"אפשר לשקם את השירות הציבורי בתוך חמש שנים"

נשלח 14 באוג׳ 2011, 0:26 על ידי Sustainability Org
10/8/2011, מאת אורן מג'ר

זאב רותם, יועץ אסטרטגי למשרדי הממשלה, טוען כי על הממשלה לחתור לשוויון כלכלי אפילו יותר מלצמיחה ויציבות. כדי להשיג את היעד, הוא קובע, חייבים לייעל בדחיפות את השירות הציבורי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר בפני ראש הצוות שהוקם בתגובה למחאה, פרופ' מנואל טרכטנברג, "אני מבין שנחוץ כאן שינוי בהשקפות שלי", והבטיח לתת לו כלים לממש את ההבטחה. ד"ר זאב רותם סבור כי יש לגבות את האמירה הזאת בשינוי יעדי הממשלה: מהשגת צמיחה ויציבות לצמצום איאם ההנחיה היא שוויון כלכלי. לדבריו, הדרך הטובה ביותר להשיג זאת אינה באמצעות הפרטה אלא באמצעות ייעול השירות הציבורי, ששיקומו היא משימה לאומית דחופה.

רותם מכיר היטב את עבודת משרדי הממשלה. הוא מכהן כמנכ"ל חברת רותם אסטרטגיה, העוסקת בייעוץ אסטרטגי וארגוני לעסקים ולממשלה. החברה סייעה לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לבצע שינוי ארגוני בבנק ישראל ועסקה בגיבוש, תכנון ובקרה של תהליכים במשרדי ממשלה בהם האוצר, הבריאות והפנים וכן ברשויות וחברות ציבוריות. את הפוסט דוקטורט שלו, שעסק בהתמחות בתחרותיות בינלאומית, כתב בהדרכת פרופ' מייקל פורטר מהרווארד, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום התחרות והאסטרטגיה. רותם הוביל שולחן במושב התחרותיות בכנס ישראל 2021.

כיצד היית מתרגם את דבריו של ראש הממשלה להנחיות שיספקו מענה לדרישות שהגישו המפגינים?

"מסמך הדרישות של המוחים הוא לא רע, וכשראש הממשלה נותן הנחיות לצוותים הפועלים מול המוחים הוא צריך לדבר על שינוי יעדי הממשלה - מהשגת יעד של כלכלה יציבה וצומחת ליעד של השגת שוויון כלכלי וחברתי. למעשה, שני היעדים מחזקים זה את זה. לראיה, במדד האי שוויון העולמי ישראל מככבת במקומות הראשונים יחד עם ארצות הברית, סינגפור, פורטוגל, ניו זילנד, איטליה, בריטניה, אוסטרליה אירלנד ויוון. כמעט כל המדינות הללו נמצאות כיום בבעיות כלכליות. לעומת זאת, רוב המדיניות הכי שוויוניות במדד - דנמרק, שוודיה, נורווגיה, צ'כיה, סלובקיה, פינלנד וגרמניה - במצב כלכלי מצוין. הסיבה היא שקיים קשר ישיר בין רמת האי שוויון לאיתנות ולצמיחת הכלכלה".

כיצד על הממשלה לפעול כדי להשיג שוויון?

"נדרשים כמה צעדים. הראשון הוא לתת למגזרים שאינם משתתפים בשוק העבודה הזדמנות אמיתית להשתתף בו. כך, יש לסייע למגזר הענק והמוחלש של עסקים קטנים ובינוניים. עסקים אלה הליבה העסקית, אך אין להם נגישות למקורות ההון. תן להם לצמוח, להתפתח, ותראה את הכלכלה מזנקת. בנוסף יש לשנות את מדיניות התמיכה בחלשים, מובטלים וזקנים שצריכים עזרה. אם מגזרים אלה ייכנסו שוב למעגל הצריכה הם יחזקו את הכלכלה. הצעד השני הוא הקטנת האי שוויון בנגישות וזמינות למוצרים ושירותים בסיסיים, והספקתם במחיר סביר לכלל האוכלוסייה.

"הייתי תלמידו של פרופ' פורטר, שלפני כמה חודשים פירסם מאמר מכה גלים. במאמר הוא טען כי חברות לא צריכות רק לחפש רווח אלא גם לבדוק איך מסייעים לכלכלה שמסביבן, לקהילה, לקונים, איך מייצרים מוצרים במחירים סבירים, איך דואגים לממשל תאגידי תקין ואיך מספקים שכר הוגן והזדמנויות לעובדים. פורטר אמר כי מי שלא ייצר איזון כזה ייכשל כחברה עסקית. אם זה נכון לחברות עסקיות, זה נכון על אחת כמה וכמה לממשלות: עליהן לייצר איזון בין ערכים כלכליים לבין ערכים חברתיים".

האם חוק הוד"לים מלמד כי נתניהו כבר יישם את הצהרתו על שינוי השקפתו הכלכלית?

"למדינה יש שליטה על שלושה נכסים כלכליים. הראשון הוא ההון, שאת השליטה בו היא העבירה בשנים האחרונות לקומץ ריכוזי. הנכס השני הוא העבודה, שבשליטה בה נאבקת הממשלה באופן שיטתי באמצעות שבירת העבודה המאורגנת. ההסתדרות מתבצרת בהגנה על הוועדים הגדולים, ומי שלא במגרש נשחק. הנכס השלישי הוא הקרקע - הממשלה הולכת להפרטת התחום באמצעות חוק הוד"לים, שבא לטפל בבעיית הדיור ולעקוף את התפקוד הלקוי של מינהל מקרקעי ישראל. אבל החוק רק יחמיר את ההפרטה. הרי מי יגיע לוועדה? בעלי הכוח. לדוגמה, אם בעיר שבה עומדים להפריט קרקעות יש שנים-שלושה אנשים עשירים שמקושרים עם העירייה, לא צריך להוסיף מה יקרה.

"במקום זה צריך לעשות את המאמץ הקשה והמסובך ולשפר את המינהל - לשפר את המנגנון המקצועי באמצעות קיצור תהליכים, חיזוק האנשים שיובילו ליצירת מינהל יותר אפקטיבי. מה שנכון לגבי מינהל מקרקעי ישראל נכון לגבי השירות הציבורי בכללו. יש לשקם את השירות הציבורי - לא להפריט אותו".

מה צריכים להיות הצעדים בדרך לשיקום השירות הציבורי?

"קודם כל לצמצם את משרדי הממשלה. ריבוי המשרדים יוצר מריבות, ויש צורך בוועדות אין סופיות. עשינו בדיקה של כמות משרדי הממשלה בתשע מדינות מתקדמות - יש שם 5-12 משרדים כי לא צריך יותר. בשווייץ, למשל, יש רק 5 משרדים. צעד שני הוא טיפול בדרג המקצועי. מנכ"ל משרד צריך להיות מינוי מקצועי לחמש שנים עם אופציה לעוד חמש שנים, ולא מינוי פוליטי. שירות ציבורי חייב להיות קריירה. זה יכלול יכולת לפטר אנשים כאשר הם מפסיקים להביא ערך. המסלול שבו אנשים באים ל-10-15 שנים ולאחר מכן הולכים למגזר הפרטי, ולהבדיל השיטה שגורמת לאנשים להיתקע בתפקיד ולקמול, הם הרסניים לשירות הציבורי.

"יש לטפל גם בהקטנת הריכוזיות בממשלה: משרד האוצר, נציבות שירות המדינה ובנק ישראל מרכזים כוח גדול מדי. משום כך המשרדים המקצועיים מוחלשים, במקום שתהיה הובלה מקצועית על ידי המשרד. צריך להחליט על אמנה שמבוססת על יעדים לאומיים, וכל אחד מהשחקנים בזירת השירות הציבורי יתרום לכך את חלקו. אפשר וצריך להחזיר את הגאווה לשירות הציבורי. אם נחליט שזו משימה לאומית - ניתן יהיה לשקם את שירות המדינה בתוך חמש שנים".

לכתבה בדהמרקר

Comments