בתוך עשור, הידרדרה ההשקעה בסביבה לאחוז בלבד מהתוצר

פורסם: 10 במרץ 2012, 13:36 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 10 במרץ 2012, 13:37 ]

מדד חדש שגובש במשרד להגנת הסביבה בתיאום עם בנק ישראל מעלה תוצאות עגומות; המדד אמור להשלים את הערכת הצמיחה לפי תמ"ג

מאת צפריר רינת, 9/3/2012
 
בעשור האחרון חלה הידרדרות משמעותית בכל הנוגע להשקעה הציבורית בישראל בהגנה על הסביבה, בהשקעה בתחבורה ציבורית ובשימור משאבי הטבע. כך עולה ממדד חדש שגיבשו במשרד להגנת הסביבה בתיאום עם בנק ישראל - מדד שנועד להוות השלמה להערכה המסורתית של צמיחה כלכלית רק בהתאם לתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), המבוסס על היקף הפעילות במשק.

הגישה הקובעת שיש לכלול נזקים לסביבה במדידת הצמיחה הכלכלית של מדינות, כובשת בשנים האחרונות מקום מרכזי במדינות העולם וכעת מגיעה לישראל. כיום התמ"ג אינו משקף בין השאר את העלויות של פעילות הפוגעת בסביבה. כוונת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, היא שבכל דיון על תקציב המדינה שבו גם נקבע יעד צמיחה, יילקחו בחשבון המדדים הסביבתיים. זאת בדומה למה שכבר נהוג בחלק ממדינות ארגון OECD, שבו ישראל חברה.

על פי הניתוח שביצע המשרד להגנת הסביבה, במדד ההוצאות הכספיות להגנה על הסביבה כאחוז מהתמ"ג, התברר שחלה בעשור האחרון ירידה משמעותית, וכעת הוא עומד על אחוז אחד בלבד מהתמ"ג, לעומת 1.6% לפני כעשור. זהו שיעור נמוך בשליש לעומת ההשקעה במדינות מפותחות, וזאת על אף שבישראל יש קצב ריבוי טבעי גבוה ומיעוט משאבים, ולכן העומס על הסביבה רב יותר.

במדד ההשקעות בתחבורה נמשכת העדפה ברורה להשקעה בתשתיות תחבורה פרטית. קרוב לשישה מילארדי שקלים מושקעים מדי שנה בתשתיות לרכב פרטי, זאת לעומת פחות מארבעה מיליארדי שקלים בתחבורה הציבורית. התוצאה של מגמות אלו היא בין השאר עלייה בשיעור הנסיעות ברכב פרטי שעלה במהלך העשור החולף ב-46%. יתר על כן, רוב ההשקעה בתחבורה ציבורית מופנית לרכבת (60%-75%), על אף שמספר הנוסעים באוטובוסים הוא גדול הרבה יותר - 654 מיליון נוסעים בשנה לעומת כ-40 מיליון ברכבת.

בעיה משמעותית נוספת עלתה ממדד ניצול משאבי הטבע, שבדק את מידת היעילות של ניצול הקרקע לבנייה - ולפיו חרף מצוקת הקרקע הקשה בישראל, חלה ירידה עקבית בהיקף הבנייה הרוויה (בנייה עירונית של בתים בגובה שלוש קומות ויותר), לעומת בנייה צמודת קרקע, הצורכת קרקע בהיקף הרבה יותר גדול לנפש. בשנים 2000-2010 ירד החלק היחסי של דירות בבנייה רוויה מ-58% מכלל הדירות ל-50% בלבד. "תמונת מצב זו סותרת את המדיניות הממשלתית המוצהרת לעידוד בנייה רוויה ומעידה על ניצול לא יעיל של משאבי הקרקע", נכתב במסמך המשרד.

יחד עם זאת, נמצאו מגמות שיפור באיכות האוויר וכן באיכות המים. כך למשל, חלה ירידה ברמת הזיהום המגיע לנחלים, איכות מי השתייה השתפרה אף היא וכך גם באשר להרחבת השימוש החוזר בשפכים. בין היתר, נרשמה ירידה של 67.9% בשיעור הפחמן האורגני (מדד לזיהום הנחלים) בעשור האחרון, זאת הודות להקמת מתקני טיהור שפכים והגברת הפיקוח על גורמים מזהמים.

שיפור נרשם גם בכל הקשור לאיכות האוויר בעשר השנים האחרונות, ואולם רמות הזיהום בישראל עדיין גבוהות יחסית למדינות OECD. המשרד להגנת הסביבה מציין שמדובר בעיקר בפליטת זיהום מכלי רכב, ומזכיר שבשנת 2010 נרשמו בגוש דן לא פחות מארבעים ימים שבהם זיהום האוויר מכלי רכב הוגדר גבוה במיוחד.

לקביעת השפעת מגמות אלו על הציבור נעזרו במשרד בסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהם עלה בין היתר כי כמחצית מתושבי ישראל אינם מרוצים מהשטחים הירוקים והניקיון באזורי מגוריהם. נתון מעניין נוסף נגע להשפעת העומס בכבישים ובתחבורה הציבורית, וליותר מ-40% מהישראלים מפריע או מפריע מאוד משך זמן ההגעה שלהם לעבודה.

מסקנות אלו קיבלו חיזוק נוסף מפרויקט "תחזית קיימות 2030 לישראל", שבו שותף המשרד להגנת הסביבה ביחד עם מכון ירושלים לחקר ישראל - שנועד לגבש מדיניות שתאפשר פיתוח בר-קיימא בישראל, תוך התבססות על מדדים השוואתיים למדינות אחרות בעולם. הפרויקט מציין כי ישראל הקטנה והצפופה עומדת בפני בעיה סביבתית חמורה, והתחזית היא שהמשך המגמות הנוכחיות של שימוש ברכב פרטי יביא לגידול של 65% בשיעור הנסיעות בשני העשורים הקרובים. הדבר צפוי להביא להרחבת כבישים קיימים ופיתוח כבישים חדשים, שאליהם יתלוו עלייה בצריכת דלקים וזיהום אוויר.

מנתוני הפרויקט עולה עוד כי קצב גידול נפח הפסולת העירונית בישראל עומד על 2% מדי שנה, גבוה יחסית למדינות OECD. כך, בעוד ששיעור ייצור הפסולת לנפש בישראל הוא 610 קילוגרמים בשנה, באירופה מדובר ב-510 קילוגרמים לנפש בלבד.

"ריכוז מדדי הסביבה מצביע על שיפור במדדים כמו איכות מי שתייה הקשורים באופן ישיר לבריאות הציבור, והדבר נובע משימוש בטכנולוגיות חדישות ומדיניות ממשלתית", קובע המסמך של המשרד להגנת הסביבה. "לעומת זאת, ביתר המדדים, אשר משקפים את הפוטנציאל לצמיחה עתידית ושמירה על רווחת חיים ואיכות סביבה לאורך זמן, חלה הידרדרות או לא היה שינוי משמעותי. בהתחשב בעובדה שיש מחסור בנתונים על נושאים כמו מגוון ביולוגי וקרקעות מזוהמות, שבהם ניתן להניח שחלה הידרדרות - הרי תמונת המצב האמיתית היא אף חמורה יותר".

לטענת המשרד להגנת הסביבה, הפעילות הסביבתית בישראל משקפת כיום ראייה קצרת טווח, שאמנם לוקחת בחשבון השפעות על בריאות הציבור בהווה, אבל לא מתייחסת להידרדרות סביבתית מתמשכת. מגמה זו סותרת את המדיניות הנהוגה כיום במדינות OECD, המעודדות צמיחה ירוקה המתבססת על הגדלת ההשקעות בתחומים סביבתיים. בחודש הבא אף ייפגשו בכירי כלכלני העולם בכנס שיוזם האו"ם בניו-יורק, וידונו בשילוב המדדים הסביבתיים והחברתיים בתוכניות הצמיחה הכלכלית.

"שיטת מדידת הצמיחה הכלכלית כיום לא אומרת לנו מה יהיה בעתיד ואיך נוכל לשמור על משאבי הסביבה, ולשם כך יש לשנות את השפה הכלכלית", אמר השר ארדן. "הרי ברור שהאינטרס הלאומי הוא לנצל את משאבי הטבע ומערכות התחבורה באופן יעיל יותר. המטרה שלנו היא לשפר את האושר ורווחת האדם ולא את הנתונים המספריים של הגידול הכלכלי", הוסיף ארדן.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התייחס אף הוא לצורך בגיבוש מודל צמיחה חדש לישראל בכינוס הוועדה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה, שארגן המשרד להגנת הסביבה בשבוע שעבר. הוא הזכיר כדוגמה את סין שקבעה תוכנית חומש ליעדים סביבתיים ובהם הגדלת תמריצים לפיתוח אנרגיה ירוקה. "התחום שבו יש לנו יתרון יחסי הוא תעשיית הקלין-טק (תעשייה ירוקה, ללא שימוש בחומרים מזהמים, צ.ר)", אמר הנגיד, אך ציין כי "יש לי הרושם שאיבדנו את ההובלה בתחומים אלו, ועלינו לחזור ולהוביל בתעשייה זו".


כתבות קשורות:
 
 
Comments