העתיד, על פי קופנהאגן

פורסם: 6 בדצמ׳ 2009, 21:13 על ידי: Sustainability Org
מאת יעל כהן-פארן, מועד פרסום: 2/12/2009
 
בשבוע הבא יתכנסו נציגי אומות העולם בקופנהאגן שבדנמרק כדי לדון בהסכם משותף למאבק במשבר האקלים, במסגרת אמנת האקלים של האו"ם. ההסכם החדש יחליף את אמנת קיוטו, שנחתמה לפני כעשור ותפוג ב-2013, ובה התחייבו המדינות המפותחות להפחית את פליטת גזי החממה לאטמוספירה. משבר האקלים הוא אולי האתגר הגדול ביותר הניצב כיום לפני האנושות. הוועידה מתכנסת על רקע פרסום שורת דו"חות המצביעים על החמרת המשבר, שאותם פירסמה קבוצה בינלאומית של יותר מ-500 מדענים, שזכו בפרס נובל על עבודתם. על פי הדו"ח, פליטת גזי החממה לאטמוספירה כתוצאה ממעשי בני האדם גורמת עלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ ומכאן לאסונות טבע ולשינויי אקלים קיצוניים. לפיכך, יש לפעול בדחיפות להפחתה דרסטית של הפליטות עד 2050. הפערים בין הגישות השונות שהציגו המדינות המשתתפות עדיין גדולים מאוד, וגוברת התחושה כי בקופנהאגן לא יוחלט על הסכם מחייב. עם זאת, מתחזקים הקולות הקוראים למנהיגי העולם לקבל החלטות מרחיקות לכת. הצהרות מקדימות לוועידה מלמדות כי ייתכן שיושג שם הסכם פוליטי, אך כזה שאינו מחייב מבחינה משפטית.

המדינות המובילות הסכם שיביא להפחתת פליטת גז החממה הן בעיקר מהאיחוד האירופי, ומדינות האיים הקטנים (בעיקר באוקיינוס השקט), שיהיו הנפגעות הראשונות מהעלייה הצפויה במפלס פני הים. האיחוד האירופי התחייב להפחית 20% מהפליטה בתחומו עד 2020, תוך יצירת מחויבות לנושא של המדינות החברות בו; עוד התחייב , כי אם יתקבל הסכם מרחיק לכת בקופנהאגן, יוגדל היעד ל-30% מהפליטות.

ואולם ארצות הברית - שחלקה בסך פליטות גזי החממה העולמי הוא הגדול ביותר - לא התחייבה עד כה להפחתה בפליטות גז החממה. ממשלו של הנשיא ג'ורג' בוש, אשר הונע בידי אינטרסים כלכליים של תאגידי הנפט וחברות הרכב (אך גם ממשל קלינטון), נמנעו מלחתום על פרוטוקול קיוטו. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, התחייב לעומת זאת לא אחת, במסגרת מסע הבחירות שלו, כי ינקוט מדיניות נחרצת להפחתת פליטת גזי החממה בארצות הברית כדי להיאבק במשבר האקלים. בשנה האחרונה הועבר בקונגרס האמריקאי חוק המגדיר יעד של 17% להפחתת פליטות גזי החממה עד 2020, אולם החוק טרם אושר בסנאט. שיקולי מדיניות פנים ובעיות פוליטיות מעמידים בסימן שאלה את יכולתו של אובמה לפעול בתחום זה; הסכם מרחיק לכת בקופנהאגן עשוי להביא ללחץ על הסנאט להעביר את החוק.

המדינות המתפתחות, ובראשן הודו, סין וברזיל, לא מחויבות כיום להפחית פליטות לפי אמנת קיוטו. עמדתן היא כי את עיקר המאמץ להפחתת פליטות גזי החממה צריכות להשקיע דווקא המדינות המפותחות על סמך הטיעון: "אתן התפתחתן וזיהמתן, עכשיו תורנו להתפתח". הפיתוח התעשייתי במדינות אלו צומח בקצב מואץ, והן אינן מעוניינות לעצור את העלייה ברמת החיים בשם הפחתת הפליטה.

לעומתן המדינות העניות ביותר בעולם, ובמיוחד מדינות האיים הקטנים ומדינות באפריקה, צפויות לסבול באופן חריף ממשבר האקלים, בפרט בשל השפעתו על מאזן המים והמזון; מדינות אלו קוראות לאישורו של הסכם משמעותי להפחתת דרסטית בפליטה, של כל המדינות.

ומה עם ישראל? מדינת ישראל אמנם חתומה על אמנת האו"ם ועל אמנת קיוטו, אך מוגדרת בו כמדינה מתפתחת, ולכן אינה מחויבת בהפחתת הפליטה. בישראל הפליטה הממוצעת לנפש גבוהה מהממוצע במדינות המתועשות (ה-OECD) והצפי - על פי סקירה שביצעה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי עבור ממשלת ישראל - הוא להכפלה בפליטת גזי החממה ב-20 השנים הבאות. ישראל עומדת לפני נקודת החלטה מכרעת בהקשר זה, ותצטרך לקחת החלטות משמעותיות הנוגעות למשק האנרגיה, הבנייה והתחבורה, כדי להביא להפחתת הפליטות שתידרש ממנה, ככל הנראה, במסגרת הסכם בינלאומי חדש.

בישראל, הדלה במשאבי טבע, אין אמנם גורמים בעלי אינטרסים כדוגמת חברות נפט או יצרניות רכב, ומתפתחת בה תעשייה של אנרגיה נקייה - קלינטק - מהמובילות בעולם. מעבר לכלכלה "דלת פחמן" יאפשר למגזר זה לפרוח בשוק המקומי, ולהתרחב לשוקי הייצוא הצפויים לצמוח בעקבות המגמות העולמיות במאבק במשבר האקלים.

יעל כהן פארן, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה, תשתתף בשבוע הבא בוועידת קופנהאגן
 
Comments