במשך שלוש השנים האחרונות נאלצה אירלנד לאמץ תקנות חדשות במטרה לצמצם את הגרעון העצום שלה והחליטה לחייב את משקי הבית על הנזק שהם גורמים לסביבה.
הממשלה הטילה מסים על שימוש בדלקי מאובנים בבית במשרד, ברכב ובחוות בהתבססות על חוקי פליטות הפחמן עבור כל דלק מזהם. הזבל שמייצר כל משק בית נשקל והתושבים משלמים על כל פסולת שהם לא ממחזרים.
האירים משלמים היום מס רכישה על מכוניות שעולה ביחס ישיר לרמת הזיהום של הרכב. מבחינה כלכלית וכן מבחינה סביבתית - שיעור פליטת הפחמן באירלנד ירד ביותר מ-15% מאז 2008.
למרות שניתן לייחס חלק מהירידה למיתון, השינוי בהתנהגות הצרכנים בהחלט שיחק תפקיד משמעותי, לפי מומחים שציינו כי פליטות הפחמן ירדו ב-6.7% ב-2011, שנה בה נרשמה צמיחה קלה בכלכלה.
בניגוד לאירלנד, מס פחמן נחשב רעיל מבחינה פוליטית בארה"ב. מנהיגים במפלגה הרפובליקאית הצהירו כי יצביעו נגד הצעת חוק שכזו ונשיא ארה"ב ברק אובמה לא הציע אחת שכזו, למרות תמיכה בקרב כלכלנים במדינה.
באירלנד, כאשר התושבים נאלצו להתמודד עם מסים חדשים, הם מיד עברו לשימוש בדלקים ירוקים יותר והחלו למחזר כל דבר בסביבתן. יצרניות כלי רכב כמו מרצדס, למדו לייצר מכוניות עוצמתיות עם דירוג זיהום נמוך כמו מכוניות הניסאן הקטנות. עם העלייה במחירי הדלקים המזהמים, תעשיות אנרגיה ירוקה במדינה שיגשגו.
בנוסף, ההכנסות מהמסים הירוקים שיחקו תפקיד משמעותי בדרכה של אירלנד כאשר הכניסו לקופת המדינה מיליארדי יורו בכל שנה. מס פליטות הפחמן גייס כמעט מיליארד יורו בסך הכל מאז שהושק.
לא כולם מרוצים. מחירי סחורות יסוד כמו דלק ונפט להסקה ביתיית עלו ב-5%-10%, עול על האוכלוסיות החלשות, למרות שהממשלה סיפקה סובסידיות לבעלי הכנסות נמוכות.
לכתבה בדהמרקר