מקדמים תיירות בת קיימא בישראל

פורסם: 29 באוק׳ 2010, 4:53 על ידי: Sustainability Org

הצורך במעבר לתיירות בת קיימא מקבל משנה חשיבות במפגש ה-OECD בישראל - נדרשת מעורבות ממשלתית כדי לקדם את האג'נדה הירוקה

28/10/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

תיירות
מטיילים בטבע בכפר הבדואי שיבלי לרגלי הר תבור – לא להפר את הטבע ואת חיי התרבות והמסורת של התושבים – צילום: JACK GUEZ/AFP/Getty Images
התיירות בעולם נמצאת במגמת של גדילה וצפוי כי מגמה זו תימשך, בשל כך היא גם מהווה גורם בעל השפעה משמעותית על הסביבה בכלל ועל נושא התחממות כדור הארץ בפרט. גם התיירות נדרשת היום להפוך לידידותית יותר לסביבה. הכנס הראשון בישראל של ארגון ה-OECD , אותו אירח משרד התיירות, עסק בנושא קידום התיירות הירוקה. במרבית הארצות החברות בארגון כבר הטמיעו את הרעיון כי התיירות כפי שנוהלה שנים רבות מהווה סיכון לסביבה ולמרקם החברתי, ויש להפכה לבת קיימא תוך התחשבות בסקטורים נוספים, שכן לא ניתן לקדם אג'נדה ירוקה במנותק ממה שקורה במדינה.

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, ביטא את הקשר בין התנהלות המדינה לתיירות שבה בצורה הפשוטה ביותר: "בשביל תיירות ירוקה באמת, יש לדאוג שכל המדינה תהייה ירוקה".

המצב הסביבתי בישראל אינו מעודד. בישראל כמעט ואין נחל שניתן לטבול בו מבלי להפר את צו משרד הבריאות, בישראל גודש עצום בכבישים ותשתית תיירותית שאינה דואגת לסביבה. ישראל שהצטרפה לפני מספר חודשים לארגון ה-OECD תאמץ במשך הזמן סטנדרטים סביבתיים חדשים וכך תוכל לצעוד לעבר תיירות בת קיימא.

נזקים לסביבה מתעשיית התיירות

תעשיית התיירות אינה יוצרת מפגעים שהם ייחודים לה והיא בעיקר צריכה להתנהל באופן מקיים בכל תחומי פעולותיה על פי הנדרש באותו תחום.

בדיון בשולחן עגול ב-OECD בירושלים בשם "גישות מדיניות לתעשייה: טיפוח צמיחת תיירות ירוקה" הוצגה עבודה משותפת של שני חוקרים, פרופ' מריה גרברי ברבס מאוניברסיטת הסורבון בפריז ופרופ' יואל מנספלד מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה. החוקרים איתרו שלושה מרכיבים עיקריים לתיירות בכלל: חברות תעופה, בתי מלון ואכסניות וכן סיורי תיירות (תיור).

תעופה:

בתחום התעופה עיקר הפגיעה בסביבה היא בפליטות פחמן דו-חמצני. גורם נוסף הוא הרעש הנוצר בסביבת נמלי התעופה. אף כי גם אנשי עסקים נכללים בצרכני התעופה, כיום ברור שמרבית הנוסעים הם תיירים, וצופים שבעתיד עם גידול במספר התיירים גם שירותי התעופה לתיירות יגדלו ועמם הפגיעה בסביבה.

הארחה:

נהוג להעריך בעולם את התרומה של מבנים לצריכת אנרגיה ב-50-40 אחוז. מבנה של בית מלון צורך בדרך כלל אנרגיה לכל אדם המתאכסן שגדולה בכמותה מזו של אדם היושב בביתו. לדוגמא, אדם אינו מחליף מגבת כל יום בביתו אך הוא אינו חוסך במגבות המלון כאשר הוא מבלה בו.

תיירות מייצרת לעתים כמויות אדירות של פסולת וביוב. אם לו יטופלו נכון יש סכנה של פגיעה בסביבה.

תיור:

התיירות יכולה לפגוע באזורים טבעיים.

תרבות וחברה

תיירות יכול להעלות את יוקר המחיה באזורים כפריים ובקהילות מקומיות.

אקולוגיה וקיימוּת

בארצות אירופה נקבעה תווית "אקו" הניתנת לבתי מלון המנהלים מדיניות של התייעלות אנרגטית, חיסכון במים ועוד מספר מרכיבים ההכרחיים. אך להיות מלון אקולוגי אינו מספיק כדי להיות גם מלון מקיים. לדוגמה, תווית האקו אינה נכנסת לשיקולים של בחירת המקום לבניית המלון שיכולה להעיד על פגיעה בקיימות שלו.

מספר דוברים בכנס הדגישו את הצורך ב"חינוך" התיירים כדי ליישם תיירות ירוקה ובת קיימא. בתי המלון, כמו כל גוף עסקי, נוטים לספק את צרכיהם ורצונם של הלקוחות. ללא הטמעה של עקרונות סביבתיים מצד הלקוחות יהיה קשה לתעשיית התיירות לנקוט במדיניות ירוקה. בנושא זה ישנה חשיבות להתנהלות הממשלה מאחר והיא מהווה דוגמא. נציג בלגיה סיפר שהוא בוחר ברשת מלונות טון בארגון הכנסים שלו בשל התנהלותה הירוקה של הרשת. לו מדינות היו נותנות עדיפות ואף הופכות לסטנדרט את השימוש בבתי מלון ירוקים לצרכים שלהם, לא רק בתחומי המדינה שלהם אלא בעולם כולו, אין ספק שזה היה מהווה דחיפה לתעשיית התיירות להפוך לירוקה יותר.

ממשלת נורווגיה מחייבת את משרדי הממשלה לעשות עסקים רק עם בתי מלון בעלי תו ה"אקו" המוכיח התנהלות ירוקה.

חוזה לואיס זרדה, מנכ"ל סוכנות התיירות אקסלטור בספרד ויליד האי מיורקה, סיפר שבעבר הצלחה בתיירות נמדדה על פי מספר התיירים הנכנסים, אך אין הדבר נכון. יש לדאוג לתמהיל נכון של התיירות הנכנסת ולשמירה על אופי האוכלוסייה המקומית. זרדה סיפר שבאי מיורקה שהייתה בעבר מוקד משיכה לתיירות לא החכימו לערב את האוכלוסייה המקומית אשר במשך השנים פיתחה התנגדות לתיירים, דבר שלדעתו הביא לנפילת התיירות במקום.

התכנית הירוקה של משרד התיירות

במסיבת עיתונאים שקדמה למפגש השולחן העגול של ה-OECD, הוצגה מגמת הפיתוח של משרד התיירות על ידי שר התיירות סטס מיסז'ניקוב ונציגי קרן הקיימת לישראל. לדברי נציגי המשרד, התכנית מתאפיינת בהתחשבות בסביבה, בתרבות ובחברה. מיסז'ניקוב התייחס גם למדיניות הייעור של ישראל וציין כי בזכותה ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה מספר העצים במאה השנים האחרונות נמצא בעלייה מתמדת.

שר התיירות הציג את מדיניות משרד התיירות שכוללת בין השאר מסדרונות אקולוגיים.

המשרד מבטיח כי פיתוח מפעלי התיירות ישמור על מסדרונות אקולוגיים ויתבסס על תשתיות קיימות. מסדרון אקולוגי הוא מעבר המחבר בתי גידול טבעיים בכדי לאפשר לבעלי חיים לחצות בבטחה מכשולים מעשה אדם כגון כבישים, תעלות ומסילות רכבת. בארץ נבנו מספר מעברים כאלה בקטעו הצפוני של כביש 6.

השתלבות במרחב

השתלבות הנוף והסביבה הטבעית ושימוש חוזר במבנים קיימים, לדוגמא – הסוגייה סביב הקמת מלון ישרוטל במצפה רמון. בסוף שנות ה-90 דיויד לואיס, מייסדה של רשת מלונות ישרוטל ונשיאה, רכש שני מבנים נטושים למחצה בני ארבע קומות, שהיו בבעלות חברת 'עמידר'. שני המבנים פוצלו וחולקו מחדש, וכך נוצרו 96 דירוניות שחוברו באמצעות לובי חדש. במקום נבנו בריכת שחייה מקורה, מועדון כושר, פינת משחקים ומועדון ילדים, וכך, בפברואר 2003 , יצא מלון ישרוטל פונדק רמון לדרך.

בכפר טייבי זמן (Taybet Zaman) בקרבת אתר התיירות בפטרה, ירדן קיים מחסור בבתי מלון ועמדה האפשרות של בניית מלון חמישה כוכבים בבנייה גבוהה. במקום זאת הסבו עשרות בתים קיימים בבנייה נמוכה למלון חמישה כוכבים.

בנייה ירוקה

משרד התיירות מקדם תכנית לבניית בתי מלון בבנייה ירוקה ותכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא שתיושם בשלבים. כיום אין בארץ בית מלון בבנייה ירוקה, בלאס וגאס בנו בשנים האחרונות קומפלכסים גדולים בבנייה ירוקה. בעיר העתידית מאסדר שבנסיכות קאטר כל בתי המלון נבנים על פי עקרונות תקן ה"LEED" האמריקני המחמיר.

שימור רצועת החוף

שנים רבות נוצלה רצועת החוף לבנייה מסיבית של בתי מלון ועד היום אנו עדים למאבקים של אוכלוסייה מקומית נגד השתלטות הבנייה על החופים לרבות לצרכי תיירות. בתל אביב לפני שחוקק חוק האוסר בנייה בקרבת הים, נבנתה שורה של בתי מלון בבנייה גבוהה קרוב לחוף. בחוף פלמחים לעומת זאת, הצליחו ארגונים ירוקים למנוע בנייה של כפר נופש אחרי קבלת האישורים הנדרשים. משרד התיירות תמך בכך שלא ייבנה כפר הנופש על החוף.

שיקום נחלים

נושא זה ייכלל בתכנית הלאומית לשיקום נחלים תוך הפיכתם למוקד בילוי ופנאי לאוכלוסייה המקומית ולתיירים. גם בנחלים שעברו שיקום בארץ כמו נחל אלכסנדר ונחל הקישון, מצב הזיהום עדיין לא מספק ולא ניתן עדיין לרחוץ בהם. בשני המקרים מהווים גדות הנחל אתרי פנאי ובילוי וניתן לשוט במים.

מטבע הדברים בתי מלון צורכים אנרגיה יותר מסקטור המגורים הפרטי. אבל בישראל שטופת השמש קיים פוטנציאל גדול להתייעלות אנרגטית של בתי מלון. בכנס הצהירו המציגים על התייעלות אנרגטית: "זה משתלם כלכלית". מנהל מלון לוט בים המלח נחמיה בן-פורת הציג את המערכות הסולריות המשולבות במלון שהביאו בתחילת ההתקנה לחיסכון שנתי באנרגיה של 110 טון גז – בין 350 אלף ל-370 אלף שקל בשנה. כיסוי בריכת השחייה בלילה בעלות של 20,000 שקל הביא אף הוא לחיסכון נכבד. בנושא מיזוג האוויר בית המלון השקיע כ- 400 אלף שקל מתוכם 80 אלף שקל התקבלו כמענק ממשרד התמ"ת. המלון אף השקיע בטיהור מים לפני הזרמתם למערכת הביוב. 

לכתבה באפוק טיימס


כתבות קשורות:

לוט ספא – מלון ירוק על שפת ים המלח הוצג בכנס ה-OECD

לראשונה: תקן סביבתי בינלאומי למבנה ישראלי


Comments