כחלון ביקש למפלגתו שליטה בכל המנגנונים האחראים על תכנון ויישום תוכניות בנייה. ריכוז כל הגופים הללו תחתיו עשוי להקל על משבר הדיור, אבל בדרך עלול שר האוצר המיועד לרמוס את הסביבהמאת צפריר רינת, 14/4/2015בארגונים לשמירת הסביבה נוהגים להתלונן על כך שיש רק פוליטיקאים מעטים המבקשים לקבל לידיהם את תיק הגנת הסביבה, והדבר מלמד על החשיבות המעטה שהם מייחסים לנושא. והנה מגיע יו"ר כולנו, משה כחלון, ומבקש למפלגתו תיק זה, ובנוסף גם את האחריות על מינהל התכנון במשרד הפנים. דווקא כעת, לארגונים הירוקים יש סיבות טובות לדאגה. יש יסוד לחשש שכחלון רואה במינהל התכנון ובמשרד להגנת הסביבה בעיקר כלים המהווים חסם לקידום יוזמות דיור, ולכן הוא רוצה לשלוט בהם. ביחד עם שליטה אפשרית במשרד השיכון וברשות מקרקעי ישראל, בממשלה הבאה עשוי לפעול גורם פוליטי אחד האחראי על שרשרת התכנון והיישום של תוכניות בנייה. הוא יהיה אחראי גם על המנגנונים שאמורים לבקר הליכי פיתוח ולאזן בין צרכים שונים. לכאורה, מאפשרת גישה זו - המגייסת את כל המערכות ליצירת מלאי דירות גדול - פתרון יעיל ומהיר למשבר בתחום זה. מערכת התכנון כבר נוטה לכיוון הזה בעקבות הלחץ שהופעל עליה לשחרר במהירות קרקעות לבנייה. אך בפועל קיימת סכנה ממשית שהדבר יוביל לתכנון גרוע ומבוהל, עם השלכות מרחיקות לכת על עתודות קרקע ואופן ניצולן. במדינה קטנה כישראל, אסור לתכנן ערים ושכונות ללא ניצול יעיל וחסכוני של הקרקע ותוך הבטחת עתודות שטחים פתוחים לצורכי נופש ופנאי לתושבי הערים ולדורות הבאים. אי אפשר לתכנן במהירות בניית שכונות מגורים, ולא להקים במקביל מערכות תחבורה ציבורית ותשתיות מים וביוב, כפי שקרה בשנים האחרונות. אסור להזניח את הפריפריה ולמקד את המאמץ לפתרון משבר הדיור באזורי ביקוש במרכז. כל זה עלול לקרות במערכת הפועלת על פי הנחיה פוליטית, כדי להשיג תוצאות כמותיות ומהר. ריכוז גופים אלה בידי גורם אחד עלול לפגוע גם במעורבות הציבור בהליכי התכנון, ולמנוע ממנו להביע את דעתו עליהם ואף להתנגד להם. מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה הם שני גורמים מרכזיים בהליכי הפיתוח והבנייה בישראל. הם אחראים על מגוון צרכים פיזיים וחברתיים. כך למשל, הם אחראים לכך ששכונות מגורים ייבנו מבלי לחשוף את תושביהן למפגעים, וששאר התשתיות יתוכננו כראוי וללא סתירה עם שימושי קרקע אחרים. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות שיש לשמור על חופש ההצבעה של נציגי גופים אלה, היושבים במוסדות התכנון, כך שיפעלו לפי שיקול דעתם המקצועי ומבלי שהשרים יתערבו באופן הצבעתם. אם כחלון יתייחס לגופים אלה כאל קבלני בנייה, אין ספק שהדבר ישפיע על הגורמים המקצועיים הפועלים בהם, ויפעיל עליהם לחץ שיקשה על קבלת החלטות שקולה ומאוזנת. מכיוון שההחלטה אם להפקיד בידי כחלון גופים אלה תתקבל בידי הדרג הפוליטי, כל שנותר לקוות הוא ששר האוצר המיועד יבין שעליו לפתור לא רק את משבר הדיור, אלא גם את משבר איכות החיים. כדאי להזכיר בהקשר זה את הביטוי החביב על מנחם בגין, מהדמויות הפוליטיות שהשפיעו על כחלון: "הא בהא תליא". לכתבה בדהמרקר |