תמלוגים לעתיד: כך תגליות הגז יועילו לסביבה

נשלח 17 בינו׳ 2011, 5:48 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 29 באוג׳ 2012, 12:03 ]
כדי שהמעבר לכלכלת גז ייצור שינוי חיובי ולא יהווה איום - על המדינה להערך מראש ולהפנות חלק מההכנסות לטובת מהפכה סביבתית בישראל, שנדחקת בתירוץ של מחסור בתקציבים
עדי וולפסון
   

בעוד כולם מתגוששים סביב תמלוגי הגז, זורקים אחוז לכאן ומיליון לשם באוויר ומנסים למשוך את המלצות ועדת ששינסקי לטובתם, חייבים לשאול את השאלות של היום שאחרי: איך מתכוונת המדינה להשתמש בכסף שתקבל לטובת כלל אזרחיה הנוכחים והעתידיים, וכיצד ניצול משאבי הטבע יעשה בצורה מושכלת ובאופן רחב יותר?  

על הנייר, ההצהרות של נבחרי הציבור והדרישות של ארגוני החברה נעות בין השקעות בחינוך, בתרבות ובבריאות לבין טיפול בנושאים חברתיים בוערים, צמצום פערים ושיפור של תשתיות. אולם למרות החשיבות בהפניית הרווחים הצפויים לרווחת הציבור הרחב, אסור שבהלת הממון תסנוור את עניינו. 

בדיקת ynet

כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע / יעל דראל

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים
לכתבה המלאה

ההשקעה מחייבת חשיבה ותכנון רחבים וארוכי טווח, שייקחו בחשבון את הצרכים העכשוויים אך גם את אלו של הדורות הבאים. ולא פחות חשוב, יש לבחון מראש את ההשלכות של ההשקעות המבורכות על איכות הסביבה. 

מעבר להשפעה החיובית על המשק, המעבר לייצור של חשמל מגז, צפוי לייצר שינוי סביבתי מבורך. ראשית, משק האנרגיה בישראל יוכל לנשום לרווחה ולנטוש את טכנולוגיות הפחם המזהמות, דבר שיוביל להפחתה בזיהום האוויר ובפליטות גזי חממה. גם טביעת הרגל הפחמנית של מערך ההתפלה הלאומי המתרחב תקטן, והאפשרות של נסיעה ברכבים חשמליים תהיה ריאלית יותר.  

אולם לא די בכך, צריך יהיה להפנות חלק מההכנסות המבורכות גם לטובת המהפכה הסביבתית בישראל: הקמת מערך תחבורה ציבורית יעיל, שיקום נחלים, הגברת המיחזור ועוד, נושאים שנדחקו פעם אחר פעם בתירוץ של מחסור בתקציב. 

כלכלה כחלק מהסביבה

עם זאת, כלכלת הגז יכולה להוות גם איום סביבתי. העלייה באיכות החיים, בהשקעות במדינה ובתל"ג הלאומי עתידה להוביל לעלייה בצריכה היומיומית של כל אזרח ואזרח, כנהוג בכלכלה מודרנית בה צמיחה כרוכה בצריכה.  

זה יתחיל בירידה במחיר החשמל שעלולה להוביל לצריכה מוגברת ובלתי מבוקרת של חשמל, אבל יגיע מן הסתם גם להרגלי הקניות שלנו בסופר או בקניון. לכן, חלק מההכנסות הלאומיות על הגז, צריכות להיות מופנות לחינוך סביבתי ולהשקעה בכלכלה מקומית. 

אבל מעל לכל, תמלוגי הגז חייבים להיות מבוססים על מדיניות של צדק סביבתי, שעיקרו חלוקה שוויונית של משאבי הטבע וההשפעה של החיים המודרניים על איכות הסביבה בין כלל הציבור. כשם שמדינת ישראל צריכה להילחם על זכות הציבור על משאבי הטבע הציבוריים ועל חלוקה הוגנת של העוגה, היא חייבת לדאוג לרווחתם הכלכלית אך גם הסביבתית של אזרחי העתיד של המדינה.  

אימוץ המודל הנורווגי והקמת קרן לאומית לטובת הדורות הבאים, שרווחיה יעמדו לזכות תושבי המדינה גם כשמרבצי הגז הענקיים יגמרו בעוד עשרים או חמישים שנה, יכול להיות התחלה נאותה. 

דווקא המעבר המבורך לכלכלת גז המבוססת על משאבי טבע חייב להיות מלווה בהבנה שהכלכלה צריכה להיות חלק מהסביבה ולא להיפך. שימוש מושכל במשאבים אינו מסתכם במעבר מפחם לגז. 

פרופ' עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

 

לכתבה באתר ynet


 


Comments