לנו מגיע פטור: קופנהגן, אנחנו באים!

פורסם: 10 בדצמ׳ 2009, 0:01 על ידי: Sustainability Org
מאת אביב לביא, תאריך פרסום: 5/12/2009
 
בוועידת האקלים שתיפתח השבוע בקופנהגן יתייצבו מנהיגי העולם וידונו באפשרות לקצץ עשרות אחוזים בפליטת גזי החממה. ישראל תגיע עם דוח שמסביר איך תגדיל את פליטת גזי החממה רק ב-30 אחוז.
 
לפני כשלושה שבועות אירח משרד התשתיות מסיבת עיתונאים שבההושק ברוב טקס קמפיין לחיסכון באנרגיה. הטמפרטורה שהפיק המזגן גבלה בקיפאון והעיבה על יכולת הכתבים להתרכז במצגות המושקעות. בהגיע שלב השאלות, תהה אחד העיתונאים באוזני השר עוזי לנדאו אם לא מן הראוי שבאירוע שעוסק בחיסכון אנרגטי ידאגו לרסן את המזגן. לנדאו הנבוך מיהר לשלוח מישהו ללחוץ על המפסק.

האנקדוטה הקטנה הזו מאפיינת את יחסו של הממשל הישראלי לנושאי סביבה: ניתוק מוחלט בין מילים למעשים ובין המאקרו למיקרו. רוב השרים והפקידים יודעים לומר את כל המילים הנכונות, אבל לא טורחים לתרגם אותן למעשים, להחלטות ולתקציבים. בכל הנוגע לנושאי סביבה, גורסת אמרה החביבה על העוסקים בתחום, שהאויב הגדול ביותר של הירוק זה הכאילו.

ההוויה הכאילו ירוקה של ממשלת ישראל עוברת בימים אלה טלטלה רצינית. ועידת קופנהגן שנפתחת השבוע, ושתעסוק בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית, היא אירוע בקנה מידה שמבקיע אפילו את השריון האטום של סדר היום הישראלי ותחוב מי העניין של מקבלי ההחלטות בירושלים.

לפני כחודשיים, כשעצרת האו"ם התכנסה לדיון מיוחד במשבר האקלים בנוכחות המזכ"ל באן קי מון, ברק אובמה ורוב ראשי המעצמות, הסתפקה ישראל בשליחת השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. בוועידת קופנהגן, שכמאה ראשי מדינות כבר הבטיחו את השתתפותם בה, ייתכן שהייצוג הישראלי ישתדרג עד כדי נסיעה של בנימין נתניהו. אם ראש הממשלה שוב ילקה בווירוס מסתורי, נראה שהנשיא שמעון פרס ישמח להחליפו.

הנוכחות הישראלית בקופנהגן תהיה חסרת תקדים - כ-30 מבכירי התנועה הסביבתית כבר הבטיחו את השתתפותם בה. המשרד להגנת הסביבה שולח לא פחות מ-40 נציגים, אך כיוון שהוועידה תימשך כשבועיים ישהו בקופנהגן

בכל רגע נתון כשמונה מאנשי המשרד. "אם אשגר משלחת ענקית יגידו שאני מבזבז כספי ציבור", גיחך השבוע השר ארדן, "ואם נלך על משלחת קטנה יטענו שישראל מזלזלת בנושאי סביבה". דרך ארוכה עברנו מאז ועידת האקלים הקודמת שנערכה לפני שנתיים, אז סירב השר גדעון עזרא לנסוע לבאלי בטענה שיש לחסוך את הוצאות האבטחה.

ביחס לגודלה של ישראל, המשלחת שתגיע מירושלים תהיה מרשימה מבחינה מספרית. באשר לבשורה שהיא מביאה - זה כבר נתון בוויכוח. ויכוח זו הגדרה ממעיטה. למעשה, שאלת ההתמודדות של ישראל עם ההתחממות הגלובלית עומדת במרכז דיון סוער, מרתק ולעתים גם יצרי, כשמצד אחד ניצב גלעד ארדן, ומנגד רובה המכריע של התנועה הסביבתית ונציגיה בכנסת - ראשי השדולה הירוקה דב חנין ואופיר פינס. ביום עיון שנערך בשבוע שעבר לקראת היציאה לקופנהגן, המתח הגיע לכדי חילופי דברים בטונים מאוד לא ידידותיים לסביבה בין ארדן לכמה מנציגי הארגונים.
לא מחבקי עצים

בלב המחלוקת עומד דוח מקינזי. עם כניסתו לתפקיד, לפני כשבעה חודשים, הבין ארדן שהוא צריך להשלים פיגור מביך של יותר מעשור בהתנהלותן של ממשלות ישראל. בכל העולם מדברים על יעדים לקיצוץ בפליטות גזי חממה, ואילו בישראל לא היה אפילו בסיס מידע מסודר ומוסכם על הפליטות הקיימות, שלא לדבר על תוכנית עבודה לקיצוץ בהן. ארדן הזמין מחברת הייעוץ הכלכלי מקינזי דוח מקיף בעלות של כשני מיליון שקל. מקינזי היא שם נחשב בכלכלה העולמית, ויועציה הכינו דוחות דומים עבור כמה עשרות מדינות. ארדן ידע שרק עם נייר שמתנוססת עליו חותמת בינלאומית - רצוי שתדיף יוקרה כלכלית - הוא יוכל לנסות לגייס את בנימין נתניהו למהלך הסביבתי הגדול שישראל כה זקוקה לו.

הכלכלנים המעונבים של מקינזי יצאו לדרך. האירוע שבו הציגו בפני התקשורת את ממצאי הדוחשלהם סימל את השינוי הדרמטי שעבר בשנים האחרונות העיסוק בנושא הסביבתי: השרביט האקולוגי עבר סופית מידי מחבקי העצים עם הראסטות לחבורה של צעירים לבושי חליפות שנראים כאילו נחתו כאן היישר מחתימה על עסקה בוול סטריט. במפתיע, כלכלני מקינזי נגעו בנושאים שאיש בתנועה הסביבתית לא העז עד היום להפוך לדגל: הם, למשל, הבהירו שעולם המחר יחייב את הישראלים לצמצם את אכילת הבשר לפחות ב-20 אחוז. תעשיית בשר הבקר היא אחת המזהמות הגדולות ואחראית לפליטת כחמישית מגזי החממה בעולם. לכו ספרו את זה לארגון מגדלי הבקר.

ארגוני הסביבה שמרו על אופטימיות, עד הרגע שבו אנשי מקינזי הטילו את הפצצה - השורה התחתונה בדוח שלהם. במדינות המערב מדברים על יעדים של 20, 30 ואפילו 50 אחוז קיצוץ בפליטות בשני העשורים הקרובים. אנשי מקינזי התייצבו ואמרו, בלי למצמץ, שאין סיכוי שישראל אפילו תתקרב לשם. על פי תחשיבי מקינזי, בתרחיש של המשך ההתנהלות המופקרת הנוכחית, ישראל תגדיל את פליטותיה עד 2030 בדיוק פי שניים - מ-71 מיליון טון פחמן דו חמצני בשנה כיום ל-142 מיליון טון בעוד שני עשורים.

לנוכח תנאי הפתיחה האלה, הפעילו המקינזאים שורה של מנופי התייעלות וצמצום, בראשם שדרוג מנועי מכוניות, מעבר לאנרגיה סולארית, שדרוג התחבורה הציבורית, חיסכון אנרגטי, חיסכון במים, עלייה על מסלול לאומי של מחזור פסולת - ואחרי כל זה, הגיעו למסקנה שישראל תוכל לצמצם ב-70 אחוז את העלייה הצפויה. ואם להציג את זה בצורה פחות אופטימית: לגדול רק בכ-30 אחוז ב-20 השנה הקרובות.

ארגוני הסביבה נזקקו למספר דקות כדי להתאושש מההלם, ולאחר מכן פתחו במתקפה רבתי: לא ייתכן שמדינת ישראל תתייצב מול הקהילה הבינלאומית, טענו, ובעוד המדינות המפותחות מדברות על קיצוץ של עשרות אחוזים, אנחנו נציע עלייה של 30 אחוז ועוד נצפה לתשואות. אין גבול לבושה? אבל גם בארגוני הסביבה יודעים שדוח מקינזי הוא פרדוקס שאיש לא צפה: שורת צעדי ההתייעלות שמציע מקינזי למשק הישראלי נראית כמו חלום ירוק. כל פעיל סביבה היה חותם על רוב ההצעות הכלולות בדוח. ואחרי כל זה, וגם אם נקפיד על שני עשורים של דיאטה ירוקה, עדיין ניעצר על גידול של 30 אחוז בפליטות.

הפרדוקס הזה דורש הסבר קצר: אנשי מקינזי טוענים שאין דין ישראל כדין מדינה מערבית מהשורה, ושתנאי הפתיחה הופכים אותה לכבשה השחורה של המערב. למשל: קצב גידול האוכלוסייה (1.4 אחוז בשנה בישראל, 0 אחוז בגרמניה); קצב צמיחה של המשק (2.7 אחוז בשנה בישראל, 1.6 אחוז בארצות הברית) ; ההנחה שבטווח הנראה לעין לא יופק בישראל חשמל מאנרגיה גרעינית, שפטורה כמעט לחלוטין מפליטות ופופולרית יותר ויותר באירופה; העובדה שבישראל אין תעשיית מתכות כבדה שבאמצעות התייעלות טכנולוגית פשוטה יחסית אפשר לקצץ משמעותית בפליטותיה.

"בשבוע שעבר פגשתי את שר הסביבה האוקראיני", מספר ארדן. "הוא אמר לי שהם הולכים להתחייב על קיצוץ של עשרה אחוז. שאלתי אותו איך הם יכולים להגיע למספר כזה, אז הוא סיפר שתעשיית הפלדה שלהם אחראית לחלק גדול מהפליטות, והעברה של התעשייה הזו לטכנולוגיות נקיות תביא אותם אל היעד. לנו אין מכרות ותעשייה כבדה, והתעשייה הכימית שלנו כבר השקיעה בשנים האחרונות סכומי עתק ועשתה חלק מהשדרוג הנדרש".

אחד הממצאים המפתיעים בדוח, אגב, הוא חלקה הצנוע של התעשייה הכימית המושמצת מתוך כלל הפליטות בישראל: כארבעה אחוזים, הרבה פחות מהתחבורה וצריכת החשמל, למשל.

ובכל זאת, ועל אף שכולם מסכימים שכאן זה לא שוודיה, בתנועה הסביבתית טוענים שהמספרים של מקינזי באו לממשלת ישראל בהזמנה, ומאפשרים לה לתת לעצמנו הנחה גדולה. "אנשי מקינזי עשו מה שכלכלנים עושים", אומר איש סביבה בולט, "הם התמקדו בטכנולוגיה: איך אפשר להתייעל משדרוג מנועים והחלפת מכשירי חשמל במכשירים חסכוניים. שינויים התנהגותיים ותרבותיים מקבלים שם ביטוי שולי מאוד, והרי על זה בדיוק מדברת התנועה הסביבתית: על כך שהציבור הישראלי, כמו בכל העולם, יצטרך לעבור מהפך שלם באורח החיים, תרבות הצריכה, התחבורה והתזונה. במקינזי מציעים מהפכה בלי מהפכה, אבל אין מהפכות לא כואבות".

אנחנו פרומיל

דב חנין יהיה בקופנהגן, והוא נוסע בלב כבד: "אם ישראל הולכת לוועידה עם המספרים האלה, זה שם אותה במקום לא טוב. אנחנו רוצים להיות ב-OECD ובחברת המדינות המפותחות, ומבקשים תנאים של מדינת עולם שלישי. כשרוצים לקבוע דרך, קובעים אותה על פי שתי נקודות - המקום שבו אתה נמצא, והמקום שאליו אתה רוצה להגיע. מקינזי בנו דרך מנקודה אחת - זו שבה אנחנו נמצאים. מדינת ישראל לא הציבה למקינזי יעד. הצבנו להם שאלה פתוחה, וקיבלנו תשובה פתוחה".

ארדן דוחה את הביקורת. "כל מי שמסתכל על ההמלצות של מקינזי רואה שיש כאן מהפכה", הוא טוען. "אנחנו מדברים על 25 אחוז אנרגיה סולארית בעוד 20 שנה. זה אומר ש-300 קילומטר מרובע בנגב יכוסו בשדות של פאנלים. בינתיים רבים כבר שנים על התחנה הסולארית באשלים שהשטח שלה אלפית מזה. מה לעשות שמי שצפוי להשמין במאה קילו, לא יכול להגיע בדיאטה לאותן תוצאות כמו מי שמלכתחילה אמור להשמין רק בעשרה קילו. ברור שאם כל הישראלים יפסיקו לנסוע בשבת או יפסיקו לאכול סטייקים זה ישפיע מאוד על מאזן הפליטות הלאומי, אבל צריך להיות הגיוניים. צריך להבין שהיישום של המלצות מקינזי מצריך השקעות של מיליארדים, סכום שנתי שגדול בערך פי 20 מהתקציב של המשרד להגנת הסביבה, ורק בעוד 20 שנה נראה את ההשקעות האלה בחזרה".

בדיוק השבוע ראש הממשלה אמר שהוא מאוד בעד ירוק, רק בלי לפרוץ את מסגרת התקציב. "כשיובנו האינטרסים והחשיבות של הנושא, אני מקווה שהוא יחשוב אחרת". כל הסערה הזו, צריך לזכור, מתחוללת במדינה שאחראית לכפרומיל מסך פליטות גזי החממה בעולם, בערך כחלקה באוכלוסייה.

העולם, מסכימים ארדן וגם חנין, לא ממש מתעניין במה שקורה בישראל. ובכל זאת, להכרעות שיתקבלו בכל מדינה יהיו בשנים הקרובות השלכות על מעמדה המדיני, הכלכלי והתדמיתי. ארדן מעריך שישראל בכלל תישלח אחרי ועידת קופנהגן למסלול של פשרה: לא מדינה מפותחת, גם לא מתפתחת, אלא משהו באמצע. מסלול מיוחד למדינות שכלכלתן במערב, אבל הן ממוקמות בקצה המזרח, עם יומרה לקדמה, אבל בעיה קלה של פיגור תרבותי וסביבתי.

אחרי כל הוויכוחים, בתחילת השבוע אמור להירשם רגע נדיר של שיתוף פעולה, במטרה לאפשר למשלחת הישראלית לנחות בדנמרק עם נדוניה: על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה - בעידודו של יו"ר הכנסת רובי ריבלין - יונח בתימרון של הרגע האחרון מקבץ שאפתני של ארבע הצעות חוק ירוקות לתפארת: התייעלות אנרגטית, עידוד תחבורה ציבורית, אנרגיה סולארית ובנייה ירוקה. אם השרים יאשרו את ההצעות, הן יעלו להצבעה טרומית בכנסת כבר ביום שלישי והמשלחת הישראלית תוכל לצאת לקופנהגן בראש מורם. אם השרים יכשילו, הנבחרת הסביבתית של ישראל תעשה בושות שהופעתה של נבחרת הכדורגל בקמפיין האחרון תחוויר לעומתן.
 
Comments