תשע"א של חקיקה ירוקה: מחכים לשינוי

נשלח 28 בספט׳ 2011, 7:35 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 28 בספט׳ 2011, 7:42 ]

חוק אוויר נקי, חוק האסבסט וחוק האריזות נכנסו בשנת שנת תשע"א לתוקף. עו"ד ארז שניאורסון עדיין ממתין לתוצאות הירוקות שלהם

ארז שניאורסון | 28/9/2011 10:23
תגיות: חקיקה ירוקה, חוק האריזות, חוק אוויר נקי, אסבסט

בינואר 2011 נכנס לתוקף חוק אוויר נקי. מדובר בחוק משנת 2008, אשר חלקים ממנו נכנסו לתוקף בתחילת השנה האזרחית, וכמו בחוקים רבים נוספים, במיוחד בתחום של איכות סביבה, ניתנו במסגרת החוק ארכות ממושכות לצורך "הסתגלות", ונקבעו תקופות מעבר של שנים.

חוק אויר נקי קובע, בין היתר, שתוך שנה מתחילת החוק, תאשר הממשלה תכנית רב שנתית לשם קידום מטרות החוק, ובמיוחד בעניין צמצום זיהום האוויר. לפי החוק, על השר להגנת הסביבה לקבוע ערכים מרביים לחומרים מזהמים באוויר. אין זו הפתעה, שלא נקבע בחוק תאריך יעד שעד אליו על השר לקבוע את הערכים, כלומר – החוק לא קובע מתי יחליט השר להגנת הסביבה, מהו זיהום אוויר (!)

החוק קובע שיוקם ויופעל מערך ארצי לניטור אוויר. מתי? גם לשאלה הזאת החוק אינו עונה. חוק אוויר נקי הינו חוק ארוך, אשר מכיל קביעות רבות בנוגע לאחריותן של רשויות מקומיות להפחתת זיהום האוויר בתחומים שלהן, קובע שכל מתקן אשר פולט רעלים לאוויר זקוק להיתר, עוסק בהרחבה באגרות ובהיטלים הכרוכים בקבלת היתר פליטה, רישיונות וכו', קובע קנסות ועונשים על פליטות חריגות, ועוסק בהרחבה יתרה בכל הנושא של ענישה על זיהום.

נשמע מצוין? ממש לא. לעניות דעתי, רצוי היה להשקיע את האנרגיה בלימוד נתונים ממדינות שכבר עוסקות בנושא ולעסוק בהרחבה בקביעת התקנים ורמות הפליטה המותרות, במקום לחוקק חוק בן 56 עמודים, שרובו עוסק בטכנוקרטיה, על חשבון משלם המסים כמובן, ואת הקביעות החשובות באמת, הותירו למחוקק המשנה, אשר אינו זקוק לאישור הכנסת.

עוד 10 שנים

השנה גם נכנס לתוקף החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק. האם חוק האסבסט נותן פתרון אמיתי להתמודדות מול חומר שכבר גרם למקרים רבים של מחלות, גידולים סרטניים ומקרי מוות בארץ ובעולם? מתברר שחוק אוויר נקי איננו לבד. גם בחוק האסבסט, מתוך 49 עמודים, חמישה וחצי עמודים עוסקים במהות, והיתר בפרוצדורות,

רישיונות, סמכויות וקביעת בעלי תפקידים, הכל על חשבוננו כמובן. בפועל, החוק מתיר להמשיך ולהשתמש באסבסט במשך 10 שנים נוספות, הצבא קיבל ארכה של 7 שנים, לא נקבעה חובה לניקוי שטח מפעלי האסבסט בנהריה, רק מסביב להם, וגם לכך לא נקבע כל מועד.

לארוז לך?

השנה נכנס לתוקף גם חוק האריזות. מטרת החוק הינה לקבוע הסדרים בכל הנוגע לייצור אריזות ושימוש חוזר בהן, כדי להמעיט את כמות האריזות שהופכת לפסולת ומגיעה להטמנה. החוק מסמיך את השר להגנת הסביבה לקבוע הוראות בעניין "אמצעי הפחתה במקור". משמעות הדבר - התאמת אריזות לשימוש חוזר, התאמת החומרים מהם עשויות האריזות ותכולת החומרים המסוכנים באריזה.

החוק לא מגדיר מועדים, אינו קובע סטנדרטים, וכמו בחוקים האחרים, שוב מותירים את העיקר בידיו של שר אחד, מחוקק המשנה, במקום לעשות עבודה אמיתית ולקבוע בחוק, מה בדיוק נדרש מהיצרנים. החוק מחייב את היצרנים לבצע מיחזור (באמצעות גוף מוכר) של האריזות שלהם, באחוזים בהתאם לסוג החומר ממנו עשויה האריזה. זהו, פחות או יותר, כל מה שקובע החוק.

על פני יתרת 20 עמודים מתוך 27 עמודים, קובע החוק מהו "גוף מוכר" לצורך ביצוע מיחזור, איך ייבחר ויוכרז גוף מוכר, חובות דיווח, עונשין, עיצומים כספיים, אגרות, גבייה - כל המנגנונים שהולכים לעלות לנו, משלמי המסים, כסף. אבל לא כולם מפסידים. יש גם מרוויח אחד גדול – חברת ת.מ.י.ר. - תאגיד מחזור יצרנים בישראל בע"מ (חל"צ), החברה היחידה אשר הוכרה על ידי המשרד להגנת הסביבה כרשאית לבצע מיחזור אריזות בהתאם לחוק.

מים יעשו חלודה
דנו בדוגמאות של שלושה חוקים, כשלמעשה, רב הנסתר בהם על הגלוי. בפועל, מול כל המילים היפות והחקיקה המרשימה, היינו עדים לפני כחודשיים לאסון האקולוגי בנחל צין אשר הוגדר על ידי מומחים כחמור בתולדות המדינה. במסגרת שיפוץ קו דלק של חברת קצא"א, בקטע אשר עובר באחד האזורים היפים של נחל צין, פגע טרקטור בצינור, ומעל מיליון ליטרים של דלק סילוני, נשפכו לנחל ולשמורת הטבע.

מתברר, שחלפו לא מעט שעות עד שנסגרו המגופים. נעשו ניסיונות לעצור את הקטסטרופה, ובסך הכל נשאבו 100 אלף ליטרים כשהיתר נספג בקרקע. על פי מומחים, כמויות הדלק האדירות יחלחלו למי התהום ולמעיינות באזור.

מדיון שנערך בכנסת בנושא, עולה שמדובר בצינור ישן מאוד, אשר היה ידוע וברור שהמעטפת שלו בעייתית וזקוקה לשיפוץ, וכלל לא היה אמור לזרום בו דלק. אלא מה, צה"ל טען שקיימת בעיה להוביל כמויות של דלק במכליות ודרש להשתמש בצינור. ומה טענה קצא"א? שכדי לבדוק ולשפץ את הקו, חייבים להזרים בו דלק וחייב להיות בו לחץ. למה דווקא דלק? גם ח"כ דב חנין שאל את השאלה הזאת, והתשובה שקיבל מקצא"א הייתה שכשמרתכים, חייבים נוזל שיקרר את הריתוך, ומים יעשו חלודה. אתם השתכנעתם? אני לא.
  
הכותב, עו"ד ארז שניאורסון, עוסק בביטוח, נזיקין, איכות סביבה ותביעות עובדי מפעלים בגין חשיפה תעסוקתית, מצוות המומחים של הפורטל משפטי

לכתבה באתר nrg
Comments