על נימוס אירופאי ודו"ח הביצועים הסביבתיים של ישראל

נשלח 17 בנוב׳ 2011, 10:34 על ידי Sustainability Org
10/11/2011 מאת אוהד קרני
 

אתמול, במסיבת עיתונאים צפופה בבית ציוני אמריקה בתל אביב, פרסם ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, את דו"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של מדינת ישראל (תקציר הדו"ח בעברית). בשנים האחרונות ה-OECD קידם מאוד את העיסוק במדיניות סביבתית בעולם וכשליש מפעילותו מתמקדת בנושא, מתוך תפיסה הוליסטית של פיתוח כלכלי-חברתי-סביבתי. הדו"ח הנוכחי מספק סקירה חיצונית ובלתי תלויה של מגוון סוגיות סביבתיות, בתוספת המלצות קונקרטיות לרפורמות בתחומים שונים. הנימוס האירופאי המאפיין את הדו"ח בלבל במקצת כמה מכלי התקשורת הישראליים, אשר סיקרו את האירוע ומיהרו לצאת בהודעות על כך שישראל זוכה לציון לשבח מה-OECD על ניהול משק המים ויישום מדיניות מס סביבתית משמעותית. אולם, בין המחמאות האדיבות, התמונה האמיתית העולה מהדו"ח היא מדאיגה. בתרגום לעברית מזרח תיכונית הדו"ח בעצם אומר – "אולי עשיתם כמה צעדים בכיוון הנכון, אבל זה עדיין מעט מידי ואם לא תתעשתו זה יהיה גם מאוחר מידי".

אכן ישראל זכתה לדירוג גבוה ביעילות הניצול של משאבי המים שלה, אולם זאת בהשוואה למדינות שברובן לא קיים מחסור דומה במים ולכן אין בהן צורך להתייעלות מעין זו. מנגד, הדו"ח מזכיר לנו שאיכות המים בישראל הולכת ופוחתת עד לרמות מסוכנות, מצביע על כך שישנה שאיבת יתר ממקורות מים המאיימת על אספקת המים בעתיד, מראה פגיעה במערכות אקולוגיות שזרימת המים בהן הידלדלה או נפסקה כליל, ומציין כי הפתרון של התפלת מים רחבת היקף הוא בעייתי, כולל השפעות סביבתיות חיצוניות שטרם כומתו ועלול להתייקר משמעותית עם העלייה במחירי האנרגיה.

בזירת המיסוי הירוק ישראל דורגה גבוה לכאורה – 10% מגביית המיסים יוחסה למיסים סביבתיים. אלא שבבחינה של מרכיבי המיסוי הללו מתברר שמס הקנייה על הדלק תופס חלק מרכזי ב"מיסוי הירוק" הזה, למרות שהרציונל להשתתו אינו סביבתי בעיקרו, אלא תקציבי. על כך יעידו הקלות המס על הסולר בתעשייה והקלות המס על הוצאות רכב, הנשללות ממי שמוותר על הרכב הפרטי ועובר לתחבורה ציבורית. הנתונים גם מראים כי העלאת המס על הדלק אינה מקטינה משמעותית את הנסועה ברכבים, בשל העדר אלטרנטיבה ראויה בתחבורה הציבורית.

גם בחזיתות נוספות ישראל מקבלת חופן של כרטיסים אדומים – ניהול האכיפה הסביבתית נתקע בשלבי יישומו ברשויות המקומיות, המגוון הביולוגי בסכנה בשל העדרם של מסדרונות אקולוגים וריבוי של עקות פיתוח על השטחים הפתוחים, היקפי מחזור הפסולת נמוכים בהרבה מהפוטנציאל, זיהום האוויר עדיין גבוה ועוד מיני מרעין בישין המחממים את הלב ומגדילים את הסיכוי ללקות באסתמה.

  

Comments