להציל את נציבות הדורות הבאים

נשלח 12 בדצמ׳ 2010, 12:18 על ידי Sustainability Org

המחאה הציבורית לא עזרה. מוסד נציבות הדורות הבאים עומד להימחק מהעולם. מה קרה לחברי הכנסת? מי ידאג לדור הבא?

אתי ליבני | 12/12/2010 16:34
תגיות: נציבות הדורות הבאים

מחר (ב') תצביע הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, על החוק לביטול נציבות הדורות הבאים, וטקס הקבורה של הנציבות יושלם. ארגונים רבים ואנשי ציבור החלו לפני מספר חודשים במסע אינטנסיבי כדי למנוע את רוע הגזירה. הצטרפתי אליהם, הן מתוך הכרה בחשיבות התפקיד והן מתוך כבוד והערכה לטומי לפיד ז"ל, יוזם ומחוקק החוק. כל אלה לא הועילו, למרבה הצער, ומוסד נציבות הדורות הבאים עומד להיעלם מהכנסת.

למען הדורות הבאים
ביטול נציבות הדורות הבאים - בכייה לדורות
למען ילדינו: לא לבטל את נציב הדורות הבאים

במהלך כהונתי כחברת כנסת, נציבות הדורות הבאים עזרה מאד לי ולחברי הח"כים בהכנת החקיקה ובסקירה מושכלת של הנושאים בהם עסקתי, מתוך ראיה עתידית. לא תמיד קיבלתי את דעתם, אבל תמיד הממצאים סייעו לי, הרחיבו והעמיקו את הבנתי בכל נושא ונושא. גם חוות דעתם והמלצותיהם היו לעזר רב

מה קרה מאז? מה גרם לחברי הכנסת, כמעט פה אחד, לפעול לביטול החוק? מדוע אמר לי יו"ר הכנסת לאחרונה כי החוק הזה הוא בלתי נסבל? האם זהו כשל בחוק עצמו ובסמכויות שנתנו לנציב? האם אישיותו של הנציב הראשון לא תרמה לאהדה ולתמיכה במהלך הזה? האם ההתערבות, לכאורה, בעבודת חברי הכנסת היא כה בלתי-נסבלת? כנראה שכל ההסברים נכונים, לפחות בחלקם.

אולם התפקיד הזה חשוב והכרחי מכל האמור לעיל, וקיים במדינות רבות בעולם בצורה כזאת או אחרת. למשל, באירלנד, בבלגיה, בבריטניה, בגרמניה ואף באו"ם ובאיחוד האירופי, כאשר הגופים האלה בעיקר עוסקים בסביבה ובפיתוח בר-קיימא. חלקם, כמו הנציבות שלנו, פועלים במסגרת בית המחוקקים, ישנם גופים ממשלתיים או בחסות הממשלה וישנם ארגונים רב-לאומיים. פינלנד היא אולי הדוגמא הטובה ביותר, שם פועלת וועדת העתיד בפרלמנט, המוסמכת גם לייעץ בתהליך החקיקה, כמו שהיה צריך להיות אצלנו.

לא ויתרנו

מעודד לשמוע, שממש בימים אלה יש לפחות הסכמה של וועדת הכנסת להקים מחלקה נפרדת במרכז המידע והמחקר של הכנסת (מ.מ.מ, ואולי זה המקום לחלוק לו שבחים המגיעים לו), שתוציא חוות דעת על חקיקה, מתוך ראיית העתיד, הסביבה והקיימות. למחלקה זו תהיינה כנראה סמכויות ליזום ואף לייעץ בחקיקה, גם ללא פניה של חברי הכנסת. זה בהחלט כיוון נכון, אומנם הרבה פחות ממה שהיה, אבל משאיר משהו לראייה עתידית וכוללת של החקיקה הנעשית בכנסת. כנראה שעדיין מוקדם לעגן את הקמת המחלקה הנפרדת גם בחקיקה, מכיוון שמעמדו של  מרכז המחקר אינו מעוגן בחקיקה, אבל גם זה יגיע, כך נקווה, בעתיד הקרוב.

המצב כיום הוא שנושאים שעולים לדיון בכנסת בדרך-כלל לא מוצגים לחברי הכנסת בצורה מאוזנת ורב-צדדית. הכנסת מוצפת בלוביסטים מטעם בעלי ההון, והח"כים נתונים ללחצים והשפעות שמטשטשות את המחויבות הציבורית שלהם. רעשי המידע, שהם מוזנים בהם על ידי הגופים הפרטיים, מעוותים את התמונה האמיתית. כדאי לבדוק מה קרה בנושא תמלוגי הגז. כוחות גדולים פעלו על חברי הכנסת. האינטרס הציבורי טופל על ידי הסטודנטים ועל ידי עמותה ציבורית.

לכן, יש צורך בקיומו של לוביסט למען הציבור, כפונקציה חדשה ומשלימה לנציב הדורות הבאים. מזה זמן רב אני מנסה לפעול כדי ליצור פונקציה כזאת. פניתי גם ליו"ר הכנסת והסברתי לו את הצורך, אך כנראה שהוא לא השתכנע. הסברתי לו, כי האינטרס הציבורי אינו בא לידי ביטוי בצורה דומה לזו שמוצגת ע"י הלוביסטים הפרטיים ובעלי ההון.

התפקיד הזה הוא הכרחי וחשוב. הוא יכול להיות להתקיים במסגרת נציבות הדורות הבאים או בנפרד ממנה. בשנים האחרונות פועלת המועצה הכלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה, קודם בראשות פרופ' טרכטנברג והיום בראשות פרופ' קנדל. הם בוודאי מייעצים לראש הממשלה לגבי מדיניות עתידית, אך מי מייעץ לחברי הכנסת ובודק את השפעת החקיקה לטווח הארוך? מי יספר לחברי הכנסת על כך שהפנסיות שלנו הופכות לדבר כמעט בלתי-קיים, כי תוחלת החיים והריבית הנמוכה עיוותו את כל המערכת? מי יציג את המורכבות של ראיה לטווחים ארוכים?

לא ויתרנו על חוק נציבות הדורות הבאים. אולי צריך לטפל בהתנגדות של הכנסת בצורה אחרת, ידידותית, מסבירה ועם שינויי חקיקה לחוק הקיים, שיעשו בהסכמה. זהו הישג גדול של החברה הישראלית, שאסור לנו לשמוט מידינו.

אתי ליבני כיהנה כסגן יו"ר הכנסת מטעם סיעת "שינוי" בשנים 2006-2003

לכתבה באתר nrg
Comments