ועדת ששינסקי ממליצה על הטלת מס משאבי טבע (מס רווחי יתר) בשיעור של 42% ועל תמלוגים אחידים של 5% על משאבי טבע. כפי שפורסם ב-TheMarker, כיל תהנה מהפחתת התמלוגים שלה העומדים בממוצע על כ-8% כיום, אולם תידרש לשלם מס רווחי יתר גבוה, שאינה משלמת כיום.

הוועדה מצאה כי מבנה מערכת מיסוי משאבי הטבע בישראל כיום אינו מבטיח כי לציבור חלק ראוי מהרווחים הנובעים ממשאבי הטבע המצויים בישראל. דו"ח קרן המטבע הבינלאומית, שנכתב עבור הוועדה, קובע כי מודל המיסוי הנוכחי על משאבי הטבע בישראל גורם לכך שבשיעורי רווחיות בינוניים עד גבוהים חלק הציבור ברווחים הוא מן הנמוכים בעולם.

בחינת הנתונים על ידי הוועדה העלתה כי פעילות משאבי הטבע בישראל מניבה שיעורי רווחיות הגבוהים בצורה משמעותית משיעורי רווחיות נורמליים וכי הנהנים העיקריים מרווחים אלו הן החברות להן ניתנה הזכות לעשות שימוש במחצב, בעוד שהציבור בישראל אינו מקבל את חלקו הראוי מרווחי המחצבים - זאת בשונה ממצב הדברים במשאבי הגז והנפט. הוועדה מצאה כי חלק הציבור ברווחים הנובעים מהחצבים בישראל (שיעור ה-GT) עמד על 23% בלבד בשבע השנים האחרונות, זאת לעומת חלק הציבור ברווחי הגז והנפט העומד על למעלה מ-50%.

על פי המלצות הוועדה, יוטל מס רווחי יתר על כלל המחצבים המצויים בישראל ועל אלו אשר יתגלו בעתיד. צעד זה צפוי להעלות את שיעור החלק אותו מקבל הציבור מחברות המנצלות משאבי טבע  ל-46%-57%. הוועדה ממליצה כי המס יחושב על פי מודל המבוסס על דו"חות הרווח וההפסד החשבונאיים, והוא ייגבה לאחר שיובטח לחברה שיעור תשואה של 11% על נכסיה. המס בשיעור של 42% ייגבה על בסיס שנתי והוא יהווה כלי נוסף בתמהיל המיסוי הכולל תמלוג ומס חברות.

כמו כן, יוטל תמלוג אחיד על משאבי הטבע שאינם גז ונפט בשיעור של 5%. שיעור התמלוגים כיום נע בין 2%-10% משווי המחצב (לאחר ניכויים שונים הקבועים בחוק). הוועדה ממליצה לקבוע שיעור תמלוגים אחיד על כלל משאבי הטבע בישראל אשר יעמוד על 5%. הוועדה סבורה כי שיעור תמלוג זה עולה בקנה אחד עם הנעשה בעולם וכי הוא יבטיח זרם הכנסות יציב למדינה, אך לא יהווה נטל כבד על החברות המפיקות את המשאבים.

בהתאם לכך, הוועדה ממליצה כי לאחר החלת מודל המיסוי המוצע, המדינה תגבה תמלוג של 5% בעבור כל כמות אשלג שנכרית. לדבר יש חשיבות רבה בהחלת מודל שיוכל לסייע לחברות בזמנים בהם מחירי הסחורות יורדים. מי שתהנה מההמלצה היא כיל, שמשלמת כיום בממוצע כ-8% תמלוגים.

המתנה של ששינסקי לכיל: מיליארד שקל

ועדת ששינסקי החליטה לדחות את יישום המלצותיה לגבי כיל ל-2017. המשמעות היא שכיל תרוויח כמיליארד שקל מהדחייה. מקורבים לוועדה סירבו לאשר את הנתון, אולם הוא מתבסס על החישוב הבא: המדינה תקבל תוספת של 500 מיליון שקל לפחות בשנה משינוי משטר התמלוגים. התוספת תגיע מכיל, ממחצבות וייתכן שמחברות מים, אולם האחרונות ישלמו סכומים זניחים יחסית. החישוב מבוסס על כך שההכנסות מכיל יהיו לפחות 400 מליון שקל בשנה. שנתיים וחצי של הטבות מסתכמות לפיכך בכמיליארד שקל.

הנימוק הרשמי לדחייה הוא שב-2017 יתחיל הסדר מיסוי חדש בין המדינה לכיל, לאחר שיסתיימו הטבות המס שקיבלה בעבר באמצעות חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המדינה התחייבה בפני כיל בהסדר הקציר בים המלח מ-2012, כי הסדר המס שכלול בו יהיה לתקף לזמן סביר. זמן סביר הוגדר כמה שנים, אולם ההערכה היתה ששלוש שנים הן זמן סביר. שלוש השנים יסתימו ב-2015, לא ב-2017.

מקורבים לוועדה אישרו כי ניתנה לכיל הקלה משמעותית, אולם לדבריהם, היקפה מגיע לחצי מיליארד שקל. זאת כיוון שבתקופת הביניים שתימשך כשנתיים וחצי תשלם כיל תמלוגים של 10% על האשלג, במקום 5% כפי שהציעה הוועדה לכלל המחצבים.

עיקרי המלצות הוועדה:

שינוי אופן חישוב התמלוג היום: בהתאם לפקודת המכרות, יש לבצע הערכת שווי לחומר הגולמי שנכרה תוך ניכוי הוצאות זיקוק ועיבוד, הובלה ושיווק והפחתת 10% נוספים. הדבר מקטין את יעילות התמלוג והופך אותו לכלי הקרוב יותר למס על רווחים מאשר תמלוג על מכירות. הוועדה ממליצה על שינוי אופן חישוב התמלוג כך שבעבור כל המחצבים לא יתאפשר ניכוי הוצאות זיקוק ועיבוד. כמו כן, ממליצה הוועדה לקבוע כי הבסיס לחישוב התמלוג ייקבע על ידי המדינה.

פיקוח של רשות המיסים על מחירי העברה: הוועדה ממליצה להתמקד בפעילות הפקת המשאבים ולא להטיל את המס על פעילות ההמשך. לאור כך הוועדה ממליצה על מספר צעדים אשר יבטיחו כי רווחים הנובעים מהמשאב לא יועברו הלאה לתעשיית ההמשך והציבור יוכל ליהנות מרווחים אלו. הוועדה מצאה כי במשאב הברום ישנו קושי לערוך הפרדה בין פעילות ההפקה לפעילות ההמשך ותיתן את דעתה בנושא זה עד הדו"ח הסופי.

הקמת גוף מתכלל לגביית תמלוגים: לצורך שיפור הליך הגבייה והבקרה, ממליצה הוועדה לבחון העברת הסמכות לגביית תמלוגים לגוף אחד אשר יתמחה בעניין. הוועדה תבחן עד לפרסום הדו"ח הסופי את היתרונות והחסרונות הנובעים מהקמת גוף שכזה.

בחינת התמלוג על חומרי חציבה: הוועדה מצאה כי קיימים רווחי יתר בפעילות הפקת חומרי החציבה בישראל. בנוסף, חברי הוועדה סבורים כי לצורך קביעת המיסוי על חומרי חציבה יש לאמוד את ההשפעות הסביבתיות של הפקת חומרי חציבה. לאחרונה מינה שר השיכון ועדה בראשות רם בלינקוב אשר תבחן את הקצאת הזכויות לכריית חומרי חציבה ואת מבנה השוק בענף. חברי הוועדה סבורים כי עד שלא תושלם עבודתה של הוועדה, ועד שלא יוגש דו"ח המכמת את העלות הסביבתית של פעילות החציבה, לא ניתן לגבש המלצה בנוגע לגובה למבנה המיסוי הרצוי.

השארת מערכת המיסוי הנהוגה בתחום המים המינרלים על כנה: הוועדה אינה ממליצה לשנות את המצב בו חברות המים המינרלים משלמות על פי "תעריף מים לתעשייה" מהסיבות הבאות: לא מדובר במשאב מתכלה; כל יזם אשר יבקש להקים מפעל יוכל לקבל רישיון הפקה, אם יעמוד בדרישות החוק; המים המסופקים לחברות המים המינרליים אינם מים ייחודיים והם מסופקים גם לצרכנים הביתיים, למגזר החקלאי ולמגזר התעשייתי; בחינת רווחיות החברות בתחום לא העלתה שיעורי רווחיות חריגים. יחד עם זאת, בקשת חברות המים המינרליים לקבל מים ממקור ספציפי יכולה להטיל עלויות על כלל צרכני משק המים. לפיכך, קוראת הוועדה לרשות המים לגבש עד פרסום הדו"ח הסופי מתווה הכולל את התשלום הייחודי לצרכנים הדורשים מים ממקור ספציפי ודרכי יישומו.

פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה לבחינת החלק היחסי אותו מקבלת המדינה כתוצאה משימוש במשאבי טבע (ועדת ששינסקי 2), הגיש את דו"ח מסקנות הוועדה להערות הציבור. במעמד זה אמר פרופ' ששינסקי כי "המשטר הפיסקלי הנוכחי ביחס למשאבי טבע המופקים על ידי חברות פרטיות הוא רגרסיבי וגורם לכך שהציבור אינו מקבל את חלקו הראוי ברווחים. אנו ממליצים על הנהגת משטר מיסוי פרוגרסיבי המתקן כשל זה ובא בעת מבטיח רווחים נאותים ליזמים פרטיים. אימוץ ההמלצות יביא למדינה תוספת הכנסות בשווי מאות מיליוני שקלים".

שר האוצר, יאיר לפיד, הודה לפרופ' ששינסקי ולשאר חברי הוועדה ואמר כי "משאבי הטבע הלאומיים הם נכס ציבורי וככזה עלינו לדאוג שהציבור הישראלי הוא זה שירוויח מהם. באמצעות ההכנסות ממשאבי הטבע נוסיף פרויקטים שיעודדו צמיחה ונגדיל את ההשקעה בשירותים החברתיים: יותר מורים במערכת החינוך, יותר מיטות בבתי חולים ויותר שירותי רווחה לאזרח".

ראש אגף תקציבים, אמיר לוי: "אני מברך על המלצות הוועדה, מדובר בדו"ח מאוזן שגובש לאחר עבודה מתמשכת ויסודית. פעלנו בשקיפות החל מתחילת עבודתה של הוועדה והעברנו לציבור את החומר שהוצג לוועדה ואת סיכומי הדיונים. ועדה זו הוקמה כהשלמה לוועדת ששינסקי הראשונה ויישום הצעדים עליהם היא ממליצה יגדיל את הכנסות המדינה ויתרום לחלוקה שוויונית יותר של הרווחים הנובעים מהפקת משאבי טבע בישראל".

לאחר שיתקיימו מספר שימועים לציבור יוגש הדו"ח הסופי לשר האוצר.

---

אדם טבע ודין על מסקנות ששינסקי 2: "לפרסם את תחשיבי התקבולים"

"ועדת ששינסקי 2 הצהירה כי מסקנותיה יניבו לקופת המדינה כ-500 מיליון שקל בשנה, אך אינה חושפת לציבור את התחשיב שהוביל לסכום זה - לא ייתכן שהוועדה תפעל בחוסר שקיפות"

מאת אורה קורן, 18/5/2014

"ועדת ששינסקי 2 פירסמה מסקנות שמרניות שעדיין אינן מבטאות את חלקו המלא של הציבור במשאבי הטבע ומאפשרות את המשך ההתעללות בים המלח ובמשאבי הטבע האחרים". כך אמרה היום עו"ד דנה טבצ'ניק, ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע באדם טבע ודין, בהתייחסות ראשונה למסקנות הביניים.

לדבריה, בין החסרונות במסקנות הוועדה ניתן למנות מס כולל נמוך על שימוש במשאבי הטבע, היעדר הפנמת עלויות סביבתיות ובריאותיות, התעלמות מסוגיות ייצוא המשאבים והמשך מדיניות מקלה בכל הנוגע להתנהלות כיל.

טבצ'ניק הוסיפה כי "ועדת ששינסקי 2 הצהירה כי מסקנותיה יניבו לקופת המדינה כ-500 מיליון שקל בשנה, אך אינה חושפת לציבור את התחשיב שהוביל לסכום זה. לא ייתכן שהוועדה תפעל בחוסר שקיפות. עליה לפרסם באופן מיידי את הנתונים על בסיסם חושבו תקבולי הציבור".

לדבריה, הוועדה הציבה את שיעור המס על רווחי היתר על כ-40% בלבד. מדובר במס נמוך ביותר. "אם ניקח את המקרה של ים המלח, שם מדובר במשאב שכיל קיבלה במתנה מבלי להשקיע אגורה אחת במציאתו, הסיכונים החלים עליה נמוכים, משום שמדובר בייצור ודאי של אשלג וידוע כי אופן ההפקה של כיל הוא הזול ביותר מכל מאגרי האשלג בעולם", אמרה.

"בעקבות השימוש בים המלח לצרכים הכלכליים של כיל, ישראל מאבדת את אחד המשאבים הייחודיים ביותר הקיימים בעולם כולו, עבור תוספת שנתית זניחה של כ-180 מיליון שקל. לצורך השוואה, ב-2010 לבדה חולקו דיווידנדים בסך של 1.17 מיליארד דולר. בדומה למשאבי ים המלח, כך גם בנוגע למחצבים אחרים שאינם גז ונפט - אין סיכונים רק רווחים".

טבצ'ניק אמרה עוד כי בחוק זיכיון ים המלח כתוב באופן מפורש שעל מוצרי ההמשך - מוצרים המכילים מוצרים שנחצבו מים המלח - יש לשלם תמלוגים. מדובר באותם הבעלים ויש קשר הדוק בין החברה שיש לה גישה להוציא את חומרי הגלם מים המלח - אשלג, ברום ומגנזיום - לבין הייצור של מוצרי ההמשך.

הגישה שיש לכיל למוצרי ההמשך היא היוצרת את היכולת שלה לנהל את החברה שמייצרת את מוצרי ההמשך. 77% מהברום הבסיסי נמכר לחברה הבת לייצור תרכובות ברום. בנוסף, חוק הזיכיון קובע שהמדינה זכאית לקבל תמלוגים על מוצרי ההמשך. מוצרי ההמשך של אשלג, לדבריה, נמכרים במחיר של פי 5-4 ממחיר האשלג הבסיסי ולפיכך החלטת הוועדה לא למסות את מוצרי ההמשך פוגעת בסך התקבולים שהאזרחים צריכים היו לקבל.

עמדה זו הוצגה בתיק הבוררות שמנהל משרד האוצר כנגד כיל: "נראה, כי המדינה מנהלת שני הליכים במקביל ללא תיאום ועלול להיווצר מצב אבסורדי בו פסק הבוררות סותר את מסקנות ועדת ששינסקי", הוסיפה. לדבריה, מס החברות שכיל משלמת למדינה נע בין 12%-14% בלבד. רוב החברות במשק משלמות מס העומד על כ-26% אחוזים.

בנושא המים המינרלים אמרה טבצ'ניק כי הוועדה שגתה כשהתייחסה אליהם כאל משאב לא מתכלה ולכן פטרה את החברה מתמלוגים. "בוודאי שמים מינרלים הם משאב מתכלה. שאיבת מים אינטנסיבית ממקורות מים גורמת להידלדלות המעיינות ופוגעת במערכות האקולוגיות הנסמכות על מקורות אלו".

לגבי חומרי כרייה וחציבה אחרים אמרה כי ועדת ששינסקי 2 הוסמכה על מנת לקבוע את התמלוגים והמיסוי הכולל לכלל משאבי הטבע, ולא ייתכן שהוועדה תותיר נושא זה פתוח: "אנו תומכים בגישה לפיה יש לכמת את ההשפעות הסביבתיות בטרם קביעת אחוז התמלוגים והמיסוי הכולל, על כן, תמוה בעינינו כיצד גישה זו לא באה לידי ביטוי בכל הנוגע לשימוש במשאבי ים המלח והפוספטים. ההרס של ים המלח, של כריית הפוספטים ושל יתר המשאבים והשיקום שלהם מוטל על הציבור ונאמד במיליוני שקלים", אמרה טבצ'ניק.

לכתבה בדהמרקר