בני אדם על דעתם, בוא נשאל: אם נצליח לנצל את כל משאבי הטבע ונעשה המון כסף, מה יקרה? נאכל את הכסף? תלעסו את הכסף?"
 
ח"כ באסל ג'אטס: " דרושה תנועה סביבתית חזקה שתהיה כלב שמירה עם שיניים חזקות ככל האפשר. יש כזו תנועה בישראל ואני מחזק אותם"

 

יו"ר הכנסת, יואל יולי אדלשטיין, פתח את הדיון במליאה ואמר  כי "אנו מציינים היום את יום הסביבה הבינלאומי, בסמיכות לחמישי ביוני, שהוכרז על ידי ארגון ה'אומות המאוחדות' כיום  'איכות הסביבה הבינלאומי'.


דומני שאם יש נושא, החוצה  מגזרים, עמדות פוליטיות, וחלוקה מקובלת בין 'ימין' ל'שמאל', הרי זה הנושא הסביבתי. הדאגה לסביבה, לאיכות הסביבה,  לחוקים המאפשרים את חיינו כאן על חלקת האדמה הזו, משותפת לכולנו, לכל חברי הכנסת. המאבק הסביבתי, הוא פעמים רבות מאבק מייאש.  כמות הזבל, שאנו מיצרים,  גדלה בצורה מבהילה, ביחס ליכולת של כדור הארץ להכיל אותה, ולעתים נדמה שהפגיעה בסביבה מאפילה על כל ניסיונות ההגנה עליה.

ההתפתחות הטכנולוגית, מציבה בפנינו אתגר, להצליח לשמר על העולם, למעננו ולמען הדורות הבאים. יש כאלה שכבר התייאשו מלסתום את הסכר הסביבתי הפרוץ, בפלסטרים של חקיקה כזו או אחרת,
אך אני מאמין כי אסור לתת לייאוש להכריע אותנו.
בתחילת הכנסת ה18-  הגשתי הצעת חוק, לחייב כל ילד במערכת-החינוך, לבקר במוזאון סביבתי, ובכך לחזק את תודעת הסביבה. טענתי אז כי ביקור תלמידים במוסדות ומוזאונים להגנת הסביבה, יקרב את בני הנער לנושא זה ויעורר את הצורך לפעל למען סביבה טובה ומוגנת יותר.
בסופו של דבר הצעת חוק זו לא עברה, אך אני חושב שהרעיון היסודי נכון ורלוונטי. הדאגה לסביבה, חיבת להיות חלק בלתי נפרד, מהעשייה החינוכית שלנו ומהפרלמנטריזם שלנו.
החקיקה הסביבתית, המאבק על כל שעל, על כל שפור באיכות החיים, חייב להיות חשוב לנו ובוער בעצמותינו, אחרי הכול מדובר בנושא בעל השפעה רבה על חיינו ועל עתיד ילדינו"
 
ח"כ דב חנין, יו"ר משותף של השדולה הסביבתית-חברתית, הודה ליו"ר הכנסת וציין כי התקיימו 12 דיוני סביבה שונים בוועדות הכנסת. לדבריו נכחו בכנסת מאות פעילים וקודמו בוועדות החלטות עם השלכות מעשיות. הוא הביע צער על כך שוועדת השרים לחקיקה דחתה חמש הצעות חוק אך הביע שמחתו שהוועדה אישרה הצעת חוק לקידום תחבורת אופניים. הוא ציין כי לעומת שאר חברי וועדת השרים לענייני חקיקה,  השר להגנת הסביבה , ח"כ עמיר פרץ תמך בשש הצעות חוק סביבתיות.
ח"כ חנין אמר כי "הסביבה אינה בשוליים ואנשי הסביבה אינם 'חובבי שפירית הביצה' (שכלל אינה קיימת) כדברי נחמיה שטרסלר". עוד אמר כי "ענייננו דווקא בבני אדם". הוא ציין כי תחום  הסביבה הוא גם חברתי ושיבח את השר פרץ על כך שהוא משלב את שני הנושאים. ח"כ חנין ציין שתמיד הדרים בפריפריה נפגעים יותר. עוד אמר כי "בעיות סביבתיות אינן טעויות אלא נגרמות בגלל אינטרסים". הוא הדגיש כי החשיבה הסביבתית המודרנית אינה רומנטית אלא ריאליסטית. עוד אמר כי טיפול בבעיות סביבה אינו טיפול ב"קצה הצינור" אלא יש לטפל במערכת עצמה. יש לבחון אם המערכת ראויה וכיצד היא פועלת. הוא הוסיף ואמר שהחברה למדה כי סביבה מודרנית עוסקת בראש ובראשונה במשאבי הטבע. "למה מייבשים את ים המלח ולמה אנחנו מקבלים כל כך מעט מזה? למה חברות המים המינרליים משלמים כל כך מעט על המים?", שאל ח"כ חנין.
ח"כ חנין ציין כי קיימות עדיין 91 תכניות בנייה בחופים שיש לבחון בשנית, חלקם תכניות בנייה עותומניות. "הצענו, קבוצה של חברי כנסת, הצעת חוק לבחינה מחודשת של תכניות אלו".
"יום הסביבה, הוא דרמטי, מעניין ומעלה שאלות חשובות", סיכם ח"כ חנין.
 
ח"כ יצחק הרצוג, הביע צערו על  כך שכה מעט חברי כנסת נמצאים במליאה כאשר מציינים את יום הסביבה. הוא סיפר כי אמו, אורה הרצוג, הקימה את המועצה לישראל יפה ועמדה בראשה 40 שנה ולקח זמן רב להטמעת נושאי הסביבה. הוא ציין כי הכללים האחרונים להגנת הסביבה בצה"ל נקבעו בשנת 1965. "היום, לדוגמא, אמרו בוועדת הכלכלה שמערכת הביטחון לא מאפשרת להקים מערכות אנרגיה מתחדשת", אמר ח"כ הרצוג.. הוא הציע שייקבע חוק להליך הידברות בין המשרד להגנת הסביבה לבין צה"ל שיגרום לצה"ל להיות כפוף לדיני הסביבה.
 
ח"כ תמר זנדברג ביקשה לכלול בתחום הסביבה את נושא תחבורה בת  - קיימא, שהיום הוקמה עבורה שדולה בכנס. היא מיקמה את תחום התחבורה כנושא סביבתי-חברתי, בעיקר בתחום הנגישות. "תחבורה אינה רק ניידות", אמרה ח"כ זנדברג. לעיתים תחבורה אינה נסיעה. לעיתים היא דווקא הליכה. היא ציינה כי ד"ר יניב  רונן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין מסמך מיוחד בנושא תחבורה. אחד הממצאים העגומים בו הוא שמדינת ישראל משקיעה מעט מאד בתחבורה ציבורית (בעולם משקיעים 86% יותר מאשר בישראל). ח"כ זנדברג אמרה כי "אי אפשר לקדם תחבורה ציבורית ופרטית במקביל. התחבורה הציבורית חייבת לבוא על חשבון הפרטית".
 
ח"כ אברהם מיכאלי אמר כי מסורת ימי הציון מעלה אל סדר היום הציבורי נושאים חשובים. הוא ציין כי וועדת המדע קיימה דיון מיוחד והוא זכה להחליף את יו"ר הועדה הקבוע, ח"כ הרב משה גפני, המכונה "הח"כ הירוק-שחור". המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר נתניהו, סקרה את שינויי האקלים הנגרמים מפליטות גזי חממה. ח"כ מיכאלי ציין כי הממשלה הקימה בשנת 2009 ועדת שרים לטפול בנושא שינויי האקלים. כמו כן ציין את הקמת התכנית להפחתת פליטת גזי חממה שהאוצר אמור להוביל. ח"כ מיכאלי הדגיש כי האוצר החליט בתקציב להקפיא תכנית זו לשלוש שנים. הוא הדגיש כי דוחים את הטיפול בשינויי האקלים ורצוי לטפל בנושאים אלו בדחיפות ויפה שעה אחת קודם.
 
ח"כ באסל ג'טאס אמר כי כל האסונות הסביבתיים בישראל ובעולם היו תוצאה של פעילות חוקית לגמרי. ובכל זאת, לעיתים נגרם נזק בל ישוער. החוק והעבודה הממסדית אינם מספיקים. "דרושה תנועה סביבתית חזקה שתהיה כלב שמירה עם שיניים חזקות ככל האפשר. יש כזו תנועה בישראל ואני מחזק אותם" אמר ח"כ ג'אטס. הוא הזכיר את המושג "צדק חברתי" המציין אוכלוסיות חלשות ועניות החשופות למפגעים סביבתיים. הוא ציין כי מספר הערבים שגר בסמיכות גבוהה למחצבות הוא פי 3 משאר האוכלוסייה. עוד אמר כי כל פרויקט נבחן כלכלית אבל לא מכריחים את היזמים לבחון את העלות הסביבתית של הפרויקט. לא מכריחים אותם לבחון את העלויות החיצוניות. אילו היו לוקחים עלויות אלו בחשבון, היה מתברר שפרויקטים רבים אינם כלכליים. "הגיעה העת לראות בסביבה נכס", אמר ח"כ ג'אטס.
 
השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, אמר שמיעוט חברי הכנסת בדיון אינו משקף את הגידול בהתעניינות הציבור בסביבה. הוא הודה לח"כ חנין, יו"ר השדולה הסביבתית ואת ארגון הגג "חיים וסביבה" המאגד את כל ארגוני הסביבה, על ארגון היום בכנסת, ובירך על שיתוף הפעולה עם הארגונים. "הגנת הסביבה היא המאבק למען הדורות הבאים", אמר השר. הוא הדגיש כי מאבק זה "נמצא כאן, עכשיו, תוסס ובוער בתוכנו". הוא אמר כי כשמדוברים על תחלואה סביבתית – "אין לנו זמן". כשמדברים על בנייה ירוקה, מדברים על תקנים בסיסיים שיחסכו אנרגיה, מים ותחלואה. הוא פנה לח"כ ג'אטס ואמר כי יזמים מחויבים בתסקירים סביבתיים. "לצערי, במסדרונות השלטון יש באזז שאומר 'הגנת הסביבה הוא מכשול לפיתוח ונטל כלכלי'. יש להיזהר מכך. השר ציין כי הממשלה רצתה לחייב את המשרד להגנת הסביבה להראות שתקנות סביבתיות לא מחייבות עלות. "זהו דבר בלתי סביר ובלתי אפשרי" אמר השר. "אם לא יהיו עלויות לנושאי סביבה, מדינת ישראל תצעד מהר מאד לעבר העולם השלישי". הוא ציין כי היום התקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה דיון על החלטת האוצר להקפיא את התכנית להפחת פליטת גזי חממה, ושם הוא סיפר כי בירוחם הצליחו לצמצם ב- 30 עד 50 אחוזים את צריכת האנרגיה. השר פרץ הדגיש כי סביבה היא גם אופציה לעסקים, דוגמת מיחזור – הפיכת אשפה למשאב.
השר אמר כי ח"כ יצחק הרצוג צודק לגבי דרישתו בעניין צה"ל. אחת הבעיות הגדולות הקיימות הוא חיבור בסיסי צה"ל למערכת הביוב. הוא הוסיף ואמר כי יסייע במיוחד לאוכלוסיות החלשות. הוא אמר כי ידיע אישית למועצה האיזורית אבו-באסמה כדי לראות הקמת מערכת לטיפול בפסולת.
השר פרץ סיכם ואמר כי צדק סביבתי וצדק חברתי הולכים יד ביד ואין להפריד ביניהם. כשמגינים על חופים ומעיינות דואגים לציבור החלש.  גם אם הסגידה להון מעבירה את בני אדם על דעתם, בוא נשאל: אם נצליח לנצל את כל משאבי הטבע ונעשה המון כסף, מה יקרה? נאכל את הכסף? תלעסו את הכסף?
 
השר הציע להעביר את כל ההצעות לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצביעו בעד 11. לא היו נמנעים ולא היו מתנגדים.
 
 

 

הוועדות קיימו דיונים בנושאים סביבתיים:
ועדת הכלכלה תדון בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ובפעילות תאגידי המים והביוב, הוועדה לזכויות הילד תקיים דיון על השפעת מפגעים סביבתיים על ילדים, ועדת המדע והטכנולוגיה תקיים דיון בנושא פערי ידע בהיערכות ישראל לשינויי אקלים והצעת חוק הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי נפט.
הועדה לביקורת המדינה תעסוק בהגנה על הסביבה החופית בישראל – דוח, מבקר המדינה 63 ג' ודו"ח מבקר המדינה בנושא פעולות עיריית ת"א למניעת מפגעי דלק.
ועדת העלייה והקליטה תדון בגינות קהילתיות כמנוף לקליטת עלייה.
ועדת הפנים והגנת הסביבה תקיים דיון על מצב חופי הרחצה בישראל והקפאת התכנית להפחתת פליטות.
הועדה לקידום מעמד האישה תעסוק בתכנון ערים מגדרי.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בתפקוד מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בכל הנוגע לחשיפתם של עובדים לחומרים מזיקים במפעלי תעשייה.


לכבוד היום, הגיש מרכז המידע והמחקר של הכנסת לח"כים, מסמך הסוקר  סוגיות סביבתיות, אשר עשויות להיות רלוונטיות לעבודת הכנסת ה-19:


א. מנגנונים מוסדיים לקידום פיתוח בר-קיימא: סקירת דוגמאות מהעולם למנגנונים מוסדיים המקדמים צדק בין-דורי כעיקרון מרכזי של פיתוח בר-קיימא, וכן כלי מדיניות נוספים להטמעת חשיבה ארוכת טווח בתהליכי קבלת החלטות.
ב. פיתוח בר-קיימא ברשויות המקומיות: סקירת הפעולות המרכזיות של השלטון המקומי לקידום פיתוח בר-קיימא, והחסמים ליישומן.
ג. חופים: סקירת מצב החופים בישראל, תכניות בנייה עתידיות ואמצעי הסדרה להבטחת פיתוח בר קיימא בחופים .
ד. בנייה: שיפוץ ירוק על פי עקרונות הבניה הירוקה, בדגש על הפוטנציאל החיובי שביישום שיטות אלו בקרב אוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי נמוך, ובין השאר דיירי הדיור הציבורי. בפרק זה יובאו מספר דוגמאות ליישום עקרונות בניה ירוקה ושיפוץ ירוק במתחמי דיור ציבורי במדינות שונות.
ה. פסולת בניין: סקירה בדבר פסולת הבניין בישראל והדרכים להסדרת הטיפול בה.
ו. אנרגיות מתחדשות: מסמך מעקב על ביצוע החלטת ממשלה 4450 משנת 2009 לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.
ז. המדיניות בנושא השימוש בגז הטבעי בישראל וסוגית יצוא הגז.

לכתבה באתר הכנסת

כתבות קשורות:
אוגדן מחקרים בנושאי סביבה של מרכז המידע והמחקר בכנסת. קובץ חשוב ושימושי של מידע עדכני על נושאי סביבה ומשבר האקלים בישראל.


Comments