האוצר יישאר בסביבה?

נשלח 9 באוג׳ 2011, 13:04 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 9 באוג׳ 2011, 13:09 ]

מנכ"ל האוצר המתפטר הפנים שכדי לצמצם את פליטות גזי החממה, צריך לגייס ולהפעיל את תעשיית ההיי-טק. האם מחליפו ילך בדרכו?

אופירה אילון | 9/8/2011 10:29
תגיות: חיים שני,פליטות גזי חממה,משרד האוצר (סביבה),התייעלות אנרגטית

התפטרותו של מנכ"ל האוצר, חיים שני, היא מכה לתעשיית ההיי-טק אבל גם למשק בכללותו. שני הגיע למשרה הציבורית הנכספת היישר מחברת נייס, לב ליבה של תעשיית ההיי-טק. לכולם היה ברור שהנה הגיע לאוצר מנכ"ל מבין עניין ושוק, שיידע להחזיר את עוצמתה של תעשיית ההייטק ויוביל את המשק הישראלי לשגשוג כלכלי. אלא שבימים אלו התפוגגה התקווה, כמו גם תוכניות ששני ניסה להוביל לטובת המשק. אחת מהן היא נושא הסביבה והפחתת פליטות גזי החממה.

שני עמד בראש ועדה שתכליתה לספק את האמצעים להפחתת פליטות גזי חממה. הוועדה בנתה כלים רגולטיביים-תמריצים-כלכליים, לצד חקיקה, תקינה והקצאת התקציב הממשלתי הדרוש. זאת על מנת להתאים את ישראל להתחייבויותיה בוועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן ולמדיניות ארגון ה-OECD.

התוכנית העמידה סך של 2.2 מיליארד שקל, על פני העשור הקרוב, על מנת להפחית כ-16 מיליון טון פחמן דו חמצני עד שנת 2020. למעלה ממחצית הסכום הוקדש להתייעלות אנרגטית.

בין ידע לאנרגיה

חשוב לזכור כי מדיניות החיסכון באנרגיה נועדה לצמצם את הביקושים לאנרגיה בישראל, מבלי לפגוע באופן משמעותי בפעילות הכלכלית והחברתית הכוללת. פוטנציאל החיסכון באנרגיה בישראל, כפי שהוערך בתוכנית שני, הינו הפחתה של יותר מ- 10 מיליון טון פחמן דו חמצני. לחסכון כזה השלכות לאומיות חיוביות גורפות ועצומות בהיבטים רבים: חסכון כספי (תועלת של מעל פי 10 מההשקעה), הפחתת זהום אוויר, הפחתת פליטות גזי חממה ואפילו דחייה של הצורך בהקמת תחנות כוח ובהחדרה נכונה של אנרגיות מתחדשות, שהן חיוניות אך יקרות, ולכן קיימת חשיבות רבה להכניסן לתוך משק חשמל יעיל.

העולם בו אנו חיים הוא עולם של אנרגיה. העולם בו אנו חיים הוא עולם של מידע. השילוב של תחום החיסכון באנרגיה ותעשיית ההיי-טק הישראלית הוא מתבקש. דוח הוועדה להפחתת הפליטות, בראשה עמד שני, זיהה את הקשר הזה. ראשית, משום שבאמצעות מידע ניתן לנהל מערכות ארגוניות - ביצוע סקר אנרגיה וזיהוי נקודות התורפה והבזבוז של הארגון יכולות להוות בסיס מצוין להתייעלות אנרגטית. תוכנית שני מתקצבת בצוע סקרים כאלה.

בנוסף, פיתוח מוצרים מבוססי תוכנה החוסכים אנרגיה הוא מעגל הקושר את תעשיית ההיי-טק עם תעשיית האנרגיה. כך לדוגמה, חברת מטרולייט הישראלית פיתחה מערכת לחסכון של 40% מהאנרגיה בתחום תאורות רחוב ותאורות מסחריות, חברת פאוורסיינס (PowerSines) פיתחה טכנולוגיה ייחודית לחסכון ושימור אנרגיה, המבקרת את המתח שרשת החשמל מוליכה עד ללקוח הסופי, אך משם מספקת רק את המתח וכמות האנרגיה הנדרשים בפועל להפעלת מכשירים ובכך מביאה להפחתה של עד שליש מצריכת החשמל.

הראש היהודי
דוגמאות אלה מצביעות על חשיבות השילוב בין ה"מח היהודי" והצורך להתייעל אנרגטית. ועדת שני זיהתה זאת וקיים מימון מיוחד לפרויקטים בהם מיושמת טכנולוגיה ישראלית.

חסכון באנרגיה, למרבה הצער, הוא לא כרטיס ביקור "פוליטי", משום שחיסכון מצביע על מה שלא נעשה ואילו הפוליטיקה רוצה להוכיח עשייה. זה המקום בו השאיר חיים שני את המערכת. אין אלא לקוות כי מחליפו יבין את הקשר, ימצא את הדרך לא רק למנף את המשק הישראלי אלא לעשות זאת תוך התייעלות ושימור אנרגיה.

התקווה היא, כמובן, שדוח שני לא יעלה אבק והממשלה תשכיל להבין כי טכנולוגיות ישראליות, יכולות להביא להתייעלות אנרגטית במשק הישראלי וגם לייצא ידע לעולם, המחפש בפתרונות כאלה (לא בנרות, כי אם בפנסי LED חסכוניים..)

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
חיים שני יוביל צוות שיקבע את המתווה להפחתת פליטות המדינה
התייעלות אנרגטית וסיסמאות
משרד התשתיות: מקדמים התייעלות אנרגטית בישראל וחוסכים 20 אחוז מהחשמל
הצעה: היטל חשמל לטובת התייעלות אנרגטית
התייעלות אנרגטית, פיילוטים לחיסכון וקמפיינים לסביבה ירוקה
פרויקט חדש של התמ"ת ומשרד התשתיות: התייעלות אנרגטית בעסקים קטנים
התייעלות אנרגטית תתוקצב במאות מיליוני שקלים
התייעלות אנרגטית – המפתח הוא מודעות, חינוך והסברה ומשם הדרך לחיסכון כלכלי קצרה
Comments