גזל הגז לא מפריע לנאמני הארץ

פורסם: 4 בספט׳ 2010, 23:14 על ידי: Sustainability Org

הפורום למען א"י סבור כי כל מה שנתמך ע"י הקרן החדשה הוא פסול. למה דרישה לחלק באופן צודק משאבים פחות פטריוטית מעידוד ברוני גז?

רותי סיני | 23/8/2010 10:52

אני לא מכירה את רנן שוורצמן ולא נראה לי שאני מפסידה מכך. הוא וחבריו בקבוצת הקש המכנה עצמה "הפורום למען ארץ ישראל" אינם נמנים על חוג מכריי. מדובר בהתארגנות קיקיונית שמנהלת קמפיין דמגוגי נגד הקרן החדשה לישראל משום שבנוסף על כל פשעיה נגד הציונות היא גם תומכת בהעלאת תמלוגי הגז, רחמנא לצלן.

ה"קרן החדשה לישראל" היא סדין אדום שמעורר תגובות פאבלוביות אצל שוורצמן ודומיו. מבחינתם, כל דבר שבו תומכת הקרן, מסוכן לישראל, למרות שכמוה סבורים ארגונים ומומחים רבים, שרואים במצבורי הגז הגדולים הטמונים מול חופי הארץ משאב ציבורי שיש לחלקו בצורה שוויונית.

אבל על פי השקפת העולם של הקבוצה ותומכיה הלא מעטים בימין המדיני והכלכלי, הקרן היא ראש חץ של מהלך מכיאווליאני: הגדלת התמלוגים והמסים תבריח משקיעים ישראלים וזרים ובכך תעודד תלות בגז שאותה קונה ישראל ממצרים. כדי להמחיש את הסכנה, פורסמו מודעות ושלטי חוצות על תמיכתה של הקרן בגז הערבי – ועוד בשפה הערבית. גוועלט.

אמרתו הנודעת של סמואל ג'ונסון על כך שהפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל מקבלת משנה תוקף במאבק שמנהלים גופים כמו הפורום נגד מה שהם מכנים נגעים פוסט-ציוניים שמאיימים על ישראל מבפנים.

אני רוצה לשאול את שוורצמן ואת משה קלוגהפט, יועץ התקשורת של ח"כ רונית תירוש (קדימה) שמנהל את הקמפיין נגד הגדלת התמלוגים: למה דרישה לחלוקה צודקת של משאבים ציבוריים היא פחות פטריוטית מתמיכה ברווחיהם של ברוני גז? אין לכם מונופול על אהבת המדינה ועל ערכים של נאמנות ומסירות. העובדה שההומניזם והרציונליזם מובסים פעם אחר פעם על ידי פטריוטיזם ספוג דם, מהסוג שהוליד את הפשיזם והמקרתיזם, היא האסון הגדול של ארץ ישראל – לא העלאה של הכנסות המדינה מקידוחי גז.

כיצד יכול ארגון להתהדר באהבת מולדת כאשר הוא למעשה מעודד את המשך מכירת החיסול של אוצרות המדינה - הקרקעות, הזיכיונות, החברות הממשלתיות, המחצבים? מדוע הימין המדיני ותומכיו מקרב השכבות המקופחות והמוחלשות מוכנים לתת יד לגזל הרכוש שלהם ושל כולנו ולהעברתו לידי קומץ משפחות וטייקונים, ועוד במחירי רצפה?

"לאחר שגילינו דברים מדהימים אודות מאבק שמתחזה למאבק חברתי, אבל הוא מאבק פוליטי על עתידה הכלכלי של ישראל בעשרות השנים הבאות, ועל היכולת  שלנו לסמוך על עצמנו, החלטנו לצאת למאבק", הסביר שוורצמן.

הבל הבלים. חוסנה ועתידה של ישראל תלויים יותר מכל ביכולתה לספק שירותי חינוך, בריאות ורווחה ולגדל דורות של אזרחים נאורים ומחויבים לטובת הכלל. לשם כך נדרשים משאבים ציבוריים, בין השאר מתמלוגים ומסים שהמדינה תקבל מהפקת גז תת ימי בידי חברות אמריקאיות וישראליות.

למה הפורום לא מספר לנו את כל האמת?

בהקשר זה ראוי ששוורצמן וחבריו יקראו דברים שאמר אחד "משלהם", ח"כ ישראל אלדד (האיחוד הלאומי), נגד הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שתאפשר מכירת אדמות מדינה לאנשים פרטיים.

"זורים חול בעיניכם. רוקדים סביב עגל זהב של הפרטה. כשכל העולם כבר מבין שאותה שיטה של כלכלת שוק חופשית התרסקה לנו בפנים, אצלנו עוד רוקדים סביב עגל הזהב הזה", אמר בעבר אלדד. "בסופו של דבר, הסכנה האמיתית שאורבת לנו היא לא שבעלי דירה פרטית יקבלו בעלות על דירתם, אלא שבעלי הון ישתלטו על אדמות המדינה. שיטת השקשוקה רק מחפשת יעדים חדשים לבליעת העוגה הלאומית ולהכנסתה לכיסיהם של בעלי הון בודדים".

לדברי אנשי הפורום, במחקר של מחלקת המחקר של הכנסת שעל בסיסו החליטו לצאת למאבק, הופיעו "נתונים קשים ביותר" על ההשלכות האפשריות מהעלאת תמלוגי הגז. אכן, כל כלי הוא לגיטימי בשם הדמגוגיה. בסקירה ההשוואתית המלומדת של מרכז המחקר בכנסת לא מובאים "נתונים קשים" על ההשלכות של העלאת תמלוגים.

למה הפורום לא מספר שהכותבים מצאו שחלקה של מדינת ישראל בהכנסות מתמלוגים ומסים מגז טבעי הוא הנמוך ביותר מכל מדינות המערב (למעט אירלנד) - 32 אחוזים לעומת ממוצע של 53 אחוזים בארצות אחרות?


בסופה של הסקירה מונים הכותבים שורה של יתרונות וחסרונות בהגדלת חלקה של המדינה. בצד היתרונות: חלוקה צודקת יותר של אוצרות הטבע השייכים לכל אזרחי המדינה; פיקוח טוב יותר על תקבולי הענק הצפויים בשנים הקרובות בכדי למנוע התחזקות של השקל וכרסום בכושר התחרות של המשק; הגדלת הכנסות המדינה לצרכים כמו חינוך, ביטחון, בריאות וכו'.

ברשימת החסרונות: הרחקת משקיעים זרים שגם כך נמנעים מקידוחים באזור בשל אופיו הלא יציב; גלגול ייקור התמלוגים על הצרכנים; פגיעה אפשרית בפירות הסביבתיים הנובעים מהמעבר לשימוש בגז טבעי.

במשפט הלפני אחרון של הסקירה, על 48 עמודיה, נאמר כך: "העלאת התמלוגים עשויה להקטין את הכדאיות הכלכלית של היצרנים המקומיים מול ספקים זרים (כיום חברת EMG, שהיא חברת הגז הלאומית של מצרים).

ומה על הטענה שעסקת הגז המצרי היא מרכיב חיוני בייצוב ושיפור היחסים האסטרטגיים החיוניים של ישראל עם מצרים? לכך, כמובן, אין חשיבות בעיני המתנגדים. אחרי הכל, מה זה יחסי שלום עם שכן גדול ורב השפעה לעומת הסכנה הגלומה בהיותו ערבי?

לכתבה באתר nrg
Comments