כנס סביבה ובטחון: מיליוני צמאים הם איום אסטרטגי לא פחות מטילים

נשלח 15 בינו׳ 2011, 6:04 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 15 בינו׳ 2011, 6:10 ]

מיליוני צמאים הם איום אסטרטגי לא פחות מטילים; טנקים היברידים לא צפויים בקרוב. רשמים מהכנס העברי הראשון על ביטחון וסביבה

סופ
אביב לביא  | 15/1/2011 10:31
תגיות: צה"ל (סביבה)

פרופ' יצחק בן-ישראל - אלוף בדימוס והיום איש אקדמיה - עלה על הבמה, סקר את האולם המלא למחצה ואמר בחיוך: "מבט בקהל מלמד אותי שהנושא עדיין לא מספיק פופולרי. כשערכנו ימי עיון על טילים היה מפוצץ פה".

שומרים על השטחים הפתוחים? מערכת הביטחון היא הגוף המשפיע ביותר על הסביבה בישראל
שומרים על השטחים הפתוחים? מערכת הביטחון היא הגוף המשפיע ביותר על הסביבה בישראל צילום: יהודה בן יתח

בנימה פסימית זו יצא לדרך מה שכנראה היה הכנס העברי הראשון אי פעם שניסה לחבר בין ביטחון וסביבה, שני תחומים שעד לא מזמן נראו כמו קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו. מבט שני על הקהל שהגיע לאוניברסיטת תל אביב העלה שבן-ישראל צדק באופן חלקי: קצינים בכירים לא היו שם-לא הבחנתי אפילו באל"מ אחד במדים - אבל לדרגות הביניים היה ייצוג פורה. מסקנה אופטימית אפשרית: הדור הבא של הקצונה הבכירה בצה"ל-סגני האלופים ורבי הסרנים של היום-כבר לא יזדקק למילון כדי להבין את השפה הירוקה.

מערכת הביטחון היא הגוף המשפיע ביותר על הסביבה בישראל, ולו בגלל שכ-60 אחוז מאדמות המדינה נמצאות בשליטתה. לעובדה הזו אין כמעט ביטוי בצבא, וגם לא באקדמיה. בבית הספר לסביבה של אוניברסיטת תל אביב יש היום 150 דוקטורנטים ומאסטרנטים; מתוכם אין אפילו אחד שעבודת המחקר שלו מתמקדת בקשר בין סביבה וביטחון.

הבוקר התחלק בין מרצים מהצד האזרחי לקצינים שנשלחו להציג את הזווית הצבאית. האזרחים ניסו לומר ללובשי המדים שאיום אסטרטגי זה לא רק טילים איראניים או טרור פלסטיני. פרופ' דני רבינוביץ' סקר את המשמעויות האפשריות של מיליוני פליטי אקלים שינדדו לעבר ישראל ממדינות מוכות מדבר ובצורות. כבר ב-1995 קבע דוח של הסיי איי-איי שפליטי האקלים יהיו אחת הבעיות האסטרטגיות של המאה ה-21. די מטריד אם לוקחים בחשבון שישראל מאבדת את עשתונותיה מול כמה רבבות מסתננים. גם בצה"ל צריכים להפנים: מיליוני אנשים צמאים מסוכנים יותר מכל חיל אוויר או צי טנקים של האויב.

אחרי עשרות שנות הפקרות

אלי פז הוא מעין סוכן כפול. במדים הוא סא"ל, ראש מינהלת הגנת הסביבה שהוקמה לאחרונה בצה"ל; במקביל, הוא דוקטורנט בבית הספר פורטר ללימודי הסביבה. ההרצאה של פז סיפקה הזדמנות להציץ אל התהליכים שמתרחשים לאחרונה בתוך צה"ל.

פז סיפר בכנות מה גרם לצבא להתחיל לדבר לפתע בירוק, להקצות יותר תקציבים, להקים מינהלת: הלחץ מבחוץ ומלמטה. האיומים של המשרד להגנת הסביבה בחקירה אישית של אלופים בגלל פגיעה בסביבה; דוח מבקר המדינה שמתח ביקורת חריפה על ההפקרות הסביבתית השוררת בצה"ל; וההפתעה הנעימה - דרישה של החיילים. "אני כל היום מקבל מיילים מחיילים ששואלים "למה אני לא יכול למחזר בבסיס עיתונים ופסולת, למה הדלק מזהם את הקרקע ולמה אנחנו לא עושים מספיק?,ם התרגלו לסטנדרטים מסוימים בבית הספר וחשבו שבצבא יהיה אותו דבר. זה מפעיל לחץ על המפקדים".

גם שלום אלפסי, סא"ל וראש מינהלת עיר הבה"ים, הודה: "בתחילת הדרך, כשהתחלנו לתכנן את המעבר לנגב, בכלל לא חשבנו על ההיבטים הסביבתיים של המעבר. לא היינו מודעים לזה". את המודעות הצניחו על צה"ל ארגוני הסביבה, בראשות "אדם, טבע ודין". הניחו על השולחן את שאלת רמת חובב והשפעת הפליטות של המפעלים על אלפי החיילים שאמורים להתגורר בצומת הנגב-עשרה קילומטרים מהארובות.

אחרי עשרות שנות הפקרות, שבהן הביוב והדלק של בסיסי צה"ל זרמו בחופשיות וזיהמו את הקרקע ומי התהום, יש סוף סוף הידברות בין הצבא לארגוני הסביבה ולמשרד. "בשלב הזה אנחנו מנסים לעצור את הדימום", אומר סא"ל פז, "לתקן את נזקי העבר ולדאוג שכל דבר חדש שנכנס למערכת יהיה בסטנדרט גבוה. אנחנו בכיוון הנכון, אבל זה לא אומר שמחר יתחילו לנסוע טנקים היברידיים או מטוסים על קטניות".

גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, בירך על האווירה החדשה שהביאה לחתימה על הסכם לחיבור כל מחנות צה" לביוב, אבל לא התאפק והזכיר שבשטח הצבא עדיין פועל כמדינה בתוך מדינה: "רק לפני יומיים הגיע פקח שלנו לבסיס צבאי לערוך ביקורת ולא נתנו לו להיכנס. יש עדיין פערים גדולים בין הדיבורים היפים למעלה ובין מה שקורה בשטח".

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
המהפך הסביבתי של הצבא האמריקאי
משמעת מים: תוכנית החיסכון של חיל הים
דרוש: רס"ר מים
כיבוי אורות – בפקודה!
אם ניכנס בישראל למשטר אימונים ירוק רק נרוויח מכך
הריאה הירוקה של צה"ל
Comments