רפורמת התכנון והבנייה הוצגה בכנסת: "פגיעה מהותית וקניינית בזכותו של האזרח"

פורסם: 11 במאי 2010, 20:58 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 11 במאי 2010, 21:52 ]
 11.5.2010 רנית נחום-הלוי

הצעת החוק הרפורמה לחוק התכנון והבניה הוצגה היום בוועדת הכלכלה והפנים של הכנסת. עו"ד שרית דנה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שהציגה את החוק עמדה על הסוגיות הקנייניות, מהן השתמע כי לרפורמה השפעה כלכלית כבדה על האזרח ולכן עשויה לפגוע בו.

"חברי הכנסת הבינו היום שלחוק יש משמעות כלכלית כבדה מאוד על האזרח", הסביר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין ארז כהן. "היטל ההשבחה, למשל, יעלה בצורה דרסטית כתוצאה מהרפורמה וקיימת גם פגיעה כלכלית בגלל ביטול סעיף 197 לחוק, שאיפשר קבלת פיצויים בשל תוכנית פוגעת", אמר כהן. "נוצר מצב", פירט כהן, "כי גם אדם המתגורר בקוטג' ולידו שטח ירוק, והוועדה המקומית שינתה את ייעוד הקרקע למגדל, לא יוכל לתבוע פיצויים. לגישתם של מנסחי הרפורמה, תושב כזה המתגורר בעיר צריך לדעת שלא לעולם חוסן, וגם בשטחים פתוחים עשויים לקום מגדלים".

בין הסעיפים שהוזכרו על ידי עו"ד דנה עלה סעיף היטל ההשבחה. היטל השבחה הוא מס שגובה העירייה על מוכר נכס בין מצב קיים למצב התכנוני החדש שמשביח את הקרקע. בעקבות הרפורמה היטל ההשבחה יעלה בצורה משמעותית. נכון להיום, היטל ההשבחה מחושב במועד אישור תוכנית. הרפורמה קובעת, לעומת זאת, כי ההיטל ישולם בכל מועד נכון למועד העסקה. משמעות הדבר היא כי גם אם הושבחה הקרקע לפני 10 שנים, במידה והעסקה בוצעה היום - רוכש הקרקע ידרש לשלם את ההיטל.

בנושא של פגיעות תכנוניות, הרפורמה מבטלת את יכולת תביעת הפיצויים כפי שהתאפשר עד עתה לפי סעיף 197 לחוק. הרפורמה מביאה שיפור בכך שהיא מעניקה פיצוי מהמטר הראשון (עד עתה, הותרה הפקעה ללא תמורה עד 40% מהשטח). עם זאת, הפיצוי לא יהיה לפי פוטנציאל הקרקע אלא לפי ייעודה בפועל. כך למשל, אם קיימת תוכנית לשינוי ייעוד של קרקע חקלאית לפארק מטרופוליני, בעל הקרקע החקלאית יקבל פיצוי בגין ירידת ערך המטר הראשון לפי יעוד הקרקע כחקלאית, ולא לפי הפוטנציאל העתידי (פארק מטרופוליני במקרה זה). הסכום במקרה זה הוא מאד זניח.

"השקיפות והיעילות הבירוקרטית, אותם מצהירים מנסחי הרפורמה, הם למעשה סיסמאות", אומר כהן, "אך בפועל מדובר בפגיעה משמעותית בזכות הקניין של האזרח. יש תחושה שעם כל המהירות לקדם את החוק, מוסתרים סעיפים בעייתיים שעשויים לפגוע באזרח ולא לשמור עליו. החוק מעניק כלים שמפקיעים וממגרים את זכות האזרח מבלי להניד עפעף".

בקרב חברי הכנסת בוועדה נוצר הרושם כי יש מקום לפצל את החוק לשני חלקים: בשלב הראשוני לקדם את נושא הרישוי ולעכב את הנושא התכנוני. הליך הרישוי הוא אקט הנדסי טכני, לפיו מי שיש לו זכות בקרקע, יכול לבנות עליה בהתאם לתוכניות בניין עיר החלות במקום ולכן יכול להוציא היתרי בנייה. מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, האדריכל שמאי אסיף, אמר כי הרפורמה באה להתמודד עם מערך סבוך שקיים היום. "עד שמגיעים היום לקבלת היתר הבנייה המיוחל, צריכות לעבור כמה שנים והדבר משתנה ממקום למקום. יש צורך להסדיר את התחום שיהיה יעיל יותר ופשוט", לדברי אסיף.

אסיף ציין כי ישנם שלושה מסלולים. רישוי מלא - שיחול בעיקר על יזמי נדל"ן הבונים פרויקטים גדולים המוקצב לפי פרק זמן של עד 90 יום. הליך רישוי מקוצר - שיחול על בעלי נכסים המבקשים לקדם תוכניות נקודתיות, המוקצב לפרק זמן של עד 45 יום. ומסלול הפטור - הכולל תוכניות קטנות. "אם רוצים להמשיך, להתפתח ולגדול חייבים להמשיך בקצב מואץ יותר ויותר", אמר אסיף. "מטרת הרפורמה היא לקצר ולפשט הליכים, ליצור רמה גבוהה של ודאות ולהבטיח מענה תכנוני מלא ומגוון לכלל האוכלוסייה", סיכם את דבריו.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי שפתח את הדיון אמר, "ישראל נמצאת במקום ה-120 בעולם בנושא הוצאת היתרי בנייה. מזל שיש את מצרים שממוקמת במקום ה-156 בעולם. מצבה של ישראל הוא כפול לעומת המצב במדינות המערב". הדברים נאמרו בין היתר על רקע הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OCED והעובדה כי הריבוי הטבעי בישראל גבוה יחסית לשאר מדינות המערב - לכן צפיפות נפש לקמ"ר קטנה יותר. "אנחנו נמצאים כאן הרבה אחרי העולם המערבי ולכן צריך מערך תכנון שונה מהמערכת הקיימת היום", אמר גבאי.

"במדינת ישראל לוקח זמן רב עד שמקבלים תשובה במוסדות התכנון", המשיך גבאי, "אין אצלנו גורם אחד, אלא מארג של ועדות שאף אחת מהן לא אחראית. אין ודאות ולכן התהליך גוזל זמן וכסף. במדינת ישראל יש שנים שהצמיחה בה גבוהה, ויש שנים שמסלול הצמיחה הוא איטי. כדי שהמדינה תוכל לספק לאזרחיה רמת חיים גבוהה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות מדינה עם רמת צמיחה נמוכה או בינונית אלא חייבים לצמוח מהר יותר וזה מה שנעשה בשנים האחרונות".

לכתבה בדהמרקר


כתבות קשורות:

המערכה על חוק התכנון יצאה לדרך

Comments